Category - מהתקשורת

הטירלול השמרני?

"אירועים נפרדים משפחתיים וציבוריים בציבור החרדי תמיד קרא עוד...

"אירועים נפרדים משפחתיים וציבוריים בציבור החרדי תמיד הייתה ותמיד תהיה, העניין הוא שבהעדר הגנת החוק ועם הכוונה להשמיט את הסעיף על הפרדה שהיא אסורה, הסכנה היא שההפרדה הזו עלולה לזלוג למקומות שאין בהם צורך". כך לאחרונה אמרה אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, ברדיו תל אביב. והביעה את החשש מכך שגורמים אינטרסנטיים או קיצוניים עלולים לנצל את הפרצה הזו בחוק.

אסתי מביאה כדוגמה את רדיו "קול ברמה" שבניסיון לבנות לעצמו תדמית "חרדית אמיתית" וכדי ליצור בידול על פני המתחרים הם ביקשו למנוע גם ממאזינות וממרואיינות לעלות לשידור, (למרות שלמעשה אין בעיה הלכתית בשמיעת קול של נשים), רק התערבותו של בג"ץ מנעה את הדרתן של הנשים בתקשורת החרדית. זוהי רק דוגמא אחת  מני רבות למקרים שבהם לא שיקולים הלכתיים אלא אינטרס כלכלי מוביל לאפליה כלפי נשים חרדיות.

ההסלמה השקטה והמתמשכת בציבור החרדי מדאיגה נשים וגברים חרדיים שמבקשים לחיות את חייהם לאור ההלכה ולא בצלם של גורמים אינטרסנטיים קיצוניים.

האזינו לראיון ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם/ן בסוגייה.

הפרד ומשול

מה באמת מעסיק את נבחרי הציבור שלנו? ממשלה חדשה קמה ואיתה קרא עוד...

מה באמת מעסיק את נבחרי הציבור שלנו?
ממשלה חדשה קמה ואיתה צצים חוקים חדשים אשר מבקשים לדחוק את רגליהן של נשים מהמרחבים הציבוריים. הפעם על הפרק ניסיון של המפלגות הציונות הדתית ויהדות התורה לקדם חוק שלפיו הפרדה מגדרית באירועים ציבוריים על רקע דתי לא תחשב כאפליה. לצערנו, במקום שנבחרי הציבור החרדים יפעלו למען קידום רווחתן של נשים חרדיות הם עוסקים בהכשרת השטח להמשך הדרה של נשים מהמרחבים השונים. כך קורה שהופעות וכנסים לגברים בלבד מתרבים עד לתופעה של שמחת בית השואבה שבה בריכוזים חרדיים מסוימים הרחובות מוקצים לגברים בלבד ולנשים בלבד.

העניין הזה מקומם במיוחד משום שרק לפני שבוע אמר גולדקנופף, יו"ר יהדות התורה, כשנשאל ע"י אריאלה שטרנבך האם יפעל למען נפגעי תקיפה מינית בחברה החרדית? "אנחנו חיים במדינה עם הרבה הרבה בעיות, ולא חייבים לגעת דווקא בבעיה הזאת". לפי איזה סולם ערכים פועלים חברי הכנסת שלנו? האם הבעיות שלנו באמת חשובות להם? זו שאלה שמטרידה רבים ורבות מאיתנו בימים אלו.

אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, התראיינה אמש לערוץ 12 ותיארה את זליגת ההפרדה למרחבים נוספים: "להפרדה יש כוח בלגדול, ככה למשל אפשר לחשוב על רדיו שבו כל השדרנים הם גברים בלבד, כמו שהיה למשל רדיו קול ברמה בתחילת ימיו". לדבריה של שושן זה רק התערבותו של בג"ץ מנעה את המשך האפליה ויפשרה את שילובן של נשים כשדרניות ברדיו החרדי.

לעיתים ההפרדה היא מתבקשת כמו בחופי רחצה המיועדים למגזר הדתי והחרדי, אך במקומות אחרים היא עלולה להזיק. לכן צריך להיות מאוד זהירים כשעוסקים הנושאים האלו, מחשש לפגיעה בזכויותיהן של נשים. הגיעה הזמן שהחלטות מסוג זה לא יהיו נתונות בידיהם של גברים בלבד. צריכות נשים סביב השולחן, ולא רק מעבר למחיצה.

 

מה הבעיה שלך?

"הרגשתי שאו שאני מתגרשת או שאני מתאבדת" קרא עוד...

"הרגשתי שאו שאני מתגרשת או שאני מתאבדת" ,"אחרי הלידה הרביעית נכנסתי לדיכאון", "החלום שלי ללמוד באוניברסיטה", אלו היו מקצת מהקולות האמיצים ששמענו בתוכניתה של צופית גרנט.
קולותיהן של החרדיות החדשות.
מסתבר, שיש תג מחיר לאורח החיים של האישה החרדית. אידיאל ה"בית של תורה" שבו האישה מאושרת רק כי היא נשואה לאברך, מגדלת זאטוטים ועוסקת בעבודה חסרת מעוף, קורס בדממה אל תוך עצמו.

למה בדממה? כי נשים רבות חושבות שזו בעיה אישית. נטו שלהן. הן מניחות שמשהו אצלן דפוק, ועדיף לטאטא את זה כמה שיותר מהר לפני שזה ידלוף החוצה ויהרוס את השידוכים.והן לא היחידות.

בשנות ה-50 הסתובבו עקרות בית אמריקניות בפרברי ארה"ב עם תחושת דיכאון לא ברורה. הכול אצלן היה מושלם, היה להן בית פרטי עם חלקת דשא מטופחת, בעל שמפרנס היטב וילדים מוכשרים, אבל הן הרגישו ריקנות ועייפות. פסיכיאטרים רשמו להן תרופות הרגעה (או במילים אחרות סיממו אותן) וכפי שאחד הרופאים הגדיר מדובר ב"תסמונת עקרת הבית", כי מה כבר חסר לה לאישה המוצלחת הזו בוגרת הקולג'?

כל עקרת בית הייתה בטוחה שזו מצוקה אישית שלה, אך בשנות ה-60 של המאה הקודמת הבעיה כבר התפוצצה. פסיכיאטרים זיהו שנשים שאינן נשואות מאושרות יותר מנשים נשואות. מגזינים ניסו להסביר את המצוקה של הנשים כנובעת מהשכלת יתר וסיפקו להן עצות לשיפור הזוגיות וחיי המין. עד שבטי פרידן הציגה גורמים אפשריים ל"בעיה שאין לה שם" (1963), וכך היא מתארת את הכאב שכרסם בעקרת הבית הממוצעת: "הרי הנשים האחרות מרוצות מחייהן… איזו מן אישה היא אם אינה חשה סיפוק בעת מירוק רצפות?! היא התביישה להודות בחוסר הסיפוק הזה עד כדי כך שמעולם לא נודע לה כמה רבות הן השותפות לו. הן (עקרות הבית) חונכו לרחם על הנשים הנוירוטיות, הבלתי נשיות, האומללות שביקשו להיות משוררות, רופאות או נשיאות. הן למדו שאישה נשית באמת איננה רוצה בקריירה, בחינוך גבוה, בזכויות פוליטיות ובאפשרויות שלמענן לחמו הפמיניסטיות מן האסכולה הישנה". במכללות נפתחו מעונות לסטודנטים נשואים, אך הסטודנטים שם היו ברובם גברים ולנשים הוצמד התואר "תומכת בעל". (מזכיר למישהו אשת אברך?). באומץ בטי חשפה את הסוד הגדול: לשמש כעקרת בית עלול להיות תפקיד מדכא מאוד דווקא בגלל הפרקטיקות היומיות השוחקות של הטיפול בבעל ובילדים.
אומנם יש עקרות בית שמחות ויש נשות אברכים שמאושרות עד הגג, אבל לא כולן יכולות לשאוב מכך אושר.
אנחנו בעד שלכל אישה חרדית תהיה היכולת לסלול לעצמה דרך שתוביל אותה לסיפוק ולהגשמה עצמית מבלי שהיא תצטרך לשלם על כך מחיר חברתי כבד.
כי זו לא רק הבעיה שלהן!
וידיאו: באדיבות ערוץ 13, תוכניתה שלצופיתגרנט Read on…

"אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום!"

עתירתן של 22 הנשים החרדיות כנגד מפלגת ש"ס וכנגד אגודת קרא עוד...

עתירתן של 22 הנשים החרדיות כנגד מפלגת ש"ס וכנגד אגודת ישראל מעוררת עניין ציבורי. לאחרונה, התראיינה אסתי שושן, מייסדת ומנכ"ל נבחרות לערוץ הכנסת וסיפרה על המהלך המשפטי שבימים אלו מתנהל בבית המשפט המחוזי כנגד מפלגת ש"ס.
אסתי שושן אמרה בראיון: "אנחנו יודעות שכרגע לא מוכנים לקבל נשים במפלגות החרדיות וזאת עם כל מיני תואנות והסברים משונים מאוד כשההסברים ההלכתיים והדתיים כמעט ולא נשמעים. ולכן אנחנו כאן, בעתירה הזו. יש נשים אמיתיות שמבקשות לקחת חלק בפעילות הפוליטית והן מבקשות לעשות זאת במפלגות הבית שלהן על פי התקנונים של המפלגות עצמן. התקנונים לא אמורים להגביל נשים מהתפקדות למפלגה".
יובל ציטט את דבריו של מקלב שהתראיין לאחרונה ואמר: "לא טוב לנשים להיות בפוליטיקה", וביקש את תגובת של אסתי לאמירתו המקוממת של מקלב.

על כך אמרה אסתי : "יותר ויותר נשים וגברים חרדים חשים שזה לא לגיטימי להתבטא כך, זה מעיד על ניתוק! הכתבה הזו עשתה רעש שקשה לי לזכור כמותו. סביב מערכות בחירות פוליטיקאים חרדים שאנחנו בתחילת שנות ה 90 או בראשית שנות 2000, אבל היום לנשים יש רשתות חברתיות והרבה אמצעי ביטוי אבל בעיקר את האומץ להגיד: 'כן, מגיע לנו לקחת חלק בעיצוב של המציאות שלנו ולשבת סביב שולחן מקבלי החלטות גם אם הם חרדים' ".
לסיום אמרה שושן: "אנחנו עושות את מה שאנחנו יכולות כדי לשנות את המציאות הזו, שהיא ברת שינוי, וזה לא כל כך רחוק כמו שזה נראה".

אז מה בתקנון שלך?

המילה הזו עבור נשים חרדיות רבות מלווה באסוציאציות שונות קרא עוד...

המילה הזו עבור נשים חרדיות רבות מלווה באסוציאציות שונות משנות לימודינו בסמינר. משהו בתקנון, תמיד גרם לנו להרגיש שאנחנו קצת לא בסדר. לא בדיוק לפי הספר. תחושה כזו שנרגעה רק כשמשכנו טיפה את החצאית כלפי מטה שתכסה את הברך, ובדקנו שהכפתור העליון בתלבושת סגור היטב.
אבל הפעם בואו נדבר על תקנון מסוג אחר.

תקנון מפלגת ש"ס.
גם אם עיסוק בסוגיות משפטיות וקריאת תקנוני מפלגות הם לא מסוג הדברים שגורמים לכם פרפרים בבטן, אין לנו ספק שתמצאו עניין במה שנחשף בשבוע שעבר בבית המחוזי בירושלים.
לאחר שנשים חרדיות עתרו כנגד מפלגת ש"ס עקב התעלמות חוזרת נשנית מבקשותיהן להיות חברות מפלגה, נחשף שבמפלגה אין בכלל חברים, וזאת בניגוד גמור לתקנון המפלגה עצמה שבו נכתב:"למפלגה יתקבל כחבר כל יהודי אזרח ישראל שומר תורה ומצוות, המכיר ומזדהה עם מטרות המפלגה ושאיפותיה, והמתחייב על פי הצהרה בכתב כפי שתנוסח בטופס שייקבע על ידי הנהלת המפלגה או מי מטעמה, לקבל על עצמו את מרות מועצת חכמי התורה ואת משמעת המפלגה להחלטותיהן בכל ענין, לרבות בעניינים הקשורים לחינוך, והמשלם דמי חבר".

 

אסתי שושן, מנכ"לית ארגון נבחרות, שמלווה את הנשים בתהליך, מספרת בראיון ב"כאן מורשת" על המשמעות החברתית והמשפטית של המהלך, ועל רצונן של נשים חרדיות להיות חלק מהמערכת הפוליטית ולו רק כחברות מפלגה.
מוזמנות ומוזמנים להאזין לראיון.

חברות מפלגה בש"ס!

מדוע 22 נשים המבקשות להתפקד למפלגות החרדיות מסורבות פעם אחר קרא עוד...

מדוע 22 נשים המבקשות להתפקד למפלגות החרדיות מסורבות פעם אחר פעם?
אסתי שושן, מייסדת ומנכ"לית 'נבחרות' שעתרה נגד ש"ס, עונה בראיון ומציפה עוד כמה שאלות.
בעתירה שהגישה היום תנועת 'נבחרות' כנגד ש"ס הועלתה הטענה כי המפלגה אינה מאשרת לנשים להתפקד לשורותיה, ומתוקף כך הן אינן יכולות להשפיע על הרכבה בשום דרך.
נכון לעכשיו, 22 נשים חרדיות ביקשו להתקבל לשלוש המפלגות החרדיות שעל גבי המפה הפוליטית, זאת ללא הצלחה.
נוסף על כך אמרה שושן: "ש"ס לצערי לא פועלת כמו התקנון שהיא עצמה מנסחת".
אז איך הדברים באמת מתנהלים? מוזמנות ומוזמנים לשמוע על כך בראיון.

בנות קול

לאחרונה, שיתפה אותנו פעילה מהארגון, שבעת שנכחה באירוע קרא עוד...

לאחרונה, שיתפה אותנו פעילה מהארגון, שבעת שנכחה באירוע משפחתי היא החליטה לאזור אומץ ולהביע עמדות פמיניסטיות בפני משפחתה המורחבת והשמרנית. זה קרה לה בלא שתיכננה זאת מראש, אלא באקראי כשהשיחה נסובה על דרישתן של נשים חרדיות להשתתפות בחיים הפוליטיים. כשהיא תיארה לנו את החוויה המכוננת הזו שלה היא השתמשה במילים : "הרגשתי שאני יוצאת מהארון", מפתיע אותנו? לא ממש. נוגע ללב? בהחלט כן.

מסתבר שאת התחושה הזו חוות לא מעט פמיניסטיות חרדיות בתחילת דרכן.  אסתי שושן ושותפותיה לדרך בתנועת נבחרות מכירות את התחושה הזו יותר מדי מקרוב. בראיון, אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, משתפת בכנות בשלבים ובאבני הדרך שעיצבו את מסלול חייה והובילו אותה אל אותו רגע מכונן בשלהי אוקטובר 2012 בו היא כתבה את הפוסט שהפך לויראלי בקרב הקהל החרדי ושכותרתו הייתה: "לא נבחרות לא נבחרות" או בקיצור "לונילובו". היא גם מתארת את המחירים והתגובות הקשות שהגיעו בעקבותיו. ולמרות המחירים הכבדים, והגבות שהורמו, האמירה החדה והצלולה הזו הייתה צפוייה ללוות אותה גם בעשור הבא, עשור שהיה רצוף מאבקים לצד פריצות דרך למען זכיותיהן של נשים חרדיות באשר הן.

חיה גלבוע בכתבתה בתוכנית "קול התור" בערוץ 11 נותנת לנו הצצה נדירה אל התהליך שעברו אסתי וחברותיה, תהליך שעד היום לא הגיע אל קיצו.
מה יהיה בסופו? אין לדעת.
אבל אם אתם מבקשים לדעת כיצד הוא ממשיך להתהוות ברגעים אלו ממש הצטרפו אלינו אל המסע מבעד לעין העדשה בכתבה שלפניכם:

 

We can do it, בעזרת השם!

מה נשים חרדיות רוצות? כנראה שלא תהיה לכך תשובה חדש משמעית קרא עוד...

מה נשים חרדיות רוצות? כנראה שלא תהיה לכך תשובה חדש משמעית, כמו שאי אפשר לנסח את רצונן המשותף של נשים יייהודיות חילוניות או של נשים ערביות.
אבל בתנועת הנשים החרדיות "נבחרות" הוחלט לחגוג את יום האישה התשפ"ב בסימון הרצון והחזון האישי והחברתי של נשות קהילת "אחותנו את" מבית התנועה.
"כמו הרבה מיזמים ורעיונות שעולים מן השטח, גם יוזמה זו התעוררה בקבוצת הווטסאפ הקהילתית שלנו. לפני כמה שבועות" אומרת אסתי שושן מייסדת ומנכ"ל נבחרות "הקהילה מניעה את הרעיונות והתהליכים, אני נמצאת שם כדי לכוון ובעיקר בכדי לאפשר לדברים לקרות" היא מוסיפה.

 

חברות קהילת אחותינו ביום השקת הקמפייןהחלטנו להקדיש את המפגש החודשי ליום צילומים כייפי ועוצמתי שגם יעביר מסר חשוב ואופטימי לנשים חרדיות וגם כאלה שלא, we can do it, בעזרת השם.
כולנו נשים חרדיות ומאמינות, בכולנו בוער הרצון לשנות ולהשפיע לטובה על החברה שלנו וכולנו פועלות לשם כך כל אחת ממקומה. כולנו חייבות להאמין בכוחנו לשנות ולקחת אחריות, וכנשים חרדיות אנו מתפללות תמיד לחיזוק מלמעלה.
הרקע לקמפיין, הויזואליות ואף הלבוש של הנשים שהצטלמו הינו מחווה לכרזה האייקונית המוכרת שאומצה על ידי התנועה הפמיניסטית החל משנות השמונים, בעוד שהיא נוצרה במקור ככרזת תעמולה  להעלאת מורל העובדות של תאגיד אמריקאי במלחמת העולם השניה.

"השילוב בין האייקון התרבותי המוכר לבין נשים חרדיות, מכוסות ראש, עם הבנדנה האדומה המוכרת בשילוב החזון האישי שלהן, הוא מסר עוצמתי, הוא התכווננות תודעתית למקומות אותן אנו רוצות לפרוץ, אני גאה ליצור פרוייקטים כאלה עם שיתופי פעולה של ארגוני נשים, אני רוצה להודות לתנועת נעמ"ת למנכ"ל חגית פאר שהתגייסה עבורנו ולמנהלת סניף פ"ת דינה רווח שהאולם שלהן משמש אותנו בשנים האחרונות למפגשים וכנסים וגם לצילום הפרויקט הזה" מסכמת אסתי.

הקמפיין We can do it, בעזרת השם! צילום וגרפיקה: Pixel

"להיות חרדית פמיניסטית", אומרת רעיה מרי, 30, מנהלת הפרוייקטים בנבחרות ומפיקת הקמפיין. "זה לג'נגל בין החזון והרצון שבוער בך, לבין תקרת הזכוכית, אנחנו פה כדי לדחוף אותה עוד קצת בכל פעם כלפי מעלה, עבור החברות שלנו והבנות שלנו".

ציפי בלומנטל, 22, חברת הקהילה ויוצרת תוכן, שצילמה, ביימה וערכה את הקמפיין מסכמת את הפרוייקט "אני גאה להיות חלק מהדור הצעיר של הפמיניזם החרדי, החזון המשותף של כולנו הוא חיים טובים יותר לנו ולדורות הבאים לשם כך דרוש צדק, הזדמנויות שוות ומקום בצמתי קבלת החלטות, כדי שנוכל להשפיע על מציאות חיינו".

?Do you speak English

Do you speak English? אם תשאלו את השאלה הזו את מרבית הגברים קרא עוד...

Do you speak English?
אם תשאלו את השאלה הזו את מרבית הגברים החרדים סביר להניח שתקבלו תשובה שלילית.
מסתבר שמעל מחצית מהגברים החרדים מדווחים כי השליטה שלהם באנגלית אינה טובה ושאינם יודעים כלל אנגלית, כך על פי סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בקרב 564 גברים ונשים הנמנים על החברה החרדית בישראל והמהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה החרדית הבוגרת.
על אף שהשפה האנגלית היא שפה בינלאומית ושליטה בה מהווה סף כניסה לעולם התעסוקה ולעולמות האקדמיה, רק כרבע מההורים החרדים מדווחים שבבית הספר של בניהם לומדים אנגלית. כיום, ישנם מוסדות חינוך חרדים לבנים שבהם לא נלמדת כלל השפה האנגלית, בעוד שבאחרים היא נלמדת אך בדרך כלל בהיקף קטן וברמה נמוכה. רק 30% מהגברים החרדים דיווחו כי למדו אנגלית בבית הספר בילדותם, כלומר ב"חיידר" או בתלמודי התורה. ועל לימודי אנגלית בישיבות מאן דכר שמיה.
באופן זה, גברים יוצאי מערכת החינוך החרדית מוצאים את עצמם מול מחסום משמעותי בשעה שבה הם רוצים להשתלב בשוק התעסוקה או כאשר הם רוצים לרכוש מקצוע שהוא קצת יותר מאשר סידור מדפי התפוצ'יפס במרכול השכונתי הקרוב.
בדיוק מסיבה זו התראיינה לאחרונה רעיה מרי ב Yent.
הנתונים של הסקר הם ללא ספק מעציבים, אך הם גם משמיעים את קולם של אחוז משמעותי באוכלוסייה החרדית שכן מעוניין בלימודי אנגלית לבניו. על פי הדו"ח עולה כי 34% מהחרדים תומכים בכך שהבנים שלהם ילמדו אנגלית בבית הספר ו-44% מהחרדים מביעים עניין בלימודי אנגלית של הבנים שלהם מחוץ למסגרת הבית ספרית. כלומר אין ספק שהתמורות בתוככי החברה החרדית ניכרים בשטח ואנו בנבחרות מאמינות כי באמצעות מתן תמריצים השינויים הפנים חברתיים במגזר החרדי יצופו על פני שטח ויגיעו גם אל החלונות הגבוהים ואל צמרת ההנהגה הפוליטית. בדיוק כפי שקורה כיום בחסידות בעלז בה האדמו"ר הסכים להכניס לימודי ליבה אל תלמודי התורה שבמוסדותיו, בזכות תמריץ כלכלי נאה.
ואם בבעלזא זה קורה אז השמים הם הגבול!
בסרטון: רעיה מרי, מנהלת הפרוייקטים של נבחרות בראיון בווינט שהתקיים בחודש פברואר האחרון.

אקטביזם חרדי חי ובועט

"הפרשייה הזו טילטלה את אמות הסיפין בתוך המגזר קרא עוד...

"הפרשייה הזו טילטלה את אמות הסיפין בתוך המגזר החרדי", אומרת אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, בראיון אתמול בבוקר ברדיו תל אביב, "חיים ולדר הוא בשר מבשרה של היהדות החרדית, הספרים שלו נמצאים בכל בית חרדי".
דברים אלו נאמרו בעקבות גל האקטביזם ששטף את החברה החרדית. להזכירכם, הסופר ולדר בחר להתאבד בעקבות פרסום החלק השני של התחקיר שנעשה עליו בעיתון הארץ.בתחקירים הוצגו עדויות על אונס ותקיפה מינית של 3 נשים שחלקן היו קטינות באותה עת, וכן פורסמה הקלטה שלו שבה הוא מצהיר כי ישים קץ לחייו אם הדברים יתפרסמו. בחירתו של ולדר לשים קץ לחייו ובעקבותיו המקרה הקשה של שפרה יוכבד הורביץ, יצרו גל ספונטני של מאבק תמיכה למען נפגעים ונפגעות בחברה החרדית, מעיין תנועת מי טו חרדית.

המראיינות,עינב גלילי ואור ישראלי, התעניינו מאוד בשינוי החד שחל בחברה החרדית, ועל כך ענתה אסתי כי למעשה לא מדובר באירגון מסויים אלא "מדובר בכל מיני יוזמות של אקטיבסטים חרדים… השטח מדבר ועושה את שלו, ויוצר את השינוי".
המראיינות הביעו את הקושי לאנשים מחוץ למגזר לעקוב אחר המהלכים שחולפים על מגזר, במענה לכך השיבה אסתי: "יש הרבה אפשרויות לדעת מה קורה בתוך המגזר החרדי בעיקר לעקוב ברשת אחרי כותבים וכותבות חרדים ברשת".
לסיום אמרה אסתי: "בני אדם צריכים תמיד טרגדיה גדולה כדי להפנים דברים, הכל השתנה ברגע שהוא התאבד, אבל הכל באמת השתנה כשהקורבן שלו שפרה הורביץ ז"ל התאבדה. אז זה קיבל שם, אז זה קיבל פנים. זה מאוד מצער שהיה צריך לקרות דבר כזה".

לשמיעת הראיון המלא לחצו על ה-play.