Category - מהתקשורת

מחיר המאבק

raaya

במאמר שכותרתו "האם אתה בכלל יודע את מחיר המאבק?" קרא עוד...

במאמר שכותרתו "האם אתה בכלל יודע את מחיר המאבק?" שהתפרסם ב"הארץ" (10 בספטמבר 2023), מנכ"לית נבחרות, אסתי שושן, מספרת על המחיר ששילמה על הפעילות החברתית שלה. היא מסכמת: "אבל אני לא מתחרטת על כלום… אני יודעת שזה היה שווה הכל כשנשים חרדיות מדברות… גם אם אני לא מסכימה איתן. גם אם הן עדיין לא יושבות סביב שולחן חשוב אלא רק מדברות במדיה, או בהפגנה או כחלק מפאנל של דוברים. עצם העובדה שהן מדברות הן יוצרות שינוי ומשפיעות. כשאני רואה איך המעגל הזה גדל יותר ממה שאי פעם יכולתי לדמיין. כשאני מקשיבה לנשים אלו מתארות כיצד הארגון שהקמתי שינה את חייהן ותפיסות עולמן, כיצד הוא החזיר להן את קולן שאולי מעולם לא נשמע מלכתחילה, זה עושה הכל כדאי".

image

זה לא דיון אחר!

raaya

בחודש מאי האחרון, בוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת קרא עוד...

בחודש מאי האחרון, בוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, שעסקה בנושא נשים בבחירות המנוציפאליות, יעל פרידמן פעילת נבחרות הציגה את הנתונים העגומים של העדר הייצוג של נשים חרדיות במועצות המקומיות ברחבי הארץ. "אין אף אישה חרדית באף מועצה בארץ". פרידמן  אף תיארה את האתגרים והמכשולים שהוצבו בפני נשים חרדיות אשר ניסו בעבר להתמודד בבחירות המוניציפליות.

בוועדה השתתפה גם חברת הכנסת נעמה זרביב מהציונות הדתית אשר טענה שסוגיית ייצוג הנשים החרדיות היא "דיון אחר", על כך השיבה לה בחריפות יו"ר הוועדה "זה לא דיון אחר, הנשים החרדיות הן חלק מהחברה בישראל".

מסתכלות לאפליה בעיניים-עימות סוער בערוץ 13!

raaya

לפעמים הדבר הכי טוב הוא להסתכל להדרה בעיניים. להקשיב קרא עוד...

לפעמים הדבר הכי טוב הוא להסתכל להדרה בעיניים. להקשיב לטיעונים ארכאיים, ערטילאיים, מתגוננים או תוקפניים שמבקשים להצדיק את העוול המתמשך של המפלגות החרדיות המדירות את נשים משולחן קבלת ההחלטות, קדנציה אחר קדנציה. רעיה מרי, פעילת נבחרות והעותרות הראשית כנגד מפלגת ש"ס בדיון סוער עם בני רבינוביץ, עיתונאי חרדי בתוכניתו של אמנון לוי בערוץ 13.

 

היום שאחרי

raaya

על רקע המשבר הפוליטי הנוכחי, אסתי שושן מנכ"לית נבחרות קרא עוד...

על רקע המשבר הפוליטי הנוכחי, אסתי שושן מנכ"לית נבחרות, מתארחת בפודקאסט החדש של מיכל גרא מרגליות, 'היום שאחרי המחאה'. בפרק השני בפודקאסט מעורר מחשבה והנוקב,  הן עוסקות בסוגיות הבוערות בחברה הישראלית  ערכים של שוויון וליברליזם למול אידיאולגיות שמרניות, יהדות ודמוקרטיה ועל האתגרים העומדים בפני החברה החרדית בעשור השלישי של המאה ה-21.

הפרק זמין להאזנה  בספוטיפיי

בגוגל פודקאסט

באפל פודקאסט

 

 

אשת השנה

raaya

ציפי לביא פעילת נבחרות ומקימת תא חרדים במפלגת יש עתיד קרא עוד...

ציפי לביא פעילת נבחרות ומקימת תא חרדים במפלגת יש עתיד, נבחרה לאשת השנה בתוכנית של פאולה וליאון. בריאיון היא סיפרה על הפעילות של תנועת נבחרות למען ייצוג וזכויות לאישה החרדית, על המאבק, התגובות והאמונה בצדקת הדרך!

 

הטירלול השמרני?

raaya

"אירועים נפרדים משפחתיים וציבוריים בציבור החרדי תמיד קרא עוד...

"אירועים נפרדים משפחתיים וציבוריים בציבור החרדי תמיד הייתה ותמיד תהיה, העניין הוא שבהעדר הגנת החוק ועם הכוונה להשמיט את הסעיף על הפרדה שהיא אסורה, הסכנה היא שההפרדה הזו עלולה לזלוג למקומות שאין בהם צורך". כך לאחרונה אמרה אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, ברדיו תל אביב. והביעה את החשש מכך שגורמים אינטרסנטיים או קיצוניים עלולים לנצל את הפרצה הזו בחוק.

אסתי מביאה כדוגמה את רדיו "קול ברמה" שבניסיון לבנות לעצמו תדמית "חרדית אמיתית" וכדי ליצור בידול על פני המתחרים הם ביקשו למנוע גם ממאזינות וממרואיינות לעלות לשידור, (למרות שלמעשה אין בעיה הלכתית בשמיעת קול של נשים), רק התערבותו של בג"ץ מנעה את הדרתן של הנשים בתקשורת החרדית. זוהי רק דוגמא אחת  מני רבות למקרים שבהם לא שיקולים הלכתיים אלא אינטרס כלכלי מוביל לאפליה כלפי נשים חרדיות.

ההסלמה השקטה והמתמשכת בציבור החרדי מדאיגה נשים וגברים חרדיים שמבקשים לחיות את חייהם לאור ההלכה ולא בצלם של גורמים אינטרסנטיים קיצוניים.

האזינו לראיון ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם/ן בסוגייה.

הפרד ומשול

raaya

מה באמת מעסיק את נבחרי הציבור שלנו? ממשלה חדשה קמה ואיתה קרא עוד...

מה באמת מעסיק את נבחרי הציבור שלנו?
ממשלה חדשה קמה ואיתה צצים חוקים חדשים אשר מבקשים לדחוק את רגליהן של נשים מהמרחבים הציבוריים. הפעם על הפרק ניסיון של המפלגות הציונות הדתית ויהדות התורה לקדם חוק שלפיו הפרדה מגדרית באירועים ציבוריים על רקע דתי לא תחשב כאפליה. לצערנו, במקום שנבחרי הציבור החרדים יפעלו למען קידום רווחתן של נשים חרדיות הם עוסקים בהכשרת השטח להמשך הדרה של נשים מהמרחבים השונים. כך קורה שהופעות וכנסים לגברים בלבד מתרבים עד לתופעה של שמחת בית השואבה שבה בריכוזים חרדיים מסוימים הרחובות מוקצים לגברים בלבד ולנשים בלבד.

העניין הזה מקומם במיוחד משום שרק לפני שבוע אמר גולדקנופף, יו"ר יהדות התורה, כשנשאל ע"י אריאלה שטרנבך האם יפעל למען נפגעי תקיפה מינית בחברה החרדית? "אנחנו חיים במדינה עם הרבה הרבה בעיות, ולא חייבים לגעת דווקא בבעיה הזאת". לפי איזה סולם ערכים פועלים חברי הכנסת שלנו? האם הבעיות שלנו באמת חשובות להם? זו שאלה שמטרידה רבים ורבות מאיתנו בימים אלו.

אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, התראיינה אמש לערוץ 12 ותיארה את זליגת ההפרדה למרחבים נוספים: "להפרדה יש כוח בלגדול, ככה למשל אפשר לחשוב על רדיו שבו כל השדרנים הם גברים בלבד, כמו שהיה למשל רדיו קול ברמה בתחילת ימיו". לדבריה של שושן זה רק התערבותו של בג"ץ מנעה את המשך האפליה ויפשרה את שילובן של נשים כשדרניות ברדיו החרדי.

לעיתים ההפרדה היא מתבקשת כמו בחופי רחצה המיועדים למגזר הדתי והחרדי, אך במקומות אחרים היא עלולה להזיק. לכן צריך להיות מאוד זהירים כשעוסקים הנושאים האלו, מחשש לפגיעה בזכויותיהן של נשים. הגיעה הזמן שהחלטות מסוג זה לא יהיו נתונות בידיהם של גברים בלבד. צריכות נשים סביב השולחן, ולא רק מעבר למחיצה.

 

מה הבעיה שלך?

raaya

"הרגשתי שאו שאני מתגרשת או שאני מתאבדת" קרא עוד...

"הרגשתי שאו שאני מתגרשת או שאני מתאבדת" ,"אחרי הלידה הרביעית נכנסתי לדיכאון", "החלום שלי ללמוד באוניברסיטה", אלו היו מקצת מהקולות האמיצים ששמענו בתוכניתה של צופית גרנט.
קולותיהן של החרדיות החדשות.
מסתבר, שיש תג מחיר לאורח החיים של האישה החרדית. אידיאל ה"בית של תורה" שבו האישה מאושרת רק כי היא נשואה לאברך, מגדלת זאטוטים ועוסקת בעבודה חסרת מעוף, קורס בדממה אל תוך עצמו.

למה בדממה? כי נשים רבות חושבות שזו בעיה אישית. נטו שלהן. הן מניחות שמשהו אצלן דפוק, ועדיף לטאטא את זה כמה שיותר מהר לפני שזה ידלוף החוצה ויהרוס את השידוכים.והן לא היחידות.

בשנות ה-50 הסתובבו עקרות בית אמריקניות בפרברי ארה"ב עם תחושת דיכאון לא ברורה. הכול אצלן היה מושלם, היה להן בית פרטי עם חלקת דשא מטופחת, בעל שמפרנס היטב וילדים מוכשרים, אבל הן הרגישו ריקנות ועייפות. פסיכיאטרים רשמו להן תרופות הרגעה (או במילים אחרות סיממו אותן) וכפי שאחד הרופאים הגדיר מדובר ב"תסמונת עקרת הבית", כי מה כבר חסר לה לאישה המוצלחת הזו בוגרת הקולג'?

כל עקרת בית הייתה בטוחה שזו מצוקה אישית שלה, אך בשנות ה-60 של המאה הקודמת הבעיה כבר התפוצצה. פסיכיאטרים זיהו שנשים שאינן נשואות מאושרות יותר מנשים נשואות. מגזינים ניסו להסביר את המצוקה של הנשים כנובעת מהשכלת יתר וסיפקו להן עצות לשיפור הזוגיות וחיי המין. עד שבטי פרידן הציגה גורמים אפשריים ל"בעיה שאין לה שם" (1963), וכך היא מתארת את הכאב שכרסם בעקרת הבית הממוצעת: "הרי הנשים האחרות מרוצות מחייהן… איזו מן אישה היא אם אינה חשה סיפוק בעת מירוק רצפות?! היא התביישה להודות בחוסר הסיפוק הזה עד כדי כך שמעולם לא נודע לה כמה רבות הן השותפות לו. הן (עקרות הבית) חונכו לרחם על הנשים הנוירוטיות, הבלתי נשיות, האומללות שביקשו להיות משוררות, רופאות או נשיאות. הן למדו שאישה נשית באמת איננה רוצה בקריירה, בחינוך גבוה, בזכויות פוליטיות ובאפשרויות שלמענן לחמו הפמיניסטיות מן האסכולה הישנה". במכללות נפתחו מעונות לסטודנטים נשואים, אך הסטודנטים שם היו ברובם גברים ולנשים הוצמד התואר "תומכת בעל". (מזכיר למישהו אשת אברך?). באומץ בטי חשפה את הסוד הגדול: לשמש כעקרת בית עלול להיות תפקיד מדכא מאוד דווקא בגלל הפרקטיקות היומיות השוחקות של הטיפול בבעל ובילדים.
אומנם יש עקרות בית שמחות ויש נשות אברכים שמאושרות עד הגג, אבל לא כולן יכולות לשאוב מכך אושר.
אנחנו בעד שלכל אישה חרדית תהיה היכולת לסלול לעצמה דרך שתוביל אותה לסיפוק ולהגשמה עצמית מבלי שהיא תצטרך לשלם על כך מחיר חברתי כבד.
כי זו לא רק הבעיה שלהן!
וידיאו: באדיבות ערוץ 13, תוכניתה שלצופיתגרנט Read on…
עתירן של הנשים החרדיוץ

"אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום!"

raaya

עתירתן של 22 הנשים החרדיות כנגד מפלגת ש"ס וכנגד אגודת קרא עוד...

עתירתן של 22 הנשים החרדיות כנגד מפלגת ש"ס וכנגד אגודת ישראל מעוררת עניין ציבורי. לאחרונה, התראיינה אסתי שושן, מייסדת ומנכ"ל נבחרות לערוץ הכנסת וסיפרה על המהלך המשפטי שבימים אלו מתנהל בבית המשפט המחוזי כנגד מפלגת ש"ס.
אסתי שושן אמרה בראיון: "אנחנו יודעות שכרגע לא מוכנים לקבל נשים במפלגות החרדיות וזאת עם כל מיני תואנות והסברים משונים מאוד כשההסברים ההלכתיים והדתיים כמעט ולא נשמעים. ולכן אנחנו כאן, בעתירה הזו. יש נשים אמיתיות שמבקשות לקחת חלק בפעילות הפוליטית והן מבקשות לעשות זאת במפלגות הבית שלהן על פי התקנונים של המפלגות עצמן. התקנונים לא אמורים להגביל נשים מהתפקדות למפלגה".
יובל ציטט את דבריו של מקלב שהתראיין לאחרונה ואמר: "לא טוב לנשים להיות בפוליטיקה", וביקש את תגובת של אסתי לאמירתו המקוממת של מקלב.

על כך אמרה אסתי : "יותר ויותר נשים וגברים חרדים חשים שזה לא לגיטימי להתבטא כך, זה מעיד על ניתוק! הכתבה הזו עשתה רעש שקשה לי לזכור כמותו. סביב מערכות בחירות פוליטיקאים חרדים שאנחנו בתחילת שנות ה 90 או בראשית שנות 2000, אבל היום לנשים יש רשתות חברתיות והרבה אמצעי ביטוי אבל בעיקר את האומץ להגיד: 'כן, מגיע לנו לקחת חלק בעיצוב של המציאות שלנו ולשבת סביב שולחן מקבלי החלטות גם אם הם חרדים' ".
לסיום אמרה שושן: "אנחנו עושות את מה שאנחנו יכולות כדי לשנות את המציאות הזו, שהיא ברת שינוי, וזה לא כל כך רחוק כמו שזה נראה".

אז מה בתקנון שלך?

raaya

המילה הזו עבור נשים חרדיות רבות מלווה באסוציאציות שונות קרא עוד...

המילה הזו עבור נשים חרדיות רבות מלווה באסוציאציות שונות משנות לימודינו בסמינר. משהו בתקנון, תמיד גרם לנו להרגיש שאנחנו קצת לא בסדר. לא בדיוק לפי הספר. תחושה כזו שנרגעה רק כשמשכנו טיפה את החצאית כלפי מטה שתכסה את הברך, ובדקנו שהכפתור העליון בתלבושת סגור היטב.
אבל הפעם בואו נדבר על תקנון מסוג אחר.

תקנון מפלגת ש"ס.
גם אם עיסוק בסוגיות משפטיות וקריאת תקנוני מפלגות הם לא מסוג הדברים שגורמים לכם פרפרים בבטן, אין לנו ספק שתמצאו עניין במה שנחשף בשבוע שעבר בבית המחוזי בירושלים.
לאחר שנשים חרדיות עתרו כנגד מפלגת ש"ס עקב התעלמות חוזרת נשנית מבקשותיהן להיות חברות מפלגה, נחשף שבמפלגה אין בכלל חברים, וזאת בניגוד גמור לתקנון המפלגה עצמה שבו נכתב:"למפלגה יתקבל כחבר כל יהודי אזרח ישראל שומר תורה ומצוות, המכיר ומזדהה עם מטרות המפלגה ושאיפותיה, והמתחייב על פי הצהרה בכתב כפי שתנוסח בטופס שייקבע על ידי הנהלת המפלגה או מי מטעמה, לקבל על עצמו את מרות מועצת חכמי התורה ואת משמעת המפלגה להחלטותיהן בכל ענין, לרבות בעניינים הקשורים לחינוך, והמשלם דמי חבר".

 

אסתי שושן, מנכ"לית ארגון נבחרות, שמלווה את הנשים בתהליך, מספרת בראיון ב"כאן מורשת" על המשמעות החברתית והמשפטית של המהלך, ועל רצונן של נשים חרדיות להיות חלק מהמערכת הפוליטית ולו רק כחברות מפלגה.
מוזמנות ומוזמנים להאזין לראיון.