Category - Uncategorized

משבר ולדר

04/01/2022 ב' שבט תשפ"ב  מה הוביל להתאבדותו של ולדר על קרא עוד...

04/01/2022

ב' שבט תשפ"ב

 מה הוביל להתאבדותו של ולדר על קבר בנו?

פרשיית חיים ולדר הסעירה את הקהילה החרדית בישראל, ואדוותיה של הפרשה הגיעו גם אל יהדות התפוצות. הכל החל  בשבועות האחרונים, בתחקיר שפורסם אודותיו בעיתון "הארץ". על פי התחקיר ולדר הסופר, המחנך הדגול והנערץ אנס לכאורה ילדה בת 12 ופגע מינית בעוד 2 נשים נוספות וזאת במסגרת נגישותו הרבה לנשים ונערות בעבודתו במחלקת הרווחה בעיריית בני ברק. בתחילה ניסה ולדר להמשיך בחייו כרגיל וכך גם עשו כלי התקשורת החרדיים. מאומה לא פורסם אודות החשדות נגדו בעיתונים החרדיים המקומיים ואף תחנת הרדיו החרדית שבה ולדר נתן תוכנית שבועית, שידרה בשבוע שלאחר מכן תוכנית מוקלטת בהגשתו של ולדר, באופן זה עשו אנשי התקשורת החרדיים ניסיון להסתיר את המידע מפני הציבור החרדי שלא מנוי על עיתון "הארץ", (עיתון שקהל הקוראים הוא בעיקר קהל יהודי חילוני עם נטייה לשמאל הפוליטי).יתר על כך, נחשפה גם הודעה של חבר הכנסת פינדרוס ממפלגת יהדות התורה, אשר שלח ברכת "חזק ואמץ" לולדר עם פרסום התחקיר. כאן נחשף שוב האופן המביש שבו הנהגה רקובה מצופפת שורות על מנת לחפות על אחד מחבריה שסרח. 

ברגע שתנועת נבחרות זיהתה את המגמה המסוכנת הזו, התחלנו לפעול באינטנסיביות להעלאת המודעות לפרשייה הזו. מנכ"לית הארגון אסתי שושן ופעילת הארגון ואשת התקשורת אפרת שוקרון התראיינו בתקשורת הכללית והתריעו על השתיקה והניסיון להסתיר את החשודות מעיני הציבור. כמו כן פעלנו לפרסם את התחקיר ברשתות החברתיות.

יתר על כך, תנועת נבחרות בשיתוף פעולה עם ארגון "החרדים הממלכתיים", הפיצה עצומה הקוראת לרשות השניה* להשעות את ולדר מתפקידו עד לבירור החשדות נגדו. על החתומה חתמו כ-1500 איש בתוך 24 שעות מרגע  פרסום העצומה. לשמחתינו, המאבק הצליח וולדר הושעה מהגשת תוכניות רדיו.

נוסף על כך, ספריו הורדו מהמדפים ברשתות הגדולות ואף הוצאת ספרים ספרים בברוקלין החרדית הודיעו כי לא ימכרו יותר את ספריו. באותה עת הוסיפו להיערם 22 עדויות חדשות חלקן על פגיעות נוספות של חיים בנערות קטינות וחלקן על מעשים לא מוסריים של ולדר עם נשים חרדיות נשואות, ובית הדין של הרב שמואל אליהו (בנו של הראשל"צ מרדכי אליהו זצ"ל) פרסם הודעה על מקרים קשים של חוסר צניעות ומעשים לא ראויים שביצע,לכאורה, חיים ולדר ואשר גרמו לפירוקם של משפחות. ולדר נאלץ להודיע על פרישה מהחיים הציבוריים עד שיצליח לטהר את שמו ולהוכיח את חפותו.

"סוף דבר הכול נשמע"

ב27/12/2021 פורסם החלק השני של התחקיר של עיתון ופורסמה הקלטה של ולדר שבה נשמע שהוא מודה שניהל רומן במשך 6 שנים עם אשת איש והוא מצהיר כי אם הדבר יתפרסם הוא יתאבד. כמו כן הוא זומן גם לדיון בבית הדין של הרב אליהו. 

יום לאחר פרסום ההקלטה ב-28  בדצמבר, ולדר שם קץ לחייו ביריית רובה, בהיותו בבית העלמין בו טמון בנו. מעשה אלים ופוגעני המנותב לכאורה כלפי עצמו, אך בכך למעשה הוא שוב משתיק את הקורבנות ומונע מן האמת לצאת לאור.

התקשורת החרדית מנסה להסתיר את העובדה כי מדובר בהתאבדות ומוסתרים המניעים האמיתיים למעשיו. התקשורת החרדית בוחרת שוב לזרות חול בעיני ולא לחשוף את השלדים המרקיבים שבארון, אך בעידן הרשתות הציבור כבר לא קהל שבוי, ואנו נלחמות למען הנפגעות ברשתות החברתיות, כי כולנו #מאמינים_ לך ותודה לא-ל ש#הבושה_ עוברת_ צד.

 

סערה בכוס מים

07/12/2021 מה הסיכוי שנשים תקבלנה פטור הלכתי מהגשת צו'לנט קרא עוד...

07/12/2021


מה הסיכוי שנשים תקבלנה פטור הלכתי מהגשת צו'לנט בשבת בתקופה הקרובה?

אתמול, פורסמה כתבתה של  שירית אביטן כהן בגלובס, בה נטען כי בפגישת האדמו"רים בשבוע שעבר עם שר התקשורת הנדל ביקשו האדמו"רים שלא תנכחנה בפגישה נשים וביניהן גם מנכ"לית המשרד. לעומת זאת, במשרד התקשורת מכחישים את הטענות ואומרים כי עלתה בקשה שהשתיה לא תוגש ע"י נשים, כתוצאה מכך הוחלט במשרד התקשורת להניח את השתיה על השולחנות לפני תחילת הפגישה.

File:Yoaz Hendel (28285751636) (cropped).jpg - Wikimedia Commons
שר התקשורת יועז הנדל, התמונה באדיבות: ויקיפדיה.

היינו רוצות להיות תמימות ולחשוב שהגיע היום שבו גם אדמו"רים מבינים שנשים לא צריכות לשמש שואבות מים עבור כלל המין הגברי. אם בעבר הכנת קפה לבוס ולכלל המשתתפים בישיבה הייתה כמעט חלק מהגדרות התפקיד בחוזה ההעסקה של המזכירה-אשת המשרד, הרי שכיום המציאות השתנתה, והתברר שגבר עם 2 ידיים ואינטליגנציה ממוצעת לגמרי מסוגל למזוג לעצמו קפה בלי ללכלך מטבח שלם (אה, כמעט שכחתי, וגם להחזיר את הקפה למדף בסיום ההכנה).

אבל לצערנו לא זה המצב. בבקשתם של האדמו"רים מתגלמת מגמה מסוכנת של הדרת נשים מהמרחב הציבורי באצטלה של צניעות ואדיקות. הקצנה מסוכנת שפוגעת ברווחתן של נשים וביכולתן להשתלב במקומות של קבלת החלטות.

לכניסה לכתבה המלאה של עיתון גלובס לחצו כאן!

 

הסיפור שטרם סופר

מה קורה כשמנגנוני הטיוח וההשתקה נחשפים ,והאם  מהפכת ה קרא עוד...

מה קורה כשמנגנוני הטיוח וההשתקה נחשפים ,והאם  מהפכת ה-metoo# חדרה למגזר?| כיצד נחשפו הבוטים שהגנו על חיים ולדר? | והשאלה הגדולה מכל-עד מתי תצליח קבוצת עסקנים אינטרסנטית לפעול כנגד הציבור במקום לעבוד למענו?|

כל התשובות בכתבתה של פנינה פויפר,  בשיחה מקומית.


"האירוע הזה הוא ענק בקנה מידה היסטורי ואת ההשלכות שלו עוד ילמדו בשנים הבאות." כך אומר צביקי פליישמן,  בכתבתה של פנינה פויפר, שפורסמה השבוע בשיחה מקומית. פליישמן פסיכולוג מקים ארגון "לא תשתוק", לא מתכוון להתפשטות הזן החדש של הקורונה-אומיקורון, אלא למהפכה השקטה שמתחוללת בחברה החרדית.

בכתבתה :"מהפכת מי טו הגיעה לעולם החרדי, והיא שינתה את הכללים",  פנינה פויפר נותנת סקירה מקיפה על התהליך שהתרחש בקרב מוקדי ההנהגה והתקשורת החרדית  מאז פירסום התחקיר על חיים ולדר. היא מתארת כיצד תחנת רדיו חרדית המשיכה לתת את הבמה לשידורים מוקלטים של איש חינוך שלכאורה תקף מינית קטינות וניצל אותן,  וכיצד בעקבות מאבק עיקש של פעילים חברתיים, הפצת עצומה שגרפה 1500 חתימות ביום אחד, וכן מאבק להעלאת מודעות ברשתות החברתיות ,חל המפנה שהוביל לפרישתו של חייים ולדר מעבודתו הציבורית, מחייו הפוליטיים ואף הובילו לסילוק ספריו מעל מדפי החנויות.

בכתבה עולה הטיעון כי הניסיון לצופף שורות בקרב ההנהגה החרדית ולהתעלם ממעשיו לכאורה של ולדר לא צלחו, עקב שינויים שחלו בחברה החרדית. כעת ההחלטות לא מתקבלות רק ע"י צמרת המנהיגות החרדית והעסקונה בראשה, אלא  זרמים חברתיים תת קרקעיים מפלסים את דרכם למעלה, ומגיעים  עד החלונות הגבוהים, שם האנשים היושבים בראש כבר לא יכולים להתעלם מדעותיו של הציבור הנתון למרותם.

יתר על כך, אסתי שושן מנכ"לית נבחרות, סוברת כי נסיון הסרק שנעשה עם ראשית פירסום התחקיר להתעלם ממעשיו לכאורה של ולדר חושפים מנהיגות פוליטית לא הגונה שמוכנה להקריב על מזבחה את ערכיה הבסיסים של החברה החרדית, ובלבד להמשיך ולהגן על אנשיה בכל  מחיר.

זה נשמע כל כך רחוק מהתדמית הצדקנית שבה פוליטיקאים חרדים התעטפו בה זמן ממושך, אך לא עוד!

מי טו החרדי בדרך, יש למה לחכות!

כל הפרטים המלאים בכתבתה של פויפר, למעבר לכתבה לחצו כאן

קבוצות תמיכה לנשים חרדיות נפגעות תקיפה מינית

יוזמה חדשה לנפגעות תקיפה מינית יצאה לדרך בהובלת נאל ביטון קרא עוד...

יוזמה חדשה לנפגעות תקיפה מינית יצאה לדרך בהובלת נאל ביטון ונני פרל טיירי.

ראיון בלעדי

נאל ביטון ונני פרל טיירי, הן פעילות חברתיות אשר חברו ל"מרכז הישראלי למוגנות", המנוהל בראשות הרב אשר מלמד. שתיהן יזמו פתיחה של קבוצת תמיכה מקצועית עבור נשים מהמגזר החרדי שעברו פגיעה מינית בילדות.

בראיון לנבחרות הן מספרות על הצורך המשמעותי בקבוצת תמיכה ייחודיות למגזר, מה מאפיין את הטיפול הקבוצתי והן מדברות על השיטה: שילוב של עבודה דינמית רגשית עם טכניקות מעולם הצ'י-קונג, שהינה אומנות גוף הוליסטית המבוססת על תרגול ומדיטציה על טהרת היהדות.

איך עלה הרעיון להקמת הקבוצה?

נאל ביטון ונני פרל טיירי, הכירו במסגרת קורס הנבחרת של אירגון נבחרות, במסגרת המפגשים עלה הצורך של בנות מהמגזר החרדי שעברו פגיעה מינית לקבל תמיכה דווקא מנשים שנמצאות באוכלוסייה דומה לסביבה שלהן. המגזר החרדי מתאפיין בהשתקה של פגיעות מיניות, דבר המקשה על נשים להיחשף ולקבל טיפול הולם שייתן מענה אמתי למצוקה בה הן נמצאות.

המטרה של נאל ונני בסיום הקורס הייתה להעלות מיזם של הקמת קבוצה ייעודית לנשות המגזר החרדי, שירגישו שיח פתוח עם נשים שעברו חוויות דומות, ומכירות את הקשיים והאתגרים הנוספים שאישה חרדית עוברת כשהיא חושפת את הסיפור וההתמודדות האישית של עם הפגיעה המינית.

נאל: "היום רוב הטיפול בנשים מהמגזר החרדי נעשה בדלתיים סגורות, המיזם מעלה את הצורך של הנשים להתמודד עם השיח והשיתוף על הנושא, מה שמקל את תחושת האשמה והבושה שנשים שעברו פגיעה מינית חוות."

נני:"נכון, טיפול קבוצתי אינו מתאים לכל אחת, ואנחנו מבינות שזה לא פשוט לחדור ולהקים מיזם בנושא כה רגיש במגזר החרדי, אך אפילו אם אישה אחת תמצא מזור באמצעות ההצטרפות לקבוצה, אנחנו עשינו את שלנו."

מה היתרון של טיפול קבוצתי על פני הטיפול הפרטני?

נאל:"אין על כוח של קבוצה, יש נשים שצריכות לשמוע נשים נוספות שעברו חוויה דומה למה שהן חוו, התחושה היא אני לא לבד, הבדידות שמלווה את הפגיעה המינית לרוב מתפוגגת בטיפול קבוצתי. השיתוף של המקרים וכל אחת שמציגה כיצד התמודדה עם הפגיעה שלה נותנת כוח והשראה לבנות הקבוצה. ההרגשה ששל אישה נפגעת, הנה אני יכולה לתרום לאחרות מהידע והניסיון שלי זה מעלה את החוסן הנפשי שלה וההתמודדות עם הפגיעה נעשית קלה יותר".

האם זו יוזמה חלוצית, האם  אין קבוצות תמיכה לנפגעות במגזר החרדי?

נני:"בטרם פנינו לקבל תמיכה וסיוע מהמרכז הישראלי למוגנות, ערכנו חיפוש ושיטוט ברשת, ופנינו לעמותות המתמחות בנושא טיפול פגיעה מינית, אך לא מצאנו מסגרת טיפולית כפי שאנו מציעים. פרט לטיפול שעובד על שיח והעצמה ומתן כלים להתמודדות עם השגרה היומיומית, אנו משלבים בקבוצה טיפול מעולמות המדיטציה, לפי שיטת צי' קונג."

המעבירה את הסדנה היא אלישבע לביא שעושה את זה בהתנדבות מלאה, הטיפול דומה ליוגה, ועובד על טכניקה של נשימה, גמישות, יציבות וחיבור בין גוף לנפש שתורם רבות לזירוז הליך הטיפול במקרים של פגיעה מינית.

האם יש נשים חרדיות שרוצות להצטרף לקבוצה אך חוששות מכך?

נאל:"בהחלט, לכל אישה שעברה פגיעה מינית ולא רק מהמגזר החרדי יש חשש לדבר על הנושא. החשש העיקרי זה האם יאמינו לי, הבושה, האשמה חוסר הלגיטימציה, ואז החשיפה שהיא קשה מאד. המון נשים חזקות שעברו פגיעה שותקות שנים מהבושה והפחד להיחשף, ובמגזר החרדי על כל זה נוסף גם עניין הצניעות, החשש בקהילה החרדית מתבטא כיצד תגיב הסביבה בזמן שידוכים, קבלת הבנים לישיבות, לעיתים חלק מבני המשפחה מתנגדים לחשיפה של מקרים כאלו מחשש לפגיעה בשם של המשפחה. יש המון מעגלים בקהילה החרדית שעלולים להיפגע בעת חשיפת מקרה של פגיעה מינית בתוך הקהילה. למשל: ראש ישיבה,כאשר משהי מהמעגל המשפחתי שלו חוותה פגיעה מינית, החשיפה במקרה זה תהיה הרבה יותר קשה ויילקחו בחשבון המון דברים טרם החשיפה אם בכלל. והם יעדיפו טיפול חשאי ופרטני ומוצנע ולא משהו פומבי."

האם אתן מאמינות בכך שהכוח של קבוצה שווה את החשיפה?

נני:"חובה לציין שעל אף הטיפול הוא קבוצתי, קיימת דיסקרטיות מלאה, השיתוף נעשה רק בין כתלי הקבוצה והמידע מתוכו אינו זולג החוצה. הקבוצה היא אינטימית עד 10 נשים, מה שנאמר בקבוצה נשאר בקבוצה.  אבל עדיין יש חשיפה בפני אותן בנות שמשתתפות בקבוצה, והחשיפה היא שנותנת כוח לקום לעשות ולהתמודד עם הפגיעה הקשה, ולחיות חיים מלאי עוצמה ומשמעות למרות החוויה הטראומטית".

כמה מפגשים כולל הטיפול הקבוצתי  ומה עלותו, האם הטיפול הקבוצתי נותן מענה מלא לנפגעות פגיעה מינית?

הטיפול הקבוצתי מונה 10 מפגשים, עלות סמלית למפגש 30 ₪ המהווה דמי רצינות ומיועד לטובת רווחת הקבוצה עצמה, הקבוצה תונחה על ידי אפרת קאפח עובדת סוציאלית קלינית MSW, המשמשת ראש תחום וסיוע במרכז הישראלי למוגנות.

במסגרת הטיפול ה"קלאסי" הנשים יקבלו כלים ועוצמה להתמודדות יומיומית עם סיטואציות ורגשות שצפים במהלך השגרה. ההתניה בהצטרפות לקבוצה היא שנשים יקבלו או קיבלו מענה פרטני סביב חווית העבר הטראומטית, כי הקבוצה לא נותנת מענה מלא וממוקד עבור כל נפגעת, הטיפול בקבוצה פותר בעיות שונות מזה שבטיפול הפרטני, בקבוצה מקבלים יכולת הכלה של חשיפה והתמודדות בקהילה, ותחושה של אני לא לבד יש עוד נשים שחוו את הזוועה כמוני, וניתנת בקבוצה הכרה ואמונה מהסביבה על אמיתות הפגיעה, שזה בפני עצמו כוח אדיר וריפוי לנפש. השחרור מהצורך לגרום לכל העולם להאמין לי בפגיעה שעברתי, גוזל המון כוחות, ובקבוצה אין את הצורך של להצדיק את עצמך השלב הזה לא קיים וממילא הטיפול מתחיל כבר בתחושה של אמון והדדיות בין הנשים.

בנוסף אם יש נשים שמרגישות צורך מעבר לטיפול הקבוצתי, "המרכז הישראלי למוגנות" מעניק ללא עלות טיפול משפחתי, עד 10 מפגשים שניתנים במסגרת פעילות העמותה.

האם יש לכן באופן אישי חשש על הובלת מהלך כזה בפומבי במגזר החרדי?  

נני: עדיין קיים חשש במגזר החרדי שנשים אקטיביסטיות יוגדרו כ"מוקצה", אך אנחנו לא נותנות לקולות ולשיח הזה להשתיק את הפעילות המבורכת, ואם יש נפש אחת מישראל שנוכל להציל בזכות המיזם שהקמנו, דיינו. החשש היחיד שאנו מתמקדות בו הוא עבור אותן נשים שעברו פגיעה מינית ולא מקבלות מענה הולם וטיפול מותאם עבורן. וזה מה שאנו שמות לנגד עיננו".

במקביל השבוע הרב אשר מלמד יו"ר "המרכז הישראלי למוגנות' פנה לרב חיים קנייבסקי מגדולי הפוסקים בעדה החרדית, בשאלה: האם להתלונן במשטרה על פוגע מינית מקרב המגזר החרדי? וקיבל תשובה נחרצת שיש להתלונן, ואסור לעבור על החוק במקרה הזה.

כך שגם גדול הפוסקים במגזר החרדי,

מבין את הצורך והחשיבות של תלונה ודיווח אודות הפוגע בכדי שיפסיק את שרשרת הפגיעות ומיגור התופעה המזוויעה הזו.

נאל: השלב הבא זה לחדור לעיתונות הכתובה במגזר החרדי, כמובן בתוכן שיווקי מותאם ולנסות להגיע לקהלים נוספים של נשים שלא נחשפות לרשתות החברתיות, שכעת רק בפלטפורמה הזו המיזם מתפרסם.

להרשמה והצטרפות ניתן לפנות ל"מרכז הישראלי למוגנות" בטלפ

ון הקו החם פתוח 24 שעות ביממה:

1700-700-848

או במייל: merkaz@muganut.co.il

הפנתרות השחורות

8 באוקטובר 2021 מי הן הפמיניסטיות החרדיות שלא חוששות לדרוש קרא עוד...

8 באוקטובר 2021

מי הן הפמיניסטיות החרדיות שלא חוששות לדרוש ייצוג הולם בכנסת? 
מה הן עושות באו"ם, ומה חושבים עליהן ברחוב החרדי?

כל התשובות בכתבה שפורסמה השבוע בערוץ 13


לרגל יציאת הסרט הדוקומנטרי "אשת חיל" המתאר את התהוותה ופעילותה של תנועת נבחרות, תשומת הלב הציבורית מופנית אל התופעה המעניינת הזו של נשים פמיניסטיות חרדיות שלא חוששות יותר להשמיע את קולן.

"כולם חשבו שהשתגעתי אבל אני לא יכולה לשתוק יותר"

הכתבה על אסתי שושן ותנועת נבחרות בערוץ 13

(אסתי שושן, מתוך הסרט אשת חיל)

השבוע בתוכניתה של הילה קורח- מהדורת השבת, הופיעה כתבתו של אסף אופיר על מסעה של אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, במאבק לייצוג פוליטי של נשים חרדיות בכנסת ישראל ובמפלגות החרדיות. אסתי סיפרה על החברה החרדית המאופיינת בהנהגה גברית, בה נשים מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות. כשנשות תנועת נבחרות יוצאות למאבק שנמשך כבר 9 שנים, הן סופגות מטחי ביקורת צולבת, ונאלצות לשלם על כך מחירים כבדים: ילדיהם מודרים ממוסדות חינוך, קריאות נאצה מוטחות לעברן והן סופגות מתקפה גם ברשת וגם מחוצה לה.

פעילות נבחרות תולות פאשקוולים אודות זכותן להיבחר

פוליטיקה היא לא מקום לנשים חרדיות
"בשביל מה לך לעורר מהומות?" נשאלה אסתי שושן בראיון, ואל השאלה הזו מצטרפים רבים שרואים את המאבק הסיזיפי של נבחרות בדרך לשוויון הזדמנויות לאישה החרדית .
אבל חוש הצדק המפותח לא מניח לפעילות הארגון שלנו לשקוט על השמרים.
"חברה שהמנהיגות שלה היא גברית טהורה, משהו במנהיגות הזה לא טוב", טוענת אסתי, "אין שם שום נקודת מבט נשית, חומלת אכפתית, אימהית על עיצוב המציאות והמדיניות, כפי שהיא מנהלת כיום בחברה החרדית".

"תפסיקו לבלבל לנו את המוח עם פמיניזם" (הרב בלוי, מתוך הכתבה של אסף אופיר, כאן 13.)

ארון הספרים היהודי נותר גם הוא מחוץ לתחום של האישה החרדית, אולי מתוך הרצון לשמר את הידע והכוח בידי הגברים החרדים ואולי מתוך פחד משינוי, פחד שמשמר את הנשים החרדיות בעמדת נחיתות מזה שנים רבות.

"אישה היא אישה, וגבר הוא גבר" מסביר בפשיטות הרב מרדכי בלוי, ויש לו גם הצעה לאסתי ולחברותיה לעשיית מעשים טובים בשעות הפנאי, בנוסף להדחת כלים והכנת שעורי הבית עם הילדים, שממטלות אלו אין להן פטור, לשיטתו.

הרב מרדכי בלוי, מגיב לתופעת הפמניזם החרדי

והוא מגביר בנו את התהייה, האם מישהו יתעשת שם בהנהגה?
האם מהכנסת ה-23 שיש בה את מספר הנשים מאז קום המדינה, תצא הישועה?

לא לכל השאלות הללו יש לנו תשובות, אבל כרטיסים להקרנת הסרט השבוע בסינמטק תל אביב נשארו לנו מעט, לחצו  כאן לרכישה, ההכנסות מוקדשות לקרן קופרו.

https://icredit.rivhit.co.il/payment/PaymentFullPage.aspx?GroupId=8bf2f4c0-4adb-49b4-8742-f3d34998a152

לכתבה המלאה  של ערוץ 13 לחצו כאן.

 

עוד וועדה- ודבר לא השתנה!

01/11/2021 התעלמות הממשלה מתנאי העסקה של מטפלות-מחנכות קרא עוד...

01/11/2021

התעלמות הממשלה מתנאי העסקה של מטפלות-מחנכות חרדיות 

"חשוב לי להציף תופעה כואבת שמתרחשת בחברה החרדית, במעונות היום", כך פנתה לחברי הוועדה לקידום מעמד האישה רעיה מרי, נציגת אירגון נבחרות, בוועדה שעסקה בתנאי העסקתן של מטפלות-מחנכות במעונות היום.

הוועדה התכנסה על רקע השביתה שהכריזו עליה ראשי האירגונים הגדולים של מעונות היום: נעמ"ת, ויצ"ו,ונשות חירות. בעוד שעיקר הדיונים בוועדה נסובו סביב זכויותיהן הנמוכות ממילא של מטפלות-מחנכות, הרי שבאירגון נבחרות ביקשו להסב את תשומת הלב הציבורית לפגיעה קשה בזכויות המגן  ממנה סובלות מטפלות-מחנכות תחת בעלויות חרדיות.

כך יוצא שחודש לאחר קיום הוועדה ולאחר שמשבר הממטפלות-מחנכות טופל לכאורה תוך ימים בודדים (הממשלה הואילה לשפר את תנאי העסקתן, ובכך הביאה לסיום השביתה), הרי שלא נעשתה כל פעולה מצד הממשלה כדי למנוע את תנאי העסקה פוגעניים המתקיימים במעונות יום פרטיים במגזר החרדי.

פגיעה בשכר העובדות- בניגוד לחוק?

על פי מחקרים שנעשו ע"י המכון החרדי למחקרי מדיניות וע"י הקו החם לנשים חרדיות של שדולת הנשים נמצא כי זכויותיהן הבסיסיות של עובדות חרדיות כדוגמה: הפרשה לפנסיה, אי מתן דמי הבראה, ימי חופשה וכו', נפגעות באופן שיטתי בעיקר ע"י מעסיקים חרדיים. תופעה מכוערת זו מתרחשת גם במעונות היום בהן מועסקות נשים חרדיות.

זה לא סוד שהסללה במערכת החינוך החרדית גרמה לעודף של עובדות במקצועות הטיפול והחינוך, כתוצאה מכך נוצר "שוק עבדים" ומתרחשת פגיעה נרחבת בזכויות עובדות חרדיות. גורמים נוספים המאפשרים את התקיימות התופעה: נשים חרדיות רבות מוחלשות כתוצאה מכך שהן בדרך כלל מפרנסות יחידות, וללא ידע מקיף בדבר זכויותיהן.

 

מה נדרש כדי ליצור שינוי בתנאי ההעסקה של המטפלות החרדיות?

בנייר העמדה שהגשנו לוועדה אנו קראנו לממשלה לקחת אחריות:

לבצע בקרה על תנאי העסקה במעונות יום בפיקוח חרדי .

להעביר את הבעלויות שהינן בבעלות חרדית תחת גוף אחד מאגד שיפקח באופן אינטנסיבי על תנאי ההעסקה של המטפלות-מחנכות. בדומה להקמת הממ"ח, כך נדרש גם ממ"ח לגילאי לידה עד 3 .

להשוות זכויותיהן של מחנכות-מטפלות לזכויותיהן של עובדות משרד החינוך. לקדם העסקה ישירה של מחנכות-מטפלות ובכך למזער את הסיכוי לחשיפתן להפרת זכויות מתמשכת.

בנוסף דרשנו להחיל מבצע אכיפה במעונות היום על תנאי העסקת מטפלות מחנכות בבעלות פרטית חרדית על מנת ליצור הרתעה אפקטיבית כלפי מעסיקים.

אנו ממליצות על פרסום חוברת מידע אודות זכויותיהן עובדים של מטפלות-מחנכות והפצתה בריכוזים חרדיים וכן פרסום הזכויות באמצעי התקשורת השונים על מנת להנגיש את המידע גם לעובדות שאין להם חיבור לאינטרנט מפאת אורח -חייהן.

כמו גם בנושאים אחרים, גם בנושא זה יש לחקור אחר תנאי העסקתן של מטפלות-מחנכות תוך פילוח להשתייכות המגזרית על מנת לתת מענה לקשיים האינדיבידואליים המאפיינים עובדות מגזרים מוחלשים יותר כמו למשל: המגזר החרדי והמגזר הערבי.

וכמובן יש לפעול להרחבת הגיוון התעסוקתי אשר תאפשר לנשים החרדיות ניעות רבה יותר במרחב התעסוקתי, תמנע את המספר הגבוה יחסית של נשים חרדיות המתמודדות על משרות חינוך וטיפול ותקטין באופן משמעותי את כוחו של
המעסיק לקיים עם העובדות חוזים העסקה פוגעניים השוללים זכויות מגן ומנוגדים לחוק.

בסרטון: נציגת ארגון נבחרות,רעיה מרי, משתתפת באמצעות הזום בוועדת הכנסת בנושא: תנאי העסקתן של מטפלות- מחנכות במעונות יום, שהתקיימה בתאריך:04/10/2021

 

אנחנו בדקנו!

אסתי שושן בראיון רדיופוני עם עליית הקמפיין של נבחרות קרא עוד...

אסתי שושן בראיון רדיופוני עם עליית הקמפיין של נבחרות, להעלאת המודעות לסרטן השד

בעוד העיתונות החרדית מתעלמת וחברי הכנסת החרדים שותקים, אסתי שושן התראיינה החודש ב"כאן מורשת" והציפה את סוגיית המודעות הנמוכה של נשים חרדיות לסרטן השד.

אסתי אמרה בראיון כי בעוד שבמדיה הכללית ניתן להיתקל בקמפיינים ובאייטמים רבים שמטרתם להעלות את המודעות לסרטן השד. הרי שצמד המילים "סרטן השד" לא מוזכר בעיתונות החרדית מטעמי צניעות, והוא מכונה "סרטן נשים".

"אנו, החודש הזה מצטרפים לעוד גופים וארגונים ומזכירים כי אפשר למנוע את זה ע"י בדיקה מוקדמת, וזה מה שצריך לעשות, ללכת להיבדק" אמרה אסתי.

בראיון נשאלה האם ראוי לכרוך את סוגיית אי הייצוג של נשים חרדיות יחד עם מודעות לסרטן השד, ועל כך היא השיבה:
"נבחרות זה ארגון עם אג'נדה שלרוב לא מתנצלת אלא אומרת במפורש: אנחנו רוצות ופועלות לכך שיום אחד תהיינה נשים בכנסת במפלגות החרדיות. אנחנו תמיד רוצות להזכיר למה אנחנו כאן ומה חשוב שיקרה, ואם אפשר באותה נשימה לעשות מודעות לסרטן השד, אז זו הדרך!"

אסתי שושן הצביעה על העובדה כי בוועדה שהתקיימה לפני מספר שנים בכנסת בנושא בריאותן של נשים חרדיות, לא טרחו להגיע החכים החרדים. לדבריה: "הנושא הזה לא נמצא על סדר יומם".

לשמיעת הראיון המלא, לחצו על play.

אסון מירון הבא- כאן מעבר לפינה!

בואו נדבר רגע על מוסדות חינוך חרדיים. כן, כן על תלמודי קרא עוד...

בואו נדבר רגע על מוסדות חינוך חרדיים.
כן, כן על תלמודי התורה ובתי יעקב לבנות.
חשבתם פעם על האם הם עומדים בתקני הבטיחות?
הרשו לי לגלות לכם שהתשובה היא שלילית.

לעיתים קרובות אני עומדת משתאה מול ה"חפריות" האיומה שבה מתנהלים העניינים, במוסדות חינוך חרדיים בכלל, ובתלמודי התורה בפרט.

חשבתם לרגע על הצפיפות האיומה השוררת באותם מוסדות חינוך?

איילת ג', אימא לארבעה, שבתה לומדת בבית יעקב יסודי בבני ברק, שיתפה אותי באירוע שארע ביום שישי האחרון, כשביקרה בבית הספר בו לומדת ילדתה. בעת שהצלצול המסמן את סיומו של יום הלימודים נשמע, נחשול אדיר של תלמידות נדחק החוצה במורד המדרגות. התלמידות סיימו את לימודיהן בעת ובעונה אחת כך שכל הילדות מהצוציקית הלומדת בכיתה א' ועד הבוגרת בכיתה ח' נדחקו אל גרם המדרגות, וזאת כאשר בכל שכבה יש עשר כיתות לימוד!
אם חברתי התקשתה להתמודד עם נחשול התלמידות והדחיפות מכל עבר, מה תעשה רבקהל'ה תלמידת כיתה א'?

ואם לא די בכך, גם אני הייתי עדה למקרה מצמרר. בתלמוד תורה שבו התחנך בני, עד לפתיחת שנה הלימודים הנוכחית, גן השעשועים הבני ברקי שימש כחצר משחקים לתלמוד התורה, וזאת כאשר גן השעשועים עצמו סמוך לכביש. למעשה, באופן שערורייתי, ניתן "אמון" בילדי הגנים הומדים בתלמוד תורה שהם לא ירדו אל הכביש, זאת כאשר הגננות עצמן יושבות על ספסל עם עין צופיה על הילדים בעודן ומשוחחות בינו לבין עצמן על ענייני דיומא.
אממה, בשעת הלימודים האחרונה של סיום הצהרון בעוד הילדים משחקים להנאתם בגן השעשועים, רץ אחד מן הילדים לכביש בזמן שראה את אחותו הצעירה שהגיעה לאסוף אותו מהגן.
האם אתם חושבים שהלקח נלמד?
שוב, לצערי, התשובה היא שלילית. גם כיום, בזמן אלול, הילדים משחקים בגן השעשועים המשמש כחצר משחקים, בעוד חצר התלמוד תורה קטנה מלהכיל את כמות תלמידיה.החצר עצמה דלה,ריקה ממתקנים המתאימים לילדי המכינה (ילדי גן חובה), ללא זכר לנדנדה או מגלשה, והיא משמשת בדוחק את תלמידי התלמוד תורה למשחק כדורגל.
לא רק בריכוזים החרדיים בעיות מעין אלו קיימות, לאחרונה גם הורים בבית יעקב בחיפה יצאו במאבק כנגד העירייה אשר מתעלמת ממצוקת המבנים והמקום, בעוד תלמידות בנות יעקב בחיפה סובלת מצפיפות קשה.

לדעתי, בעיית הבטיחות מורכבת משני היבטים:
ההיבט הראשון שממנו אוהבים להתעלם הוא שהתלמיד החרדי הינו לקוח שבוי. כן,לא נעים אבל זו האמת. ההנהלה לא צריכה להתאמץ על מנת לשווק את המוסד החינוכי להורים, משכך אין אפילו נלקחה מן ההורים היכולת לבוא בדרישות בסיסיות של בטיחות ותקינות.
הגורם השני,הינה ההזנחה מצד משרד החינוך,כביכול במקומות שבהם אין לימודי ליבה מלאה, אין גם, לכאורה, עילה לדאוג לרווחת התלמידים ולצרכים הבסיסיים.
בימים כתיקונם איני מתיימרת להיות נביאת זעם, אך במקרה זה אני נדרשת להשמיע קול שפוי. לא נעים, קצת צורם, אבל מתבקש.
התעוררו, לפני שיהיה מאוחר מדי!
צפוף אצלינו זה בטוח, אבל גם מסוכן!!

הכותבת: רעיה מרי,מנהלת אדמניסטרטיבית באירגון נבחרות,אמא לתמר שלמה ואברהם.

שירת אישה

"לעיתים במסתרים, במחשכים, בחדרי הלב היא מצויה. ופעמים קרא עוד...

"לעיתים במסתרים, במחשכים,
בחדרי הלב היא מצויה.
ופעמים כמו לבה רותחת היא פורצת ועולה.
שירת אישה."

בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות התופעה של כתיבת שירה ע"י נשים.יש בה כישוף עדין וקנטרני במילה הכתובה.
משהו המאפשר גילוי והסתרה, במעין משחק תופסת פתלתל של אור וצל, של יגון ונחמה של תשוקה מול מועקה.

השירה, מזכירה לי בעיקר, את האישה החרדית במאה ה-21, מגלה טפח ומכסה טפחיים,
שואפת להישאר נאמנה לדרך, לחזון אך בו זמנית גם דעתנית ועומדת על שלה.
דווקא בתקופה בה יותר מתמיד קולה של האישה החרדית מושתק, תמונתה נמחקת ופניה מטושטשות, אזי הנשים החרדיות מוצאות את הדרך להשמיע את קולן,
אם לא במישרין אזי בעקיפין.
באמצעות שירה הניתנת לפרשנות אישית של הקורא, הכותבת נותנת דרור לרחשי ליבה. היוצרת החרדית מעלה על הדף את כל מה שאסור לו שייאמר בגלוי. את אותם דברים שהשתיקה יפה להם, כי כך הורגלנו.

אסתי שושן, אמנית ויוצרת חרדית מנכ"לית נבחרות, תשיק בקרוב את ספר ביכורים שלה: "זימרת קרני אור המתנפצות" בהוצאת טנג'יר, המאגד בתוכו את מיטב שיריה. מעניין לציין כי הספר הוצא באמצעות הדסטרט, מימון המונים באמצעות הרתמות של רבות ורבים מהמגזר החרדי  וגם רבים מהמגזר הכללי.

גם אם נרצה להתעלם, לטששט, לכסות, להסתיר, היא תמיד תהיה שם, למעננו.

קישור לשיר קדיש של האמנית אסתי שושן:

 

התמונה בראש בכתבה באדיבות: pixabay

נבחרות או לא להיות

מנהיגות חרדית נשית,יש חיה כזו?! -חשבתם פעם איפה המנהיגות קרא עוד...

מנהיגות חרדית נשית,יש חיה כזו?!

-חשבתם פעם איפה המנהיגות הנשית של הציבור החרדי ולמה אנחנו לא רואים אותן?

לחברה שלי יש חיידק שלא מוכן להרפות ממנה כבר כמה שנים,מה היא לא עשתה, למי היא לא הלכה והוא עדיין איתה. קוראים לו חיידק העשייה הפוליטית, והבעיה היא שהיא לא היחידה.

נשים רבות במגזר החרדי שואפות לחולל את השינוי, להיות בשורת מקבלי ההחלטות, לייצג את כלל הנשים  החרדיות במועצות המקומיות ובכנסת ישראל.

אז היכן הן אותן נשים? אם גם אתם תוהים על כך, אז התשובה היא שאתם לא לבד. לנשים מהמגזר החרדי יש חסמים רבים בדרכן אל העשייה הפוליטית. בנוסף להיותן נשים, הן גם חרדיות, ומוצבים בפניהן חסמים תרבותיים פנים מגזריים. בדיוק מסיבה זו, אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, הקימה לפני 4 שנים  את הנבחרת-עתודת מנהיגות חרדית.

הנבחרת הינה תוכנית המנהיגות היחידה עבור נשים חרדיות בישראל, ומטרתה להכשיר נשים מתוך המגזר החרדי לעשייה פוליטית וחברתית. הנשים המתקבלות לתוכנית הינן נשים מוכשרת בעלות פוטנציאל אדיר לחולל את המהפכה במצב הנשים החרדיות בפרט, ובחברה החרדית בכללותה. בתוכנית המשתתפות נפגשות עם ח"כיות, עיתונאיות ודמויות בולטות בציבוריות הישראלית והן רוכשות כלים מעשיים להשתלבות בעשייה הפוליטית בישראל.

במשך תקופת ההכשרה בתוכנית המנהיגות שאורכה ארבעה חודשים  אנו מקיימות מפגשים שבועיים וסדנאות הכוללים דיונים בנושאים חברתיים-מגדריים מהותיים. אנחנו דנות על אלימות במשפחה,על פגיעות מיניות, על מצב החינוך והתעסוקה במגזר החרדי,מעלות יוזמות מהשטח  וחותרות  בכל הכוח לשינוי.

הנשים המשתתפות בתוכנית המנהיגות, רוצות להיות שם,

למענך האישה החרדית שהזכויות שלך נרמסות במקום העבודה בו את עובדת כגננת או מורה.

בשבילך האימא החרדית עם הילד בעל הצרכים המיוחדים.

עבורך, תלמידה המתקשה להתקבל לסמינר. 

על מנת לסייע  לך המתמודדת עם  אלימות פיסית, מינית, כלכלית ורגשית

לצערנו, כיום אין אפילו אישה חרדית אחת בכנסת ישראל.אין נשים חרדיות בצמרת ההנהגה הציבורית ובשורת מקבלי ההחלטות. אין די נשים חרדיות במועצות המקומיות. הנשים החרדיות וצרכיהן נותרים שקופים בעוד קולן מושתק. אנו בנבחרות, דורשות ייצוג שוויוני לנשים חרדיות וקוראות לשילובן בכל הזירות הציבוריות ובמוקדי הכוח  הפוליטיים.

חשוב לציין שעל אף שהממחטות טרם יבשו מטקס הפרידה החגיגי של מחזור תשפ"א של הנבחרת שנערך בסוף חודש יוני האחרון, כבר הבוגרות מפתיעות אותנו ביוזמות ושיתופי  פעולה שהנצו מתוך התוכנית עצמה. (ספוילר: שיתוף פעולה בנושא מענה לנפגעי תקיפה מינית בחברה החרדית).

כי כמובן כל סיום הוא התחלה חדשה,

 אז לחיי התחלות חדשות…

0