Category - דף הבית

הסיפור שטרם סופר

מה קורה כשמנגנוני הטיוח וההשתקה נחשפים ,והאם  מהפכת ה קרא עוד...

מה קורה כשמנגנוני הטיוח וההשתקה נחשפים ,והאם  מהפכת ה-metoo# חדרה למגזר?| כיצד נחשפו הבוטים שהגנו על חיים ולדר? | והשאלה הגדולה מכל-עד מתי תצליח קבוצת עסקנים אינטרסנטית לפעול כנגד הציבור במקום לעבוד למענו?|

כל התשובות בכתבתה של פנינה פויפר,  בשיחה מקומית.


"האירוע הזה הוא ענק בקנה מידה היסטורי ואת ההשלכות שלו עוד ילמדו בשנים הבאות." כך אומר צביקי פליישמן,  בכתבתה של פנינה פויפר, שפורסמה השבוע בשיחה מקומית. פליישמן פסיכולוג מקים ארגון "לא תשתוק", לא מתכוון להתפשטות הזן החדש של הקורונה-אומיקורון, אלא למהפכה השקטה שמתחוללת בחברה החרדית.

בכתבתה :"מהפכת מי טו הגיעה לעולם החרדי, והיא שינתה את הכללים",  פנינה פויפר נותנת סקירה מקיפה על התהליך שהתרחש בקרב מוקדי ההנהגה והתקשורת החרדית  מאז פירסום התחקיר על חיים ולדר. היא מתארת כיצד תחנת רדיו חרדית המשיכה לתת את הבמה לשידורים מוקלטים של איש חינוך שלכאורה תקף מינית קטינות וניצל אותן,  וכיצד בעקבות מאבק עיקש של פעילים חברתיים, הפצת עצומה שגרפה 1500 חתימות ביום אחד, וכן מאבק להעלאת מודעות ברשתות החברתיות ,חל המפנה שהוביל לפרישתו של חייים ולדר מעבודתו הציבורית, מחייו הפוליטיים ואף הובילו לסילוק ספריו מעל מדפי החנויות.

בכתבה עולה הטיעון כי הניסיון לצופף שורות בקרב ההנהגה החרדית ולהתעלם ממעשיו לכאורה של ולדר לא צלחו, עקב שינויים שחלו בחברה החרדית. כעת ההחלטות לא מתקבלות רק ע"י צמרת המנהיגות החרדית והעסקונה בראשה, אלא  זרמים חברתיים תת קרקעיים מפלסים את דרכם למעלה, ומגיעים  עד החלונות הגבוהים, שם האנשים היושבים בראש כבר לא יכולים להתעלם מדעותיו של הציבור הנתון למרותם.

יתר על כך, אסתי שושן מנכ"לית נבחרות, סוברת כי נסיון הסרק שנעשה עם ראשית פירסום התחקיר להתעלם ממעשיו לכאורה של ולדר חושפים מנהיגות פוליטית לא הגונה שמוכנה להקריב על מזבחה את ערכיה הבסיסים של החברה החרדית, ובלבד להמשיך ולהגן על אנשיה בכל  מחיר.

זה נשמע כל כך רחוק מהתדמית הצדקנית שבה פוליטיקאים חרדים התעטפו בה זמן ממושך, אך לא עוד!

מי טו החרדי בדרך, יש למה לחכות!

כל הפרטים המלאים בכתבתה של פויפר, למעבר לכתבה לחצו כאן

נבחרות- לא מפחדות מדרך ארוכה!

09/11/2021 ראיון רדיופוני של אסתי שושן בעקבות ההד התקשורתי קרא עוד...

09/11/2021

ראיון רדיופוני של אסתי שושן בעקבות ההד התקשורתי שנוצר עם פירסום הכתבה על תנועת נבחרות בערוץ 13.

"אני עדיין רואה במדינה שלי אחראית למה שקורה גם בתוך מיעוטים כמו החברה החרדית. מה שהתרחש במירון ובתקופת הקורונה הוכיחו  מעל לכל ספק שהחרדים מופקרים ע"י הרשויות ונתונים בידי קומץ עסקנים מלאי אינטרסים המנהלים את הסיפור הזה. למדינה יש אחריות. נקודה."

כך אמרה שלשום אסתי שושן בראיון ברדיו תל אביב 102FM בתוכניתם של נלי תגר ולירון ויצמן. הריאיון התקיים בעקבות ההד הציבורי שנוצר לאחר פרסומה של הכתבה "יש פה עוול- הפמיניסטית החרדית שיוצאת למלחמה נגד הממסד" במהדורת השבת האחרונה בתוכניתה של הילה קורח, ובעקבות ההקרנות של הסרט "אשת חיל" המתאר את מאבקה של אסתי שושן ושל תנועת נבחרות למען ייצוג הולם של נשים חרדיות בכנסת ובמוקדי הכוח הפוליטיים.

בראיון נשאלה אסתי כיצד היא מתמודדת למול אנשים כדוגמת הרב בלוי שהטיל ספק בחרדיותה ואף התבטא בזלזול ובחריפות לפעילותה. מלבד דה לגיטמציה מוחלטת לדרישתה לייצוג שוויוני לנשים חרדיות היו לו ו גם התבטאויות  שוביניסטיות המקטינות נשים כגון: "היא לא פרטנר…היא בוודאי לא חרדית ואני אוכיח את זה. היה גם איום מפני סנקציות בדבריו : "אם לא תעמוד בכללים ויש לך ילדים ב"ה, יהיה לזה מחיר… בדיוק כמו שעברתי ברמזור אדום וקיבלתי דו"ח". הוא מזלזל ואומר: "חברה, תפסיקו לבלבל לי את המוח עם פמיניזם", והוא נותן לה הצעה לעשייה אחרת בשעות הפנאי: "אם כבר נמאס לה לשבת בבית עם הילדים ולעשות איתם שיעורי בית או לשטוף כלים אז שהיא תלך ותעסוק במצוות ובמעשים טובים".

"הגרוע מכול מאחורי, אני מרגישה הרבה פחות פחד" ענתה אסתי והוסיפה, "אנשים מסוגו עם תפיסות עולם מיושנות מוכיחים לכולם עם מה אנחנו צריכות להתמודד".

כשהמראיינות העלו את התקווה שכעת כשש"ס ואגודת ישראל באופוזיציה אולי יהיה ניתן לפעול בפן החקיקתי, על כך השיבה אסתי ואמרה: "אני יכולה לומר שגם הגורמים המאוד ליברלים מאוד נזהרים וחוששים, גם הבג"ץ נרתע מלשנות את המציאות. אבל האחריות על המדינה לא להפקיר את החרדים לקומץ עסקנים אינטרסנטים."

אין לדעת איך יראה המאבק בשנים הקרובות, אין ספק כי לחץ תקשורתי ותמיכה מהציבור הרחב יוכלו לחולל את השינוי.

הצטרפו אלינו למאבק!

מוזמנות ומוזמנים להפיץ ברשתות את הדרישה שלנו לייצוג הולם של נשים חרדיות בכנסת ובמוקדי הכוח בחברה הישראלית.

שתפו את התוכן שלנו ותהיו גם אתם חלק מהמאבק הצודק הזה!

 

הפנתרות השחורות

8 באוקטובר 2021 מי הן הפמיניסטיות החרדיות שלא חוששות לדרוש קרא עוד...

8 באוקטובר 2021

מי הן הפמיניסטיות החרדיות שלא חוששות לדרוש ייצוג הולם בכנסת? 
מה הן עושות באו"ם, ומה חושבים עליהן ברחוב החרדי?

כל התשובות בכתבה שפורסמה השבוע בערוץ 13


לרגל יציאת הסרט הדוקומנטרי "אשת חיל" המתאר את התהוותה ופעילותה של תנועת נבחרות, תשומת הלב הציבורית מופנית אל התופעה המעניינת הזו של נשים פמיניסטיות חרדיות שלא חוששות יותר להשמיע את קולן.

"כולם חשבו שהשתגעתי אבל אני לא יכולה לשתוק יותר"

הכתבה על אסתי שושן ותנועת נבחרות בערוץ 13

(אסתי שושן, מתוך הסרט אשת חיל)

השבוע בתוכניתה של הילה קורח- מהדורת השבת, הופיעה כתבתו של אסף אופיר על מסעה של אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, במאבק לייצוג פוליטי של נשים חרדיות בכנסת ישראל ובמפלגות החרדיות. אסתי סיפרה על החברה החרדית המאופיינת בהנהגה גברית, בה נשים מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות. כשנשות תנועת נבחרות יוצאות למאבק שנמשך כבר 9 שנים, הן סופגות מטחי ביקורת צולבת, ונאלצות לשלם על כך מחירים כבדים: ילדיהם מודרים ממוסדות חינוך, קריאות נאצה מוטחות לעברן והן סופגות מתקפה גם ברשת וגם מחוצה לה.

פעילות נבחרות תולות פאשקוולים אודות זכותן להיבחר

פוליטיקה היא לא מקום לנשים חרדיות
"בשביל מה לך לעורר מהומות?" נשאלה אסתי שושן בראיון, ואל השאלה הזו מצטרפים רבים שרואים את המאבק הסיזיפי של נבחרות בדרך לשוויון הזדמנויות לאישה החרדית .
אבל חוש הצדק המפותח לא מניח לפעילות הארגון שלנו לשקוט על השמרים.
"חברה שהמנהיגות שלה היא גברית טהורה, משהו במנהיגות הזה לא טוב", טוענת אסתי, "אין שם שום נקודת מבט נשית, חומלת אכפתית, אימהית על עיצוב המציאות והמדיניות, כפי שהיא מנהלת כיום בחברה החרדית".

"תפסיקו לבלבל לנו את המוח עם פמיניזם" (הרב בלוי, מתוך הכתבה של אסף אופיר, כאן 13.)

ארון הספרים היהודי נותר גם הוא מחוץ לתחום של האישה החרדית, אולי מתוך הרצון לשמר את הידע והכוח בידי הגברים החרדים ואולי מתוך פחד משינוי, פחד שמשמר את הנשים החרדיות בעמדת נחיתות מזה שנים רבות.

"אישה היא אישה, וגבר הוא גבר" מסביר בפשיטות הרב מרדכי בלוי, ויש לו גם הצעה לאסתי ולחברותיה לעשיית מעשים טובים בשעות הפנאי, בנוסף להדחת כלים והכנת שעורי הבית עם הילדים, שממטלות אלו אין להן פטור, לשיטתו.

הרב מרדכי בלוי, מגיב לתופעת הפמניזם החרדי

והוא מגביר בנו את התהייה, האם מישהו יתעשת שם בהנהגה?
האם מהכנסת ה-23 שיש בה את מספר הנשים מאז קום המדינה, תצא הישועה?

לא לכל השאלות הללו יש לנו תשובות, אבל כרטיסים להקרנת הסרט השבוע בסינמטק תל אביב נשארו לנו מעט, לחצו  כאן לרכישה, ההכנסות מוקדשות לקרן קופרו.

https://icredit.rivhit.co.il/payment/PaymentFullPage.aspx?GroupId=8bf2f4c0-4adb-49b4-8742-f3d34998a152

לכתבה המלאה  של ערוץ 13 לחצו כאן.

 

עוד וועדה- ודבר לא השתנה!

01/11/2021 התעלמות הממשלה מתנאי העסקה של מטפלות-מחנכות קרא עוד...

01/11/2021

התעלמות הממשלה מתנאי העסקה של מטפלות-מחנכות חרדיות 

"חשוב לי להציף תופעה כואבת שמתרחשת בחברה החרדית, במעונות היום", כך פנתה לחברי הוועדה לקידום מעמד האישה רעיה מרי, נציגת אירגון נבחרות, בוועדה שעסקה בתנאי העסקתן של מטפלות-מחנכות במעונות היום.

הוועדה התכנסה על רקע השביתה שהכריזו עליה ראשי האירגונים הגדולים של מעונות היום: נעמ"ת, ויצ"ו,ונשות חירות. בעוד שעיקר הדיונים בוועדה נסובו סביב זכויותיהן הנמוכות ממילא של מטפלות-מחנכות, הרי שבאירגון נבחרות ביקשו להסב את תשומת הלב הציבורית לפגיעה קשה בזכויות המגן  ממנה סובלות מטפלות-מחנכות תחת בעלויות חרדיות.

כך יוצא שחודש לאחר קיום הוועדה ולאחר שמשבר הממטפלות-מחנכות טופל לכאורה תוך ימים בודדים (הממשלה הואילה לשפר את תנאי העסקתן, ובכך הביאה לסיום השביתה), הרי שלא נעשתה כל פעולה מצד הממשלה כדי למנוע את תנאי העסקה פוגעניים המתקיימים במעונות יום פרטיים במגזר החרדי.

פגיעה בשכר העובדות- בניגוד לחוק?

על פי מחקרים שנעשו ע"י המכון החרדי למחקרי מדיניות וע"י הקו החם לנשים חרדיות של שדולת הנשים נמצא כי זכויותיהן הבסיסיות של עובדות חרדיות כדוגמה: הפרשה לפנסיה, אי מתן דמי הבראה, ימי חופשה וכו', נפגעות באופן שיטתי בעיקר ע"י מעסיקים חרדיים. תופעה מכוערת זו מתרחשת גם במעונות היום בהן מועסקות נשים חרדיות.

זה לא סוד שהסללה במערכת החינוך החרדית גרמה לעודף של עובדות במקצועות הטיפול והחינוך, כתוצאה מכך נוצר "שוק עבדים" ומתרחשת פגיעה נרחבת בזכויות עובדות חרדיות. גורמים נוספים המאפשרים את התקיימות התופעה: נשים חרדיות רבות מוחלשות כתוצאה מכך שהן בדרך כלל מפרנסות יחידות, וללא ידע מקיף בדבר זכויותיהן.

 

מה נדרש כדי ליצור שינוי בתנאי ההעסקה של המטפלות החרדיות?

בנייר העמדה שהגשנו לוועדה אנו קראנו לממשלה לקחת אחריות:

לבצע בקרה על תנאי העסקה במעונות יום בפיקוח חרדי .

להעביר את הבעלויות שהינן בבעלות חרדית תחת גוף אחד מאגד שיפקח באופן אינטנסיבי על תנאי ההעסקה של המטפלות-מחנכות. בדומה להקמת הממ"ח, כך נדרש גם ממ"ח לגילאי לידה עד 3 .

להשוות זכויותיהן של מחנכות-מטפלות לזכויותיהן של עובדות משרד החינוך. לקדם העסקה ישירה של מחנכות-מטפלות ובכך למזער את הסיכוי לחשיפתן להפרת זכויות מתמשכת.

בנוסף דרשנו להחיל מבצע אכיפה במעונות היום על תנאי העסקת מטפלות מחנכות בבעלות פרטית חרדית על מנת ליצור הרתעה אפקטיבית כלפי מעסיקים.

אנו ממליצות על פרסום חוברת מידע אודות זכויותיהן עובדים של מטפלות-מחנכות והפצתה בריכוזים חרדיים וכן פרסום הזכויות באמצעי התקשורת השונים על מנת להנגיש את המידע גם לעובדות שאין להם חיבור לאינטרנט מפאת אורח -חייהן.

כמו גם בנושאים אחרים, גם בנושא זה יש לחקור אחר תנאי העסקתן של מטפלות-מחנכות תוך פילוח להשתייכות המגזרית על מנת לתת מענה לקשיים האינדיבידואליים המאפיינים עובדות מגזרים מוחלשים יותר כמו למשל: המגזר החרדי והמגזר הערבי.

וכמובן יש לפעול להרחבת הגיוון התעסוקתי אשר תאפשר לנשים החרדיות ניעות רבה יותר במרחב התעסוקתי, תמנע את המספר הגבוה יחסית של נשים חרדיות המתמודדות על משרות חינוך וטיפול ותקטין באופן משמעותי את כוחו של
המעסיק לקיים עם העובדות חוזים העסקה פוגעניים השוללים זכויות מגן ומנוגדים לחוק.

בסרטון: נציגת ארגון נבחרות,רעיה מרי, משתתפת באמצעות הזום בוועדת הכנסת בנושא: תנאי העסקתן של מטפלות- מחנכות במעונות יום, שהתקיימה בתאריך:04/10/2021

 

אנחנו בדקנו!

אסתי שושן בראיון רדיופוני עם עליית הקמפיין של נבחרות קרא עוד...

אסתי שושן בראיון רדיופוני עם עליית הקמפיין של נבחרות, להעלאת המודעות לסרטן השד

בעוד העיתונות החרדית מתעלמת וחברי הכנסת החרדים שותקים, אסתי שושן התראיינה החודש ב"כאן מורשת" והציפה את סוגיית המודעות הנמוכה של נשים חרדיות לסרטן השד.

אסתי אמרה בראיון כי בעוד שבמדיה הכללית ניתן להיתקל בקמפיינים ובאייטמים רבים שמטרתם להעלות את המודעות לסרטן השד. הרי שצמד המילים "סרטן השד" לא מוזכר בעיתונות החרדית מטעמי צניעות, והוא מכונה "סרטן נשים".

"אנו, החודש הזה מצטרפים לעוד גופים וארגונים ומזכירים כי אפשר למנוע את זה ע"י בדיקה מוקדמת, וזה מה שצריך לעשות, ללכת להיבדק" אמרה אסתי.

בראיון נשאלה האם ראוי לכרוך את סוגיית אי הייצוג של נשים חרדיות יחד עם מודעות לסרטן השד, ועל כך היא השיבה:
"נבחרות זה ארגון עם אג'נדה שלרוב לא מתנצלת אלא אומרת במפורש: אנחנו רוצות ופועלות לכך שיום אחד תהיינה נשים בכנסת במפלגות החרדיות. אנחנו תמיד רוצות להזכיר למה אנחנו כאן ומה חשוב שיקרה, ואם אפשר באותה נשימה לעשות מודעות לסרטן השד, אז זו הדרך!"

אסתי שושן הצביעה על העובדה כי בוועדה שהתקיימה לפני מספר שנים בכנסת בנושא בריאותן של נשים חרדיות, לא טרחו להגיע החכים החרדים. לדבריה: "הנושא הזה לא נמצא על סדר יומם".

לשמיעת הראיון המלא, לחצו על play.

אסון מירון הבא- כאן מעבר לפינה!

בואו נדבר רגע על מוסדות חינוך חרדיים. כן, כן על תלמודי קרא עוד...

בואו נדבר רגע על מוסדות חינוך חרדיים.
כן, כן על תלמודי התורה ובתי יעקב לבנות.
חשבתם פעם על האם הם עומדים בתקני הבטיחות?
הרשו לי לגלות לכם שהתשובה היא שלילית.

לעיתים קרובות אני עומדת משתאה מול ה"חפריות" האיומה שבה מתנהלים העניינים, במוסדות חינוך חרדיים בכלל, ובתלמודי התורה בפרט.

חשבתם לרגע על הצפיפות האיומה השוררת באותם מוסדות חינוך?

איילת ג', אימא לארבעה, שבתה לומדת בבית יעקב יסודי בבני ברק, שיתפה אותי באירוע שארע ביום שישי האחרון, כשביקרה בבית הספר בו לומדת ילדתה. בעת שהצלצול המסמן את סיומו של יום הלימודים נשמע, נחשול אדיר של תלמידות נדחק החוצה במורד המדרגות. התלמידות סיימו את לימודיהן בעת ובעונה אחת כך שכל הילדות מהצוציקית הלומדת בכיתה א' ועד הבוגרת בכיתה ח' נדחקו אל גרם המדרגות, וזאת כאשר בכל שכבה יש עשר כיתות לימוד!
אם חברתי התקשתה להתמודד עם נחשול התלמידות והדחיפות מכל עבר, מה תעשה רבקהל'ה תלמידת כיתה א'?

ואם לא די בכך, גם אני הייתי עדה למקרה מצמרר. בתלמוד תורה שבו התחנך בני, עד לפתיחת שנה הלימודים הנוכחית, גן השעשועים הבני ברקי שימש כחצר משחקים לתלמוד התורה, וזאת כאשר גן השעשועים עצמו סמוך לכביש. למעשה, באופן שערורייתי, ניתן "אמון" בילדי הגנים הומדים בתלמוד תורה שהם לא ירדו אל הכביש, זאת כאשר הגננות עצמן יושבות על ספסל עם עין צופיה על הילדים בעודן ומשוחחות בינו לבין עצמן על ענייני דיומא.
אממה, בשעת הלימודים האחרונה של סיום הצהרון בעוד הילדים משחקים להנאתם בגן השעשועים, רץ אחד מן הילדים לכביש בזמן שראה את אחותו הצעירה שהגיעה לאסוף אותו מהגן.
האם אתם חושבים שהלקח נלמד?
שוב, לצערי, התשובה היא שלילית. גם כיום, בזמן אלול, הילדים משחקים בגן השעשועים המשמש כחצר משחקים, בעוד חצר התלמוד תורה קטנה מלהכיל את כמות תלמידיה.החצר עצמה דלה,ריקה ממתקנים המתאימים לילדי המכינה (ילדי גן חובה), ללא זכר לנדנדה או מגלשה, והיא משמשת בדוחק את תלמידי התלמוד תורה למשחק כדורגל.
לא רק בריכוזים החרדיים בעיות מעין אלו קיימות, לאחרונה גם הורים בבית יעקב בחיפה יצאו במאבק כנגד העירייה אשר מתעלמת ממצוקת המבנים והמקום, בעוד תלמידות בנות יעקב בחיפה סובלת מצפיפות קשה.

לדעתי, בעיית הבטיחות מורכבת משני היבטים:
ההיבט הראשון שממנו אוהבים להתעלם הוא שהתלמיד החרדי הינו לקוח שבוי. כן,לא נעים אבל זו האמת. ההנהלה לא צריכה להתאמץ על מנת לשווק את המוסד החינוכי להורים, משכך אין אפילו נלקחה מן ההורים היכולת לבוא בדרישות בסיסיות של בטיחות ותקינות.
הגורם השני,הינה ההזנחה מצד משרד החינוך,כביכול במקומות שבהם אין לימודי ליבה מלאה, אין גם, לכאורה, עילה לדאוג לרווחת התלמידים ולצרכים הבסיסיים.
בימים כתיקונם איני מתיימרת להיות נביאת זעם, אך במקרה זה אני נדרשת להשמיע קול שפוי. לא נעים, קצת צורם, אבל מתבקש.
התעוררו, לפני שיהיה מאוחר מדי!
צפוף אצלינו זה בטוח, אבל גם מסוכן!!

הכותבת: רעיה מרי,מנהלת אדמניסטרטיבית באירגון נבחרות,אמא לתמר שלמה ואברהם.

שירת אישה

"לעיתים במסתרים, במחשכים, בחדרי הלב היא מצויה. ופעמים קרא עוד...

"לעיתים במסתרים, במחשכים,
בחדרי הלב היא מצויה.
ופעמים כמו לבה רותחת היא פורצת ועולה.
שירת אישה."

בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות התופעה של כתיבת שירה ע"י נשים.יש בה כישוף עדין וקנטרני במילה הכתובה.
משהו המאפשר גילוי והסתרה, במעין משחק תופסת פתלתל של אור וצל, של יגון ונחמה של תשוקה מול מועקה.

השירה, מזכירה לי בעיקר, את האישה החרדית במאה ה-21, מגלה טפח ומכסה טפחיים,
שואפת להישאר נאמנה לדרך, לחזון אך בו זמנית גם דעתנית ועומדת על שלה.
דווקא בתקופה בה יותר מתמיד קולה של האישה החרדית מושתק, תמונתה נמחקת ופניה מטושטשות, אזי הנשים החרדיות מוצאות את הדרך להשמיע את קולן,
אם לא במישרין אזי בעקיפין.
באמצעות שירה הניתנת לפרשנות אישית של הקורא, הכותבת נותנת דרור לרחשי ליבה. היוצרת החרדית מעלה על הדף את כל מה שאסור לו שייאמר בגלוי. את אותם דברים שהשתיקה יפה להם, כי כך הורגלנו.

אסתי שושן, אמנית ויוצרת חרדית מנכ"לית נבחרות, תשיק בקרוב את ספר ביכורים שלה: "זימרת קרני אור המתנפצות" בהוצאת טנג'יר, המאגד בתוכו את מיטב שיריה. מעניין לציין כי הספר הוצא באמצעות הדסטרט, מימון המונים באמצעות הרתמות של רבות ורבים מהמגזר החרדי  וגם רבים מהמגזר הכללי.

גם אם נרצה להתעלם, לטששט, לכסות, להסתיר, היא תמיד תהיה שם, למעננו.

קישור לשיר קדיש של האמנית אסתי שושן:

 

התמונה בראש בכתבה באדיבות: pixabay

נבחרות או לא להיות

מנהיגות חרדית נשית,יש חיה כזו?! -חשבתם פעם איפה המנהיגות קרא עוד...

מנהיגות חרדית נשית,יש חיה כזו?!

-חשבתם פעם איפה המנהיגות הנשית של הציבור החרדי ולמה אנחנו לא רואים אותן?

לחברה שלי יש חיידק שלא מוכן להרפות ממנה כבר כמה שנים,מה היא לא עשתה, למי היא לא הלכה והוא עדיין איתה. קוראים לו חיידק העשייה הפוליטית, והבעיה היא שהיא לא היחידה.

נשים רבות במגזר החרדי שואפות לחולל את השינוי, להיות בשורת מקבלי ההחלטות, לייצג את כלל הנשים  החרדיות במועצות המקומיות ובכנסת ישראל.

אז היכן הן אותן נשים? אם גם אתם תוהים על כך, אז התשובה היא שאתם לא לבד. לנשים מהמגזר החרדי יש חסמים רבים בדרכן אל העשייה הפוליטית. בנוסף להיותן נשים, הן גם חרדיות, ומוצבים בפניהן חסמים תרבותיים פנים מגזריים. בדיוק מסיבה זו, אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, הקימה לפני 4 שנים  את הנבחרת-עתודת מנהיגות חרדית.

הנבחרת הינה תוכנית המנהיגות היחידה עבור נשים חרדיות בישראל, ומטרתה להכשיר נשים מתוך המגזר החרדי לעשייה פוליטית וחברתית. הנשים המתקבלות לתוכנית הינן נשים מוכשרת בעלות פוטנציאל אדיר לחולל את המהפכה במצב הנשים החרדיות בפרט, ובחברה החרדית בכללותה. בתוכנית המשתתפות נפגשות עם ח"כיות, עיתונאיות ודמויות בולטות בציבוריות הישראלית והן רוכשות כלים מעשיים להשתלבות בעשייה הפוליטית בישראל.

במשך תקופת ההכשרה בתוכנית המנהיגות שאורכה ארבעה חודשים  אנו מקיימות מפגשים שבועיים וסדנאות הכוללים דיונים בנושאים חברתיים-מגדריים מהותיים. אנחנו דנות על אלימות במשפחה,על פגיעות מיניות, על מצב החינוך והתעסוקה במגזר החרדי,מעלות יוזמות מהשטח  וחותרות  בכל הכוח לשינוי.

הנשים המשתתפות בתוכנית המנהיגות, רוצות להיות שם,

למענך האישה החרדית שהזכויות שלך נרמסות במקום העבודה בו את עובדת כגננת או מורה.

בשבילך האימא החרדית עם הילד בעל הצרכים המיוחדים.

עבורך, תלמידה המתקשה להתקבל לסמינר. 

על מנת לסייע  לך המתמודדת עם  אלימות פיסית, מינית, כלכלית ורגשית

לצערנו, כיום אין אפילו אישה חרדית אחת בכנסת ישראל.אין נשים חרדיות בצמרת ההנהגה הציבורית ובשורת מקבלי ההחלטות. אין די נשים חרדיות במועצות המקומיות. הנשים החרדיות וצרכיהן נותרים שקופים בעוד קולן מושתק. אנו בנבחרות, דורשות ייצוג שוויוני לנשים חרדיות וקוראות לשילובן בכל הזירות הציבוריות ובמוקדי הכוח  הפוליטיים.

חשוב לציין שעל אף שהממחטות טרם יבשו מטקס הפרידה החגיגי של מחזור תשפ"א של הנבחרת שנערך בסוף חודש יוני האחרון, כבר הבוגרות מפתיעות אותנו ביוזמות ושיתופי  פעולה שהנצו מתוך התוכנית עצמה. (ספוילר: שיתוף פעולה בנושא מענה לנפגעי תקיפה מינית בחברה החרדית).

כי כמובן כל סיום הוא התחלה חדשה,

 אז לחיי התחלות חדשות…

אמהות ונגישות

אמהות עם צרכים מיוחדים ואתגריהן.

כותבת: אסתר קרמר, פעילה חברתית חרדית למען אנשים עם מוגבלויות

תחנת האוטובוס עמוסה בבנות נרגשות עם גלגלי ים מנופחים, אמהות עם תיקים עמוסים בפירות חתוכים, שתיה וקרם שיזוף. כולן מחכות יחד לאוטובוס שתיכף מגיע ונוסע לחוף הים.
רק ילדה אחת עומדת בבנין הסמוך ומסתכלת על כולן, רוצה גם, ולא יכולה. אמא שלה, עם כסא גלגלים, ולא יכולה לעלות לכל ההסעות האלו, שלוקחות לים.
גם שבוע שעבר, שהיה טיול מטעם המתנ"ס הם לא נרשמו, כי האוטובוסים לא נגישים.
לטיולי משפחות היא מצטרפת, רק עם אבא והאחים, ואמא נשארת בבית, מנופפת להם לשלום.

כמוה יש עוד ילדות לאמהות עם מוגבלות, שמוותרות על הרבה יציאות עם אמא, שלא יכולות לעלות כמו כולם על האוטובוס ממודיעין עילית או ביתר אל הכותל המערבי או לביקור אצל סבתא מבני ברק. כל האוטובוסים הבינעירוניים לא נגישים לנכים.

התחבורה הציבורית הבינעירונית בארץ לצערינו אינה נגישה לאנשים עם מוגבלות, ופלח אוכלוסיה משמעותי שסובל מזה אלו אמהות חרדיות, אשר לא תמיד יש להן רכב ורשיון נהיגה, ובכל מקרה, המשפחה גדולה, וגם כשיש רכב מותאם, הוא לא בהכרח מותאם לגודלה של המשפחה…

ולא רק התחבורה, גם אתרי הטיול.
אתרי טיול רבים אינם נגישים לאנשים עם מוגבלות, או שאין ציון האם הם נגישים, ואין כל דרך לברר. (וכך, גם אם אולי הם נגישים, אז מוותרים מראש)
כך גם ערבי נשים, פעילויות שונות, אטרקציות שמתחדשות בכל קיץ, פינות חי, הצגות ועוד.
אולי כדאי, כשמפרסמים טיול, אתר, אטרקציה, לציין האם זה נגיש לנכים, למען כל אותן משפחות?

נגישות חופי הרחצה אמנם סודרה, אך השבילים מגיעים רק כמעט למים, ומשם, ילדה קטנה לא יכולה לעזור לאמא להכנס לים, ואמא נשארת על החוף, בלי להכנס עם ילדתה, כמו כל האמהות. ולרוב היא כבר תוותר ותשאר בבית.
בכל חוף ים מוצבת סככה המיועדת לאנשים עם מוגבלות, אך מי שם לב לכך בכלל? היא סככה נוחה, עם גישה לעגלה וקרובה לשביל, ותמיד נתפסת ראשונה, וגם אם תגיע אשה על כיסא גלגלים לא יהיה לה מקום בסככה המלאה. ולא תוכל לבחור לעצמה סככה אחרת.

אחת הבעיות הגדולות הנוספות שנתקלת בהם אמא חרדית נכה בימים אלו זה קניות.
איזו אמא לא רוצה לצאת עם הבת שלה לקנות את הילקוט הראשון לכיתה א', או עטיפות ספרים תואמות למדבקות וגם ליומן?
בחנויות רבות יש מדרגות בכניסה, ובכלל, בעומס ערב תחילת שנה קשה להסתובב עם כסא גלגלים גם בתוך חנות נגישה. מדרגה אחת מספיקה אמנם לעגלת התינוק אבל בשביל כיסא גלגלים זה כמו קיר גבוה. אולי יבוא יום וחנויות יחזיקו רמפה מתקפלת שתסייע לנכים להיכנס. (יש כבר כמה חנויות חלוצות כאלו, זה לא יקר בכלל, וחשוב לספק שירות לכלל האוכלוסיה.)
לפעמים, אמא עומדת, יותר נכון יושבת, מחוץ לחנות, בחום של הקיץ ומחכה שהבת שלה תצליח למצוא את דרכה בין הקונות, ואולי היא תמצא קונה נחמדה שתשים לב ותעזור לה להרגיש קצת כמו כולן?

תמונה באדיבות: אסתר קרמר

מומחים ופעילים חרדים נגד הקיצוץ במעונות היום: "פוגע בתמריץ של הנשים לצאת לעבוד"

צילום: מארק ניומן לע"מ ד"ר איתן רגב, המכון החרדי קרא עוד...

צילום: מארק ניומן לע"מ

ד"ר איתן רגב, המכון החרדי למחקרי מדיניות: "לא סביר שהאבות ימצאו עבודה בטווח כל כך קצר" | אסתי שושן, פעילה חברתית: "במקום לקצץ, עדיף לפתוח בתי ספר ממלכתיים חרדים"

"מדובר באימהות שיוצאות לעבוד כדי שהאבות יקיימו אורח חיים תורני", מסביר רגב. "האם המציאות הזו תוביל לכך שהאבות יעזבו את הכולל ויישארו עם הילדים בבית? קשה להעריך". לדבריו, החשש שלו הוא שרבות מהנשים הללו יפלטו משוק העבודה, או יחפשו פתרונות בלתי מפוקחים לילדים, שעשויים להיות פחות בטוחים ובלתי מקצועיים.

"ההצעה הזו בעייתית גם לטווח הארוך, גם אם יחליטו ליישם אותה רק בעוד שנתיים", מבהיר רגב. "אם המטרה הייתה לעודד יציאה לתעסוקה, יכול היה ליצור מודל שיוצר תמריצים לגברים, אך איננו פוגע בתמריץ הקיים לנשים לצאת לעבודה. למשל לבצע סבסוד מדורג – 50% אם האישה עובדת, ו-50% נוספים אם הבעל עובד. ההצעה הנוכחית פוגעת למעשה בתמריץ הקיים שדוחף נשים חרדיות היום לשוק העבודה".

"זה יוצר נסיגה, גם גורמים שרוצים לשנות לא יכולים לתמוך"

"לגופו של עניין אני חושב שהצעד הזה יש בו אלמנטים של צדק" אמר לדבר הרב בצלאל כהן, איש חינוך ויזם חברתי חרדי הפעיל מזה שנים ארוכות בתחום השתלבות החרדים בשוק העבודה ובלימודים האקדמיים. "אני בהחלט חושב שהסבסוד הנדיב למעונות במשפחות שהאבא בהן הוא אברך זה דבר לא פשוט. בעיקר כשיש טענה שזה מעודד אי תעסוקה משום שהסבסוד תלוי הכנסה למשפחה וזה יוצר לאברך תמריץ שלילי לעבודה, כי אם יעבוד ההנחה שהמשפחה מקבלת במעונות תקטן. מהבחינה הזו, אני בהחלט מבין את הביקורת על שיטת

"במקום לקצץ אפשר להקים בתי ספר ממלכתיים חרדים"

"ליברמן נותן להנהגה הפוליטית החרדית בדיוק את מה שהיא רצתה", אמרה לדבר הפעילה החרדית הפמיניסטית אסתי שושן, ממקימות תנועת 'נבחרות' לקידום השתלבותן של נשים ברשימות המפלגות החרדיות בכנסת. "הם רצו להציג את הממשלה הזו כרעה ומרעיבה – והנה. יש להם הוכחה, והפוליטיקאים החרדים יצטיירו כמי שבאמת דואג לאברכים ולמשפחותיהם, מה שבעיני הוא לא נכון היום".

הדרך לשילוב חרדים בתעסוקה לדבריה, עוברת קודם כל בפתיחת האופציות להשכלה ולחינוך, הן לחרדים בוגרים, אך בדגש על הדור הצעיר של החברה החרדית הלומד בבתי הספר. "הרבה מהאברכים החרדים יתקשו לעבוד גם במידה וירצו בכך – הם חסרים את הכלים והלימודים המתאימים לשוק העבודה".

"במקום לקצץ את מטה לחמן של משפחות שזקוקות לכסף הזה לאוכל, אפשר היה להקים עוד בתי ספר ממלכתיים חרדיים שמלמדים בהם לימודי ליבה" היא מדגישה. "יש לזה ביקוש בציבור החרדי. אנשים רוצים שהילדים שלהם ילמדו וירכשו כלים תעסוקתיים. אבל אין מספיק מסגרות חינוך כאלה. צריך לדאוג שלדור הבא יהיו יותר אפשרויות להשתלב בשוק התעסוקה, ממקום שמכיר בכישורים שלהם ובאורך החיים הייחודי שלהם, וזה קודם כל עובר דרך מערכת חינוך חרדי איכותית וטובה יותר שיש לה היום צורך וביקוש".

"זה באמת מצער אותי שהלכו על צעדים פופוליסטיים כאלו", מסכמת שושן. "להפוך אנשים לעניים יותר לא יעזור לשפר את הכלכלה בישראל, כי גם את המעט שיכלו להרשות לעצמם כבר לא יוכלו. זה רק מחזק את המצב הקיים ועשוי גם להחמיר אותו בעתיד עוד יותר".

המשך קריאה, כתבה באתר YNET

המשך קריאה, כתבה באתר "דבר"