Category - פעילות

הנבחרת בבית הנבחרים

הפיאות והשביסים כבשו את הכנסת. קבוצת #הנבחרת עתודת מנהיגות קרא עוד...

הפיאות והשביסים כבשו את הכנסת.

קבוצת #הנבחרת עתודת מנהיגות חרדיות מבית נבחרות וויצו, ביקרה היום בכנסת ישראל, יחד איתן ביקרו בכנסת קבוצות מנהיגות של ויצו, נשים דרוזיות מדליית אל כרמל וקבוצת מנהיגות מת'א גבעתיים.

שמענו את ח"כ סתיו שפיר מהעבודה, שסיפרה על המחאה החברתית ועל הרגע שהבינה שהיא חייבת להכנס לפוליטיקה כדי לפעול לשינוי ועל פעילותה הפרלמנטרית להגברת שקיפות בתקציב המדינה.

ח"כ עידית סילמן מהבית היהודי הגיעה למסור דברי ברכה והצהירה על מחוייבותה לנושאים חברתיים ולטוב משותף.

ח"כ קטי שטרית מהליכוד ישבה עם נשות הקבוצות ושמעה מהן על הנושאים שכל אחת מקדמת, סיפרה על מאבקה ארוך השנים להגיע לכנסת, היא ריגשה אותנו מאוד בסיפורה האישי ובאמונתה בצדקת הדרך.

ומה שהכי ריגש אותנו, שבמהלך הסיור, מדריכת הסיורים כחלק מהמידע השגרתי על הכנסת ואופיה, סיפרה על המאבק של הנשים החרדיות בהדרתן מהפוליטיקה, ועל לא נבחרות לא בוחרות.

אורחת לרגע – מתוך הנבחרת

לכל מיזם חברתי יש סיפור, איך כותבים ומציגים אותו, איך קרא עוד...

לכל מיזם חברתי יש סיפור, איך כותבים ומציגים אותו, איך אורזים את המסרים בתוך תבניות עתיקות סיפוריות של מסע הגיבור מול קונפליקטים.

יחד עם מילה פינקלשטיין האגדית טעמנו מאומנות הסטוריטלינג והטמענו בתוך המיזמים החדשים שמתבשלים בנבחרת המנהיגות שלנו.

 

במפגש הזה, כמו בכל מפגש נחשפנו לסיפורים אישיים מטלטלים של שתיים מחברות הקבוצה. נשים שחוצבות דרך משמעותית באתגרים לא פשוטים.

 

השבוע היתה לנו אורחת חשובה שמסיבות מובנות לא נחשוף את שמה.

מ. היא מורה בבית יעקב באחד הריכוזים החרדים בארץ, היא הצטרפה אלינו אתמול למפגש. וזה חלק מרשמיה אחריו.

 

"לא פעם אנו נחשפות או עדות לחוויות מסעירות כאלה שלוקחות אותך לחשוב להנות להודות או אפילו לבכות יש בהם משו שמציף רגש ואת מוקסמת ונעתקת.

ובנשימה אחרת יש חוויות המגיעות יזומות חוויות שכבר אכשהו יודעי דבר סיפרו לך ואת מוכנה אליהם.. משערת את תוכנן ומוכנה לכל תרחיש…

הוזמנתי להיות אורחת הבית של קבוצת "נבחרות" לכבוד ולעונג נחשבה הזמנה זו בעיני…

שערתי בנפשי ובדעתי את אשר צפוי לי: נשים דעתניות יש להן מה לומר והן שחות(תרתי) סביב ..מנסות לנתב את דעתן בין דעת ההמון..והאוטומציה.

כך חשבתי…

עד שראיתי את שברי תיקרת הזכוכית ששברתן

שמעתי את קולכן הנעים העקרוני הדעתני ויחד עם זאת קשוב, מכבד, מכיל.

ואז הרגשתי שאתן יחד וכל אחת בנפרד פורצת דרך ברמה אישית רעיונית מנטלית וציבורית והתרגשתי מהשיח מהרמה מהאיכות והצמיחה שניבטה מכל שבב זכוכית שניפצתן בכל הנקשר במושג נשים ומקומן.

תודה לך מ. על החיזוקים, אבל בעיקר לנשות #הנבחרת עתודת מנהיגות חרדיות, המנפצות תקרות, החולמות, העושות, המבררות ושואלות ולא מוותרות. כשעל כולן מנצחת מנחה אלופה אחת, שלי רפפורט.

מחשבות על אקטיביזם חרדי – הרב בצלאל כהן

כותב הרב בצלאל כהן בעקבות פאנל "תיקון עולם, גירסת קרא עוד...

כותב הרב בצלאל כהן בעקבות פאנל "תיקון עולם, גירסת השטח" שהתקיים אתמול במסגרת #הנבחרת עתודת מנהיגות חרדיות. שעליו נספר לכם בפוסט נפרד.

 

מחשבות על אקטביזם חרדי

 

לפני 9 שנים הוקמה ב"מכון מנדל" תכנית "שלוחי ציבור" לפיתוח מנהיגות בקהילה החרדית ביוזמתה ובניהולה של גב' נעמי פרל, הייתה זו כמדומני התכנית הראשונה שנועדה למטרה זו. תכנית זו התרחבה בהמשך גם לאוניברסיטה העברית, ועד היום השתתפו בה להערכתי למעלה מ-200 אנשים ונשים מהקהילה החרדית.

עם השנים הוקמו תכניות נוספות ע"י גופים שונים, כדוגמת גשר, קרן תקווה, מעוז, מכון שחרית ועוד כיו"ב, ובשנה האחרונה כבר יצאה לדרך תכנית "משפיעים" במימון ממשלתי.

כפי שאני רואה את הדברים, ניתן לחלק את האנשים והגופים העוסקים בתחום לשלושה זרמים:

  1. שמרנים – אלו המבקשים שינויים קטנים וארוכי טווח, תוך זהירות מרבית ודיאלוג מתמיד עם המנהיגות הרבנית והפוליטית החרדית.
  2. אקטיביסטים – אלו הסבורים שיש צורך בשינויים גדולים בטווח קצר, ושיש לעשות זאת באופן חד וברור ללא מורא וללא משוא פנים.
  3. ניטרליים – אלו שאינם מכריעים בין העמדות, אבל מבקשים בכל דרך להימנע מחיכוכים.

באופן אישי אני נמצא בקבוצה השנייה, ואני נדרש לשלם על כך מחיר יקר מאוד. אולם אני מאמין שזוהי הדרך ההכרחית בעת הזאת, ושכל דרך אחרת לא תביא אותנו למחוז חפצנו.

לצערי אני מוצא את עצמי עם חברים מועטים לדעה ולמעשה, וביניהן אני חייב לציין את Esty Bitton Shushan הבלתי נלאית.

המפגש שהוזמנתי אליו אמש עם למעלה מ-20 נשים חרדיות, בעלות רצון עז לפעול לתיקון העולם שבו אנו חיים, היה בשבילי מרגש במיוחד. הרגשתי שיש בחדר אנרגיות של כור אטומי, ואני משוכנע שבכוחה של האנרגיה הזו להפוך את עולמנו למקום הרבה יותר טוב.

 

יישר כוחכן!

 

הרב בצלאל כהן פעיל בתחום השתלבות חרדים בשוק העבודה, בלימודים אקדמאיים ובצה"ל ופיתח מספר תוכניות בתחום. היה שותף בהקמת קרן ק.מ.ח המסייעת לאלפי חרדים להשתלב באקדמיה ולרכוש מקצוע.

הקים את הישיבה התיכונית 'חכמי לב' ועומד בראשה. חבר מערכת בכתב העת 'ארץ אחרת, פתח ומנהל את הפורום האינטרנטי 'אגודה אחת, משמש כיו"ר וועד המנהל של מכון 'שחרית' וחבר בתנועת 'פנימה'

"השינוי מתחיל מבפנים" הלכה למעשה.

ביום שני, בבניין ויצו הותיק, קבוצה של נשים, עם ברק בעיניים קרא עוד...

ביום שני, בבניין ויצו הותיק, קבוצה של נשים, עם ברק בעיניים מתכנסות לפאנל שהרימו בעצמן ללמוד מהשטח על תיקון עולם.

בפאנל, יהודה משי זהב – ראש ארגון זק"א, הרב בצלאל כהן – ראש ישיבת חכמי לב, גב' ליאת מלכה חברת המועצה הדתית הראשונה בארץ, רחלי מורגנשטרן – פעילה חברתית וחברת מפלגת תכלס' בפתח תקווה ומיכל מדמון – פעילה בתחום ההוראה ומקדמת פרוייקט 2020

רצינו להבין את משמעותו של האקטיביזם החרדי, ואת עולמם של מהפכנים ומהפכניות הפועלים בסביבה שדווקא רוצה את שימור הקיים.

 

וכל אחד ואחת מהם, אומר/ת את אותם דברים, במנגינה שונה.

הם מספרים, על תחושת השליחות הבוערת ומולה הגרפיטי ליד הבית, יריקה ברחוב, על הסיפור האישי שלהם שהפך למנוע לפעולה החוצה, על ההישגים על ההתנגדויות והימים הקשים, על העקשנות לפעול דווקא מתוך החברה שהם כל כך אוהבים,

ועל צעדים קטנים וגדולים בהם הם הצליחו לשנות ולקבל כוח לצעדים הבאים.

 

המסר הדהד, תיקון חברתי זה לא לחלשים, לא להססנים ולא למחפשי הישגים בזמן קצר, אך בלעדיו, מה המשמעות שיש לחיינו עלינו אדמות?

 

יצאנו מחוזקות, עם המבט קדימה לעשיה.

 

תודה לכל משתתפי הפאנל שלא חסכו במילים וענו על שאלות מאתגרות, יהודה משי זהב, הרב בצלאל כהן, ליאת מלכה

מיכל מדמון, רחלי מורגנשטרן.

תודה למנחת הפאנל תהילה עוזרי.

למנחת הקבוצה הנהדרת, שלי רפפורט.

לבנות הנבחרת הבלתי נלאות שלוקחות את הכל – עד הסוף!

ולארגון ויצו תל אביב, על שותפות נפלאה ומרוממת.

הוענק פרס רפפורט לנשים פורצות דרך

בין הזוכות בפרס בקטגוריה, אסתי שושן מייסדת ומנכ"ל קרא עוד...

בין הזוכות בפרס בקטגוריה, אסתי שושן מייסדת ומנכ"ל נבחרות
לדף הזוכה אסתי שושן באתר הקרן כאן

טקס הענקת פרסי רפפורט לשנת 2019 נערך אמש במוזיאון תל אביב לאמנות. הפרס מוענק מאז שנת 2006 בהתאם לחזונם ומורשתם של בני הזוג ברוך ורות רפפורט ז"ל.
הפרסים, בסך כולל של כמיליון שקל, מוענקים בקטגוריות: אמנות, בשיתוף מוזיאון תל אביב לאמנות; מצוינות במחקר ביו-רפואי, בשיתוף מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה בטכניון; ועשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית.
בפרס רפפורט לעשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית (המוענק מאז שנת 2013 לנשים אשר עשייתן במרחב הציבורי, החברתי, הקהילתי ו/או הכלכלי בישראל היא יוצאת דופן) קיבלו יחד (60,000 שקל כל אחת) שלוש נשים:
ד"ר נסיה לנג, רופאת נשים מומחית, הקימה וניהלה במשך 17 שנה את מרכז טנ"א לטיפול בנפגעי אלימות מינית במרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה; סיגל קנוטופסקי, מנכ"לית "עולים ביחד", לשילוב צעירים יוצאי אתיופיה בעמדות מפתח במשק; ואסתי שושן, פעילה חרדית פמיניסטית ומייסדת תנועת "נבחרות" נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול. אשת העסקים רעיה שטראוס בן-דרור זכתה באות על מפעל חיים ועשייה נשית מעוררת השראה בסך 18 אלף שקל. בחבר השופטות להענקת הפרס ישבו: עירית רפפורט, יו"ר ועדת הפרס; ד"ר ורד דרנגר רפפורט; אלונה בר און, יו"ר ובעלים משותף של "גלובס"; ענת אגמון, בעלים משותף של "גלובס"; יהודית יובל רקנאטי, זוכת פרס רפפורט לשנת 2017; עדי אלטשולר, זוכת פרס רפפורט לשנת 2013; הוגט שרביט אלחדד, מנהלת קרן אדליס; נאוה ברק, נשיאת עלם, ותמר אברמוביץ', נציגת קרן ברוך ורות רפפורט.

 

פאנל "מדברות מהשטח" בשיחה מרתק על הכל: אל תפספסו

חברת מקאן אריקסון אירחה את חברות 'הנבחרת' ליום עיון מרתק קרא עוד...

חברת מקאן אריקסון אירחה את חברות 'הנבחרת' ליום עיון מרתק במיוחד. בפאנל "מדברות מהשטח", בהנחיית מירה זוהר מויצו. התארחו נשים המובילות שינויים הלכה למעשה בתחום החברתי, עסקי, פוליטי וכלכלי – חברתי וכולם על ידי אמצעים דיגיטליים בדור הפייסבוק.

השתתפו: אסנת ואתורי, מובילת המאבק להארכת חופשת לידה באמצעות הפייסבוק. ליאור אלפנט, הביאה את המהפכה הפמיניסטית לעולם התקשורת על ידי הפייסבוק. גאלה רחמילביץ', ממובילות המהפכה בנושא דימוי גוף בישראל באמצעות הפייסבוק וכתיבת בלוג. רחלי רושגולד, ממובילות חשיפת פגיעות מיניות בציבור החרדי, באמצעות פייסבוק. אסתי שושן, חלוצת הגל החדש של הפמיניזם החרדי באמצעות קמפיין "לא נבחרות – לא בוחרות" בפייסבוק.

קראו חלק מהדברים החשובים שסיפרו הנשים והעניקו כח לנשים אחרות שישבו בקהל ונמצאות אף הן בדרכן לשינוי והשפעה על החברה

אסנת ואתורי סיפרה כי הכל התחיל מפוסט שיצא מתוך כאב על הצורך לעזוב את התינוקות כדי לחזור לקריירה.

גאלה רחמילביץ' סיפרה: "לכתוב זה טבעי לי, אבל די טכנופובית. כתבתי לעצמי, לא חשבתי שמישהו קורא, ופרקתי את שעל ליבי. לאט לאט התחילו להגיב לי… העליתי פוסט כי הבחנתי שנשים שונאות את הגוף שלהן. שם הבנתי וגיליתי את הכוח של הרשתות החברתיות. קראתי לנשים לבוא להצטלם בבגד ים בחוף גורדון והגיעו 60 נשים!"

ליאור אלפנט ממייסדות 'פוליטקלי קוראת': "המקום האהוב עליי בעולם הפייסבוק! התחלתי בעיסוק במגדר וקולנוע. לפני 6 שנים ראיתי פוסט בפייסבוק שקרא 'בואו לסיעור מוחות, מקימות עיתון פמיניסטי'. באתי ולא הכרתי אף אחת. בהתחלה אמרנו לא יקרה, והיום 5 שנים אחרי, יש 42 אלף עוקבות. נשים נותנות פרשנות לאקטואליה בעיניים מגדריות. החדשות מנקודת מבט נשית הן חדשות לגיטימיות".

רחלי רושגולד מייסדת לא תשתוק: "העשייה בפייסבוק – תוצאה של עשייה אחרת עם עצמית. בגיל 16 כל החוויה שעברתי פגיעה מינית – צף. יש לך בחירה האם לרדת עם זה למטה ולדעוך או לקחת למקום של שליחות. הבחירה שלי במקצוע האחיות זה חלק מזה… הייתי אחות במחלקת נשים, למדתי ייעוץ מיני, פוסט שכתבה אביגיל קרלינסקי סחף הרבה פניות. פנתה אלי, הכירה אותי מהפייסבוק – הכוונה היתה לתת מקום לדבר על פגיעות מיניות. כיום מרכז סיוע. לפייסבוק יש כוח "המגפון של פעם" לא מובן מאליו עבורנו כנשים חרדיות וזו זירה לעשייה.

אסנת ואתורי: כתבתי פוסט על אדי ההורמונים הרגשתי שכל אישה מרגישה אותו הדבר. הכוח של הפייסבוק לעשות שייר ולייק כולן יכולות לא הייתי מצליחה להוציא לרחובות 300 אלף אישה לכן חיכיתי לרגע שיהיו  הרבה אנשים שנהיה קול עבורן.

גאלה: "זה היה קורה יותר לאט. הפייסבוק  מאפשר להתאגד בצורה קלה יותר במינימום הוצאות כלכליות כל יום אפשרות להשמיע קול ולהילחם על מה שחשוב לנו וליצור שינויים".

איך אתן מתמודדות עם קשיי ההשלכות של העשייה שלכן?

גאלה: "כל מי שיושבת פה בחרה לקום ולעשות משהו בעולם ולעשות מלחמה. לפעמים אנחנו שק אגרוף. זה חלק מהעניין. לפעמים לא יודעות איך להכיל את כל האהבה. איך שאת מנהלת את המלחמה זה מה שחשוב. אני שמנה שעוסקת באופנה ומרגש רזון וברביות. כשמישהי תוקפת, לקחת נשימה עמוקה ולהגיד נכון שבא לי לחנוק אותה או…. לתת לנשות הקהילה לעשות את העבודה בשבילי… הן שתפו בחוויה שלהן ואיך זה השפיע על החיים שלהן.

או להתעסק בעיקר… להסביר!

יש רגעים קשים את עושה ככל הרבה טוב וסוחפת הרבה נשים ואת עטופה!"

רחלי: "היו רגעי משבר רבים… התרופה להאמין במה שאת עושה. יצרתי שיחה פרטית, סימנתי לחזור אליהם. לפני לא תשתוק הייתי אישה של 200 חברים. היה לי קושי לצאת מהפייסבוק קראו לי לראיון בטלוויזיה ולא ידעתי מה לעשות?!  הפעילות שלי התרחבה יש נושאים שהם פיקוח נפש וגם פעילה ב'נבחרות'".

ליאור: "היום אני אוהבת את פייסבוק פחות כי זה קשה. המטרה שלנו להביא יותר נשים לתקשורת. הרבה גברים חושבים שאם נשים ייכנסו זה יהיה על חשבונם. וזה התגובות שאנחנו מקבלות בעיקר מגברים. היינו נתונות למתקפה אינטרנטית על כל פוסט שהעלינו הם העלו תגובות ללא הפסקה והיינו מיועדות. הדרך היחידה לצאת מזה 20 נשים עם עוד 40 אלף נשים שיצרנו משפחה שדואגת לנו.

גאלה: "לא צריך לפחד ממלחמות ברשת, וכשאנחנו מנהלות אותן יש בזה הרבה כוח".

אסנת: "כשרציתי לצאת מהפייסבוק לכנס, הפגנה, לוועדה בכנסת, בפועל את לבד. זה היה מאד מתסכל! אני אשת קריירה, רציתי להיות בבית בחופשת לידה. "חופשת לידה זו זכות ולא הישרדות" הבית שילם מחיר. היה לי חשוב להתחבר למשמעות. הידיעה שהילדים שלי מסתכלים עלי מנהלת את המערכה ואיזה שיעור אני יכולה לתת להם".

רחלי: "אחד רגעי השבר היה מול הילדים שלי, אני מנחמת את עצמי דרך ההסבר שלי עבורו שהוא יבין כשיגדל מה קרה פה".

מירה זוהר ויצו: רחלי צריך להיות נושא שבא מהבטן זה כל כך משגע אותך שהמחיר שלא לעשות גבוה יותר..

"כשהגעתי לגפני ורציתי לדבר איתו על פגיעות מיניות, הוא אמר לי דברים, כל עוד אני אוכל. אח"כ אמר לי שלא עסק ולא יעסוק בנושא, אז הבנתי שהוא לא מייצג אותי".

אסתי שושן סיפרה על פעילות 'לא נבחרות לא בוחרות': "הפעילות שלי החלה כדף פייסבוק ללא שם. "לא נבחרות לא בוחרות" – ההחלטה לצאת מהאנונימיות כי למחאה צריך להיות פנים. הוזמנתי לראיונות בטלוויזיה. בהמשך הגיעה ההבנה שאני יוצרת קבוצת נשים אמתיות מחוץ לפייסבוק.

פתחתי קבוצה סגורה בפייסבוק, בחרתי את מי להכניס. לקבוצה קראו "פמיניסטיות מתחת לפאה". עלו נושאים כמו פגיעות מיניות, מקווה, נישואין, נישואי בוסר, זו היתה קבוצה חתרנית לאותה תקופה ויצרתי קהילה שנותנת כוח לצאת להמשך העשייה. הנשים התחילו לשאול מה קורה עם הייצוג של נשים בפוליטיקה סביב הבחירות.

בסופו של דבר נוצרה קבוצת וואצאפ של פעולה בשטח.

הגעתי להבנה שיש לפעול עם הגברים וכך הגיעה פתיחת קבוצת "פמיניזם חרדי" – לנשים וגברים, מתוך החלטה מודעת לשים את המושג פמיניזם בפרונט. עם המונח הזה קבלנו זכות בחירה לאפשרויות לחיות מתוך חופש בחירה.

בעיניי, נוכחות ברשתות חברתיות זו עבודה בפני עצמה. אני צריכה לחשוב, ליזום, ליצור, להעלות פוסטים, העולם משתנה וצריך להגיב בהתאם.

יכולות טכנולוגיות חשובות לעשייה אם כי לא מחייבות. צריכים לחיות את הדבר הזה ולהבין איך זה עובד.

חשובה מאוד אותנטיות – הפייסבוק מראה למחשבות שלנו. האלגוריתמים של פייסבוק לפעמים יוצרים מציאות כוזבת.

יש הבחנה בין פעילות בפייסבוק לבין פעילות בשטח. יותר קשה לפעמים להזדהות עם הנושא למשל".

על הכוח של הרשת החברתית הדיגיטלית: "יש אדם שיודע שמשהו לא בסדר הוא לא יכול לייצר זאת רק אם הוא יודע. מתי יש סיכוי שזה ייצא לפועל? כשהוא יודע שעוד מישהו יודע. הוא יודע שהוא יודע, מפה מתחיל השינוי. הפייסבוק מקצר את התהליך".

ח"כ רחל עזריה: "לו היתה נציגה חרדית – זה לא היה קורה"

ח"כ רחל עזריה במפגש עם 'הנבחרת', מנהיגות נשים חרדיות קרא עוד...

ח"כ רחל עזריה במפגש עם 'הנבחרת', מנהיגות נשים חרדיות בחודש מאי 2018: "כשהעברתי את חוק האוכל הבריא בצהרונים חברי הכנסת החרדים כולם התנגדו כי זה יפגע במנהלי המוסדות ובתקציביהם. אני בטוחה שאם הייתה שם נציגה חברת כנסת אשה חרדית זה לא היה קורה"

0