Category - מהמגזין שלנו

הפרד ומשול

מה באמת מעסיק את נבחרי הציבור שלנו? ממשלה חדשה קמה ואיתה קרא עוד...

מה באמת מעסיק את נבחרי הציבור שלנו?
ממשלה חדשה קמה ואיתה צצים חוקים חדשים אשר מבקשים לדחוק את רגליהן של נשים מהמרחבים הציבוריים. הפעם על הפרק ניסיון של המפלגות הציונות הדתית ויהדות התורה לקדם חוק שלפיו הפרדה מגדרית באירועים ציבוריים על רקע דתי לא תחשב כאפליה. לצערנו, במקום שנבחרי הציבור החרדים יפעלו למען קידום רווחתן של נשים חרדיות הם עוסקים בהכשרת השטח להמשך הדרה של נשים מהמרחבים השונים. כך קורה שהופעות וכנסים לגברים בלבד מתרבים עד לתופעה של שמחת בית השואבה שבה בריכוזים חרדיים מסוימים הרחובות מוקצים לגברים בלבד ולנשים בלבד.

העניין הזה מקומם במיוחד משום שרק לפני שבוע אמר גולדקנופף, יו"ר יהדות התורה, כשנשאל ע"י אריאלה שטרנבך האם יפעל למען נפגעי תקיפה מינית בחברה החרדית? "אנחנו חיים במדינה עם הרבה הרבה בעיות, ולא חייבים לגעת דווקא בבעיה הזאת". לפי איזה סולם ערכים פועלים חברי הכנסת שלנו? האם הבעיות שלנו באמת חשובות להם? זו שאלה שמטרידה רבים ורבות מאיתנו בימים אלו.

אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, התראיינה אמש לערוץ 12 ותיארה את זליגת ההפרדה למרחבים נוספים: "להפרדה יש כוח בלגדול, ככה למשל אפשר לחשוב על רדיו שבו כל השדרנים הם גברים בלבד, כמו שהיה למשל רדיו קול ברמה בתחילת ימיו". לדבריה של שושן זה רק התערבותו של בג"ץ מנעה את המשך האפליה ויפשרה את שילובן של נשים כשדרניות ברדיו החרדי.

לעיתים ההפרדה היא מתבקשת כמו בחופי רחצה המיועדים למגזר הדתי והחרדי, אך במקומות אחרים היא עלולה להזיק. לכן צריך להיות מאוד זהירים כשעוסקים הנושאים האלו, מחשש לפגיעה בזכויותיהן של נשים. הגיעה הזמן שהחלטות מסוג זה לא יהיו נתונות בידיהם של גברים בלבד. צריכות נשים סביב השולחן, ולא רק מעבר למחיצה.

 

האם שרה שנירר הייתה פמיניסטית?

"היכן המנהיגות שגדלו מספסלי בית יעקב?…מורות יש קרא עוד...

"היכן המנהיגות שגדלו מספסלי בית יעקב?…מורות יש לנו ועליהן גאוותנו, אולם כיום אין באפשרותנו להסתפק במורות בלבד, מנהיגות דרושות לנו, מנהיגות לאישה האגודאית, שתעמוד בפרץ ובראש הנשים הדתיות." (דוד זריצקי , בית יעקב: ירחון לענייני חנוך ספרות ומחשבה, תשכ"א, 1961).

כיום, משפט כזה בוודאי שלא היה עובר את הצנזורה של העיתונות החרדית, אך עדיין דרושות לנו מנהיגות חרדיות:
אאוטסיידריות, פורצות דרך, כאלו שהן תמיד שנויות במחלוקת, עקשניות או חצופות. לא באמת משנה להן איך תבחרו לכנות אותן.

כזו הייתה שרהל'ה שנירר מייסדת בית יעקב, (האישה הנחושה הזו שניכסנו ללוגו של נבחרות ומאז היא מביטה בנו בעין בוחנת), שנולדה בדיוק החודש לפני 139 שנה בעיר קרקוב שבפולין. בהשראתה החלטנו לחזור אחורה בזמן ולהתחבר לקולות ולצלילים שמלווים את הנשים החרדיות שמעיזות לא ללכת בתלם, אלא מעדיפות לסלול דרכים הרפתקניות יותר.

 

ובהצצה אל מאחורי הקלעים:

מצולמות: אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, פנינה פויפר מנכ"לית ארגון הציבור הממלכתי חרדי ואביגיל היילבורן מייסדת לא תשתוק.
הפקה ראשית : נבחרות.
על תסריט הבימוי והעריכה:פיקסל ציפי בלומנטל האישה והאגדה, עם המוח הקודח והיצירתי.
הפקה בפועל: רעיה מרי מנהלת הפרוייקטים שלנו.ייעוץ: תרצה בלוך אשת האשכולות והלב של נבחרות. צילום:קריאטופ- רבקה טאובר המוכשרת והמופלאה.תחקיר: אפרת אנקונינה.סטיילינג: אודליה איש- צבע לחיים, אפרת אנקונינה. ותודיתינו למתנדבות: יעל ינאי טובה בוריה ועוד רבות וטובות שתמיד נמצאות הכן לסייע.

"אשת חיל" פוגשת את שגרירות ארה"ב!

10|03|2022 לרגל  חודש ההיסטוריה של הנשים ויום האישה הבין קרא עוד...

10|03|2022

לרגל  חודש ההיסטוריה של הנשים ויום האישה הבין לאומי שחל החודש הוקרן לאחרונה באירוע חגיגי הסרט "אשת חיל" לדיפלומטים ואישי ציבור בסינמטק תל-אביב, אנה סומרשף הבמאית המוכשרת  שצילמה והפיקה את הסרט הדוקומנטרי "אשת חיל" מאפשרת לצופים הצצה אל חייהן של נשים חרדיות שהן אאוטסידריות, כאלו שלא הולכות בתלם,אלו שהן עשויות מהחומר שבו נוצרות מהפכות חברתיות.

"אשת חיל" מתעד ברגישות את חייה אסתי שושן מייסדת ומנכ"לית תנועות נבחרות- ארגון הפועל למען קול ייצוג ושוויון למען האישה החרדית, ונותן הצצה נדירה למאבקה של אסתי וחברותיה לדרך ולתנועה. מסתבר שגם בחברות שמרניות שינויים חברתיים מתרחשים, אך הם דורשים לא מעט אורך רוח. כדי שנשים חרדיות תוכלנה להיבחר לתפקידים פוליטיים,  הן נאלצות לערער על הנורמות החברתיות המקובלות במגזר, להיאבק על כך בזירה המשפטית והתודעתית וכשהן עושות זאת הן מעוררות לא מעט דובים פטריארכליים מרבצם, וסופגות אש צולבת וביקורת פנים-חרדית. גם מהיציע ניתן לחוש על הבשר את ההצטלבויות של מקומי שוליים: נשים, חרדיות, מזרחיות ברובן. כשבסצינות השונות מבצבצות סוגיות חברתיות נפיצות נוספות כמו: אלימות מינית, נישואין וגירושין בחברה שמרנית, גיוס לצה"ל, והיכולת של הנשים החרדיות להתנהל במרחבים הציבוריים תוך היותן נושאות במתח המתמשך שבין הציר שנראה לעיתים בלתי אפשרי כמעט: פמיניזם וחרדיות.

לצפות באשת חיל, זו לגמרי חוויה אנתרופולוגית מעוררת מחשבה, זו הסיבה לכך  שהסרט  "Women of valor”    הוקרן לשגרירים ודיפלומטים בסינמטק בתל-אביב  ביוזמתה של אלן שניצר משגרירות ארצות הברית.  סטפני בריק מארגון UNCF הפועל ב- 190 מדינות ברחבי ופועל בעולם כדי להגיע לילדים ולמתבגרים המוחלשים ביותר ונאבק להגן על זכויותיהם, ביחד עם בן זוגה, יונתן שרייר- סגן השגריר, נשאו דברים מרגשים בפתח הערב החגיגי אודות זכויות אדם והזכות להיבחר. אירוע שלאחריו וסטפני כתבה בדף הפייסבוק שלה:

"אסתי היא אחת הנשים האמיצות ביותר שהיה לי הכבוד להכיר (ופגשתי הרבה נשים אמיצות). היא דוגמא חיה לדבריה של מאיה אנגל'ו: בכל פעם שאישה עומדת על שלה, מבלי לדעת את זה, מבלי לטעון את זה, היא מתייצבת למען כל הנשים"".

 

המאבק על זכותן של נשים חרדיות להיבחר עדיין נמשך, אך כשיש לצידנו אנשים ונשים טובים כל כך, השמיים הם הגבול!

 

 

 

הפנתרות השחורות

8 באוקטובר 2021 מי הן הפמיניסטיות החרדיות שלא חוששות לדרוש קרא עוד...

8 באוקטובר 2021

מי הן הפמיניסטיות החרדיות שלא חוששות לדרוש ייצוג הולם בכנסת? 
מה הן עושות באו"ם, ומה חושבים עליהן ברחוב החרדי?

כל התשובות בכתבה שפורסמה השבוע בערוץ 13


לרגל יציאת הסרט הדוקומנטרי "אשת חיל" המתאר את התהוותה ופעילותה של תנועת נבחרות, תשומת הלב הציבורית מופנית אל התופעה המעניינת הזו של נשים פמיניסטיות חרדיות שלא חוששות יותר להשמיע את קולן.

"כולם חשבו שהשתגעתי אבל אני לא יכולה לשתוק יותר"

הכתבה על אסתי שושן ותנועת נבחרות בערוץ 13

(אסתי שושן, מתוך הסרט אשת חיל)

השבוע בתוכניתה של הילה קורח- מהדורת השבת, הופיעה כתבתו של אסף אופיר על מסעה של אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, במאבק לייצוג פוליטי של נשים חרדיות בכנסת ישראל ובמפלגות החרדיות. אסתי סיפרה על החברה החרדית המאופיינת בהנהגה גברית, בה נשים מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות. כשנשות תנועת נבחרות יוצאות למאבק שנמשך כבר 9 שנים, הן סופגות מטחי ביקורת צולבת, ונאלצות לשלם על כך מחירים כבדים: ילדיהם מודרים ממוסדות חינוך, קריאות נאצה מוטחות לעברן והן סופגות מתקפה גם ברשת וגם מחוצה לה.

פעילות נבחרות תולות פאשקוולים אודות זכותן להיבחר

פוליטיקה היא לא מקום לנשים חרדיות
"בשביל מה לך לעורר מהומות?" נשאלה אסתי שושן בראיון, ואל השאלה הזו מצטרפים רבים שרואים את המאבק הסיזיפי של נבחרות בדרך לשוויון הזדמנויות לאישה החרדית .
אבל חוש הצדק המפותח לא מניח לפעילות הארגון שלנו לשקוט על השמרים.
"חברה שהמנהיגות שלה היא גברית טהורה, משהו במנהיגות הזה לא טוב", טוענת אסתי, "אין שם שום נקודת מבט נשית, חומלת אכפתית, אימהית על עיצוב המציאות והמדיניות, כפי שהיא מנהלת כיום בחברה החרדית".

"תפסיקו לבלבל לנו את המוח עם פמיניזם" (הרב בלוי, מתוך הכתבה של אסף אופיר, כאן 13.)

ארון הספרים היהודי נותר גם הוא מחוץ לתחום של האישה החרדית, אולי מתוך הרצון לשמר את הידע והכוח בידי הגברים החרדים ואולי מתוך פחד משינוי, פחד שמשמר את הנשים החרדיות בעמדת נחיתות מזה שנים רבות.

"אישה היא אישה, וגבר הוא גבר" מסביר בפשיטות הרב מרדכי בלוי, ויש לו גם הצעה לאסתי ולחברותיה לעשיית מעשים טובים בשעות הפנאי, בנוסף להדחת כלים והכנת שעורי הבית עם הילדים, שממטלות אלו אין להן פטור, לשיטתו.

הרב מרדכי בלוי, מגיב לתופעת הפמניזם החרדי

והוא מגביר בנו את התהייה, האם מישהו יתעשת שם בהנהגה?
האם מהכנסת ה-23 שיש בה את מספר הנשים מאז קום המדינה, תצא הישועה?

לא לכל השאלות הללו יש לנו תשובות, אבל כרטיסים להקרנת הסרט השבוע בסינמטק תל אביב נשארו לנו מעט, לחצו  כאן לרכישה, ההכנסות מוקדשות לקרן קופרו.

https://icredit.rivhit.co.il/payment/PaymentFullPage.aspx?GroupId=8bf2f4c0-4adb-49b4-8742-f3d34998a152

לכתבה המלאה  של ערוץ 13 לחצו כאן.

 

אסון מירון הבא- כאן מעבר לפינה!

בואו נדבר רגע על מוסדות חינוך חרדיים. כן, כן על תלמודי קרא עוד...

בואו נדבר רגע על מוסדות חינוך חרדיים.
כן, כן על תלמודי התורה ובתי יעקב לבנות.
חשבתם פעם על האם הם עומדים בתקני הבטיחות?
הרשו לי לגלות לכם שהתשובה היא שלילית.

לעיתים קרובות אני עומדת משתאה מול ה"חפריות" האיומה שבה מתנהלים העניינים, במוסדות חינוך חרדיים בכלל, ובתלמודי התורה בפרט.

חשבתם לרגע על הצפיפות האיומה השוררת באותם מוסדות חינוך?

איילת ג', אימא לארבעה, שבתה לומדת בבית יעקב יסודי בבני ברק, שיתפה אותי באירוע שארע ביום שישי האחרון, כשביקרה בבית הספר בו לומדת ילדתה. בעת שהצלצול המסמן את סיומו של יום הלימודים נשמע, נחשול אדיר של תלמידות נדחק החוצה במורד המדרגות. התלמידות סיימו את לימודיהן בעת ובעונה אחת כך שכל הילדות מהצוציקית הלומדת בכיתה א' ועד הבוגרת בכיתה ח' נדחקו אל גרם המדרגות, וזאת כאשר בכל שכבה יש עשר כיתות לימוד!
אם חברתי התקשתה להתמודד עם נחשול התלמידות והדחיפות מכל עבר, מה תעשה רבקהל'ה תלמידת כיתה א'?

ואם לא די בכך, גם אני הייתי עדה למקרה מצמרר. בתלמוד תורה שבו התחנך בני, עד לפתיחת שנה הלימודים הנוכחית, גן השעשועים הבני ברקי שימש כחצר משחקים לתלמוד התורה, וזאת כאשר גן השעשועים עצמו סמוך לכביש. למעשה, באופן שערורייתי, ניתן "אמון" בילדי הגנים הומדים בתלמוד תורה שהם לא ירדו אל הכביש, זאת כאשר הגננות עצמן יושבות על ספסל עם עין צופיה על הילדים בעודן ומשוחחות בינו לבין עצמן על ענייני דיומא.
אממה, בשעת הלימודים האחרונה של סיום הצהרון בעוד הילדים משחקים להנאתם בגן השעשועים, רץ אחד מן הילדים לכביש בזמן שראה את אחותו הצעירה שהגיעה לאסוף אותו מהגן.
האם אתם חושבים שהלקח נלמד?
שוב, לצערי, התשובה היא שלילית. גם כיום, בזמן אלול, הילדים משחקים בגן השעשועים המשמש כחצר משחקים, בעוד חצר התלמוד תורה קטנה מלהכיל את כמות תלמידיה.החצר עצמה דלה,ריקה ממתקנים המתאימים לילדי המכינה (ילדי גן חובה), ללא זכר לנדנדה או מגלשה, והיא משמשת בדוחק את תלמידי התלמוד תורה למשחק כדורגל.
לא רק בריכוזים החרדיים בעיות מעין אלו קיימות, לאחרונה גם הורים בבית יעקב בחיפה יצאו במאבק כנגד העירייה אשר מתעלמת ממצוקת המבנים והמקום, בעוד תלמידות בנות יעקב בחיפה סובלת מצפיפות קשה.

לדעתי, בעיית הבטיחות מורכבת משני היבטים:
ההיבט הראשון שממנו אוהבים להתעלם הוא שהתלמיד החרדי הינו לקוח שבוי. כן,לא נעים אבל זו האמת. ההנהלה לא צריכה להתאמץ על מנת לשווק את המוסד החינוכי להורים, משכך אין אפילו נלקחה מן ההורים היכולת לבוא בדרישות בסיסיות של בטיחות ותקינות.
הגורם השני,הינה ההזנחה מצד משרד החינוך,כביכול במקומות שבהם אין לימודי ליבה מלאה, אין גם, לכאורה, עילה לדאוג לרווחת התלמידים ולצרכים הבסיסיים.
בימים כתיקונם איני מתיימרת להיות נביאת זעם, אך במקרה זה אני נדרשת להשמיע קול שפוי. לא נעים, קצת צורם, אבל מתבקש.
התעוררו, לפני שיהיה מאוחר מדי!
צפוף אצלינו זה בטוח, אבל גם מסוכן!!

הכותבת: רעיה מרי,מנהלת אדמניסטרטיבית באירגון נבחרות,אמא לתמר שלמה ואברהם.

נבחרות או לא להיות

מנהיגות חרדית נשית,יש חיה כזו?! -חשבתם פעם איפה המנהיגות קרא עוד...

מנהיגות חרדית נשית,יש חיה כזו?!

-חשבתם פעם איפה המנהיגות הנשית של הציבור החרדי ולמה אנחנו לא רואים אותן?

לחברה שלי יש חיידק שלא מוכן להרפות ממנה כבר כמה שנים,מה היא לא עשתה, למי היא לא הלכה והוא עדיין איתה. קוראים לו חיידק העשייה הפוליטית, והבעיה היא שהיא לא היחידה.

נשים רבות במגזר החרדי שואפות לחולל את השינוי, להיות בשורת מקבלי ההחלטות, לייצג את כלל הנשים  החרדיות במועצות המקומיות ובכנסת ישראל.

אז היכן הן אותן נשים? אם גם אתם תוהים על כך, אז התשובה היא שאתם לא לבד. לנשים מהמגזר החרדי יש חסמים רבים בדרכן אל העשייה הפוליטית. בנוסף להיותן נשים, הן גם חרדיות, ומוצבים בפניהן חסמים תרבותיים פנים מגזריים. בדיוק מסיבה זו, אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, הקימה לפני 4 שנים  את הנבחרת-עתודת מנהיגות חרדית.

הנבחרת הינה תוכנית המנהיגות היחידה עבור נשים חרדיות בישראל, ומטרתה להכשיר נשים מתוך המגזר החרדי לעשייה פוליטית וחברתית. הנשים המתקבלות לתוכנית הינן נשים מוכשרת בעלות פוטנציאל אדיר לחולל את המהפכה במצב הנשים החרדיות בפרט, ובחברה החרדית בכללותה. בתוכנית המשתתפות נפגשות עם ח"כיות, עיתונאיות ודמויות בולטות בציבוריות הישראלית והן רוכשות כלים מעשיים להשתלבות בעשייה הפוליטית בישראל.

במשך תקופת ההכשרה בתוכנית המנהיגות שאורכה ארבעה חודשים  אנו מקיימות מפגשים שבועיים וסדנאות הכוללים דיונים בנושאים חברתיים-מגדריים מהותיים. אנחנו דנות על אלימות במשפחה,על פגיעות מיניות, על מצב החינוך והתעסוקה במגזר החרדי,מעלות יוזמות מהשטח  וחותרות  בכל הכוח לשינוי.

הנשים המשתתפות בתוכנית המנהיגות, רוצות להיות שם,

למענך האישה החרדית שהזכויות שלך נרמסות במקום העבודה בו את עובדת כגננת או מורה.

בשבילך האימא החרדית עם הילד בעל הצרכים המיוחדים.

עבורך, תלמידה המתקשה להתקבל לסמינר. 

על מנת לסייע  לך המתמודדת עם  אלימות פיסית, מינית, כלכלית ורגשית

לצערנו, כיום אין אפילו אישה חרדית אחת בכנסת ישראל.אין נשים חרדיות בצמרת ההנהגה הציבורית ובשורת מקבלי ההחלטות. אין די נשים חרדיות במועצות המקומיות. הנשים החרדיות וצרכיהן נותרים שקופים בעוד קולן מושתק. אנו בנבחרות, דורשות ייצוג שוויוני לנשים חרדיות וקוראות לשילובן בכל הזירות הציבוריות ובמוקדי הכוח  הפוליטיים.

חשוב לציין שעל אף שהממחטות טרם יבשו מטקס הפרידה החגיגי של מחזור תשפ"א של הנבחרת שנערך בסוף חודש יוני האחרון, כבר הבוגרות מפתיעות אותנו ביוזמות ושיתופי  פעולה שהנצו מתוך התוכנית עצמה. (ספוילר: שיתוף פעולה בנושא מענה לנפגעי תקיפה מינית בחברה החרדית).

כי כמובן כל סיום הוא התחלה חדשה,

 אז לחיי התחלות חדשות…

אמהות ונגישות

אמהות עם צרכים מיוחדים ואתגריהן.

כותבת: אסתר קרמר, פעילה חברתית חרדית למען אנשים עם מוגבלויות

תחנת האוטובוס עמוסה בבנות נרגשות עם גלגלי ים מנופחים, אמהות עם תיקים עמוסים בפירות חתוכים, שתיה וקרם שיזוף. כולן מחכות יחד לאוטובוס שתיכף מגיע ונוסע לחוף הים.
רק ילדה אחת עומדת בבנין הסמוך ומסתכלת על כולן, רוצה גם, ולא יכולה. אמא שלה, עם כסא גלגלים, ולא יכולה לעלות לכל ההסעות האלו, שלוקחות לים.
גם שבוע שעבר, שהיה טיול מטעם המתנ"ס הם לא נרשמו, כי האוטובוסים לא נגישים.
לטיולי משפחות היא מצטרפת, רק עם אבא והאחים, ואמא נשארת בבית, מנופפת להם לשלום.

כמוה יש עוד ילדות לאמהות עם מוגבלות, שמוותרות על הרבה יציאות עם אמא, שלא יכולות לעלות כמו כולם על האוטובוס ממודיעין עילית או ביתר אל הכותל המערבי או לביקור אצל סבתא מבני ברק. כל האוטובוסים הבינעירוניים לא נגישים לנכים.

התחבורה הציבורית הבינעירונית בארץ לצערינו אינה נגישה לאנשים עם מוגבלות, ופלח אוכלוסיה משמעותי שסובל מזה אלו אמהות חרדיות, אשר לא תמיד יש להן רכב ורשיון נהיגה, ובכל מקרה, המשפחה גדולה, וגם כשיש רכב מותאם, הוא לא בהכרח מותאם לגודלה של המשפחה…

ולא רק התחבורה, גם אתרי הטיול.
אתרי טיול רבים אינם נגישים לאנשים עם מוגבלות, או שאין ציון האם הם נגישים, ואין כל דרך לברר. (וכך, גם אם אולי הם נגישים, אז מוותרים מראש)
כך גם ערבי נשים, פעילויות שונות, אטרקציות שמתחדשות בכל קיץ, פינות חי, הצגות ועוד.
אולי כדאי, כשמפרסמים טיול, אתר, אטרקציה, לציין האם זה נגיש לנכים, למען כל אותן משפחות?

נגישות חופי הרחצה אמנם סודרה, אך השבילים מגיעים רק כמעט למים, ומשם, ילדה קטנה לא יכולה לעזור לאמא להכנס לים, ואמא נשארת על החוף, בלי להכנס עם ילדתה, כמו כל האמהות. ולרוב היא כבר תוותר ותשאר בבית.
בכל חוף ים מוצבת סככה המיועדת לאנשים עם מוגבלות, אך מי שם לב לכך בכלל? היא סככה נוחה, עם גישה לעגלה וקרובה לשביל, ותמיד נתפסת ראשונה, וגם אם תגיע אשה על כיסא גלגלים לא יהיה לה מקום בסככה המלאה. ולא תוכל לבחור לעצמה סככה אחרת.

אחת הבעיות הגדולות הנוספות שנתקלת בהם אמא חרדית נכה בימים אלו זה קניות.
איזו אמא לא רוצה לצאת עם הבת שלה לקנות את הילקוט הראשון לכיתה א', או עטיפות ספרים תואמות למדבקות וגם ליומן?
בחנויות רבות יש מדרגות בכניסה, ובכלל, בעומס ערב תחילת שנה קשה להסתובב עם כסא גלגלים גם בתוך חנות נגישה. מדרגה אחת מספיקה אמנם לעגלת התינוק אבל בשביל כיסא גלגלים זה כמו קיר גבוה. אולי יבוא יום וחנויות יחזיקו רמפה מתקפלת שתסייע לנכים להיכנס. (יש כבר כמה חנויות חלוצות כאלו, זה לא יקר בכלל, וחשוב לספק שירות לכלל האוכלוסיה.)
לפעמים, אמא עומדת, יותר נכון יושבת, מחוץ לחנות, בחום של הקיץ ומחכה שהבת שלה תצליח למצוא את דרכה בין הקונות, ואולי היא תמצא קונה נחמדה שתשים לב ותעזור לה להרגיש קצת כמו כולן?

תמונה באדיבות: אסתר קרמר

כנס "בוחרות להשפיע" – כבר לא קול אוטומטי.

כנס "בוחרות להשפיע" כנס ראשון מסוגו, התקיים ערב קרא עוד...

כנס "בוחרות להשפיע"

כנס ראשון מסוגו, התקיים ערב הבחירות.

כנס שבו לראשונה, נשים חרדיות וגם גברים חרדים, נפגשו פנים מול פנים עם הנציגות והנציגים של הכנסת הבאה.

היה ערב מרגש שבו נשאלו שאלות קשות. שהנציגות והנציגים שהגיעו, הודו שהרגישו את הצמא לשמוע, את הרצון להשמיע ולהשפיע.

הכנס ביוזמת בנות "הנבחרת 2019" הפעילות והדוחפות.

הערב התקיים בהנחייתה של נעמה עידן, הבעלים של עיתון "יום ליום".

 

אם את או אתה מעוניינים להשתתף באירועים הבאים, מוזמנים ליצור קשר דרך הקישור בסוף העמוד.

 

ומה שאפרת גהסי כתבה:

כמה מילים שנכתבו ערב הכנס, מאת אפרת גהסי, חברת הנבחרת 2019

 

ערב טוב לכולם. תודה שבאתם.
בעוד פחות משבוע, נשים חרדיות מכל רחבי הארץ, תתעוררנה לעוד יום בחירות. רובן כבר יהיו עם ידיעה ברורה, ללא התלבטויות וספקות מה הפתק שהן יכניסו לקלפי. הן תדלגנה על נציגי המפלגות האחרות שבפתחי הקלפיות, שגם בדקה ה99 ינסו לשכנע אותן אחרת, הן יחלפו על פניהם מבלי לעצור. מבלי להתבלבל או להתלבט. הן תמיד ידעו ועדיין יודעות למי הן הולכות לתת את הקול.
הפתק יידחף בתנועה אוטומטית למעטפה,המעטפה תישמט ברישול לתיבת הקלפי.וזהו.
אפילו את שמות הנבחרים הן לא מכירות. אין שאלות.
הערב הזה, הפאנל הזה, הוקם על ידי משתתפות ארגון נבחרות. נשים חרדיות שדורשות קול וייצוג בשולחן של מקבלי ההחלטות.
זו קבוצה של נשים שמייצגת חלק שהולך וגדל בתוך החברה החרדית.
נשים שרוצות וחייבות לוודא שיהיה מי שידאג להן שם. שיהיה מי שיאיר זרקור על הקשיים של כל אישה חרדית במגזר.על אתגרים היחודיים רק לנו. בעיקר לנו.
אנחנו כבר לא קול מובטח וידוע מראש. אנחנו צמאות לדעת.אנחנו תוהות. אנחנו מתלבטות. אנחנו בודקות.
אנחנו מבינות שהקול שלנו יקר, ונפעיל שיקול דעת לפני שנבחר להשתמש בו.
יש לנו שאלות לנבחרי הציבור. מה הם יעשו בשבילנו? מה הם יבטיחו שיעשו כדי לשפר את מעמד הנשים החרדיות בארבע השנים הבאות, בתמורה לקולות שלנו?
הפעם הזאת,
במערכת הבחירות הזאת,
בערב הזה
אנחנו בוחרות להשפיע!

 

 

אחת משלנו – פינה קבועה

ללי שרלין – ממה עשויה הצלחה? ניסיתי לחשוב על מה אכתוב קרא עוד...

ללי שרלין – ממה עשויה הצלחה?

ניסיתי לחשוב על מה אכתוב. הביקור העוצמתי בכנסת, שהתחיל בסיור ברחבי המשכן, ושיאו היה במפגש עם חברות כנסת מדהימות, שהעבירו לנו, כל אחת בדרכה, את משנתן המאלפת, הותיר אותי עם הרבה נקודות למחשבה.

איך אפשר לסקר סיור כל כך מרגש ב-300 מילה?

אבל לבסוף, החלטתי לכתוב על מי שהותירה בי את הרושם העז ביותר. ח"כ סתיו שפיר, ממובילות המחאה החברתית ב-2011. מחאה עוצמתית שהוציאה עשרות אלפי אנשים לרחובות בדרישה לשינוי ולצדק חברתי.

"שואלים אותי איך הוצאתי כל כך הרבה אנשים לרחובות? איך עשיתי את זה?" ציטטה באוזנינו סתיו.

ציפיתי לאיזשהו הסבר על יכולת השפעה על אנשים או משהו דומה, אולם תשובתה היממה אותי לגמרי.

"ההצלחה שלנו", כך סתיו, "בנויה מעשרות 'כישלונות' שלפני.

כל אותן עשרות פעמים בהם אני וחברי יצאנו לרחובות לבד. אולי עם עוד כמה אזרחים בודדים.

באותו הזמן לא ידענו שיבוא יום ונצליח. באותה תקופה האשימו אותנו בנאיביות. "עוד קבוצה של אנשים שחושבת שתוכל לשנות פה משהו במדינה".

אולם לא ויתרנו.

גם אל מול כישלונות רבים ומאכזבים, יצאנו שוב ושוב, בנחישות ואמונה בצדקת הדרך, עד שלבסוף נחלנו הצלחה אדירה".

כי להצלחה אין קיצורי דרך.

הדרך להצלחה בעצם בנויה מאותם כישלונות כואבים. הם מהווים שלב הכרחי לכל רעיון ולכל מיזם פורץ דרך.

כל אותם אבני הנגף שנראים כמפריעים ומתסכלים, שמכעיסים ועלולים לכאורה לגרום לייאוש ולנסיגה לאחור, אדרבה, הם אלו שמהווים את היסוד ההכרחי בדרך להצלחה המובטחת.

ואי אפשר בלי הזוית המגדרית.

בכנסת הנוכחית מספר הנשים פחת ללא היכר. נכון, אפשר לבכות על כך ולהתעצבן.

ואפשר גם אחרת. להבין, שלכל שינוי משמעותי יש גם שלבים הנראים כנסיגה וככישלון. נשים היו ותמיד יהיו חלק בלתי נפרד מן העשייה, הפעילות והיצירה. הן כאן כדי להישאר, חיות ובועטות.

ואבני הנגף שבדרך? הם רק נראים כאלה.

כי בעצם, אלו הן האבנים המהוות את היסודות ההכרחיים לבניית ההצלחה האדירה, שללא ספק עוד תגיע.

 

הכותבת היא ללי שרלין, חברת הנבחרת 2019 ואשת תקשורת

הנבחרת בבית הנבחרים

הפיאות והשביסים כבשו את הכנסת. קבוצת #הנבחרת עתודת מנהיגות קרא עוד...

הפיאות והשביסים כבשו את הכנסת.

קבוצת #הנבחרת עתודת מנהיגות חרדיות מבית נבחרות וויצו, ביקרה היום בכנסת ישראל, יחד איתן ביקרו בכנסת קבוצות מנהיגות של ויצו, נשים דרוזיות מדליית אל כרמל וקבוצת מנהיגות מת'א גבעתיים.

שמענו את ח"כ סתיו שפיר מהעבודה, שסיפרה על המחאה החברתית ועל הרגע שהבינה שהיא חייבת להכנס לפוליטיקה כדי לפעול לשינוי ועל פעילותה הפרלמנטרית להגברת שקיפות בתקציב המדינה.

ח"כ עידית סילמן מהבית היהודי הגיעה למסור דברי ברכה והצהירה על מחוייבותה לנושאים חברתיים ולטוב משותף.

ח"כ קטי שטרית מהליכוד ישבה עם נשות הקבוצות ושמעה מהן על הנושאים שכל אחת מקדמת, סיפרה על מאבקה ארוך השנים להגיע לכנסת, היא ריגשה אותנו מאוד בסיפורה האישי ובאמונתה בצדקת הדרך.

ומה שהכי ריגש אותנו, שבמהלך הסיור, מדריכת הסיורים כחלק מהמידע השגרתי על הכנסת ואופיה, סיפרה על המאבק של הנשים החרדיות בהדרתן מהפוליטיקה, ועל לא נבחרות לא בוחרות.