Category - דף הבית

האם שרה שנירר הייתה פמיניסטית?

"היכן המנהיגות שגדלו מספסלי בית יעקב?…מורות יש קרא עוד...

"היכן המנהיגות שגדלו מספסלי בית יעקב?…מורות יש לנו ועליהן גאוותנו, אולם כיום אין באפשרותנו להסתפק במורות בלבד, מנהיגות דרושות לנו, מנהיגות לאישה האגודאית, שתעמוד בפרץ ובראש הנשים הדתיות." (דוד זריצקי , בית יעקב: ירחון לענייני חנוך ספרות ומחשבה, תשכ"א, 1961).

כיום, משפט כזה בוודאי שלא היה עובר את הצנזורה של העיתונות החרדית, אך עדיין דרושות לנו מנהיגות חרדיות:
אאוטסיידריות, פורצות דרך, כאלו שהן תמיד שנויות במחלוקת, עקשניות או חצופות. לא באמת משנה להן איך תבחרו לכנות אותן.

כזו הייתה שרהל'ה שנירר מייסדת בית יעקב, (האישה הנחושה הזו שניכסנו ללוגו של נבחרות ומאז היא מביטה בנו בעין בוחנת), שנולדה בדיוק החודש לפני 139 שנה בעיר קרקוב שבפולין. בהשראתה החלטנו לחזור אחורה בזמן ולהתחבר לקולות ולצלילים שמלווים את הנשים החרדיות שמעיזות לא ללכת בתלם, אלא מעדיפות לסלול דרכים הרפתקניות יותר.

 

ובהצצה אל מאחורי הקלעים:

מצולמות: אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, פנינה פויפר מנכ"לית ארגון הציבור הממלכתי חרדי ואביגיל היילבורן מייסדת לא תשתוק.
הפקה ראשית : נבחרות.
על תסריט הבימוי והעריכה:פיקסל ציפי בלומנטל האישה והאגדה, עם המוח הקודח והיצירתי.
הפקה בפועל: רעיה מרי מנהלת הפרוייקטים שלנו.ייעוץ: תרצה בלוך אשת האשכולות והלב של נבחרות. צילום:קריאטופ- רבקה טאובר המוכשרת והמופלאה.תחקיר: אפרת אנקונינה.סטיילינג: אודליה איש- צבע לחיים, אפרת אנקונינה. ותודיתינו למתנדבות: יעל ינאי טובה בוריה ועוד רבות וטובות שתמיד נמצאות הכן לסייע.

בנות קול

לאחרונה, שיתפה אותנו פעילה מהארגון, שבעת שנכחה באירוע קרא עוד...

לאחרונה, שיתפה אותנו פעילה מהארגון, שבעת שנכחה באירוע משפחתי היא החליטה לאזור אומץ ולהביע עמדות פמיניסטיות בפני משפחתה המורחבת והשמרנית. זה קרה לה בלא שתיכננה זאת מראש, אלא באקראי כשהשיחה נסובה על דרישתן של נשים חרדיות להשתתפות בחיים הפוליטיים. כשהיא תיארה לנו את החוויה המכוננת הזו שלה היא השתמשה במילים : "הרגשתי שאני יוצאת מהארון", מפתיע אותנו? לא ממש. נוגע ללב? בהחלט כן.

מסתבר שאת התחושה הזו חוות לא מעט פמיניסטיות חרדיות בתחילת דרכן.  אסתי שושן ושותפותיה לדרך בתנועת נבחרות מכירות את התחושה הזו יותר מדי מקרוב. בראיון, אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, משתפת בכנות בשלבים ובאבני הדרך שעיצבו את מסלול חייה והובילו אותה אל אותו רגע מכונן בשלהי אוקטובר 2012 בו היא כתבה את הפוסט שהפך לויראלי בקרב הקהל החרדי ושכותרתו הייתה: "לא נבחרות לא נבחרות" או בקיצור "לונילובו". היא גם מתארת את המחירים והתגובות הקשות שהגיעו בעקבותיו. ולמרות המחירים הכבדים, והגבות שהורמו, האמירה החדה והצלולה הזו הייתה צפוייה ללוות אותה גם בעשור הבא, עשור שהיה רצוף מאבקים לצד פריצות דרך למען זכיותיהן של נשים חרדיות באשר הן.

חיה גלבוע בכתבתה בתוכנית "קול התור" בערוץ 11 נותנת לנו הצצה נדירה אל התהליך שעברו אסתי וחברותיה, תהליך שעד היום לא הגיע אל קיצו.
מה יהיה בסופו? אין לדעת.
אבל אם אתם מבקשים לדעת כיצד הוא ממשיך להתהוות ברגעים אלו ממש הצטרפו אלינו אל המסע מבעד לעין העדשה בכתבה שלפניכם:

 

תעסוקת נשים חרדיות – לא מה שחשבתם!

שיעור תעסוקת הנשים החרדיות עלה בשנה האחרונה בצורה משמעותית קרא עוד...

שיעור תעסוקת הנשים החרדיות עלה בשנה האחרונה בצורה משמעותית, נתון שאומנם מעיד על צמיחה ועל תהליך חיובי, אך מסתיר בחובו גם נתונים בעיתיים. נשים חרדיות רבות משמשות כמפרנסות ראשיות או יחידות במשפחתן כשנטל כלכלת הבית מוטל על כתפיהן באופן בלעדי. אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, התראיינה לאחרונה ביומן הבוקר של גלי צה"ל ודיברה על הסוגייה הבוערת: ניצול העובדות החרדיות המועסקות בתחומי ההוראה. לדברי אסתי, עקב הסללה ממושכת של נשים חרדיות רבות למקצועות החינוך, למעסיקים "קיים כר פורה לניצול" וכך "נשים רבות המועסקות בהוראה סופגות פיטורין מדי שנה".
שושן, טענה שעל אף שכיום קיימים אפיקים נוספים ללימודי מקצוע לתלמידות הסמינרים הם לא בהיקף הנדרש לשינוי כמות ההיצע של המורות והגננות לעומת הביקוש הקיים בשוק.
הנתונים מראים על כך גם נשים חרדיות שמועסקות במקצועות רווחים כמו ההיי-טק מרוויחות פחות באופן משמעותי ביחס לעמיתותיהן היהודיות החילוניות, וזאת עוד בלי לדבר על כך ששוק העבודה הישראלי לא מותאם לאימהות, דבר שמכביד על נשים חרדיות שהופכות לאימהות בגיל צעיר יחסית.
אז מה נדרש כדי לשפר את איכות התעסוקה של הנשים החרדיות?

נשים חרדיות פניהן לאן?

"לא מחליטים עלינו בלעדינו" כך אמרה ציטטה לורה קרא עוד...

"לא מחליטים עלינו בלעדינו" כך אמרה ציטטה לורה ורטון, יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי בעיריית ירושלים, בוועדה שעסקה בנושאים: "נשים חרדיות פניהן לאן?" ו "פגיעות מיניות בחברה החרדית" בחודש ינואר האחרון . זו בדיוק הסיבה שבגינה התכנסנו נציגות ארגון נבחרות סביב שולחן הישיבות (וגם בזום), יחד עם נציגות ארגונים חרדיים נוספים.

אם בעבר דיונים הנוגעים לנשים החרדיות היו מתקבלים ללא נציגות נשית חרדית או ללא נציגות חרדית בכלל (שהרי נבחרי הציבור שלנו עסוקים בעניינים ברומו של עולם וזו ציפייה "מופרזת" לדרוש מהם להשתתף בוועדות שעוסקות ברווחתן של נשים), הרי שכיום כחלק הפעילות האינטנסיבית שלנו, נציגות נבחרות משתתפות בישיבות, ובוועדות משמעותיות על מנת להביא לשיח את הצרכים והסוגיות שמעסיקות את האישה החרדית.

בוועדה תארנו את כברת הדרך שעשינו מאז הקמתה של תנועתה נבחרות, תיארנו את הזירות השונות שבהן פועלת התנועה על מנת לקדם קול ייצוג ושוויון לנשים חרדיות והצגנו את האתגרים והחסמים הפנימיים והחיצונים האופיינים לנו כנשים חרדיות כשאחת מהבעיות הקשות  אפס ייצוג של נשים חרדיות בשלטון המוניצפלי והארצי. היעדרן של נשים חרדיות משולחן קבלת ההחלטות מהווה פגיעה משמעותית ביכולת להביא לשיח סוגייות אשר מעסיקות נשים חרדיות באשר הן, ואת באנו לשנות.

לאחרונה, יותר ויותר מתחדדת ההבנה כי אי אפשר לקחת את הנשים החרדיות כמובנות מאליהן. אין גם צורך לדברר אותן בקול גברי. צריך רק לאפשר לשבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות, ובעיקר להקשיב.

We can do it, בעזרת השם!

מה נשים חרדיות רוצות? כנראה שלא תהיה לכך תשובה חדש משמעית קרא עוד...

מה נשים חרדיות רוצות? כנראה שלא תהיה לכך תשובה חדש משמעית, כמו שאי אפשר לנסח את רצונן המשותף של נשים יייהודיות חילוניות או של נשים ערביות.
אבל בתנועת הנשים החרדיות "נבחרות" הוחלט לחגוג את יום האישה התשפ"ב בסימון הרצון והחזון האישי והחברתי של נשות קהילת "אחותנו את" מבית התנועה.
"כמו הרבה מיזמים ורעיונות שעולים מן השטח, גם יוזמה זו התעוררה בקבוצת הווטסאפ הקהילתית שלנו. לפני כמה שבועות" אומרת אסתי שושן מייסדת ומנכ"ל נבחרות "הקהילה מניעה את הרעיונות והתהליכים, אני נמצאת שם כדי לכוון ובעיקר בכדי לאפשר לדברים לקרות" היא מוסיפה.

 

חברות קהילת אחותינו ביום השקת הקמפייןהחלטנו להקדיש את המפגש החודשי ליום צילומים כייפי ועוצמתי שגם יעביר מסר חשוב ואופטימי לנשים חרדיות וגם כאלה שלא, we can do it, בעזרת השם.
כולנו נשים חרדיות ומאמינות, בכולנו בוער הרצון לשנות ולהשפיע לטובה על החברה שלנו וכולנו פועלות לשם כך כל אחת ממקומה. כולנו חייבות להאמין בכוחנו לשנות ולקחת אחריות, וכנשים חרדיות אנו מתפללות תמיד לחיזוק מלמעלה.
הרקע לקמפיין, הויזואליות ואף הלבוש של הנשים שהצטלמו הינו מחווה לכרזה האייקונית המוכרת שאומצה על ידי התנועה הפמיניסטית החל משנות השמונים, בעוד שהיא נוצרה במקור ככרזת תעמולה  להעלאת מורל העובדות של תאגיד אמריקאי במלחמת העולם השניה.

"השילוב בין האייקון התרבותי המוכר לבין נשים חרדיות, מכוסות ראש, עם הבנדנה האדומה המוכרת בשילוב החזון האישי שלהן, הוא מסר עוצמתי, הוא התכווננות תודעתית למקומות אותן אנו רוצות לפרוץ, אני גאה ליצור פרוייקטים כאלה עם שיתופי פעולה של ארגוני נשים, אני רוצה להודות לתנועת נעמ"ת למנכ"ל חגית פאר שהתגייסה עבורנו ולמנהלת סניף פ"ת דינה רווח שהאולם שלהן משמש אותנו בשנים האחרונות למפגשים וכנסים וגם לצילום הפרויקט הזה" מסכמת אסתי.

הקמפיין We can do it, בעזרת השם! צילום וגרפיקה: Pixel

"להיות חרדית פמיניסטית", אומרת רעיה מרי, 30, מנהלת הפרוייקטים בנבחרות ומפיקת הקמפיין. "זה לג'נגל בין החזון והרצון שבוער בך, לבין תקרת הזכוכית, אנחנו פה כדי לדחוף אותה עוד קצת בכל פעם כלפי מעלה, עבור החברות שלנו והבנות שלנו".

ציפי בלומנטל, 22, חברת הקהילה ויוצרת תוכן, שצילמה, ביימה וערכה את הקמפיין מסכמת את הפרוייקט "אני גאה להיות חלק מהדור הצעיר של הפמיניזם החרדי, החזון המשותף של כולנו הוא חיים טובים יותר לנו ולדורות הבאים לשם כך דרוש צדק, הזדמנויות שוות ומקום בצמתי קבלת החלטות, כדי שנוכל להשפיע על מציאות חיינו".

"אשת חיל" פוגשת את שגרירות ארה"ב!

10|03|2022 לרגל  חודש ההיסטוריה של הנשים ויום האישה הבין קרא עוד...

10|03|2022

לרגל  חודש ההיסטוריה של הנשים ויום האישה הבין לאומי שחל החודש הוקרן לאחרונה באירוע חגיגי הסרט "אשת חיל" לדיפלומטים ואישי ציבור בסינמטק תל-אביב, אנה סומרשף הבמאית המוכשרת  שצילמה והפיקה את הסרט הדוקומנטרי "אשת חיל" מאפשרת לצופים הצצה אל חייהן של נשים חרדיות שהן אאוטסידריות, כאלו שלא הולכות בתלם,אלו שהן עשויות מהחומר שבו נוצרות מהפכות חברתיות.

"אשת חיל" מתעד ברגישות את חייה אסתי שושן מייסדת ומנכ"לית תנועות נבחרות- ארגון הפועל למען קול ייצוג ושוויון למען האישה החרדית, ונותן הצצה נדירה למאבקה של אסתי וחברותיה לדרך ולתנועה. מסתבר שגם בחברות שמרניות שינויים חברתיים מתרחשים, אך הם דורשים לא מעט אורך רוח. כדי שנשים חרדיות תוכלנה להיבחר לתפקידים פוליטיים,  הן נאלצות לערער על הנורמות החברתיות המקובלות במגזר, להיאבק על כך בזירה המשפטית והתודעתית וכשהן עושות זאת הן מעוררות לא מעט דובים פטריארכליים מרבצם, וסופגות אש צולבת וביקורת פנים-חרדית. גם מהיציע ניתן לחוש על הבשר את ההצטלבויות של מקומי שוליים: נשים, חרדיות, מזרחיות ברובן. כשבסצינות השונות מבצבצות סוגיות חברתיות נפיצות נוספות כמו: אלימות מינית, נישואין וגירושין בחברה שמרנית, גיוס לצה"ל, והיכולת של הנשים החרדיות להתנהל במרחבים הציבוריים תוך היותן נושאות במתח המתמשך שבין הציר שנראה לעיתים בלתי אפשרי כמעט: פמיניזם וחרדיות.

לצפות באשת חיל, זו לגמרי חוויה אנתרופולוגית מעוררת מחשבה, זו הסיבה לכך  שהסרט  "Women of valor”    הוקרן לשגרירים ודיפלומטים בסינמטק בתל-אביב  ביוזמתה של אלן שניצר משגרירות ארצות הברית.  סטפני בריק מארגון UNCF הפועל ב- 190 מדינות ברחבי ופועל בעולם כדי להגיע לילדים ולמתבגרים המוחלשים ביותר ונאבק להגן על זכויותיהם, ביחד עם בן זוגה, יונתן שרייר- סגן השגריר, נשאו דברים מרגשים בפתח הערב החגיגי אודות זכויות אדם והזכות להיבחר. אירוע שלאחריו וסטפני כתבה בדף הפייסבוק שלה:

"אסתי היא אחת הנשים האמיצות ביותר שהיה לי הכבוד להכיר (ופגשתי הרבה נשים אמיצות). היא דוגמא חיה לדבריה של מאיה אנגל'ו: בכל פעם שאישה עומדת על שלה, מבלי לדעת את זה, מבלי לטעון את זה, היא מתייצבת למען כל הנשים"".

 

המאבק על זכותן של נשים חרדיות להיבחר עדיין נמשך, אך כשיש לצידנו אנשים ונשים טובים כל כך, השמיים הם הגבול!

 

 

 

?Do you speak English

Do you speak English? אם תשאלו את השאלה הזו את מרבית הגברים קרא עוד...

Do you speak English?
אם תשאלו את השאלה הזו את מרבית הגברים החרדים סביר להניח שתקבלו תשובה שלילית.
מסתבר שמעל מחצית מהגברים החרדים מדווחים כי השליטה שלהם באנגלית אינה טובה ושאינם יודעים כלל אנגלית, כך על פי סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בקרב 564 גברים ונשים הנמנים על החברה החרדית בישראל והמהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה החרדית הבוגרת.
על אף שהשפה האנגלית היא שפה בינלאומית ושליטה בה מהווה סף כניסה לעולם התעסוקה ולעולמות האקדמיה, רק כרבע מההורים החרדים מדווחים שבבית הספר של בניהם לומדים אנגלית. כיום, ישנם מוסדות חינוך חרדים לבנים שבהם לא נלמדת כלל השפה האנגלית, בעוד שבאחרים היא נלמדת אך בדרך כלל בהיקף קטן וברמה נמוכה. רק 30% מהגברים החרדים דיווחו כי למדו אנגלית בבית הספר בילדותם, כלומר ב"חיידר" או בתלמודי התורה. ועל לימודי אנגלית בישיבות מאן דכר שמיה.
באופן זה, גברים יוצאי מערכת החינוך החרדית מוצאים את עצמם מול מחסום משמעותי בשעה שבה הם רוצים להשתלב בשוק התעסוקה או כאשר הם רוצים לרכוש מקצוע שהוא קצת יותר מאשר סידור מדפי התפוצ'יפס במרכול השכונתי הקרוב.
בדיוק מסיבה זו התראיינה לאחרונה רעיה מרי ב Yent.
הנתונים של הסקר הם ללא ספק מעציבים, אך הם גם משמיעים את קולם של אחוז משמעותי באוכלוסייה החרדית שכן מעוניין בלימודי אנגלית לבניו. על פי הדו"ח עולה כי 34% מהחרדים תומכים בכך שהבנים שלהם ילמדו אנגלית בבית הספר ו-44% מהחרדים מביעים עניין בלימודי אנגלית של הבנים שלהם מחוץ למסגרת הבית ספרית. כלומר אין ספק שהתמורות בתוככי החברה החרדית ניכרים בשטח ואנו בנבחרות מאמינות כי באמצעות מתן תמריצים השינויים הפנים חברתיים במגזר החרדי יצופו על פני שטח ויגיעו גם אל החלונות הגבוהים ואל צמרת ההנהגה הפוליטית. בדיוק כפי שקורה כיום בחסידות בעלז בה האדמו"ר הסכים להכניס לימודי ליבה אל תלמודי התורה שבמוסדותיו, בזכות תמריץ כלכלי נאה.
ואם בבעלזא זה קורה אז השמים הם הגבול!
בסרטון: רעיה מרי, מנהלת הפרוייקטים של נבחרות בראיון בווינט שהתקיים בחודש פברואר האחרון.

אקטביזם חרדי חי ובועט

"הפרשייה הזו טילטלה את אמות הסיפין בתוך המגזר קרא עוד...

"הפרשייה הזו טילטלה את אמות הסיפין בתוך המגזר החרדי", אומרת אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, בראיון אתמול בבוקר ברדיו תל אביב, "חיים ולדר הוא בשר מבשרה של היהדות החרדית, הספרים שלו נמצאים בכל בית חרדי".
דברים אלו נאמרו בעקבות גל האקטביזם ששטף את החברה החרדית. להזכירכם, הסופר ולדר בחר להתאבד בעקבות פרסום החלק השני של התחקיר שנעשה עליו בעיתון הארץ.בתחקירים הוצגו עדויות על אונס ותקיפה מינית של 3 נשים שחלקן היו קטינות באותה עת, וכן פורסמה הקלטה שלו שבה הוא מצהיר כי ישים קץ לחייו אם הדברים יתפרסמו. בחירתו של ולדר לשים קץ לחייו ובעקבותיו המקרה הקשה של שפרה יוכבד הורביץ, יצרו גל ספונטני של מאבק תמיכה למען נפגעים ונפגעות בחברה החרדית, מעיין תנועת מי טו חרדית.

המראיינות,עינב גלילי ואור ישראלי, התעניינו מאוד בשינוי החד שחל בחברה החרדית, ועל כך ענתה אסתי כי למעשה לא מדובר באירגון מסויים אלא "מדובר בכל מיני יוזמות של אקטיבסטים חרדים… השטח מדבר ועושה את שלו, ויוצר את השינוי".
המראיינות הביעו את הקושי לאנשים מחוץ למגזר לעקוב אחר המהלכים שחולפים על מגזר, במענה לכך השיבה אסתי: "יש הרבה אפשרויות לדעת מה קורה בתוך המגזר החרדי בעיקר לעקוב ברשת אחרי כותבים וכותבות חרדים ברשת".
לסיום אמרה אסתי: "בני אדם צריכים תמיד טרגדיה גדולה כדי להפנים דברים, הכל השתנה ברגע שהוא התאבד, אבל הכל באמת השתנה כשהקורבן שלו שפרה הורביץ ז"ל התאבדה. אז זה קיבל שם, אז זה קיבל פנים. זה מאוד מצער שהיה צריך לקרות דבר כזה".

לשמיעת הראיון המלא לחצו על ה-play.

משבר ולדר

04/01/2022 ב' שבט תשפ"ב  מה הוביל להתאבדותו של ולדר על קרא עוד...

04/01/2022

ב' שבט תשפ"ב

 מה הוביל להתאבדותו של ולדר על קבר בנו?

פרשיית חיים ולדר הסעירה את הקהילה החרדית בישראל, ואדוותיה של הפרשה הגיעו גם אל יהדות התפוצות. הכל החל  בשבועות האחרונים, בתחקיר שפורסם אודותיו בעיתון "הארץ". על פי התחקיר ולדר הסופר, המחנך הדגול והנערץ אנס לכאורה ילדה בת 12 ופגע מינית בעוד 2 נשים נוספות וזאת במסגרת נגישותו הרבה לנשים ונערות בעבודתו במחלקת הרווחה בעיריית בני ברק. בתחילה ניסה ולדר להמשיך בחייו כרגיל וכך גם עשו כלי התקשורת החרדיים. מאומה לא פורסם אודות החשדות נגדו בעיתונים החרדיים המקומיים ואף תחנת הרדיו החרדית שבה ולדר נתן תוכנית שבועית, שידרה בשבוע שלאחר מכן תוכנית מוקלטת בהגשתו של ולדר, באופן זה עשו אנשי התקשורת החרדיים ניסיון להסתיר את המידע מפני הציבור החרדי שלא מנוי על עיתון "הארץ", (עיתון שקהל הקוראים הוא בעיקר קהל יהודי חילוני עם נטייה לשמאל הפוליטי).יתר על כך, נחשפה גם הודעה של חבר הכנסת פינדרוס ממפלגת יהדות התורה, אשר שלח ברכת "חזק ואמץ" לולדר עם פרסום התחקיר. כאן נחשף שוב האופן המביש שבו הנהגה רקובה מצופפת שורות על מנת לחפות על אחד מחבריה שסרח. 

ברגע שתנועת נבחרות זיהתה את המגמה המסוכנת הזו, התחלנו לפעול באינטנסיביות להעלאת המודעות לפרשייה הזו. מנכ"לית הארגון אסתי שושן ופעילת הארגון ואשת התקשורת אפרת שוקרון התראיינו בתקשורת הכללית והתריעו על השתיקה והניסיון להסתיר את החשודות מעיני הציבור. כמו כן פעלנו לפרסם את התחקיר ברשתות החברתיות.

יתר על כך, תנועת נבחרות בשיתוף פעולה עם ארגון "החרדים הממלכתיים", הפיצה עצומה הקוראת לרשות השניה* להשעות את ולדר מתפקידו עד לבירור החשדות נגדו. על החתומה חתמו כ-1500 איש בתוך 24 שעות מרגע  פרסום העצומה. לשמחתינו, המאבק הצליח וולדר הושעה מהגשת תוכניות רדיו.

נוסף על כך, ספריו הורדו מהמדפים ברשתות הגדולות ואף הוצאת ספרים ספרים בברוקלין החרדית הודיעו כי לא ימכרו יותר את ספריו. באותה עת הוסיפו להיערם 22 עדויות חדשות חלקן על פגיעות נוספות של חיים בנערות קטינות וחלקן על מעשים לא מוסריים של ולדר עם נשים חרדיות נשואות, ובית הדין של הרב שמואל אליהו (בנו של הראשל"צ מרדכי אליהו זצ"ל) פרסם הודעה על מקרים קשים של חוסר צניעות ומעשים לא ראויים שביצע,לכאורה, חיים ולדר ואשר גרמו לפירוקם של משפחות. ולדר נאלץ להודיע על פרישה מהחיים הציבוריים עד שיצליח לטהר את שמו ולהוכיח את חפותו.

"סוף דבר הכול נשמע"

ב27/12/2021 פורסם החלק השני של התחקיר של עיתון ופורסמה הקלטה של ולדר שבה נשמע שהוא מודה שניהל רומן במשך 6 שנים עם אשת איש והוא מצהיר כי אם הדבר יתפרסם הוא יתאבד. כמו כן הוא זומן גם לדיון בבית הדין של הרב אליהו. 

יום לאחר פרסום ההקלטה ב-28  בדצמבר, ולדר שם קץ לחייו ביריית רובה, בהיותו בבית העלמין בו טמון בנו. מעשה אלים ופוגעני המנותב לכאורה כלפי עצמו, אך בכך למעשה הוא שוב משתיק את הקורבנות ומונע מן האמת לצאת לאור.

התקשורת החרדית מנסה להסתיר את העובדה כי מדובר בהתאבדות ומוסתרים המניעים האמיתיים למעשיו. התקשורת החרדית בוחרת שוב לזרות חול בעיני ולא לחשוף את השלדים המרקיבים שבארון, אך בעידן הרשתות הציבור כבר לא קהל שבוי, ואנו נלחמות למען הנפגעות ברשתות החברתיות, כי כולנו #מאמינים_ לך ותודה לא-ל ש#הבושה_ עוברת_ צד.

 

הסיפור שטרם סופר

מה קורה כשמנגנוני הטיוח וההשתקה נחשפים ,והאם  מהפכת ה קרא עוד...

מה קורה כשמנגנוני הטיוח וההשתקה נחשפים ,והאם  מהפכת ה-metoo# חדרה למגזר?| כיצד נחשפו הבוטים שהגנו על חיים ולדר? | והשאלה הגדולה מכל-עד מתי תצליח קבוצת עסקנים אינטרסנטית לפעול כנגד הציבור במקום לעבוד למענו?|

כל התשובות בכתבתה של פנינה פויפר,  בשיחה מקומית.


"האירוע הזה הוא ענק בקנה מידה היסטורי ואת ההשלכות שלו עוד ילמדו בשנים הבאות." כך אומר צביקי פליישמן,  בכתבתה של פנינה פויפר, שפורסמה השבוע בשיחה מקומית. פליישמן פסיכולוג מקים ארגון "לא תשתוק", לא מתכוון להתפשטות הזן החדש של הקורונה-אומיקורון, אלא למהפכה השקטה שמתחוללת בחברה החרדית.

בכתבתה :"מהפכת מי טו הגיעה לעולם החרדי, והיא שינתה את הכללים",  פנינה פויפר נותנת סקירה מקיפה על התהליך שהתרחש בקרב מוקדי ההנהגה והתקשורת החרדית  מאז פירסום התחקיר על חיים ולדר. היא מתארת כיצד תחנת רדיו חרדית המשיכה לתת את הבמה לשידורים מוקלטים של איש חינוך שלכאורה תקף מינית קטינות וניצל אותן,  וכיצד בעקבות מאבק עיקש של פעילים חברתיים, הפצת עצומה שגרפה 1500 חתימות ביום אחד, וכן מאבק להעלאת מודעות ברשתות החברתיות ,חל המפנה שהוביל לפרישתו של חייים ולדר מעבודתו הציבורית, מחייו הפוליטיים ואף הובילו לסילוק ספריו מעל מדפי החנויות.

בכתבה עולה הטיעון כי הניסיון לצופף שורות בקרב ההנהגה החרדית ולהתעלם ממעשיו לכאורה של ולדר לא צלחו, עקב שינויים שחלו בחברה החרדית. כעת ההחלטות לא מתקבלות רק ע"י צמרת המנהיגות החרדית והעסקונה בראשה, אלא  זרמים חברתיים תת קרקעיים מפלסים את דרכם למעלה, ומגיעים  עד החלונות הגבוהים, שם האנשים היושבים בראש כבר לא יכולים להתעלם מדעותיו של הציבור הנתון למרותם.

יתר על כך, אסתי שושן מנכ"לית נבחרות, סוברת כי נסיון הסרק שנעשה עם ראשית פירסום התחקיר להתעלם ממעשיו לכאורה של ולדר חושפים מנהיגות פוליטית לא הגונה שמוכנה להקריב על מזבחה את ערכיה הבסיסים של החברה החרדית, ובלבד להמשיך ולהגן על אנשיה בכל  מחיר.

זה נשמע כל כך רחוק מהתדמית הצדקנית שבה פוליטיקאים חרדים התעטפו בה זמן ממושך, אך לא עוד!

מי טו החרדי בדרך, יש למה לחכות!

כל הפרטים המלאים בכתבתה של פויפר, למעבר לכתבה לחצו כאן