במפגש של מפלגת 'תא חרדים יש עתיד' ואקטיביסטים חרדיים קרא עוד...
במפגש של מפלגת 'תא חרדים יש עתיד' ואקטיביסטים חרדיים, בנוכחות יו"ר 'יש עתיד' ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, פנתה אסתי שושן: "דיברת בעבר על אומץ לב. אני רוצה שתסתכל על האנשים בחדר הזה… כל אדם כאן שילם מחיר אישי, רגשי וכלכלי כבד מאוד כדי להיות כאן היום, כדי לחסל את המכשולים ומנגנוני ההגנה, השנאה והחומות. אתה לא צריך להיות ספקן כלפי המיעוט הזה בכל דרך שהיא. תנו לאנשים האלה קול וזכות לייצוג – גם לנשים. לטווח ארוך, הפתרון כאן."
לפיד ענה: "זו הסיבה שהגעתי לפגישה היום. אני מבין את המחיר של כך שהסובבים אותך קוראים לו בוגד; זה משתק. אני מעריך שבאת מסיבה זו. לא הייתי בטוח שזה אפשרי. באתי לשמוע וללמוד. זה לא מקרי שראש המגזר החרדי במפלגה היא אשה חרדית. אנו מאמינים שהשינוי החברתי הזה הוא בלתי נמנע. זה יהיה קשה. וזה ידרוש מאמץ משותף".
קורס המנהיגות השישי של נבחרות הגיע לסיומו בהצלחה. 20 קרא עוד...
קורס המנהיגות השישי של נבחרות הגיע לסיומו בהצלחה. 20 משתתפות, נשים חרדיות בגילאים ומרקעים שונים, השתתפו במגוון רחב של סדנאות, ונפגשו עם רשימה מרגשת של מומחים למחשבה פמיניסטית, זכויות נשים ואקטיביזם פוליטי.
תכנית הלימודים כללה יום עיון בכנסת, בו סיפרה עדי רפאלוביץ, בוגרת אחת מתכניות המנהיגות הראשונות של נבחרות העובדת כיום כיועצת פרלמנטרית, על עבודתה בכנסת.
הקורס התקיים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן והוא יצא אל הפועל בשיתוף פעולה עם ה"ארגון הממלכתי חרדי" ו"אני אישה-בית הספר לפוליטיקה".
הנבחרת עתודת מנהיגות חרדיות תוכניות הדגל של נבחרות היא קרא עוד...
הנבחרת עתודת מנהיגות חרדיות
תוכניות הדגל של נבחרות היא "הנבחרת", תכנית מנהיגות בת שלושה חודשים המיועדת במיוחד לטיפוח מנהיגות נשית בציבור החרדי ולפיתוח אקטיביזם ויזמות חברתית ופוליטית. במהלך התוכנית הבוגרות תחשפנה לתהליכי קבלת החלטות ולאמצעים שבהם ניתן להשפיע במרחב הפוליטי והציבורי.
התכנית כוללת הרצאות במגוון רחב של נושאים רלוונטיים כגון: מעמד האישה ביהדות, מחשבה פמיניסטית, סוגיות פוליטיות, חברתיות וקהילתיות ומעניקה למשתתפות כלים מעשיים כגון כישורי דיבור בפני קהל, שימוש במדיה חברתית ונטוורקינג. המשתתפות תפגושנה מודלים לחיקוי מעוררי השראה.
המחזור השישי יוצא לדרך ב-16 במאי 2023 בשיתוף המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, בית הספר לפוליטיקה והציבור הממלכתי חרדי.
ב-20 בפברואר 2023 קיימה הוועדה לקידום זכויות נשים ושוויון קרא עוד...
ב-20 בפברואר 2023 קיימה הוועדה לקידום זכויות נשים ושוויון מגדרי ישיבה מיוחדת בנושא השפעת הרפורמה השיפוטית על מעמד האישה בישראל. הדר ליינר פעילת נבחרות נשאה דברים בכנס ודיברה על חשיבות הייצוג השוויוני של נשים חרדיות שמהוות 6% מהחברה הישראלית. היא הסבירה: "'גם אנחנו בנות אדם, ומגיע לנו להישמע. גם נשים חרדיות צריכות להיות מיוצגות ליד שולחן מקבלי ההחלטות".
בנוסף תנועת נבחרות הגישה לוועדה נייר עמדה בנושא: "הרפורמה המשפטית והשלכותיה האפשריות על ייצוג הנשים בישראל". לקריאה ולהורדת הנייר הכינסו לקישור: ייצוג נשים ובג_צ כמגן זכויות הנשים 2023 (6)
"לא מחליטים עלינו בלעדינו" כך אמרה ציטטה לורה קרא עוד...
"לא מחליטים עלינו בלעדינו" כך אמרה ציטטה לורה ורטון, יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי בעיריית ירושלים, בוועדה שעסקה בנושאים: "נשים חרדיות פניהן לאן?" ו "פגיעות מיניות בחברה החרדית" בחודש ינואר האחרון . זו בדיוק הסיבה שבגינה התכנסנו נציגות ארגון נבחרות סביב שולחן הישיבות (וגם בזום), יחד עם נציגות ארגונים חרדיים נוספים.
אם בעבר דיונים הנוגעים לנשים החרדיות היו מתקבלים ללא נציגות נשית חרדית או ללא נציגות חרדית בכלל (שהרי נבחרי הציבור שלנו עסוקים בעניינים ברומו של עולם וזו ציפייה "מופרזת" לדרוש מהם להשתתף בוועדות שעוסקות ברווחתן של נשים), הרי שכיום כחלק הפעילות האינטנסיבית שלנו, נציגות נבחרות משתתפות בישיבות, ובוועדות משמעותיות על מנת להביא לשיח את הצרכים והסוגיות שמעסיקות את האישה החרדית.
בוועדה תארנו את כברת הדרך שעשינו מאז הקמתה של תנועתה נבחרות, תיארנו את הזירות השונות שבהן פועלת התנועה על מנת לקדם קול ייצוג ושוויון לנשים חרדיות והצגנו את האתגרים והחסמים הפנימיים והחיצונים האופיינים לנו כנשים חרדיות כשאחת מהבעיות הקשות אפס ייצוג של נשים חרדיות בשלטון המוניצפלי והארצי. היעדרן של נשים חרדיות משולחן קבלת ההחלטות מהווה פגיעה משמעותית ביכולת להביא לשיח סוגייות אשר מעסיקות נשים חרדיות באשר הן, ואת באנו לשנות.
לאחרונה, יותר ויותר מתחדדת ההבנה כי אי אפשר לקחת את הנשים החרדיות כמובנות מאליהן. אין גם צורך לדברר אותן בקול גברי. צריך רק לאפשר לשבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות, ובעיקר להקשיב.
01/11/2021 התעלמות הממשלה מתנאי העסקה של מטפלות-מחנכות קרא עוד...
01/11/2021
התעלמות הממשלה מתנאי העסקה של מטפלות-מחנכות חרדיות
"חשוב לי להציף תופעה כואבת שמתרחשת בחברה החרדית, במעונות היום", כך פנתה לחברי הוועדה לקידום מעמד האישה רעיה מרי, נציגת אירגון נבחרות, בוועדה שעסקה בתנאי העסקתן של מטפלות-מחנכות במעונות היום.
הוועדה התכנסה על רקע השביתה שהכריזו עליה ראשי האירגונים הגדולים של מעונות היום: נעמ"ת, ויצ"ו,ונשות חירות. בעוד שעיקר הדיונים בוועדה נסובו סביב זכויותיהן הנמוכות ממילא של מטפלות-מחנכות, הרי שבאירגון נבחרות ביקשו להסב את תשומת הלב הציבורית לפגיעה קשה בזכויות המגן ממנה סובלות מטפלות-מחנכות תחת בעלויות חרדיות.
כך יוצא שחודש לאחר קיום הוועדה ולאחר שמשבר הממטפלות-מחנכות טופל לכאורה תוך ימים בודדים (הממשלה הואילה לשפר את תנאי העסקתן, ובכך הביאה לסיום השביתה), הרי שלא נעשתה כל פעולה מצד הממשלה כדי למנוע את תנאי העסקה פוגעניים המתקיימים במעונות יום פרטיים במגזר החרדי.
פגיעה בשכר העובדות- בניגוד לחוק?
על פי מחקרים שנעשו ע"י המכון החרדי למחקרי מדיניות וע"י הקו החם לנשים חרדיות של שדולת הנשים נמצא כי זכויותיהן הבסיסיות של עובדות חרדיות כדוגמה: הפרשה לפנסיה, אי מתן דמי הבראה, ימי חופשה וכו', נפגעות באופן שיטתי בעיקר ע"י מעסיקים חרדיים. תופעה מכוערת זו מתרחשת גם במעונות היום בהן מועסקות נשים חרדיות.
זה לא סוד שהסללה במערכת החינוך החרדית גרמה לעודף של עובדות במקצועות הטיפול והחינוך, כתוצאה מכך נוצר "שוק עבדים" ומתרחשת פגיעה נרחבת בזכויות עובדות חרדיות. גורמים נוספים המאפשרים את התקיימות התופעה: נשים חרדיות רבות מוחלשות כתוצאה מכך שהן בדרך כלל מפרנסות יחידות, וללא ידע מקיף בדבר זכויותיהן.
מה נדרש כדי ליצור שינוי בתנאי ההעסקה של המטפלות החרדיות?
בנייר העמדה שהגשנו לוועדה אנו קראנו לממשלה לקחת אחריות:
לבצע בקרה על תנאי העסקה במעונות יום בפיקוח חרדי .
להעביר את הבעלויות שהינן בבעלות חרדית תחת גוף אחד מאגד שיפקח באופן אינטנסיבי על תנאי ההעסקה של המטפלות-מחנכות. בדומה להקמת הממ"ח, כך נדרש גם ממ"ח לגילאי לידה עד 3 .
להשוות זכויותיהן של מחנכות-מטפלות לזכויותיהן של עובדות משרד החינוך. לקדם העסקה ישירה של מחנכות-מטפלות ובכך למזער את הסיכוי לחשיפתן להפרת זכויות מתמשכת.
בנוסף דרשנו להחיל מבצע אכיפה במעונות היום על תנאי העסקת מטפלות מחנכות בבעלות פרטית חרדית על מנת ליצור הרתעה אפקטיבית כלפי מעסיקים.
אנו ממליצות על פרסום חוברת מידע אודות זכויותיהן עובדים של מטפלות-מחנכות והפצתה בריכוזים חרדיים וכן פרסום הזכויות באמצעי התקשורת השונים על מנת להנגיש את המידע גם לעובדות שאין להם חיבור לאינטרנט מפאת אורח -חייהן.
כמו גם בנושאים אחרים, גם בנושא זה יש לחקור אחר תנאי העסקתן של מטפלות-מחנכות תוך פילוח להשתייכות המגזרית על מנת לתת מענה לקשיים האינדיבידואליים המאפיינים עובדות מגזרים מוחלשים יותר כמו למשל: המגזר החרדי והמגזר הערבי.
וכמובן יש לפעול להרחבת הגיוון התעסוקתי אשר תאפשר לנשים החרדיות ניעות רבה יותר במרחב התעסוקתי, תמנע את המספר הגבוה יחסית של נשים חרדיות המתמודדות על משרות חינוך וטיפול ותקטין באופן משמעותי את כוחו של
המעסיק לקיים עם העובדות חוזים העסקה פוגעניים השוללים זכויות מגן ומנוגדים לחוק.
בסרטון: נציגת ארגון נבחרות,רעיה מרי, משתתפת באמצעות הזום בוועדת הכנסת בנושא: תנאי העסקתן של מטפלות- מחנכות במעונות יום, שהתקיימה בתאריך:04/10/2021
אסתי שושן בראיון רדיופוני עם עליית הקמפיין של נבחרות קרא עוד...
אסתי שושן בראיון רדיופוני עם עליית הקמפיין של נבחרות, להעלאת המודעות לסרטן השד
בעוד העיתונות החרדית מתעלמת וחברי הכנסת החרדים שותקים, אסתי שושן התראיינה החודש ב"כאן מורשת" והציפה את סוגיית המודעות הנמוכה של נשים חרדיות לסרטן השד.
אסתי אמרה בראיון כי בעוד שבמדיה הכללית ניתן להיתקל בקמפיינים ובאייטמים רבים שמטרתם להעלות את המודעות לסרטן השד. הרי שצמד המילים "סרטן השד" לא מוזכר בעיתונות החרדית מטעמי צניעות, והוא מכונה "סרטן נשים".
"אנו, החודש הזה מצטרפים לעוד גופים וארגונים ומזכירים כי אפשר למנוע את זה ע"י בדיקה מוקדמת, וזה מה שצריך לעשות, ללכת להיבדק" אמרה אסתי.
בראיון נשאלה האם ראוי לכרוך את סוגיית אי הייצוג של נשים חרדיות יחד עם מודעות לסרטן השד, ועל כך היא השיבה:
"נבחרות זה ארגון עם אג'נדה שלרוב לא מתנצלת אלא אומרת במפורש: אנחנו רוצות ופועלות לכך שיום אחד תהיינה נשים בכנסת במפלגות החרדיות. אנחנו תמיד רוצות להזכיר למה אנחנו כאן ומה חשוב שיקרה, ואם אפשר באותה נשימה לעשות מודעות לסרטן השד, אז זו הדרך!"
אסתי שושן הצביעה על העובדה כי בוועדה שהתקיימה לפני מספר שנים בכנסת בנושא בריאותן של נשים חרדיות, לא טרחו להגיע החכים החרדים. לדבריה: "הנושא הזה לא נמצא על סדר יומם".
26/01/2021 | יעל פינקלשטיין | נשים חרדיות עדיין לא יכולות קרא עוד...
| יעל פינקלשטיין |
נשים חרדיות עדיין לא יכולות להיבחר במפלגות שמתיימרות לייצג אותן ● גם במפלגות חילוניות המצב רחוק מלהיות שוויוני ● יוזמות לחקיקה שתשנה את המצב תקועות בגלל המשבר הפוליטי וגם כי לח"כים מש"ס ויהדות התורה אין אינטרס לפעול לשילוב נשים ברשימות
"אני מבקשת עזרה מהפוליטיקאים ומראשי המפלגות לשים את הנושא הזה על סדר היום בהסכמים קואליציוניים. יש פה מספיק מפלגות שהדבר חשוב להן. לאלימות הפוליטית כלפינו יש מחיר שמשלמות כל הנשים במדינת ישראל", כך קראה לחברי הוועדה לקידום מעמד האישה אסתי שושן – מנכ"לית תנועת "נבחרות" שפועלת לייצוג נשים ברשימות חרדיות.
הדיון נערך רגע אחרי פיזור הכנסת ה-23, בתחילתה של עוד מערכת בחירות, וביקש לבחון את החוקיות של רשימות שלא מאפשרות לנשים להתמודד במסגרתן. במציאות פוליטית מעורערת כמו שיש בישראל בשנתיים האחרונות, עם מערכות בחירות בזו אחר זו, יש דבר אחד בטוח: לפחות שתי סיעות בכנסת יהיו מורכבות גם בבחירות הקרובות אך ורק מגברים: יהדות התורה וש"ס.
מתוך הדיון אודות חוקיות רשימות ללא נשים בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, 6.1.2021
"יש מדיניות מכוונת וארוכת שנים שלא מאפשרת לנשים גישה למשאבים, לעיצוב המדיניות, למוקדי קבלת ההחלטות. המפלגות החרדיות לא משלבות נשים", אמרה שושן ל"שקוף" לאחר הדיון. "אין מנגנון בו אישה יכולה להתפקד למפלגה חרדית כלשהי כי המפלגות סגורות והנציגים נבחרים על ידי הרבנים. הנשים החרדיות לא מיוצגות ואף אחד לא יכול לשנות את המצב לטובתן. השערים סגורים".
הדרת נשים – נגד החוק?
המתנגדים לשלוב נשים ברשימות החרדיות עשויים לטעון כי להרבה מהנשים החרדיות זה כלל לא משנה, וכי הן ממשיכות להצביע לרשימות החרדיות בכל מקרה. אם הן מעוניינות להשפיע – יגידו – עליהן להקים מפלגה משלהן, ולא לכפות את השילוב במפלגות הקיימות. ניסיון זה, אגב, הוליד בעבר מפלגה בשם "ובזכותן", שלא עברה את אחוז החסימה.
"צריך לזכור שבמערכת השיקולים של בוחרת יש עוד שיקולים. גם בקרב ציבורים מאוד ליברליים הסוגיה של ייצוג נשים נמצאת בתחתית סדר העדיפויות," מסבירה אסתי שושן. "אני יודעת שיש המון נשים שמעוניינות לעשות את הצעדים האלה והן מחכות שהשערים יפתחו. הן לא רוצות להתמודד במסגרת מפלגה חילונית. זה לא מתאים לכל אחת וזה מזמן התקפות ודה-לגיטימציה. אישה חרדית שרוצה לשרת את הקהל שלה צריכה לעשות את זה בתוך מפלגות הבית – בשביל זה הן קיימות".
לדברי ד"ר יופי תירוש, משפטנית מאוניברסיטת תל אביב, "יש פה מאבק שליטה. הסטטוס קוו מאפשר לגברים לשמר את כוחם בקהילה ובמשפחה. ההצגה של הדברים כאילו הן יכולות לרוץ, ואף אחד לא עוצר אותן מלהתמודד במפלגות אחרות או להקים מפלגה של עצמן, היא מאוד מיתממת. הן חלק מהקהילה שלהן, הן שייכות אליה והדבר הכי לגיטימי זה לרצות להשתתף במסגרת פוליטית קיימת שמייצגת אותן, את בני זוגן ואת הילדים שלהן בכנסת. יש גם מימד לא קטן של צביעות בכך שמצד אחד הקהילה החרדית עוצרת את האפשרויות של נשים לפתח קול, כוח ומעמד, ואז לומר – אז בזה, בריצה לפוליטיקה, תהיי עצמאית. נראה אותך".
לפי הגורמים המשפטיים שהשתתפו בדיון שנערך בוועדה למעמד האישה, לא ניתן לפסול רשימות שמדירות נשים על פי חוק. עם זאת, לדברי תירוש, ניתן לפרש את החוק אחרת. "בסעיף 4 ל"חוק יסוד: הכנסת", נכתב שהבחירות צריכות להיות שוות. הן לא שוות כשמונעים מאנשים להציג את עצמם לבחירות רק בגלל שהם נולדו למין מסוים. זאת לא דמוקרטיה אם חצי מהציבור לא כשיר להיבחר".
לדבריה, "הסירוב של המפלגות לצרף נשים יישאר בעינו עד שהמדינה לא תקבל החלטה ערכית, עקרונית, שאי אפשר ליהנות ממנעמי השלטון – ליהנות מתקציבי מימון מפלגות, לשבת בראשות ועדות ומשרדי ממשלה – בלי להשתתף בהליך הדמוקרטי לפי עקרונות דמוקרטים. גזענות היא לא עקרון דמוקרטי, גם כשהיא גזענות נגד נשים".
אי שוויון חילוני
בעיית הייצוג חמורה וקיצונית במיוחד במפלגות החרדיות, אבל גם ברשימות של שאר המפלגות אחוז הנשים נשאר נמוך באופן קבוע. בבחירות לכנסת ה-23, אחוז הנשים במקומות הריאליים (המקומות הראשונים ברשימה שיש סיכוי גבוה יחסית שיבחרו לכנסת), ברשימות שאינן חרדיות, נע בין 13% ל-38% – הרבה פחות מאחוז הנשים באוכלוסייה.
לכנסת ה-23 נבחרו שלושים חברות כנסת שהיוו 25% מהפרלמנט. בהמשך, בעקבות התפטרות של שרים מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי, הצטרפו ארבע חברות כנסת נוספות וכיום מספר הנשים בכנסת עומד על 34.
בעוד כשבוע וחצי יסגרו הרשימות שמתמודדות לכנסת ה-24, ולא נראה שאנחנו בדרך לשוויון מגדרי. נכון לעכשיו, מספר הנשים ברשימות, כפי שפורסמו עד כה, לא מתקרב אפילו לחצי מהמקומות הריאליים. בנוסף, נכון לזמן כתיבת שורות אלו, יש רק שתי מפלגות שבראשן עומדות נשים: מפלגת הבית היהודי, שבראשותה עומדת חגית משה, ומפלגת העבודה שבראשה נבחרה לעמוד ח״כ מרב מיכאלי.
למי יש אינטרס, ולמי אין
בנוסף לדיון בוועדה למעמד האישה, ניסו חברות וחברי כנסת לקדם שינוי במצב הקיים באמצעות חקיקה שמתמרצת מפלגות לשלב נשים. הצעת חוק כזאת הוגשה בכנסת האחרונה על ידי ח"כים ממגוון סיעות – הליכוד, כחול לבן, ישראל ביתנו, יש עתיד, מרצ והרשימה המשותפת. על פי ההצעה מפלגות יקבלו תוספת של 15% למימון שהן מקבלות לקראת הבחירות לבחירות, אם יעמדו בתנאים הבאים: ברשימה יהיו לפחות שלוש נשים בכל עשירייה, 30% מתוך מספר המנדטים שקיבלה המפלגה בבחירות הקודמות יהיו נשים, ותשובץ אישה אחת לפחות באחד מחמשת המקומות הראשונים.
חוק דומה חל על הרשימות המתמודדות ברשויות המקומיות מאז 2014, ואכן בין הבחירות המקומיות שנערכו ב-2013 לאלה שהתקיימו ב-2018 עלה מספר הרשימות שלפחות שליש מחבריהן וחברותיהן הן נשים בשלושה אחוזים (וברשויות שאינן חרדיות – בשישה אחוזים). "זה הוביל את הרשימות להכניס את הנשים למקומות ריאליים. חקיקה משנה את המציאות", אומרת ד"ר מזל שאול, מנכ"לית עמותת כ"ן שפועלת לקידום נשים למוקדי קבלת ההחלטות. "התנאי להצלחה הוא שתהיה קואליציה חוצת מפלגות בנושאים המגדריים".
"המטרה היא להעלות את שיעור הנשים בפרלמנט בתפקידים ובמיקומים משמעותיים. הצעת החוק הזאת נוגעת בדיוק למטרה הזאת. בעיני היא הכיוון הנכון לתקן את המציאות", אמרה ל"שקוף" חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש (כחול לבן), שחתומה על הצעת החוק. "המטרה היא להוביל לשוויון מגדרי מקסימלי – זה אמצעי זמני עד לקבלת שוויון".
לדבריה, הצלחה של הצעת חוק כזאת אפשרית – בממשלה מתפקדת. "אני חושבת שיש היתכנות להצעת החוק, אפילו היתכנות טובה, אבל היא אחת מתוך הרבה הצעות חוק טובות שלא התקדמו. אני רואה את זה כעוד סימפטום של ממשלה בלתי מתפקדת. מקווה שיחיו אותה בכנסת הבאה. זה חלק מהעצב הגדול על הכנסת הזאת".
אסתי שושן מ"נבחרות" לא בטוחה שהצעה כזאת תעבור. "יש לנו שישה עשר מחוקקים חרדים גברים, מספר לא מבוטל מחברי הכנסת, שיושבים בדרך כלל בקואליציה ויש להם כוח והשפעה. מבחינתם להצביע בעד ייצוג נשים זה אומר שמישהו מהם צריך לפנות את מקומו לאישה – אין להם אינטרס לעשות את זה".
מה קורה בעולם?
נכון לחודש אוקטובר 2020, ישראל נמצאת במקום ה-66 בעולם במספר הנשים בפרלמנט, ובמקום ה-25 מתוך 33 מדינות ה-OECD. במדינות רבות בעולם, בניגוד לישראל, קיימים חוקים שמחייבים ייצוג לנשים ברשימות שמתמודדות לפרלמנט. כך למשל מחויבות המפלגות בבלגיה וקוסטה ריקה בייצוג שוויוני לגמרי – 50% נשים ברשימה, בצרפת ב-49% ובספרד ב-40%, באופן שיהיו לפחות שתי נשים בכל חמישיה ברשימה. בקרואטיה ניתן תמריץ למפלגות שמשבצות נשים ברשימות: המימון שניתן על כל כל חבר או חברת מפלגה, גבוה עבור מועמדות נשים ב-10%.
.
המכון הישראלי לדמוקרטיה המליץ לוועדה למעמד האישה, לאמץ חוק שמאפשר הגדלה של מימון המפלגות לכל רשימה שתעמוד בכללים של שיבוץ של לפחות שלוש נשים בכל עשירייה, וכן לפחות אישה אחת באחד משלושת המקומות הראשונים. עם זאת, נראה שבמצב הפוליטי הנוכחי חוק כזה לא עתיד לעבור בקרוב – בטח שלא לפני שהכנסת תחזור לעבודה שגרתית.
"בחלום שלי אנחנו לא צריכות לדבר על זה בכלל", אומרת ח"כ קוטלר וונש. "ב-2015 עיתונאית שאלה את ראש ממשלת קנדה הנבחר ג'סטין טרודו למה הקבינט שלו מורכב מ-50% נשים. הוא אמר לה: 'בגלל שאנחנו ב-2015'. המשמעות של שוויון מגדרי היא להבטיח שיש מגוון של דעות סביב השולחן – שיתקבלו החלטות אחרי שישמעו דעות מגוונות. האמצעי לזה הוא שיהיה ייצוג לחמישים אחוז מהציבור גם בכנסת".
אזמ"ע (איך זה משפיע עליך):
נבחרות נשים נוטות לקדם נושאים שחשובים לנשים, יותר מאשר נבחרים גברים. לכן, בלי מספיק נשים בכנסת, לא תהיה בהכרח מי שתצליח במאבק נגד אלימות מינית, על שירותי רפואה לנשים, על מניעת אלימות במשפחה ועל נושאים רבים נוספים.
לייצוג עצמו יש משמעות: ילדה שתראה הרבה נשים במוקדי קבלת ההחלטות, תוכל לדמיין את עצמה בתפקיד דומה, מה שעשוי להוביל לעליה במספר המועמדות לכנסת בעתיד.
המאבק לייצוג שוויוני הוא חלק ממאבק כולל לשוויון מגדרי ולמען חברה הוגנת וצודקת יותר, בה יש לכל אחד ואחת הזדמנות שווה להשפיע על המציאות
אסתי שושן, מנכ"ל נבחרות, כותבת על התחושות לאחר הכנס: קרא עוד...
אסתי שושן, מנכ"ל נבחרות, כותבת על התחושות לאחר הכנס:
האמת שטרם ברור לי למי אני הולכת להצביע.
אבל כמה מסקנות ראשוניות ואזהרת טריגר, הן יהיו בעיקר חיוביות. מי שלא מסוגל לקרוא משהו חיובי על מתנגד פוליטי, זה הזמן לפרוש.
איתמר בן גביר למרות התדמית הכהניסטית הפרועה, הרשים אותי בשליטתו בחומר, ברוגע, בכנות, בפשטות ובאנושיות.
ממפלגת השלטון אין לי הרבה ציפיות, אבל ח"כ קרעי מייצג אותה היטב ומגיע מהחברה החרדית, חבל שלא מפעילים אותו יותר בקמפיין פנים חרדי.
ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן, מצליח להביא שיח חברתי, מורכב וכנה, למרות השתייכותו למפלגה שאין לי מושג מה היא רוצה לקדם.
מיכל צ'רנוביצקי שייצגה את העבודה, מכילה ידע בלתי נתפס על מערכות החינוך החרדי, מצב העובדים והעובדות החרדים אבל לא רק . חבל מאוד לעולם שהיא עדיין לא בכנסת.
שרון רופא אופיר ממפלגת קול הנשים, הביאה קול אחר, מאתגר ומנפץ את הנחות היסוד הפוליטיות הקיימות.
עידית סילמן מימינה, שהגיעה באיחור למעגל מצומצם יותר, היא אישה שצריכה לפתוח בית ספר למנהיגות פוליטית לנשים. היכולת שלה להתנהל ולהשאר רלוונטית לקהלים רבים היא מופלאה ומוצאת דופן.
תודה מיוחדת לכל הפאנליסטים שטרחו להגיע בימים טרופים אלה, להקשיב ולהשמיע.
תמיד מוזר לי לאחל בתחרויות בהצלחה לכולם, אאחל להם שיצליחו לעשות טוב לעולם איפה שהם נמצאים ומשפיעים.
תודות לשותפה לערב הזה פנינה פויפר וארגון הציבור הממלכתי חרדי.
ב-20 בפברואר 2023 קיימה הוועדה לקידום זכויות נשים ושוויון מגדרי ישיבה מיוחדת בנושא השפעת הרפורמה השיפוטית על מעמד האישה בישראל. הדר ליינר פעילת נבחרות נשאה דברים בכנס ודיברה על חשיבות הייצוג השוויוני של נשים חרדיות שמהוות 6% מהחברה הישראלית. היא הסבירה: "'גם אנחנו בנות אדם, ומגיע לנו להישמע. גם נשים חרדיות צריכות להיות מיוצגות ליד שולחן מקבלי ההחלטות".
לאחרונה, יותר ויותר מתחדדת ההבנה כי אי אפשר לקחת את הנשים החרדיות כמובנות מאליהן. אין גם צורך לדברר אותן בקול גברי. צריך רק לאפשר לשבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות, ובעיקר להקשיב.
