Category - Uncategorized

תעסוקת נשים חרדיות – לא מה שחשבתם!

שיעור תעסוקת הנשים החרדיות עלה בשנה האחרונה בצורה משמעותית קרא עוד...

שיעור תעסוקת הנשים החרדיות עלה בשנה האחרונה בצורה משמעותית, נתון שאומנם מעיד על צמיחה ועל תהליך חיובי, אך מסתיר בחובו גם נתונים בעיתיים. נשים חרדיות רבות משמשות כמפרנסות ראשיות או יחידות במשפחתן כשנטל כלכלת הבית מוטל על כתפיהן באופן בלעדי. אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, התראיינה לאחרונה ביומן הבוקר של גלי צה"ל ודיברה על הסוגייה הבוערת: ניצול העובדות החרדיות המועסקות בתחומי ההוראה. לדברי אסתי, עקב הסללה ממושכת של נשים חרדיות רבות למקצועות החינוך, למעסיקים "קיים כר פורה לניצול" וכך "נשים רבות המועסקות בהוראה סופגות פיטורין מדי שנה".
שושן, טענה שעל אף שכיום קיימים אפיקים נוספים ללימודי מקצוע לתלמידות הסמינרים הם לא בהיקף הנדרש לשינוי כמות ההיצע של המורות והגננות לעומת הביקוש הקיים בשוק.
הנתונים מראים על כך גם נשים חרדיות שמועסקות במקצועות רווחים כמו ההיי-טק מרוויחות פחות באופן משמעותי ביחס לעמיתותיהן היהודיות החילוניות, וזאת עוד בלי לדבר על כך ששוק העבודה הישראלי לא מותאם לאימהות, דבר שמכביד על נשים חרדיות שהופכות לאימהות בגיל צעיר יחסית.
אז מה נדרש כדי לשפר את איכות התעסוקה של הנשים החרדיות?

נשים חרדיות פניהן לאן?

"לא מחליטים עלינו בלעדינו" כך אמרה ציטטה לורה קרא עוד...

"לא מחליטים עלינו בלעדינו" כך אמרה ציטטה לורה ורטון, יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי בעיריית ירושלים, בוועדה שעסקה בנושאים: "נשים חרדיות פניהן לאן?" ו "פגיעות מיניות בחברה החרדית" בחודש ינואר האחרון . זו בדיוק הסיבה שבגינה התכנסנו נציגות ארגון נבחרות סביב שולחן הישיבות (וגם בזום), יחד עם נציגות ארגונים חרדיים נוספים.

אם בעבר דיונים הנוגעים לנשים החרדיות היו מתקבלים ללא נציגות נשית חרדית או ללא נציגות חרדית בכלל (שהרי נבחרי הציבור שלנו עסוקים בעניינים ברומו של עולם וזו ציפייה "מופרזת" לדרוש מהם להשתתף בוועדות שעוסקות ברווחתן של נשים), הרי שכיום כחלק הפעילות האינטנסיבית שלנו, נציגות נבחרות משתתפות בישיבות, ובוועדות משמעותיות על מנת להביא לשיח את הצרכים והסוגיות שמעסיקות את האישה החרדית.

בוועדה תארנו את כברת הדרך שעשינו מאז הקמתה של תנועתה נבחרות, תיארנו את הזירות השונות שבהן פועלת התנועה על מנת לקדם קול ייצוג ושוויון לנשים חרדיות והצגנו את האתגרים והחסמים הפנימיים והחיצונים האופיינים לנו כנשים חרדיות כשאחת מהבעיות הקשות  אפס ייצוג של נשים חרדיות בשלטון המוניצפלי והארצי. היעדרן של נשים חרדיות משולחן קבלת ההחלטות מהווה פגיעה משמעותית ביכולת להביא לשיח סוגייות אשר מעסיקות נשים חרדיות באשר הן, ואת באנו לשנות.

לאחרונה, יותר ויותר מתחדדת ההבנה כי אי אפשר לקחת את הנשים החרדיות כמובנות מאליהן. אין גם צורך לדברר אותן בקול גברי. צריך רק לאפשר לשבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות, ובעיקר להקשיב.

"אשת חיל" פוגשת את שגרירות ארה"ב!

10|03|2022 לרגל  חודש ההיסטוריה של הנשים ויום האישה הבין קרא עוד...

10|03|2022

לרגל  חודש ההיסטוריה של הנשים ויום האישה הבין לאומי שחל החודש הוקרן לאחרונה באירוע חגיגי הסרט "אשת חיל" לדיפלומטים ואישי ציבור בסינמטק תל-אביב, אנה סומרשף הבמאית המוכשרת  שצילמה והפיקה את הסרט הדוקומנטרי "אשת חיל" מאפשרת לצופים הצצה אל חייהן של נשים חרדיות שהן אאוטסידריות, כאלו שלא הולכות בתלם,אלו שהן עשויות מהחומר שבו נוצרות מהפכות חברתיות.

"אשת חיל" מתעד ברגישות את חייה אסתי שושן מייסדת ומנכ"לית תנועות נבחרות- ארגון הפועל למען קול ייצוג ושוויון למען האישה החרדית, ונותן הצצה נדירה למאבקה של אסתי וחברותיה לדרך ולתנועה. מסתבר שגם בחברות שמרניות שינויים חברתיים מתרחשים, אך הם דורשים לא מעט אורך רוח. כדי שנשים חרדיות תוכלנה להיבחר לתפקידים פוליטיים,  הן נאלצות לערער על הנורמות החברתיות המקובלות במגזר, להיאבק על כך בזירה המשפטית והתודעתית וכשהן עושות זאת הן מעוררות לא מעט דובים פטריארכליים מרבצם, וסופגות אש צולבת וביקורת פנים-חרדית. גם מהיציע ניתן לחוש על הבשר את ההצטלבויות של מקומי שוליים: נשים, חרדיות, מזרחיות ברובן. כשבסצינות השונות מבצבצות סוגיות חברתיות נפיצות נוספות כמו: אלימות מינית, נישואין וגירושין בחברה שמרנית, גיוס לצה"ל, והיכולת של הנשים החרדיות להתנהל במרחבים הציבוריים תוך היותן נושאות במתח המתמשך שבין הציר שנראה לעיתים בלתי אפשרי כמעט: פמיניזם וחרדיות.

לצפות באשת חיל, זו לגמרי חוויה אנתרופולוגית מעוררת מחשבה, זו הסיבה לכך  שהסרט  "Women of valor”    הוקרן לשגרירים ודיפלומטים בסינמטק בתל-אביב  ביוזמתה של אלן שניצר משגרירות ארצות הברית.  סטפני בריק מארגון UNCF הפועל ב- 190 מדינות ברחבי ופועל בעולם כדי להגיע לילדים ולמתבגרים המוחלשים ביותר ונאבק להגן על זכויותיהם, ביחד עם בן זוגה, יונתן שרייר- סגן השגריר, נשאו דברים מרגשים בפתח הערב החגיגי אודות זכויות אדם והזכות להיבחר. אירוע שלאחריו וסטפני כתבה בדף הפייסבוק שלה:

"אסתי היא אחת הנשים האמיצות ביותר שהיה לי הכבוד להכיר (ופגשתי הרבה נשים אמיצות). היא דוגמא חיה לדבריה של מאיה אנגל'ו: בכל פעם שאישה עומדת על שלה, מבלי לדעת את זה, מבלי לטעון את זה, היא מתייצבת למען כל הנשים"".

 

המאבק על זכותן של נשים חרדיות להיבחר עדיין נמשך, אך כשיש לצידנו אנשים ונשים טובים כל כך, השמיים הם הגבול!

 

 

 

?Do you speak English

Do you speak English? אם תשאלו את השאלה הזו את מרבית הגברים קרא עוד...

Do you speak English?
אם תשאלו את השאלה הזו את מרבית הגברים החרדים סביר להניח שתקבלו תשובה שלילית.
מסתבר שמעל מחצית מהגברים החרדים מדווחים כי השליטה שלהם באנגלית אינה טובה ושאינם יודעים כלל אנגלית, כך על פי סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בקרב 564 גברים ונשים הנמנים על החברה החרדית בישראל והמהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה החרדית הבוגרת.
על אף שהשפה האנגלית היא שפה בינלאומית ושליטה בה מהווה סף כניסה לעולם התעסוקה ולעולמות האקדמיה, רק כרבע מההורים החרדים מדווחים שבבית הספר של בניהם לומדים אנגלית. כיום, ישנם מוסדות חינוך חרדים לבנים שבהם לא נלמדת כלל השפה האנגלית, בעוד שבאחרים היא נלמדת אך בדרך כלל בהיקף קטן וברמה נמוכה. רק 30% מהגברים החרדים דיווחו כי למדו אנגלית בבית הספר בילדותם, כלומר ב"חיידר" או בתלמודי התורה. ועל לימודי אנגלית בישיבות מאן דכר שמיה.
באופן זה, גברים יוצאי מערכת החינוך החרדית מוצאים את עצמם מול מחסום משמעותי בשעה שבה הם רוצים להשתלב בשוק התעסוקה או כאשר הם רוצים לרכוש מקצוע שהוא קצת יותר מאשר סידור מדפי התפוצ'יפס במרכול השכונתי הקרוב.
בדיוק מסיבה זו התראיינה לאחרונה רעיה מרי ב Yent.
הנתונים של הסקר הם ללא ספק מעציבים, אך הם גם משמיעים את קולם של אחוז משמעותי באוכלוסייה החרדית שכן מעוניין בלימודי אנגלית לבניו. על פי הדו"ח עולה כי 34% מהחרדים תומכים בכך שהבנים שלהם ילמדו אנגלית בבית הספר ו-44% מהחרדים מביעים עניין בלימודי אנגלית של הבנים שלהם מחוץ למסגרת הבית ספרית. כלומר אין ספק שהתמורות בתוככי החברה החרדית ניכרים בשטח ואנו בנבחרות מאמינות כי באמצעות מתן תמריצים השינויים הפנים חברתיים במגזר החרדי יצופו על פני שטח ויגיעו גם אל החלונות הגבוהים ואל צמרת ההנהגה הפוליטית. בדיוק כפי שקורה כיום בחסידות בעלז בה האדמו"ר הסכים להכניס לימודי ליבה אל תלמודי התורה שבמוסדותיו, בזכות תמריץ כלכלי נאה.
ואם בבעלזא זה קורה אז השמים הם הגבול!
בסרטון: רעיה מרי, מנהלת הפרוייקטים של נבחרות בראיון בווינט שהתקיים בחודש פברואר האחרון.

משבר ולדר

04/01/2022 ב' שבט תשפ"ב  מה הוביל להתאבדותו של ולדר על קרא עוד...

04/01/2022

ב' שבט תשפ"ב

 מה הוביל להתאבדותו של ולדר על קבר בנו?

פרשיית חיים ולדר הסעירה את הקהילה החרדית בישראל, ואדוותיה של הפרשה הגיעו גם אל יהדות התפוצות. הכל החל  בשבועות האחרונים, בתחקיר שפורסם אודותיו בעיתון "הארץ". על פי התחקיר ולדר הסופר, המחנך הדגול והנערץ אנס לכאורה ילדה בת 12 ופגע מינית בעוד 2 נשים נוספות וזאת במסגרת נגישותו הרבה לנשים ונערות בעבודתו במחלקת הרווחה בעיריית בני ברק. בתחילה ניסה ולדר להמשיך בחייו כרגיל וכך גם עשו כלי התקשורת החרדיים. מאומה לא פורסם אודות החשדות נגדו בעיתונים החרדיים המקומיים ואף תחנת הרדיו החרדית שבה ולדר נתן תוכנית שבועית, שידרה בשבוע שלאחר מכן תוכנית מוקלטת בהגשתו של ולדר, באופן זה עשו אנשי התקשורת החרדיים ניסיון להסתיר את המידע מפני הציבור החרדי שלא מנוי על עיתון "הארץ", (עיתון שקהל הקוראים הוא בעיקר קהל יהודי חילוני עם נטייה לשמאל הפוליטי).יתר על כך, נחשפה גם הודעה של חבר הכנסת פינדרוס ממפלגת יהדות התורה, אשר שלח ברכת "חזק ואמץ" לולדר עם פרסום התחקיר. כאן נחשף שוב האופן המביש שבו הנהגה רקובה מצופפת שורות על מנת לחפות על אחד מחבריה שסרח. 

ברגע שתנועת נבחרות זיהתה את המגמה המסוכנת הזו, התחלנו לפעול באינטנסיביות להעלאת המודעות לפרשייה הזו. מנכ"לית הארגון אסתי שושן ופעילת הארגון ואשת התקשורת אפרת שוקרון התראיינו בתקשורת הכללית והתריעו על השתיקה והניסיון להסתיר את החשודות מעיני הציבור. כמו כן פעלנו לפרסם את התחקיר ברשתות החברתיות.

יתר על כך, תנועת נבחרות בשיתוף פעולה עם ארגון "החרדים הממלכתיים", הפיצה עצומה הקוראת לרשות השניה* להשעות את ולדר מתפקידו עד לבירור החשדות נגדו. על החתומה חתמו כ-1500 איש בתוך 24 שעות מרגע  פרסום העצומה. לשמחתינו, המאבק הצליח וולדר הושעה מהגשת תוכניות רדיו.

נוסף על כך, ספריו הורדו מהמדפים ברשתות הגדולות ואף הוצאת ספרים ספרים בברוקלין החרדית הודיעו כי לא ימכרו יותר את ספריו. באותה עת הוסיפו להיערם 22 עדויות חדשות חלקן על פגיעות נוספות של חיים בנערות קטינות וחלקן על מעשים לא מוסריים של ולדר עם נשים חרדיות נשואות, ובית הדין של הרב שמואל אליהו (בנו של הראשל"צ מרדכי אליהו זצ"ל) פרסם הודעה על מקרים קשים של חוסר צניעות ומעשים לא ראויים שביצע,לכאורה, חיים ולדר ואשר גרמו לפירוקם של משפחות. ולדר נאלץ להודיע על פרישה מהחיים הציבוריים עד שיצליח לטהר את שמו ולהוכיח את חפותו.

"סוף דבר הכול נשמע"

ב27/12/2021 פורסם החלק השני של התחקיר של עיתון ופורסמה הקלטה של ולדר שבה נשמע שהוא מודה שניהל רומן במשך 6 שנים עם אשת איש והוא מצהיר כי אם הדבר יתפרסם הוא יתאבד. כמו כן הוא זומן גם לדיון בבית הדין של הרב אליהו. 

יום לאחר פרסום ההקלטה ב-28  בדצמבר, ולדר שם קץ לחייו ביריית רובה, בהיותו בבית העלמין בו טמון בנו. מעשה אלים ופוגעני המנותב לכאורה כלפי עצמו, אך בכך למעשה הוא שוב משתיק את הקורבנות ומונע מן האמת לצאת לאור.

התקשורת החרדית מנסה להסתיר את העובדה כי מדובר בהתאבדות ומוסתרים המניעים האמיתיים למעשיו. התקשורת החרדית בוחרת שוב לזרות חול בעיני ולא לחשוף את השלדים המרקיבים שבארון, אך בעידן הרשתות הציבור כבר לא קהל שבוי, ואנו נלחמות למען הנפגעות ברשתות החברתיות, כי כולנו #מאמינים_ לך ותודה לא-ל ש#הבושה_ עוברת_ צד.

 

סערה בכוס מים

07/12/2021 מה הסיכוי שנשים תקבלנה פטור הלכתי מהגשת צו'לנט קרא עוד...

07/12/2021


מה הסיכוי שנשים תקבלנה פטור הלכתי מהגשת צו'לנט בשבת בתקופה הקרובה?

אתמול, פורסמה כתבתה של  שירית אביטן כהן בגלובס, בה נטען כי בפגישת האדמו"רים בשבוע שעבר עם שר התקשורת הנדל ביקשו האדמו"רים שלא תנכחנה בפגישה נשים וביניהן גם מנכ"לית המשרד. לעומת זאת, במשרד התקשורת מכחישים את הטענות ואומרים כי עלתה בקשה שהשתיה לא תוגש ע"י נשים, כתוצאה מכך הוחלט במשרד התקשורת להניח את השתיה על השולחנות לפני תחילת הפגישה.

File:Yoaz Hendel (28285751636) (cropped).jpg - Wikimedia Commons
שר התקשורת יועז הנדל, התמונה באדיבות: ויקיפדיה.

היינו רוצות להיות תמימות ולחשוב שהגיע היום שבו גם אדמו"רים מבינים שנשים לא צריכות לשמש שואבות מים עבור כלל המין הגברי. אם בעבר הכנת קפה לבוס ולכלל המשתתפים בישיבה הייתה כמעט חלק מהגדרות התפקיד בחוזה ההעסקה של המזכירה-אשת המשרד, הרי שכיום המציאות השתנתה, והתברר שגבר עם 2 ידיים ואינטליגנציה ממוצעת לגמרי מסוגל למזוג לעצמו קפה בלי ללכלך מטבח שלם (אה, כמעט שכחתי, וגם להחזיר את הקפה למדף בסיום ההכנה).

אבל לצערנו לא זה המצב. בבקשתם של האדמו"רים מתגלמת מגמה מסוכנת של הדרת נשים מהמרחב הציבורי באצטלה של צניעות ואדיקות. הקצנה מסוכנת שפוגעת ברווחתן של נשים וביכולתן להשתלב במקומות של קבלת החלטות.

לכניסה לכתבה המלאה של עיתון גלובס לחצו כאן!

 

הסיפור שטרם סופר

מה קורה כשמנגנוני הטיוח וההשתקה נחשפים ,והאם  מהפכת ה קרא עוד...

מה קורה כשמנגנוני הטיוח וההשתקה נחשפים ,והאם  מהפכת ה-metoo# חדרה למגזר?| כיצד נחשפו הבוטים שהגנו על חיים ולדר? | והשאלה הגדולה מכל-עד מתי תצליח קבוצת עסקנים אינטרסנטית לפעול כנגד הציבור במקום לעבוד למענו?|

כל התשובות בכתבתה של פנינה פויפר,  בשיחה מקומית.


"האירוע הזה הוא ענק בקנה מידה היסטורי ואת ההשלכות שלו עוד ילמדו בשנים הבאות." כך אומר צביקי פליישמן,  בכתבתה של פנינה פויפר, שפורסמה השבוע בשיחה מקומית. פליישמן פסיכולוג מקים ארגון "לא תשתוק", לא מתכוון להתפשטות הזן החדש של הקורונה-אומיקורון, אלא למהפכה השקטה שמתחוללת בחברה החרדית.

בכתבתה :"מהפכת מי טו הגיעה לעולם החרדי, והיא שינתה את הכללים",  פנינה פויפר נותנת סקירה מקיפה על התהליך שהתרחש בקרב מוקדי ההנהגה והתקשורת החרדית  מאז פירסום התחקיר על חיים ולדר. היא מתארת כיצד תחנת רדיו חרדית המשיכה לתת את הבמה לשידורים מוקלטים של איש חינוך שלכאורה תקף מינית קטינות וניצל אותן,  וכיצד בעקבות מאבק עיקש של פעילים חברתיים, הפצת עצומה שגרפה 1500 חתימות ביום אחד, וכן מאבק להעלאת מודעות ברשתות החברתיות ,חל המפנה שהוביל לפרישתו של חייים ולדר מעבודתו הציבורית, מחייו הפוליטיים ואף הובילו לסילוק ספריו מעל מדפי החנויות.

בכתבה עולה הטיעון כי הניסיון לצופף שורות בקרב ההנהגה החרדית ולהתעלם ממעשיו לכאורה של ולדר לא צלחו, עקב שינויים שחלו בחברה החרדית. כעת ההחלטות לא מתקבלות רק ע"י צמרת המנהיגות החרדית והעסקונה בראשה, אלא  זרמים חברתיים תת קרקעיים מפלסים את דרכם למעלה, ומגיעים  עד החלונות הגבוהים, שם האנשים היושבים בראש כבר לא יכולים להתעלם מדעותיו של הציבור הנתון למרותם.

יתר על כך, אסתי שושן מנכ"לית נבחרות, סוברת כי נסיון הסרק שנעשה עם ראשית פירסום התחקיר להתעלם ממעשיו לכאורה של ולדר חושפים מנהיגות פוליטית לא הגונה שמוכנה להקריב על מזבחה את ערכיה הבסיסים של החברה החרדית, ובלבד להמשיך ולהגן על אנשיה בכל  מחיר.

זה נשמע כל כך רחוק מהתדמית הצדקנית שבה פוליטיקאים חרדים התעטפו בה זמן ממושך, אך לא עוד!

מי טו החרדי בדרך, יש למה לחכות!

כל הפרטים המלאים בכתבתה של פויפר, למעבר לכתבה לחצו כאן

קבוצות תמיכה לנשים חרדיות נפגעות תקיפה מינית

יוזמה חדשה לנפגעות תקיפה מינית יצאה לדרך בהובלת נאל ביטון קרא עוד...

יוזמה חדשה לנפגעות תקיפה מינית יצאה לדרך בהובלת נאל ביטון ונני פרל טיירי.

ראיון בלעדי

נאל ביטון ונני פרל טיירי, הן פעילות חברתיות אשר חברו ל"מרכז הישראלי למוגנות", המנוהל בראשות הרב אשר מלמד. שתיהן יזמו פתיחה של קבוצת תמיכה מקצועית עבור נשים מהמגזר החרדי שעברו פגיעה מינית בילדות.

בראיון לנבחרות הן מספרות על הצורך המשמעותי בקבוצת תמיכה ייחודיות למגזר, מה מאפיין את הטיפול הקבוצתי והן מדברות על השיטה: שילוב של עבודה דינמית רגשית עם טכניקות מעולם הצ'י-קונג, שהינה אומנות גוף הוליסטית המבוססת על תרגול ומדיטציה על טהרת היהדות.

איך עלה הרעיון להקמת הקבוצה?

נאל ביטון ונני פרל טיירי, הכירו במסגרת קורס הנבחרת של אירגון נבחרות, במסגרת המפגשים עלה הצורך של בנות מהמגזר החרדי שעברו פגיעה מינית לקבל תמיכה דווקא מנשים שנמצאות באוכלוסייה דומה לסביבה שלהן. המגזר החרדי מתאפיין בהשתקה של פגיעות מיניות, דבר המקשה על נשים להיחשף ולקבל טיפול הולם שייתן מענה אמתי למצוקה בה הן נמצאות.

המטרה של נאל ונני בסיום הקורס הייתה להעלות מיזם של הקמת קבוצה ייעודית לנשות המגזר החרדי, שירגישו שיח פתוח עם נשים שעברו חוויות דומות, ומכירות את הקשיים והאתגרים הנוספים שאישה חרדית עוברת כשהיא חושפת את הסיפור וההתמודדות האישית של עם הפגיעה המינית.

נאל: "היום רוב הטיפול בנשים מהמגזר החרדי נעשה בדלתיים סגורות, המיזם מעלה את הצורך של הנשים להתמודד עם השיח והשיתוף על הנושא, מה שמקל את תחושת האשמה והבושה שנשים שעברו פגיעה מינית חוות."

נני:"נכון, טיפול קבוצתי אינו מתאים לכל אחת, ואנחנו מבינות שזה לא פשוט לחדור ולהקים מיזם בנושא כה רגיש במגזר החרדי, אך אפילו אם אישה אחת תמצא מזור באמצעות ההצטרפות לקבוצה, אנחנו עשינו את שלנו."

מה היתרון של טיפול קבוצתי על פני הטיפול הפרטני?

נאל:"אין על כוח של קבוצה, יש נשים שצריכות לשמוע נשים נוספות שעברו חוויה דומה למה שהן חוו, התחושה היא אני לא לבד, הבדידות שמלווה את הפגיעה המינית לרוב מתפוגגת בטיפול קבוצתי. השיתוף של המקרים וכל אחת שמציגה כיצד התמודדה עם הפגיעה שלה נותנת כוח והשראה לבנות הקבוצה. ההרגשה ששל אישה נפגעת, הנה אני יכולה לתרום לאחרות מהידע והניסיון שלי זה מעלה את החוסן הנפשי שלה וההתמודדות עם הפגיעה נעשית קלה יותר".

האם זו יוזמה חלוצית, האם  אין קבוצות תמיכה לנפגעות במגזר החרדי?

נני:"בטרם פנינו לקבל תמיכה וסיוע מהמרכז הישראלי למוגנות, ערכנו חיפוש ושיטוט ברשת, ופנינו לעמותות המתמחות בנושא טיפול פגיעה מינית, אך לא מצאנו מסגרת טיפולית כפי שאנו מציעים. פרט לטיפול שעובד על שיח והעצמה ומתן כלים להתמודדות עם השגרה היומיומית, אנו משלבים בקבוצה טיפול מעולמות המדיטציה, לפי שיטת צי' קונג."

המעבירה את הסדנה היא אלישבע לביא שעושה את זה בהתנדבות מלאה, הטיפול דומה ליוגה, ועובד על טכניקה של נשימה, גמישות, יציבות וחיבור בין גוף לנפש שתורם רבות לזירוז הליך הטיפול במקרים של פגיעה מינית.

האם יש נשים חרדיות שרוצות להצטרף לקבוצה אך חוששות מכך?

נאל:"בהחלט, לכל אישה שעברה פגיעה מינית ולא רק מהמגזר החרדי יש חשש לדבר על הנושא. החשש העיקרי זה האם יאמינו לי, הבושה, האשמה חוסר הלגיטימציה, ואז החשיפה שהיא קשה מאד. המון נשים חזקות שעברו פגיעה שותקות שנים מהבושה והפחד להיחשף, ובמגזר החרדי על כל זה נוסף גם עניין הצניעות, החשש בקהילה החרדית מתבטא כיצד תגיב הסביבה בזמן שידוכים, קבלת הבנים לישיבות, לעיתים חלק מבני המשפחה מתנגדים לחשיפה של מקרים כאלו מחשש לפגיעה בשם של המשפחה. יש המון מעגלים בקהילה החרדית שעלולים להיפגע בעת חשיפת מקרה של פגיעה מינית בתוך הקהילה. למשל: ראש ישיבה,כאשר משהי מהמעגל המשפחתי שלו חוותה פגיעה מינית, החשיפה במקרה זה תהיה הרבה יותר קשה ויילקחו בחשבון המון דברים טרם החשיפה אם בכלל. והם יעדיפו טיפול חשאי ופרטני ומוצנע ולא משהו פומבי."

האם אתן מאמינות בכך שהכוח של קבוצה שווה את החשיפה?

נני:"חובה לציין שעל אף הטיפול הוא קבוצתי, קיימת דיסקרטיות מלאה, השיתוף נעשה רק בין כתלי הקבוצה והמידע מתוכו אינו זולג החוצה. הקבוצה היא אינטימית עד 10 נשים, מה שנאמר בקבוצה נשאר בקבוצה.  אבל עדיין יש חשיפה בפני אותן בנות שמשתתפות בקבוצה, והחשיפה היא שנותנת כוח לקום לעשות ולהתמודד עם הפגיעה הקשה, ולחיות חיים מלאי עוצמה ומשמעות למרות החוויה הטראומטית".

כמה מפגשים כולל הטיפול הקבוצתי  ומה עלותו, האם הטיפול הקבוצתי נותן מענה מלא לנפגעות פגיעה מינית?

הטיפול הקבוצתי מונה 10 מפגשים, עלות סמלית למפגש 30 ₪ המהווה דמי רצינות ומיועד לטובת רווחת הקבוצה עצמה, הקבוצה תונחה על ידי אפרת קאפח עובדת סוציאלית קלינית MSW, המשמשת ראש תחום וסיוע במרכז הישראלי למוגנות.

במסגרת הטיפול ה"קלאסי" הנשים יקבלו כלים ועוצמה להתמודדות יומיומית עם סיטואציות ורגשות שצפים במהלך השגרה. ההתניה בהצטרפות לקבוצה היא שנשים יקבלו או קיבלו מענה פרטני סביב חווית העבר הטראומטית, כי הקבוצה לא נותנת מענה מלא וממוקד עבור כל נפגעת, הטיפול בקבוצה פותר בעיות שונות מזה שבטיפול הפרטני, בקבוצה מקבלים יכולת הכלה של חשיפה והתמודדות בקהילה, ותחושה של אני לא לבד יש עוד נשים שחוו את הזוועה כמוני, וניתנת בקבוצה הכרה ואמונה מהסביבה על אמיתות הפגיעה, שזה בפני עצמו כוח אדיר וריפוי לנפש. השחרור מהצורך לגרום לכל העולם להאמין לי בפגיעה שעברתי, גוזל המון כוחות, ובקבוצה אין את הצורך של להצדיק את עצמך השלב הזה לא קיים וממילא הטיפול מתחיל כבר בתחושה של אמון והדדיות בין הנשים.

בנוסף אם יש נשים שמרגישות צורך מעבר לטיפול הקבוצתי, "המרכז הישראלי למוגנות" מעניק ללא עלות טיפול משפחתי, עד 10 מפגשים שניתנים במסגרת פעילות העמותה.

האם יש לכן באופן אישי חשש על הובלת מהלך כזה בפומבי במגזר החרדי?  

נני: עדיין קיים חשש במגזר החרדי שנשים אקטיביסטיות יוגדרו כ"מוקצה", אך אנחנו לא נותנות לקולות ולשיח הזה להשתיק את הפעילות המבורכת, ואם יש נפש אחת מישראל שנוכל להציל בזכות המיזם שהקמנו, דיינו. החשש היחיד שאנו מתמקדות בו הוא עבור אותן נשים שעברו פגיעה מינית ולא מקבלות מענה הולם וטיפול מותאם עבורן. וזה מה שאנו שמות לנגד עיננו".

במקביל השבוע הרב אשר מלמד יו"ר "המרכז הישראלי למוגנות' פנה לרב חיים קנייבסקי מגדולי הפוסקים בעדה החרדית, בשאלה: האם להתלונן במשטרה על פוגע מינית מקרב המגזר החרדי? וקיבל תשובה נחרצת שיש להתלונן, ואסור לעבור על החוק במקרה הזה.

כך שגם גדול הפוסקים במגזר החרדי,

מבין את הצורך והחשיבות של תלונה ודיווח אודות הפוגע בכדי שיפסיק את שרשרת הפגיעות ומיגור התופעה המזוויעה הזו.

נאל: השלב הבא זה לחדור לעיתונות הכתובה במגזר החרדי, כמובן בתוכן שיווקי מותאם ולנסות להגיע לקהלים נוספים של נשים שלא נחשפות לרשתות החברתיות, שכעת רק בפלטפורמה הזו המיזם מתפרסם.

להרשמה והצטרפות ניתן לפנות ל"מרכז הישראלי למוגנות" בטלפ

ון הקו החם פתוח 24 שעות ביממה:

1700-700-848

או במייל: merkaz@muganut.co.il

הפנתרות השחורות

8 באוקטובר 2021 מי הן הפמיניסטיות החרדיות שלא חוששות לדרוש קרא עוד...

8 באוקטובר 2021

מי הן הפמיניסטיות החרדיות שלא חוששות לדרוש ייצוג הולם בכנסת? 
מה הן עושות באו"ם, ומה חושבים עליהן ברחוב החרדי?

כל התשובות בכתבה שפורסמה השבוע בערוץ 13


לרגל יציאת הסרט הדוקומנטרי "אשת חיל" המתאר את התהוותה ופעילותה של תנועת נבחרות, תשומת הלב הציבורית מופנית אל התופעה המעניינת הזו של נשים פמיניסטיות חרדיות שלא חוששות יותר להשמיע את קולן.

"כולם חשבו שהשתגעתי אבל אני לא יכולה לשתוק יותר"

הכתבה על אסתי שושן ותנועת נבחרות בערוץ 13

(אסתי שושן, מתוך הסרט אשת חיל)

השבוע בתוכניתה של הילה קורח- מהדורת השבת, הופיעה כתבתו של אסף אופיר על מסעה של אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, במאבק לייצוג פוליטי של נשים חרדיות בכנסת ישראל ובמפלגות החרדיות. אסתי סיפרה על החברה החרדית המאופיינת בהנהגה גברית, בה נשים מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות. כשנשות תנועת נבחרות יוצאות למאבק שנמשך כבר 9 שנים, הן סופגות מטחי ביקורת צולבת, ונאלצות לשלם על כך מחירים כבדים: ילדיהם מודרים ממוסדות חינוך, קריאות נאצה מוטחות לעברן והן סופגות מתקפה גם ברשת וגם מחוצה לה.

פעילות נבחרות תולות פאשקוולים אודות זכותן להיבחר

פוליטיקה היא לא מקום לנשים חרדיות
"בשביל מה לך לעורר מהומות?" נשאלה אסתי שושן בראיון, ואל השאלה הזו מצטרפים רבים שרואים את המאבק הסיזיפי של נבחרות בדרך לשוויון הזדמנויות לאישה החרדית .
אבל חוש הצדק המפותח לא מניח לפעילות הארגון שלנו לשקוט על השמרים.
"חברה שהמנהיגות שלה היא גברית טהורה, משהו במנהיגות הזה לא טוב", טוענת אסתי, "אין שם שום נקודת מבט נשית, חומלת אכפתית, אימהית על עיצוב המציאות והמדיניות, כפי שהיא מנהלת כיום בחברה החרדית".

"תפסיקו לבלבל לנו את המוח עם פמיניזם" (הרב בלוי, מתוך הכתבה של אסף אופיר, כאן 13.)

ארון הספרים היהודי נותר גם הוא מחוץ לתחום של האישה החרדית, אולי מתוך הרצון לשמר את הידע והכוח בידי הגברים החרדים ואולי מתוך פחד משינוי, פחד שמשמר את הנשים החרדיות בעמדת נחיתות מזה שנים רבות.

"אישה היא אישה, וגבר הוא גבר" מסביר בפשיטות הרב מרדכי בלוי, ויש לו גם הצעה לאסתי ולחברותיה לעשיית מעשים טובים בשעות הפנאי, בנוסף להדחת כלים והכנת שעורי הבית עם הילדים, שממטלות אלו אין להן פטור, לשיטתו.

הרב מרדכי בלוי, מגיב לתופעת הפמניזם החרדי

והוא מגביר בנו את התהייה, האם מישהו יתעשת שם בהנהגה?
האם מהכנסת ה-23 שיש בה את מספר הנשים מאז קום המדינה, תצא הישועה?

לא לכל השאלות הללו יש לנו תשובות, אבל כרטיסים להקרנת הסרט השבוע בסינמטק תל אביב נשארו לנו מעט, לחצו  כאן לרכישה, ההכנסות מוקדשות לקרן קופרו.

https://icredit.rivhit.co.il/payment/PaymentFullPage.aspx?GroupId=8bf2f4c0-4adb-49b4-8742-f3d34998a152

לכתבה המלאה  של ערוץ 13 לחצו כאן.

 

עוד וועדה- ודבר לא השתנה!

01/11/2021 התעלמות הממשלה מתנאי העסקה של מטפלות-מחנכות קרא עוד...

01/11/2021

התעלמות הממשלה מתנאי העסקה של מטפלות-מחנכות חרדיות 

"חשוב לי להציף תופעה כואבת שמתרחשת בחברה החרדית, במעונות היום", כך פנתה לחברי הוועדה לקידום מעמד האישה רעיה מרי, נציגת אירגון נבחרות, בוועדה שעסקה בתנאי העסקתן של מטפלות-מחנכות במעונות היום.

הוועדה התכנסה על רקע השביתה שהכריזו עליה ראשי האירגונים הגדולים של מעונות היום: נעמ"ת, ויצ"ו,ונשות חירות. בעוד שעיקר הדיונים בוועדה נסובו סביב זכויותיהן הנמוכות ממילא של מטפלות-מחנכות, הרי שבאירגון נבחרות ביקשו להסב את תשומת הלב הציבורית לפגיעה קשה בזכויות המגן  ממנה סובלות מטפלות-מחנכות תחת בעלויות חרדיות.

כך יוצא שחודש לאחר קיום הוועדה ולאחר שמשבר הממטפלות-מחנכות טופל לכאורה תוך ימים בודדים (הממשלה הואילה לשפר את תנאי העסקתן, ובכך הביאה לסיום השביתה), הרי שלא נעשתה כל פעולה מצד הממשלה כדי למנוע את תנאי העסקה פוגעניים המתקיימים במעונות יום פרטיים במגזר החרדי.

פגיעה בשכר העובדות- בניגוד לחוק?

על פי מחקרים שנעשו ע"י המכון החרדי למחקרי מדיניות וע"י הקו החם לנשים חרדיות של שדולת הנשים נמצא כי זכויותיהן הבסיסיות של עובדות חרדיות כדוגמה: הפרשה לפנסיה, אי מתן דמי הבראה, ימי חופשה וכו', נפגעות באופן שיטתי בעיקר ע"י מעסיקים חרדיים. תופעה מכוערת זו מתרחשת גם במעונות היום בהן מועסקות נשים חרדיות.

זה לא סוד שהסללה במערכת החינוך החרדית גרמה לעודף של עובדות במקצועות הטיפול והחינוך, כתוצאה מכך נוצר "שוק עבדים" ומתרחשת פגיעה נרחבת בזכויות עובדות חרדיות. גורמים נוספים המאפשרים את התקיימות התופעה: נשים חרדיות רבות מוחלשות כתוצאה מכך שהן בדרך כלל מפרנסות יחידות, וללא ידע מקיף בדבר זכויותיהן.

 

מה נדרש כדי ליצור שינוי בתנאי ההעסקה של המטפלות החרדיות?

בנייר העמדה שהגשנו לוועדה אנו קראנו לממשלה לקחת אחריות:

לבצע בקרה על תנאי העסקה במעונות יום בפיקוח חרדי .

להעביר את הבעלויות שהינן בבעלות חרדית תחת גוף אחד מאגד שיפקח באופן אינטנסיבי על תנאי ההעסקה של המטפלות-מחנכות. בדומה להקמת הממ"ח, כך נדרש גם ממ"ח לגילאי לידה עד 3 .

להשוות זכויותיהן של מחנכות-מטפלות לזכויותיהן של עובדות משרד החינוך. לקדם העסקה ישירה של מחנכות-מטפלות ובכך למזער את הסיכוי לחשיפתן להפרת זכויות מתמשכת.

בנוסף דרשנו להחיל מבצע אכיפה במעונות היום על תנאי העסקת מטפלות מחנכות בבעלות פרטית חרדית על מנת ליצור הרתעה אפקטיבית כלפי מעסיקים.

אנו ממליצות על פרסום חוברת מידע אודות זכויותיהן עובדים של מטפלות-מחנכות והפצתה בריכוזים חרדיים וכן פרסום הזכויות באמצעי התקשורת השונים על מנת להנגיש את המידע גם לעובדות שאין להם חיבור לאינטרנט מפאת אורח -חייהן.

כמו גם בנושאים אחרים, גם בנושא זה יש לחקור אחר תנאי העסקתן של מטפלות-מחנכות תוך פילוח להשתייכות המגזרית על מנת לתת מענה לקשיים האינדיבידואליים המאפיינים עובדות מגזרים מוחלשים יותר כמו למשל: המגזר החרדי והמגזר הערבי.

וכמובן יש לפעול להרחבת הגיוון התעסוקתי אשר תאפשר לנשים החרדיות ניעות רבה יותר במרחב התעסוקתי, תמנע את המספר הגבוה יחסית של נשים חרדיות המתמודדות על משרות חינוך וטיפול ותקטין באופן משמעותי את כוחו של
המעסיק לקיים עם העובדות חוזים העסקה פוגעניים השוללים זכויות מגן ומנוגדים לחוק.

בסרטון: נציגת ארגון נבחרות,רעיה מרי, משתתפת באמצעות הזום בוועדת הכנסת בנושא: תנאי העסקתן של מטפלות- מחנכות במעונות יום, שהתקיימה בתאריך:04/10/2021

 

0