Tag - נבחרות

כשאין כבר סיבה למה לא, מתחילים להגיב לגופה של עמותה ולא לגופו של עניין.

ארגון "נבחרות" קם כיוזמה עצמאית ופעל בהתנדבות קרא עוד...

ארגון "נבחרות" קם כיוזמה עצמאית ופעל בהתנדבות במשך כ 3 שנים.

גם בתקופות בהן הארגון לא גייס משאבים אלא נשען על התנדבות מלאה של הנשים המופלאות שפעלו בו, שאלת "מי הגורמים "העויינים" שמממנים אתכם" עלתה על הפרק.

ארגון נבחרות מגייס משאבים כיום מכל גורם שאכפת לו מכך שיש קבוצה גדולה של נשים שאיננה משתתפת בשיח הפוליטי ובחלוקת המשאבים ואינה יושבת סביב השולחן.

הצורה הקנטרנית בה מנסים לעשות דה לגיטימציה לעשיה של נבחרות, ולא רק לה, אלא לכל ארגון החפץ לתקן עוולות מרובות, היא משחק שאיננו חפצות להשתתף בו, שכן נבחרות הינה ארגון חברתי ששואף לתקן ולשפר את מעמדן הציבור והפוליטי של הנשים החרדיות. ללא קשר לנטיות ימין שמאל ודומותיהן.

וכמה פחד יש לאלו שכבר נמצאים בעמדת הכח, כאשר הם מבינים שגם הנשים רוצות מעט מכל מה שהם התרגלו לחשוב שהוא שלהם, כדי שגם הן תוכלנה להביא טוב לסביבתן. מיד זולגים לפינות המוכרות והחרדות כמו ימין ושמאל, מי מממן אתכם וכיוצ"ב.

כאילו שאי אפשר לדבר בצורה מיושבת על המטרה אותה אנו מקדשות. כאילו מאחורי כל אשה שרוצה שינוי עומד גוף מימון חזק ועצום בלעדיו הן לא יוכלו לנצח.

אנחנו כאן כדי לתקן.

פאנל "מדברות מהשטח" בשיחה מרתק על הכל: אל תפספסו

חברת מקאן אריקסון אירחה את חברות 'הנבחרת' ליום עיון מרתק קרא עוד...

חברת מקאן אריקסון אירחה את חברות 'הנבחרת' ליום עיון מרתק במיוחד. בפאנל "מדברות מהשטח", בהנחיית מירה זוהר מויצו. התארחו נשים המובילות שינויים הלכה למעשה בתחום החברתי, עסקי, פוליטי וכלכלי – חברתי וכולם על ידי אמצעים דיגיטליים בדור הפייסבוק.

השתתפו: אסנת ואתורי, מובילת המאבק להארכת חופשת לידה באמצעות הפייסבוק. ליאור אלפנט, הביאה את המהפכה הפמיניסטית לעולם התקשורת על ידי הפייסבוק. גאלה רחמילביץ', ממובילות המהפכה בנושא דימוי גוף בישראל באמצעות הפייסבוק וכתיבת בלוג. רחלי רושגולד, ממובילות חשיפת פגיעות מיניות בציבור החרדי, באמצעות פייסבוק. אסתי שושן, חלוצת הגל החדש של הפמיניזם החרדי באמצעות קמפיין "לא נבחרות – לא בוחרות" בפייסבוק.

קראו חלק מהדברים החשובים שסיפרו הנשים והעניקו כח לנשים אחרות שישבו בקהל ונמצאות אף הן בדרכן לשינוי והשפעה על החברה

אסנת ואתורי סיפרה כי הכל התחיל מפוסט שיצא מתוך כאב על הצורך לעזוב את התינוקות כדי לחזור לקריירה.

גאלה רחמילביץ' סיפרה: "לכתוב זה טבעי לי, אבל די טכנופובית. כתבתי לעצמי, לא חשבתי שמישהו קורא, ופרקתי את שעל ליבי. לאט לאט התחילו להגיב לי… העליתי פוסט כי הבחנתי שנשים שונאות את הגוף שלהן. שם הבנתי וגיליתי את הכוח של הרשתות החברתיות. קראתי לנשים לבוא להצטלם בבגד ים בחוף גורדון והגיעו 60 נשים!"

ליאור אלפנט ממייסדות 'פוליטקלי קוראת': "המקום האהוב עליי בעולם הפייסבוק! התחלתי בעיסוק במגדר וקולנוע. לפני 6 שנים ראיתי פוסט בפייסבוק שקרא 'בואו לסיעור מוחות, מקימות עיתון פמיניסטי'. באתי ולא הכרתי אף אחת. בהתחלה אמרנו לא יקרה, והיום 5 שנים אחרי, יש 42 אלף עוקבות. נשים נותנות פרשנות לאקטואליה בעיניים מגדריות. החדשות מנקודת מבט נשית הן חדשות לגיטימיות".

רחלי רושגולד מייסדת לא תשתוק: "העשייה בפייסבוק – תוצאה של עשייה אחרת עם עצמית. בגיל 16 כל החוויה שעברתי פגיעה מינית – צף. יש לך בחירה האם לרדת עם זה למטה ולדעוך או לקחת למקום של שליחות. הבחירה שלי במקצוע האחיות זה חלק מזה… הייתי אחות במחלקת נשים, למדתי ייעוץ מיני, פוסט שכתבה אביגיל קרלינסקי סחף הרבה פניות. פנתה אלי, הכירה אותי מהפייסבוק – הכוונה היתה לתת מקום לדבר על פגיעות מיניות. כיום מרכז סיוע. לפייסבוק יש כוח "המגפון של פעם" לא מובן מאליו עבורנו כנשים חרדיות וזו זירה לעשייה.

אסנת ואתורי: כתבתי פוסט על אדי ההורמונים הרגשתי שכל אישה מרגישה אותו הדבר. הכוח של הפייסבוק לעשות שייר ולייק כולן יכולות לא הייתי מצליחה להוציא לרחובות 300 אלף אישה לכן חיכיתי לרגע שיהיו  הרבה אנשים שנהיה קול עבורן.

גאלה: "זה היה קורה יותר לאט. הפייסבוק  מאפשר להתאגד בצורה קלה יותר במינימום הוצאות כלכליות כל יום אפשרות להשמיע קול ולהילחם על מה שחשוב לנו וליצור שינויים".

איך אתן מתמודדות עם קשיי ההשלכות של העשייה שלכן?

גאלה: "כל מי שיושבת פה בחרה לקום ולעשות משהו בעולם ולעשות מלחמה. לפעמים אנחנו שק אגרוף. זה חלק מהעניין. לפעמים לא יודעות איך להכיל את כל האהבה. איך שאת מנהלת את המלחמה זה מה שחשוב. אני שמנה שעוסקת באופנה ומרגש רזון וברביות. כשמישהי תוקפת, לקחת נשימה עמוקה ולהגיד נכון שבא לי לחנוק אותה או…. לתת לנשות הקהילה לעשות את העבודה בשבילי… הן שתפו בחוויה שלהן ואיך זה השפיע על החיים שלהן.

או להתעסק בעיקר… להסביר!

יש רגעים קשים את עושה ככל הרבה טוב וסוחפת הרבה נשים ואת עטופה!"

רחלי: "היו רגעי משבר רבים… התרופה להאמין במה שאת עושה. יצרתי שיחה פרטית, סימנתי לחזור אליהם. לפני לא תשתוק הייתי אישה של 200 חברים. היה לי קושי לצאת מהפייסבוק קראו לי לראיון בטלוויזיה ולא ידעתי מה לעשות?!  הפעילות שלי התרחבה יש נושאים שהם פיקוח נפש וגם פעילה ב'נבחרות'".

ליאור: "היום אני אוהבת את פייסבוק פחות כי זה קשה. המטרה שלנו להביא יותר נשים לתקשורת. הרבה גברים חושבים שאם נשים ייכנסו זה יהיה על חשבונם. וזה התגובות שאנחנו מקבלות בעיקר מגברים. היינו נתונות למתקפה אינטרנטית על כל פוסט שהעלינו הם העלו תגובות ללא הפסקה והיינו מיועדות. הדרך היחידה לצאת מזה 20 נשים עם עוד 40 אלף נשים שיצרנו משפחה שדואגת לנו.

גאלה: "לא צריך לפחד ממלחמות ברשת, וכשאנחנו מנהלות אותן יש בזה הרבה כוח".

אסנת: "כשרציתי לצאת מהפייסבוק לכנס, הפגנה, לוועדה בכנסת, בפועל את לבד. זה היה מאד מתסכל! אני אשת קריירה, רציתי להיות בבית בחופשת לידה. "חופשת לידה זו זכות ולא הישרדות" הבית שילם מחיר. היה לי חשוב להתחבר למשמעות. הידיעה שהילדים שלי מסתכלים עלי מנהלת את המערכה ואיזה שיעור אני יכולה לתת להם".

רחלי: "אחד רגעי השבר היה מול הילדים שלי, אני מנחמת את עצמי דרך ההסבר שלי עבורו שהוא יבין כשיגדל מה קרה פה".

מירה זוהר ויצו: רחלי צריך להיות נושא שבא מהבטן זה כל כך משגע אותך שהמחיר שלא לעשות גבוה יותר..

"כשהגעתי לגפני ורציתי לדבר איתו על פגיעות מיניות, הוא אמר לי דברים, כל עוד אני אוכל. אח"כ אמר לי שלא עסק ולא יעסוק בנושא, אז הבנתי שהוא לא מייצג אותי".

אסתי שושן סיפרה על פעילות 'לא נבחרות לא בוחרות': "הפעילות שלי החלה כדף פייסבוק ללא שם. "לא נבחרות לא בוחרות" – ההחלטה לצאת מהאנונימיות כי למחאה צריך להיות פנים. הוזמנתי לראיונות בטלוויזיה. בהמשך הגיעה ההבנה שאני יוצרת קבוצת נשים אמתיות מחוץ לפייסבוק.

פתחתי קבוצה סגורה בפייסבוק, בחרתי את מי להכניס. לקבוצה קראו "פמיניסטיות מתחת לפאה". עלו נושאים כמו פגיעות מיניות, מקווה, נישואין, נישואי בוסר, זו היתה קבוצה חתרנית לאותה תקופה ויצרתי קהילה שנותנת כוח לצאת להמשך העשייה. הנשים התחילו לשאול מה קורה עם הייצוג של נשים בפוליטיקה סביב הבחירות.

בסופו של דבר נוצרה קבוצת וואצאפ של פעולה בשטח.

הגעתי להבנה שיש לפעול עם הגברים וכך הגיעה פתיחת קבוצת "פמיניזם חרדי" – לנשים וגברים, מתוך החלטה מודעת לשים את המושג פמיניזם בפרונט. עם המונח הזה קבלנו זכות בחירה לאפשרויות לחיות מתוך חופש בחירה.

בעיניי, נוכחות ברשתות חברתיות זו עבודה בפני עצמה. אני צריכה לחשוב, ליזום, ליצור, להעלות פוסטים, העולם משתנה וצריך להגיב בהתאם.

יכולות טכנולוגיות חשובות לעשייה אם כי לא מחייבות. צריכים לחיות את הדבר הזה ולהבין איך זה עובד.

חשובה מאוד אותנטיות – הפייסבוק מראה למחשבות שלנו. האלגוריתמים של פייסבוק לפעמים יוצרים מציאות כוזבת.

יש הבחנה בין פעילות בפייסבוק לבין פעילות בשטח. יותר קשה לפעמים להזדהות עם הנושא למשל".

על הכוח של הרשת החברתית הדיגיטלית: "יש אדם שיודע שמשהו לא בסדר הוא לא יכול לייצר זאת רק אם הוא יודע. מתי יש סיכוי שזה ייצא לפועל? כשהוא יודע שעוד מישהו יודע. הוא יודע שהוא יודע, מפה מתחיל השינוי. הפייסבוק מקצר את התהליך".

ח"כ רחל עזריה: "לו היתה נציגה חרדית – זה לא היה קורה"

ח"כ רחל עזריה במפגש עם 'הנבחרת', מנהיגות נשים חרדיות קרא עוד...

ח"כ רחל עזריה במפגש עם 'הנבחרת', מנהיגות נשים חרדיות בחודש מאי 2018: "כשהעברתי את חוק האוכל הבריא בצהרונים חברי הכנסת החרדים כולם התנגדו כי זה יפגע במנהלי המוסדות ובתקציביהם. אני בטוחה שאם הייתה שם נציגה חברת כנסת אשה חרדית זה לא היה קורה"

יקי אדמקר: "נשים חרדיות שהולכות לפוליטיקה, אינן חרדיות"

הזדמנות להאזין לשני שדרנים ברדיו "קול ברמה" הדנים קרא עוד...

הזדמנות להאזין לשני שדרנים ברדיו "קול ברמה" הדנים בסוגיית שילוב נשים בפוליטיקה.
הכתב החרדי יקי אדמקר טוען בתוקף שנשים שהולכות לפוליטיקה אינן באמת חרדיות.
שבוע שעבר במסגרת סיור של "הנבחרת", קבוצת המנהיגות של "נבחרות" ותנועת ויצו, פגשנו את אדמקר באקראי בכנסת ונוצרה הזדמנות להעמידו על טעותו. כל אישה הביטה בו ושאלה "אז גם אני לא חרדית?" ואני? ואני?" אין ספק, חיזיון משעשע.
בנבחרת, פעילות חברתיות חרדיות מכל רחבי הארץ שבוער בהן רצון לשינוי והן מבינות שהכנסת והעיריות הם המקומות בהם ניתן לפעול לטובת הציבור.
אנו שמחות שהשדרן השני דודי שוומנפלד לא נפל לבור הצפוי של התלהמות והקטנה ודיבר בכבוד על התופעה.
המהפכה בדרך.
מוזמנות ומוזמנים להאזין.


לא נבחרות, לא בוחרות

"הייתי אישה חרדית יחידה בוועדה שעסקה בפגיעה מינית"

הייתי אשה חרדית יחידה בוועדה שעסקה ביחס התקשורת לנפגעות קרא עוד...

הייתי אשה חרדית יחידה בוועדה שעסקה ביחס התקשורת לנפגעות פגיעה מינית.

נאמרו הרבה דברים חשובים ומרגשים, ואין לי ספק שיחול שינוי מבורך כתוצאה מהדברים שנאמרו שם.
היו שם חברות כנסת מטעם מפלגות מקשת רחבה של הפוליטיקה – אך שום נציג ממפלגה חרדית. אף לא נציג אחד מעולם התקשורת החרדית –  והם הוזמנו.
בוודאי שהם הוזמנו.

הייתי שם גם כפעילה בתחום הפגיעות המיניות וכפעילה ב"נבחרות". דיברתי שם את כאב הנפגעות המשתייכות למגזר החרדי שדמן מותר, שפרטיהן דולפים ברגע.
עדויות כל כך אישיות שלהן הופכות לנחלת הכלל.

אין לי ספק שאם הייתה חברת כנסת חרדית – היא הייתה יושבת שם אמפתית ומכילה, עם לב שרק חפץ לעזור.
זה טרם קרה… אם כי בטוח שיקרה! יותר מהר ממה שנדמה.

ועד אז השדולה של נשים חרדיות בכנסת תעשה את זה בכל הכח.

כתבה: רחלי רושגולד

נייר עמדה: העדר ייצוג נשים חרדיות בכנסת ובצמתי קבלת החלטות בישראל

סוגיית העדר ייצוגן של נשים חרדיות בכנסת. מצביע על הפגיעה קרא עוד...

רקע:

מספר הנשים בכנסת ה-20 הוא מהגבוה ביותר שידענו (32 חברות כנסת). עם זאת, נראה כי הייצוג הנשי בישראל עודנו חלקי ומוגבל. אומנם החלטה לאפשר לנשים לבחור ולהיבחר התקבלה על ידי "אספת הנבחרים" ב- 1926, אך כבר אז נדרשו נשים חרדיות להצביע נגד קבלת זכויות הצבעה לעצמן. בהמשך ישיר,  נכון לכנסת הנוכחית,  יש רק קבוצה אחת שאינה יכולה לממש את זכותה הדמוקרטית לייצוג, ולכן קולה הפוליטי אינו נשמע וצרכיה אינם מיוצגים בהתאם: נשים חרדיות.

במדינת ישראל קיימת אי הלימה מתמשכת  בין הזכות האקטיבית לבחור ובין הזכות הפסיבית להיבחר. בידי נשים חרדיות יש כעת את האפשרות לבחור בלבד, ונמנעת מהן הזכות להיבחר אף במפלגות האמורות לייצג את צרכיהן. חוסר הייצוג והעדר קול נשי חרדי קיים לא רק בכנסת אלא גם בכל מרחב ציבורי משמעותי וצמתי קבלת החלטות מרכזיים: לנשים חרדיות אין קול מוניציפאלי,  במיוחד בערים החרדיות בהם מתקיימות מועצות עיר בהן מכהנים גברים בלבד כנציגי ציבור. בכך הן ממודרות הלכה למעשה,  מכל מעגל קבלת החלטות והשפעה ציבורית.

בשלב זה ישנה התעלמות מטיפול בסוגיה מצד המערכת הפוליטית והחקיקתית, לצד הצגת התופעה כ"עניין פנים מגזרי", בכל הנוגע להתמודדות עם הבעיה, בין היתר מתוך שיקולים פוליטיים ורצון להימנע ממחלוקת עם חברי הכנסת החרדים.

מי נפגע מהמצב?

  1. נשים חרדיות: (קרוב לחצי מיליון מאזרחי מדינת ישראל). חוסר הייצוג משליך על מעמדן האישי והקהילתי, על תדמיתן העצמית ועל זכויותיהן הבסיסיות כאזרחיות המדינה. הוא מוביל לצמצום האפשרויות למימוש עצמי וכלכלי, ולהדרה מתמשכת ממוקדי קבלת החלטות במגזר ובמדינת ישראל. אופני הפגיעה המתמשכים בנשים חרדיות הם רבים: הן  עובדות בשיעור גבוה מממוצע התעסוקה הארצי בקרב נשים (79.5%) אך מרוויחות בין 30% ל- 40% פחות מאישה ישראלית ממוצעת. ההתפלגות התעסוקתית שלהן נמוכה, והן סובלות מפגיעה מתמשכת וממוסדת בתנאי העסקה שלהן. ("חממות" העסקה נצלניות ייחודיות לחרדיות, אי תשלום שכר מלא, פיטורין לא חוקיים, מניעת צבירת ותק ועוד). על אף שמדובר במגזר עם שיעורי עוני גבוהים, תלות  גבוהה בקצבאות ובתמיכות , ושיעור זכאות נמוכה בישראל לתעודת בגרות מקרב גברים ונשים כאחד משאבי הממשלה הנוגעים לנגישות להשכלה גבוהה וקידום תוכנות תעסוקה מופנים באופן כמעט בלעדי לגברים חרדים, על אף שהן משתכרות בשיעור נמוך משמעותית מגברים חרדים. נשים חרדיות אף סובלות מבעיות בריאות ייחודיות ביניהן שיעור תמותה גבוה מסרטן שד עקב גילוי מאוחר.
  1. כלל  הנשים בישראל: אי השתתפות של נשים חרדיות בייצוג, מקטין את ייצוגן של כלל הנשים בבית הנבחרים. הוא פוגע במרחב הציבורי ובנראות של כלל האזרחיות בתוכו, וכן  משמר דפוסים פוגעניים כלפי נשים אשר מחלחלים לכלל החברה הישראלית ומונעים קידום שיויון מגדרי בישראל. אופני הפגיעה הללו כבר הובילו לחיבור דו"ח משרדי בנושא, אשר קבע כי הדרת נשים: "מערערת את הנחות היסוד עליהן מושתת המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, המכיר בערכו האנושי של האדם באשר הוא אדם". חקיקה לקידום שוויון מגדרי בייצוג במוסדות פוליטיים נבלמת על ידי המפלגות החרדיות פעם אחר פעם מחשש ליצירת תקדים.
  2. מדינת ישראל ותדמיתה הדמוקרטית: העובדה כי מפלגות מדירות נשים חברות בכנסת ישראל ואף יושבות תדיר סביב שולחן הממשלה הינה פגם בדמוקרטיה הישראלית והפרה של החוק הבינלאומי אליו מחויבת המדינה. האמנה לביטול האפליה נגד נשים משנת 1979, אשר נחשבת למגילת זכויות האדם הבינלאומית לנשים, מעגנת את זכותן של נשים להשתתפות בחיים הציבורים.  האמנה מדגישה כי המדינה מחויבת לנקוט באמצעים מתאימים כדי לבטל כל אפליה בזכותן לבחור או להיבחר בתנאים שווים לתנאי הגברים. לאחרונה אף פסק בית המשפט האירופי לזכויות אדם נגד מפלגה נוצרית דתית בהולנד שסירבה לכלול בתוכה נשים והטיל חובה חד משמעית על המדינה לתקן את העיוות. ישראל היא המדינה היחידה שמפרידה כיום בין הזכות האקטיבית לבחור לבין הזכות הפסיבית להיבחר, זאת לאחר שבבחירות שנערכו בסעודיה בדצמבר 2015 השתתפו לראשונה נשים הן כבוחרות והן כמועמדות. כ-1000 נשים הציגו את מועמדותן בבחירות האחרונות, 18 נשים נבחרו למועצות מקומיות והמספר אמור לגדול עם רפורמות שצפוי לבצע המלך במהלך שנת 2016.

נשים חרדיות. תמונת מצב חברתית:

על מנת לחזק את האתוס של חברת הלומדים החרדית, יצאו הנשים החרדיות לעבוד ולפרנס את משפחתן. עם הגידול שחל במספר לומדי התורה נוצר צורך קריטי בהרחבת מקורות התעסוקה וההשכלה. כך מצאו את עצמן הנשים החרדיות במגוון תחומי עיסוק: בכלכלה, בפרסום, בניהול עסקים, בעיתונאות, במשפט. מלבד מעגלי קבלת ההחלטות וכוח ציבורי ופוליטי.  אמצעי התקשורת הממסדיים מהווים כר פורה להטפות המשמרות את מיקומן הנחות בספרה הציבורית . בעיני "נבחרות" זהו  מעגל היזון חוזר מסוכן של "איון" וחסימת אופק לביטוי עצמי מלא, העדר תודעת זכויות ושלילתן בידי הממסד המגזרי באצטלה דתית.

בכנסת ישראל, בכרטיס הביקור הדמוקרטי של המדינה, פועלות שתי מפלגות מדירות נשים. שעה שבבחירות לכנסת ה-20 התמודדה מפלגה מדירת נשים נוספת וכפסע היה בינה לבין לעבור את אחוז החסימה. מפלגת יהדות התורה מתהדרת גם בתקנון שלה בסעיף המדיר נשים  שלאחרונה אמר עליו בג"צ כי הוא אינו חוקי ונוגד את ערכי השוויון, וביקש מהיועמ"ש לתת את חוות דעתו מדוע אין המדינה פועלת לשינוי התקנון שמפלה נשים חרדיות בפרט ואף מהווה עלבון ופגיעה בנשים בישראל בכלל.

אחד התירוצים הידועים הוא "כל כבודה בת מלך פנימה" והתהדרות בנימוקים  של צניעות. אך נשים חרדיות כאמור, כבר מזמן אינן צפונות בין כתלי ביתן. לחברי הכנסת החרדים אף אין בעיה לעבוד בצמידות לנשים חילוניות וחרדיות גם יחד. עמדת "נבחרות" היא כי מפלגות ש"ס ו"יהדות התורה" מסתתרות מאחורי טיעונים הלכתיים שאינם ברי תוקף. טענות על "נורמות מגזריות", שכפי שהכריע בג"צ בעניין "רדיו קול ברמה", אין בכוחן להדיר נשים ממרחבים ציבוריים.

למרות היות חברי הכנסת החרדים פרלמנטרים טובים וראויים, המציאות מוכיחה כי ענייני הנשים החרדיות לא עומדים בראש מעייניהם. דוגמא נוקבת לכך הייתה היעדרותם מדיונים בוועדה למעמד האישה ובמיוחד בנובמבר 2014 בדיון על בריאות האישה החרדית. "הכיסא הריק" הצביע יותר מכל על חשיבותן של נשים חרדיות בעיני נבחריהן. אירוע זה היה אחד ממנועי הצמיחה שעוררו מחדש את מחאת "לא נבחרות לא בוחרות" בבחירות לכנסת ה-20.

למה דווקא ייצוג במפלגות חרדיות?

  • בפשטות, מאחר ונשים מהוות לפחות 50% מסך מצביעי המפלגה.
  • זהו ביתן האידאולוגי של הנשים החרדיות. הן מבקשות להישאר חלק ממנו, לא רק כבוחרות, אלא גם כנבחרות.
  • רק מתוך המפלגות החרדיות יהיה לנשים חופש פעולה מלא להשפיע ולסייע בתוך החברה, ללא מידור, או התייחסות אליהן כמי שמגיעות "מן החוץ".
  • חברת כנסת חרדית, היא סימבול למקומה של האישה החרדית בחברתה ובחברה הישראלית. היא ביטוי ליכולת של כל נערה ואישה חרדית לממש את עצמה באופן מלא, ולהביא לידי מימוש כישורי הנהגה, מעורבות ואחריות לשיפור מצבן של נשים חרדיות, ושל פני החברה הישראלית כולה.

המלצות "נבחרות":

  • אנו מבקשות מחברות וחברי הכנסת לחבור אלינו. וליצר קואליציה בנושא, תוך מחויבות אישית וערכית לייצוגן של כלל נשות ישראל בכנסת בכללן, נשים חרדיות.
  • כינוס ישיבה בוועדה לקידום מעמד האישה (ומעקב שוטף ופעיל) בנושא ייצוגן של נשים חרדיות בזירה הציבורית.
  • העלאת הנושא בכל מפגש עבודה מול חברי כנסת חרדים והתעלות מעל שיקולים פוליטיים.
  • קידום חקיקה אשר תמנע אפליה מגדרית ותעודד שילוב נשים בכנסת בכל המפלגות.
  • על שרת המשפטים איילת שקד והשרה לשווין חברתי גילה גמליאל לקחת את נושא העדרו המתמשך והבוטה של פלח אוכלוסייה נרחב מהזירה הפוליטית כבעיה הדורשת התייחסות ופתרון חוקי ופוליטי.
  • קריאה ליועץ המשפטי לממשלה לנצל את ההזדמנות שהניח לפתחו בג"צ ולפעול למחיקת סעיף מפלה ומדיר מתקנון "אגודת ישראל" ואמירה ברורה כי מפלגות בעלות תקנונים המפלים נשים לא יתקבלו כחברות בכנסת ישראל.

ארגון נבחרות (ע"ר):

נשים חרדיות למען ייצוג, שוויון וקול במרחבים הציבוריים בישראל. נשות התנועה מובילות בין היתר את קמפיין המחאה "לא נבחרות, לא בוחרות" בשנים האחרונות.

לעיון במסמך עם מראי המקומות

0