טורים ודעות

בהלכה, אין שום בעיה לשלב נשים ברשימה

מרדכי אדלר, בחדרי חרדים

מה בעצם הבסיס ההלכתי שאוסר מינוי נשים לתפקידי שררה, והאם שילוב נשים ברשימה חרדית לכנסת כלול בזה?

בשבועות האחרונים הרוחות בציבור החרדי סוערות בגלל נשים חרדיות (כן, הן חרדיות ולפחות אלו שהנני מכיר אישית!) הדורשות ייצוג בכנסת בליווי הסיסמא "לא נבחרות לא בוחרות". מנגד, התגובות מהציבור הרחב והממסד, ובמיוחד התגובה הבומבסטית של "המחנך" מוטקה בלוי ב'בחדרי חרדים' ולאחר מכן בערוצי תקשורת שונים – קשות. אין בכוונתי להביע עמדה אישית בנושא אלא לנסות להאיר את העניין מזווית אחרת שטרם קיבלה התייחסות.

האיסור למינוי אשה לתפקיד שררה נלמד על ידי הרמב"ם בהל' מלכים א,ה: "אין מעמידין אשה במלכות שנאמר '[שום תשים] עליך מלך' ולא מלכה. וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש".

וכבר העיר הר"מ פיינשטיין זצ"ל (אגר"מ יו"ד ב,מד): "לא ידוע לי בעניי מקור לדבריו; דבספרי לא הוזכר אלא מלך ולא מלכה, אבל דין כל משימות שלא יהיו נשים לא הוזכר שם". ולכאורה לפי זה היה ראוי לצמצם את האיסור שררה באשה דווקא לעניין מלוכה ולא לשאר ענייני שררה.

וכן ראוי לעיין במנחת חינוך (תצ"ז, ב) שמצמצם את האיסור דווקא בתחילת המינוי, אבל בירושה אפשר לומר שגם בת יורשת המלוכה והוא מסתמך על דברי הגאון בעל נודע ביהודה. ובכלי חמדה מהגאון ר' דן פלוצקי זצ"ל פר' שופטים חולק על זה וטוען שאין לאשה להיות מלכה אף בירושה כי נדרש שתלמד תורה לעם ישראל ואשה אינה נמצאת בגדר לימוד תורה, וכמו שאינה מחוייבת בתפילין מאותה סיבה.

אבל כל הנ"ל הוא לעניין שררה שבה עם ישראל ממנה אשה לשררה עליהם ולכן יש לומר שבמפלגות כמו הליכוד, המערך ובבית היהודי שיש התפקדות כללית ובוחרים את חברי הכנסת, יש איסור להצביע עבור אשה. לעומת זאת, ביהדות התורה ובש"ס שבהן גדולי ישראל ממנים את הנציגים, אין לייחס לתפקיד מעמד של שררה ולכאורה מותר.

בשולחן ערוך כל ההלכה הזו לא מובאת, ויש רק את ההלכה בסימן ז' הל' ד' "אשה פסולה לדון" וזה נלמד מהדין שהיא פסולה לעדות. וזהו. אין עוד עניין בשולחן ערוך על מינויי אשה ותאמינו לי שחיפשתי.

אבל מוטקה בלוי לוקח את הסעיף הנ"ל ואת הרמב"ם בפשטות ומוכן להילחם בחירוף נפש להעמיד את ההלכה על מקומה ללא כל פקפוק וסייג. ואני הקטן שואל, אם הוא כל כך להוט אחר סימן ז' בשולחן ערוך, מה עם סימן ב'? שם אוזכרה ההלכה אודות "שבעה טובי העיר שהמחום לבי"ד עליהם". שבעה טובי העיר הם נבחרי הציבור שנבחרים בבחירות פתוחות ודמוקרטיות וכוחם גדול ככח של גדול הדור ע"ש. ולמה לא שומעים את קולו של ר' מוטקה שהוא יחרים כל מועמד לח"כ שאינו נבחר בפריימריז ושאשתו תוכל לדרוש גט וכתובה?

פתאום בעניין של פריימריז נזכרים בכל מיני תירוצים שיש למנוע מחלוקת, שכולם מוותרים לדעת תורה, ש"עת לעשות לה' הפרו תורתיך" ועוד תירוצים שונים. ייתכן שכל התירוצים הללו הם נכונים וישרים. אבל למה תירוצים אלו אינם רלוונטיים בכל הנוגע לסימן ז' ולמינוי נשים?

אולי כדי למנוע מחלוקת כדאי לתת לאשה ייצוג? אולי משום עת לעשות ה'? אולי לגדולי ישראל שליט"א יש את הכח אילולא הבריונות של עסקנים המהלכים אימים עליהם כדי שלא יאבדו את השליטה על הציבור?

פורסם 23/12/14

לקריאת הטור במקור

צילום: מארק ניומן, לע"מ

 

 

0