Category - מהתקשורת

בלחץ בג"ץ: אגודת ישראל תתקן את התקנון כך שיאפשר לאישה להתקבל כחברה במפלגה

אסתי שושן

עם זאת, למרות השינוי המיוחל שהמגעים בעניינו ארכו למעלה קרא עוד...

עם זאת, למרות השינוי המיוחל שהמגעים בעניינו ארכו למעלה משנתיים, המפלגה הבהירה לבג"ץ כי שינוי התקנון לא יוביל לשינוי העובדות בשטח – וזאת לשיטתם משום שאישה המבקשת להתקבל כחברה במפלגה לא תוכל להתחייב, כדרישת התקנון, "לפעול בהתאם להלכה היהודית ובהתאם להוראות מועצת גדולי התורה"

מנחם שטאובר   10/01/2019, 20:14

יחד עם זאת, למרות התחייבות המפלגה לה נתן הרכב מורחב של בג"ץ תוקף של פסק דין, המפלגה הבהירה כי שינוי התקנון האמור "לא יביא לשינוי מעשי במצב העובדתי בכל הנוגע לקבלה למפלגה". זאת, הואיל ולשיטת המפלגה אישה המבקשת להתקבל לחברות במפלגה לא תוכל להתחייב, כדרישת התקנון, לפעול בהתאם להלכה היהודית ובהתאם להוראות מועצת גדולי התורה.

יחד עם זאת, ואולי בכדי להפיס את הצדדים העותרים, הדגישו חמשת שופטי בג"ץ – הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן וג'ורג' קרא – כי "היה ובעתיד, חרף היעדר כל מניעה תקנונית ומשפטית להצטרפותה של אישה כחברה במפלגה, תימנע הצטרפות כזו מאישה כלשהי העומדת לטענתה בדרישות הקבועות בסעיף 6(א) לתקנון, ניתן יהיה להידרש לסוגיות הנובעות מכך בהליך מתאים, ככל שיוגש".

הסכמת המפלגה מהווה למעשה תוצר של עתירה שהוגשה על-ידי עו"ד תמר בן פורת (שייצגה את עצמה) ומספר עותרים ציבוריים נגד מפלגת הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, שעניינה בהוראות סעיפים 6א ו-6ד לתקנון המפלגה; וכן באפשרותן של נשיםלהצטרף כחברות בה נוכח הוראות אלה.

לאחר שבסוף חודש אוקטובר 2016 הוצא נגד המפלגה צו על-תנאי המורה למפלגה להסביר מדוע לא תיפסלנה הוראות הסעיפים האמורים, ובהמשך לקיום הליך משפטי של למעלה משנתיים – אישרה לאחרונה (דצמבר 2018) המפלגה, במסגרת הודעת הבהרה לבג"ץ, כי מוסכם עליה שמחיקת המילה "איש" מסעיף 6(א) לתקנון המפלגה (אליה הסכימה בספטמבר אשתקד) מסירה את המניעה התקנונית הקיימת לצירופן של נשים כחברות במפלגה.

עותרים נוספים בעתירה: עמותת איתך – משפטניות למען צדק חברתי; המרכז לקידום מעמד האישה; עמותת קולך; אלטפולה – ארגון מעונות יום נצרת; מכון וון-ליר בירושלים; ויצו; נעמת; שדולת הנשים בישראל; תנועת ש.י.ן לשוויון יצוג נשים. כולם יוצגו על-ידי עו"ד נטע לוי ועו"ד פרופ' נטע זיו. עו"ד יונתן ברמן ייצג את היועץ המשפטי לממשלה ואת רשם המפלגות. את מפלגת אגודת יישראל ייצגו עו"ד אייל נון ועו"ד חגי וגנפלד.

בתגובה להכרעת בג"ץ היום שאוסרת על המפלגות החרדיות למנוע קבלת נשים למפלגה, אומרות "נבחרות" – נשים חרדיות לייצוג, שוויון וקול: "בקרב הציבור החרדי ישנן נשים איכותיות היכולות לחזק את הציבור החרדי ולשרת אותו באמונה תוך שמירה על ייחודיותו וערכיו. אנו קוראת לראשי המפלגות החרדיות להבין כי הגיע הזמן לתת קול ל50% מהציבור החרדי ולצרף אישה חרדית לרשימת המפלגה לכנסת.

"הפגישה של חברי הכנסת החרדים עם הרב ברלנד השבוע, שהורשע בעבירות חמורות נגד נשים, מוכיחה שוב את החשיבות של שילוב נשים ברשימות החרדיות. אנו מקוות כי זוהי תחילתה של מגמה לתיקון הדרת הנשים מהפוליטיקה החרדית מאז קום המדינה. אנו מברכות את בג"ץ על ההחלטה החשובה שנותנת רוח גבית לפעילותינו בהכשרת מנהיגות חרדיות לעשיה חברתית פוליטית. אנו מברכות את עו"ד תמר בן פורת בבג"ץ שהגישה נגד מפלגת אגודת ישראל יחד עם 10 ארגוני נשים בהובלת עמותת איתך וכן, מרכז קונקורד במעמד ידיד בית המשפט, באמצעות פרופ' פרנסס רדאי וד"ר אבינעם כהן".

פוליטיקאים חרדים, תכירו: אלימות נגד נשים

אסתי שושן

פעם הם רק עצמו עיניים, התעלמו, מילאו פיהם מים, שידרו לציבור קרא עוד...

פעם הם רק עצמו עיניים, התעלמו, מילאו פיהם מים, שידרו לציבור שלהם שזה לא קיים. עכשיו זה כבר הגיע ללחיצת ידיים חמימה עם עבריין מין
אסתי שושן
פורסם:  09.01.19 , 12:07

השבוע התפרסמה תמונה של סגן שר החינוך מאיר פרוש בביקור אצל עבריין המין המורשע, הרב אליעזר ברלנד. המראה של לחיצות ידיים הדדיות והחיוכים (ולא בפעם הראשונה), כאילו דבר לא נפל בישראל, ממחיש באיזו קלות מתייחסים נבחרי הציבור החרדים לעבירות מסוג זה.

כמה שעות קודם אישרה הממשלה תוספת תקציב של 50 מיליון שקל למאבק באלימות נגד נשים, כחלק מתגובתה לגל המחאה הציבורי הגואה. תקציב זה מבטא את העובדה שהסיעות השונות בכנסת היוצאת לא נותרו אדישות מול אירועי רצח הנשים ותנועת MeToo. אבל מול העובדה שכל גווני הקשת הישראלית השמיעו התייחסות לאלימות במשפחה ולתקיפות מיניות, הנציגות הפוליטית החרדית בחרה למלא את פיה מים, משל התופעות הללו פוסחות על קהילותינו.זו אינה הפעם הראשונה שחברי הכנסת והסיעות החרדיות בוחרים להתעלם מנושאים הכרוכים בציפור הנפש, בנפגעי עבירה, קרבנות התעללות שברובם נשים וילדים.

בדיקה פשוטה על אודות פעילותם בוועדות השונות מראה אף היא כי הם מדירים את רגליהם, וחשוב מכך את קולם והשפעתם, מכל ועדה הקשורה לנשים, לאלימות, ולתקיפות מיניות. אין ולו ח"כ חרדי אחד שניתן לראות במסגרת עשייתו הפרלמנטרית פעילות למען זכויות נשים, וכאמור גם אין בנמצא ולו אחד מהם שנרתם למאבק באלימות כלפי נשים בתוך המשפחה, שלא לדבר על המאבק באונס ועבירות מין.

אבל עבור הציבור החרדי, שאותו הם מתיימרים לייצג, הנושאים הללו הם מהותיים ביותר. אלימות כלפי נשים במשפחה לא פוסחת על שום מגזר, כולל החברה החרדית. לא זאת בלבד, לאלימות במשפחה יש מאפיינים ייחודים משלה בחברה החרדית, למשל אלימות רוחנית שמשמשת כלי לדיכוי ושליטה. יש נשים חרדיות שבעליהן מטיחים בהן שהן לא ראויות להדליק נרות שבת או להתפלל – אמירות שבעולם הערכים האמוני שעליו גדלו והתחנכו, מהוות פגיעה נפשית קשה ומתמשכת.

לאלימות הרוחנית מצטרפת גם אלימות כלכלית. החברה החרדית מחנכת נשים להיות אימהות טובות ושותקות הנושאות בנטל הפרנסה המשפחתי, בכדי לאפשר לבן הזוג את יישום המטרה הערכית האמיתית בחיים – לימוד תורה. כל זה יוצר אקלים חברתי, קהילתי ומשפחתי המעודד לא אחת גדילתן של תופעות פסולות כמו אלימות כלכלית, שלרוב מצטרפות אליה רעות חולות אחרות.

עד השנים האחרונות נהגנו בחברה החרדית לטאטא את התופעות הללו מתחת לשטיח, שהרי כל עוד לא מדברים על זה, כנראה שזה לא קיים. מציאות זו העצימה את תחושת הבדידות והכאב של הנשים החרדיות הנמצאות במעגל האלימות, שחשות שהן לא מעניינת איש.בעולם שבו הנושא לא מדובר בזירה הציבורית, לא מוזכר בספרים ובעיתונים שהן קוראות, וכאמור לא נמצא בסדר היום של נבחרי הציבור של המגזר – מעמיק קשר השתיקה ומביא להחרפה של תופעות מעין אלו, כאשר הגברים המתעללים לא מגיעים על עונשם וחלקם אפילו לא מודעים לכך שהם נוהגים באופן פסול.המאבק באלימות כלפי נשים חרדיות הוא אחד מנושאים רבים שהפוליטיקאים החרדים לא עוסקים בהם בשל היעדר ייצוג נשי בשורות מפלגותיהם. עניין זה מחדד את העובדה שתופעת הדרת הנשים החרדיות מהפוליטיקה היא לא רק סיפור של דמוקרטיה וזכויות אדם, אלא היא סיפור הכרוך בדיני נפשות ממש, וכך ראוי ונדרש שנתחיל להתייחס אליה.

  • אסתי שושן היא יו"ר ומייסדת תנועת "נבחרות", הפועלת לקידום מנהיגות נשית חרדית בפוליטיקה

לקריאת הכתבה – כאן

אסתי שושן: גם עורך הדין של אגודת ישראל אמר שזה עניין תרבותי ולא הלכתי.

אסתי שושן

עורך הדין של אגודת ישראל בעצמו אמר בדיון שאין פה עניין קרא עוד...

עורך הדין של אגודת ישראל בעצמו אמר בדיון שאין פה עניין הלכתי אלא תרבותי. אבל אם העניין הוא תרבותי, הרי הנשים החרדיות כבר מזמן עשו שינויים תרבותיים מרחיקי לכת, בכך שהן היום עובדות ומפרנסות. הן כבר לא נמצאות במקומן המסורתי בחברה, במטבח או בבית.
אסתי שושן, מנכ"לית שותפה בארגון "נבחרות", בראיון אצל ירון לונדון בערוץ 10 בעקבות הדיון בבג"ץ, וגם מחווה של ירון לונדון לספר החדש של אסתי רידר "ושאינן נראות".

הראיון המלא בערוץ 10:

משק כנפי ההיסטוריה נשמע בבית המשפט

אסתי שושן

פלקט גדול היה על קיר הכיתה שלי בבית יעקב. שהכותרת שלו היתה קרא עוד...

פלקט גדול היה על קיר הכיתה שלי בבית יעקב. שהכותרת שלו היתה "למדי לתפוס בפלך השתיקה". שתיקה היא ערך, רבות דובר עליו בשיעורי מוסר ויהדות אצלנו.

לפעמים ברעש הזה שמייצר עבורנו העולם הדיגיטלי, חולפת במוחי דמות של מורה כבודה שמסבירה לנו איך לשתוק על עלבון, להעלים עין, כמו שרחל אמנו שתקה כשאביה החליף אותה באחותה. אולי באמת האנושות המפטפטת את עצמה לדעת ברשתות החברתיות, צריכה קצת ללמוד את אומנות השתיקה? מחשבות כאלה עוברות לי מהר כשאני נזכרת, שאומנות השתיקה מונחלת בעיקר לנשים.

ואני חושבת על קול, ועל היפך השתיקה, על דיבור, על נוכחות, על התקיימות במרחבים מהם הורחקתי, או כאלה שמעולם לא הייתי בהם.

ואז אתמול, בבג״צ, התחלתי לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה

ישבתי עם חברותיי ל"נבחרות" בבית המשפט. הבטתי סביב וראיתי כל כך הרבה נשים חרדיות שבאו לתמוך, הם לא היו שם בתחילת הדרך רוויית החתחתים שעברנו. והן היו שם עדיין שותקות, אך מיוצגות היטב על ידי העותרות, המשפטניות עו"ד תמר בן פורת העותרת, פרופ' עו"ד נטע זיו ועו"ד נטע לוי שייצגו את ארגוני הנשים. והצלחתי לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה.

בג"צ דן בהרכב מורחב מיוחד בסוגיה המהותית האם אני זכאית לקול, לנוכחות, לייצוג בכנסת, במוקדי קבלת ההחלטות. למעשה השאלה היא לא אם אני זכאית לקול ולייצוג, אלא האם מותר למפלגות, לגופים לארגונים אזרחיים שאמנם הם חרדים או דתיים מאוד, אך אינם דתיים במהותם להדיר כל אישה באשר היא אישה? מפלגה היא לא בית כנסת אלא גוף המייצג צרכים אזרחיים. מועצת עיר איננה בית מדרש, אלא גוף חסר דת שתפקידו לדאוג לצרכים אזרחיים טריוויאלים, גם אם יושבים בו חרדים, זה לא סיפור דתי. האם מותר לגופים כאלה לומר ולהצהיר באמצעות תקנון מפורש "אין כניסה לנשים?".

בג"צ דן וברשת החברתית גוערים בי גברים חרדים במילים ליברליות ואקדמיות ומסבירים לי שהתערבות המדינה במנהגים תרבותיים היא הרס חמור. כשהם לא שמים לב, שברגע שהמדינה מאשרת את השתקתי, היא מתערבת, היא קובעת את גורלי וגורל חצי מהחברה החרדית, גורל בו אין לי קול, בו המקומות בהם מתקבלות החלטות חסומות בפני, כי המדינה החליטה לאשר כי אינני זכאית לזכות בסיסית זו בלי לשאול אותי לדעתי.

אגודת ישראל ענתה באחד מכתבי התשובה שלה לבג"צ, "כפי שהעותרת אינה טוענת כי אי צירופם של ילדים למפלגה, מהווה אפליה פסולה והדרת ילדים, כל אין לטעון זאת לעניין נשים". תשובה זו יותר פוגענית ומקוממת מהסעיף התקנוני בשלו קמה הסערה. תשובה שגרמה לי לחשב מסלול מחדש ולגבות את העתירה בכל דרך, למרות החמיצות החרדית הקבועה בכל מה שריח בג"צ נודף ממנו.

"לכי תקימי מפלגת נשים" אומרים לנו ואני שואלת למה? האם המפלגות החרדיות, שלאחת מהן הצבעתי שנים, הן מפלגות גברים? הם הרי מסתמכים על קולותיהן של חצי מקהל בוחריהם. מדוע לא יתנו את הכבוד הזה להיות חלק מהמנגנון לאחת מהם, בשר מבשרם, שרוח התנועה בנשמת אפה? יש להם בעיה לעבוד עם נשים? אז לא. מסתבר שלא. הם עובדים עם נשים רבות שאינן חרדיות, משתפים פעולה בהבנה ובשמחה ועובדים כתף אל כתף, גם אם משתדלים לשמור נגיעה. מדוע יגרע חלקן של הסבתא, האמא, האחות, הרעיה והבת שלהם?

נשים חרדיות אמורות להיות חלק בלתי נפרד ממנגנוני הייצוג והפוליטיקה הקיימים, הן אמורות לשחק את המשחק הפוליטי, על גווניו השונים, אך הרגולציה המגבילה חייבת להימחק מן העולם וזה לא יקרה וולנטרית, זה יקרה אם בג"צ יבין וישנה.

מהלכים כמו מפלגות נשים נועדו לכישלון, מועצת הנשים של ש"ס התפרקה עוד לפני שהוקמה. יש מנגנונים קיימים ונשים צריכות להיות בהם, נשים משלהם, שעם רוח המפלגות הללו יעסקו בצרכי ציבור ויהוו קול לצרכים הקריטיים בשטח.

הרבנית עדינה בר שלום הבינה את זה, אני באופן אישי מרגישה החמצה וכאב כמצביעת ש"ס לשעבר, שהמפלגה הזו לא סופרת אותה כחברה מן המניין, הרי היא, כחלק אורגני חי של ש"ס, בתו של מרן זצ"ל, יכולה לשמש כנציגתנו שם. מי כמוה מכיר את המצוקות של נשים חרדיות, אחרי שנים של ניהול מכללה חרדית? אני מאחלת לה הצלחה במפלגה שהקימה ומצטערת בו זמנית על כך שאפילו לביתו של מנהיגה הרוחני של ש"ס, שמאחוריה רזומה ציבורי בלתי מעורער, אפילו לה סגרו את הדלת.

הרבה תפילות ודמעות קדמו להחלטה ההיסטורית הזו, אך אנחנו לא מחכות רק לבג"צ, שש שנים של פעילות ועבודה בשטח וקבוצות נשים שמקבלות הכשרה פוליטית ועושות צעדים להשתלבות ביוזמות חברתיות ופוליטיות שונות, הן תאלצנה למצוא את עצמן במפלגות לא חרדיות ומשם לפעול למען הקהילה החרדית שזקוקה היום יותר מתמיד לפתרונות לבעיות קריטיות כמו חינוך, מוגנות, בריאות ושלל בעיות חברתיות חרדיות במהותן שאינן נמצאות על סדר היום של החכים החרוצים שלנו.

שדות לא חרושים רבים מחכים לנו, לא חיכינו רק לבגצ כדי ליצור שינוי, אבל שמחה שהוא הצטרף למהפכה.

הפמיניזם החרדי כבר כאן. תתמודדו.

לקריאת המאמר באתר סלונה

אסתי שושן לאיילה חסון ב103FM: בשנת 2018 יש אפס נשים חרדיות בשלטון המקומי או בכנסת – זה מצב הזוי.

אסתי שושן

31 ביולי, 2018 – רדיו 103FM העיתונאית איילה חסון קרא עוד...

31 ביולי, 2018 – רדיו 103FM

העיתונאית איילה חסון ראיינה את אסתי שושן, מנכ"לית שותפה בארגון "נבחרות", תוך כדי התנהלות הדיון בבג"צ בעתירה על סעיף 6א בתקנון מפלגת אגודת ישראל, שאינו מאפשר לנשים להיות חברות במפלגה.

איילה חסון: אסתי שושן, שלום לך, בוקר טוב.
אסתי שושן: שלום איילה
איילה חסון: מייסדת ומנכ"לית משותפת ב"נבחרות". מה זה נבחרות? ואת עכשיו בדיון בבית המשפט העליון.
אסתי שושן: נכון, יצאתי מהדיון כדי לדבר איתך. הדיון עדיין נמשך בשעה זו. נבחרות הוא ארגון של נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול. אנחנו אמנם לא העותרות בעתירה שעכשיו נידונה, אנחנו בהחלט מלוות אותה ברמה הציבורית תקשורתית, ולמעשה הקמפיין שעשינו בעבר והנושאים שאנחנו מעלות בעצם הובילו אל העתירה הזו, אותה הגישה עו"ד בשם תמר בן פורת.
איילה חסון: ואת אישה חרדית, מאיפה בארץ?
אסתי שושן: מפתח תקווה. אישה חרדית, גדלתי והתחנכתי בבית יעקב, ואני נמצאת פה היום ברגע מאוד היסטורי בעיני. גם מתוך הדברים שאני שומעת בתוך הדיון, שבו בעצם אולי בג"ץ יגיד את דברו. כך אני מקווה ומתפללת, שבג"ץ יאמר שהאפליה של נשים, בצורה רשמית, כמו שהיא באה לידי ביטוי בתקנון של אגודת ישראל, שזה הסעיף הספציפי שנדון פה – אולי בג"ץ באמת יחליט שהדבר הזה פסול מעיקרו.
איילה חסון: נשים לא יכולות להתמודד שם ברשימה, וזו העתירה למעשה.
אסתי שושן: העתירה מבקשת שאגודת ישראל ישנו את הסעיף המפלה הזה בתקנון. זה לא אומר שהם צריכים להכניס נשים עכשיו למפלגה שלהם – ממש לא. זו איזו שהיא בקשה הצהרתית, שסעיף כזה, למעשה רשם המפלגות במדינה שלנו לא יכול להסכים איתו.
איילה חסון: יפה. את עובדת? במה, אם אפשר לשאול?
אסתי שושן: אני עוסקת בפרסום, בקולנוע, ואני מנהלת את "נבחרות" ביחד עם אסתי רידר-אינדורסקי, שזו גם עבודה.
איילה חסון: ואתן נשים חרדיות, עובדות, פעילות, לוחמות, אפשר לומר, מנהלות גם בית אני מניחה. איך העולם הגברי בסביבה שלכן, מסתכל עליכם?
אסתי שושן: אני לא הייתי מחלקת את זה דווקא לגברים נגד נשים. יש גם נשים שקשה להן עם אמירות כמו שאנחנו מציגות. אבל יש המון גברים ונשים חרדים, שאומרים בעצם שהמצב הזה צריך להשתנות; שזה מצב לא תקין, שהוא משפיע על המון סוגיות שאנחנו פוגשות ביום יום. זה שאין לנו קול – לא במועצת עיר, לא בכנסת, שאין אפשרות לנשים להשפיע על מעגל קבלת ההחלטות. את יודעת שהיום אנחנו ב2018, יש אפס נשים חרדיות במועצות המקומיות או בכנסת. זה מצב שהוא מצב הזוי; מצב שקשה להאמין שהוא מתקיים. עכשיו הוא לא מתקיים במקרה. יש סעיפים מאוד ברורים בתקנונים (של המפלגות החרדיות), שמאפשרים את זה. על זה עכשיו הבג"צ.
איילה חסון: אני רוצה לאתגר אותך אסתי. למה שנשים חרדיות לא תצטרפנה למפלגות שהן לא חרדיות, ואז הן יראו לחרדים, את יודעת…
אסתי שושן: בהחלט יש נשים שעושות צעדים בכיוון הזה של הצטרפות למפלגות לא חרדיות. זה קורה ואני מאוד מקווה שהן יצליחו. אבל אני חושבת שיש פה עניין עקרוני, שהוא מעבר לסיפור הזה. יש פה מפלגות שאומרות, אנחנו אמנם לא מפלגות גברים, אנחנו מפלגות שמייצגות את כל המגזר החרדי, אבל נשים לא יהיו אצלנו כמייצגות או כנציגות ציבור או כפעילות ציבור – שזה מצב שאני חושבת שהוא לא תקין.
איילה חסון: היום תינתן החלטה בבג"צ?
אסתי שושן: אני לא יודעת אם היום תינתן החלטה. תעקבו ואני מקווה שיהיו בשורות טובות.
איילה חסון: גם אנחנו, בהצלחה רבה אסתי שושן.

להאזנה לראיון המלא ברדיו

אסתי רידר ברשת ב: המפלגות החרדיות יודעות להיות פרגמטיות בעת הצורך.

אסתי שושן

מה עשתה תנועת ש"ס, כאשר רצתה לשלוח נציגות לקונגרס קרא עוד...

מה עשתה תנועת ש"ס, כאשר רצתה לשלוח נציגות לקונגרס הציוני העולמי, אשר בחוקתו נכתב שחייבות להיות נשים בסיעה החברה בו?
רגע לפני הדיון המשמעותי בבג"ץ, אסתי רידר-אינדורסקי, מנכ"לית שותפה בארגון נבחרות, שוחחה עם אריה גולן, בתוכנית "הבוקר הזה" ברשת ב, על היכולת של המפלגות החרדיות להיות פרגמטיות בעת הצורך, אפילו כשמדובר בעבודה לצד נשים.

אסתי שושן לערוץ 7: מפלגה שטוענת שהיא נועדה לכולם – לא יכולה למנוע מנשים להיות חברות בה

אסתי שושן

ערוץ 7 – 30 ביולי 2018 מחר (שלישי) יתקיים דיון מכריע קרא עוד...

ערוץ 7 – 30 ביולי 2018

מחר (שלישי) יתקיים דיון מכריע בבג"צ בשאלה האם לחייב את מפלגת "אגודת ישראל" החרדית לשנות סעיף בתקנון ומכוח השינוי לאפשר שילובן של נשים כמועמדות ברשימת המפלגה לכנסת לאלתר.

אסתי שושן, מייסדת ומנכ"לית משותפת ב'נבחרות', הארגון החרדי פמיניסטי שהקמפיין שלו הוביל בסופו של יום לעתירה, שוחחה איתנו ביומן ערוץ 7 על העתירה ועל הסיכוי לחולל שינוי דרמטי במבנה המפלגות החרדיות בישראל.

"שינוי הסעיף לא בהכרח יביא לשינוי המציאות, אבל הוא יכול להוות אמירה שבה המדינה תגיד שהדבר פסול", היא אומרת ומציינת כי העתירה שהוגשה מתמקדת בסעיף מסוים בחוקת מפלגת 'אגודת ישראל' ולפיו אישה אינה יכולה להתמודד על מקום ברשימת המפלגה לכנסת. "הסעיף אומר שכל איש יהודי מגיל 18 ומעלה יכול להצטרף לרשימה. במקביל נכתב שנשים מצטרפות לארגון שנקרא 'נשות אגודת ישראל', ארגון שלא ידוע על פעילות כלשהי שלו. הצירוף של שני הסעיפים הללו מבהיר שהמפלגה לא מאפשרת לנשים להתמודד".

לדברי שושן התשובות שנתנה המפלגה לעתירה אינן רציניות כלל ועיקר. "אגודת ישראל השיבה בכתבי תשובה מפורטים וארוכים. קראתי את התשובה וחיפשתי שם תשובה ניצחת שבה יהיה טיעון הלכתי כלשהו שיענה על הדבר הזה ומצאתי טיעונים שהם בושה לאינטליגנציה. לדוגמה, אחד הטיעונים הוא שכמו שלא רוצים שלילדים יהיה ייצוג בכנסת אין סיבה שיהיה לנשים. אלו תשובות רדודות ולא מספקות".

בדבריה מבהירה שושן כי לו היה עניין הלכתי כלשהו הרי שגם היא וחברותיה היו מצטרפות ומסכימות להתנהלות המפלגה, אך מאחר והיא מצויה בקשר עם רבנים ופסוקי הלכה שהבהירו לה שאין כל מניעה הלכתית לשילוב נשים ברשימה לכנסת, היא בחרה לצאת למאבק.

"גם הרב מזוז אמר על השאלה הזו שאין כאן עניין הלכתי, אבל הוא לא רוצה להיות הראשון שמחדש דבר כזה. כלומר, הוא לא רוצה להיות זה שישלם את המחיר האלקטוראלי במפלגה שלו 'יחד' על מהלך כזה", אומרת שושן ומעירה: "אין לח"כים החרדים בעיה לעבוד עם נשים. הם עובדים עם נשים חילוניות, נשים שלא עונות בהכרח לכל חוקי הצניעות. איזה טיעון הלכתי יכול להיות להם?".

שושן מציינת כי גם בתשובתה של המפלגה אין כל טיעון הלכתוי. "הם אומרים בפורש שיש דעות שונות בהלכה ואפילו לא מצטטים ולא מביאים מובאות כלשהן. ההלכה לא אסרה על דבר כזה", היא קובעת.

ואולי, שאלנו, גם אם ההלכה אינה אוסרת זאת, המנהג מונע זאת, ובמרוצת אלפיים שנה מעטות הן הנשים שקיבלו תפקידי הנהגה בקהילות ישראל, ואולי את המנהג הזה רוצים לשמר ב'אגודת ישראל'? על כך משיבה שושן בתזכורת למנהג אחר שאת מחיקתו דווקא קיבלה החברה החרדית בנפש חפצה: "המנהג שגבר יהודי מפרנס את אשתו התבטל, ונשים מפרנסות את הבית ואת הבעל, למרות שהבעל חתם על כתובה שבה הוא מצהיר אחרת. המציאות הרווחת השתנתה בהתאם לדור ולמה שקורה בעולם".

עוד היא מדגישה בדבריה כי בניגוד לתקופות בעבר בהן כדי לצאת לתפקידי הנהגה היה על נשים לצלוח מהמורת ענק הכוללת פער בידע, בעיסוק, בתודעה וביכולת, הרי שכיום נשים אינן זקוקות לקפיצה שכזו, "הן כמעט בכל מקום. איזו סיבה יכולה להיות שאישה לא תהיה חברה במועצת עיר או חברת כנסת?".

הוספנו ושאלנו את שושן מה תשיב לחברי המפלגה אם אלו יכריזו במפורש ובגלוי שזו עמדתה של המפלגה, עמדה הרוצה לראות בהנהגתה גברים בלבד, ובמידה ונשים מעוניינות לזכות במקום בכנסת יתכבדו להקים מפלגה אחרת או להשתלב במפלגה אחרת. לפי שעה הציבור שמצביע למפלגה זו מעוניין במפלגה שזה אופייה.

על כך היא משיבה ואומרת כי "אם זו הייתה מפלגה שמצהירה מראש שהיא מפלגת גברים היה בזה טיעון, אבל זו מפלגה שמצביעים לה גם גברים וגם נשים והיא טוענת שהיא נועדה לכולם. לחמישים אחוז הנשים אין ביטוי. יזמנו דיונים בכנסת בנושאים חברתיים חרדים שנוגעים לענייניהן של נשים והח"כים החרדים לא מגיעים. למה? זה לא אם בת או סבתא שלהם? הם לא מייצגים נכונה את העניינים של הנשים. הם לא רואים את הצרכים הללו כבוערים מאוד. הם עוסקים בצרכי ציבור באמונה. אין פרלמנטרים טובים מהם, אבל הם לא מייצגים נשים ולא חרדים שהצרכים שלהם התפתחו עם השנים".

"משהו קורה. הריבוי הטבעי לא בא לידי ביטוי בתוצאות בקלפי. יש ציבור גדול מאוד שאומר לא למפלגות הללו. יש הרבה חרדים עובדים, חרדים סטודנטים, כאלה שהצרכים שלהם השתנו מאז שנות השמונים והם לא באים לידי ביטוי", אומר שושן ומציגה דוגמה לדבריה: "היה בפתח תקווה רצון להקים בית ספר חרדי ממלכתי כי לא מקבלים את הילדות שלהם מטעמים שונים, עדתיים ואחרים. כל הניסיונות לקדם מהלך של הקמת בית ספר כזה נתקל בחסימה של המערכת החרדית המקומית".

ומה באשר למחיר שהיא עצמה וחברותיה משלמות ברחוב החרדי על קידום המהלך? לדבריה מדובר במחיר גבוה מאוד. "כשאישה חרדית או דתית מדברת על זכויות נשים, ייצוג וכל מה שמתפרש כעמדה פמיניסטית, מיד מוקיעים אותה כלא חרדית וגם בדברים גרועים יותר. המלחמה שלנו היא גם בתוך הקהילה החרדית להצמחת מנהיגות. השלמנו באחרונה תכנית משותפת עם ויצ"ו להכשרת מנהיגות נשית חברתית חרדית, אנחנו פועלות ליצירת מודעות להנהגת נשים שתבאנה את תפיסות העולם שלהם והמצוקות לגיבוש מדיניות ומהלכים להטבת המציאות שלהן".

לקראת תום הדברים תהינו אם עולה בראשה של שושן חשש שמא במידה ובג"ץ יכריע לטובת עמדתה שלה הדבר יוביל לקרע בחברה החרדית, למהומות והפגנות סוערות כפי שראינו בסוגיות אחרות. להערכתה התגובה ברחוב החרדי תהיה מתונה הרבה יותר. "הציבור החרדי מפגין על דברים שהם בליבת היהדות וההלכה. בעיניי זה לא אותו דבר. זה יותר דומה לכפייה של בג"ץ את ליצמן להיות שר ולא סגן שר, והציבור קיבל את זה. אני מאוד מקווה שזה יהיה משהו ברמה הזו. כל זה אמנם נראה מאוד פורץ דרך, אבל זה עניין שבעוד כמה שנים לא נבין איך זה היה יתכן בעבר".

לקריאת הכתבה המקורית והאזנה לראיון באתר הערוץ

יקי אדמקר: "נשים חרדיות שהולכות לפוליטיקה, אינן חרדיות"

אסתי שושן

הזדמנות להאזין לשני שדרנים ברדיו "קול ברמה" הדנים קרא עוד...

הזדמנות להאזין לשני שדרנים ברדיו "קול ברמה" הדנים בסוגיית שילוב נשים בפוליטיקה.
הכתב החרדי יקי אדמקר טוען בתוקף שנשים שהולכות לפוליטיקה אינן באמת חרדיות.
שבוע שעבר במסגרת סיור של "הנבחרת", קבוצת המנהיגות של "נבחרות" ותנועת ויצו, פגשנו את אדמקר באקראי בכנסת ונוצרה הזדמנות להעמידו על טעותו. כל אישה הביטה בו ושאלה "אז גם אני לא חרדית?" ואני? ואני?" אין ספק, חיזיון משעשע.
בנבחרת, פעילות חברתיות חרדיות מכל רחבי הארץ שבוער בהן רצון לשינוי והן מבינות שהכנסת והעיריות הם המקומות בהם ניתן לפעול לטובת הציבור.
אנו שמחות שהשדרן השני דודי שוומנפלד לא נפל לבור הצפוי של התלהמות והקטנה ודיבר בכבוד על התופעה.
המהפכה בדרך.
מוזמנות ומוזמנים להאזין.


לא נבחרות, לא בוחרות

Two ultra-Orthodox feminists challenge Israel’s political landscape

אסתי שושן

Ruth Eglash, Washington Post

MODIIN, Israel — They are ultra-Orthodox feminists and liken their group to the suffragist movement.

Esty Shushan and Estee Rieder-Indursky have been fighting for the past five years for women’s rights within their strictly conservative ultra-Orthodox, or Haredi, community.

Now they are trying to draw worldwide attention.

“As Haredi women, we face many battles. It took me awhile to realize that fighting those battles starts up there,” said Shushan, sporting a stylish sheitel, Yiddish for the wig that married ultra-Orthodox women wear to cover their hair as a sign of modesty.

By “up there” she does not mean God, Rieder-Indursky explained, but rather the ultra-Orthodox decision-makers and leaders who do not allow women in the political sphere.

The two women lead a nonprofit organization called Nivcharot, or “the elected women.” Their goal is to pressure the Haredi leadership to give women a voice.

The fight sometimes gets ugly, they say.

During the last election, they lobbied against ultra-Orthodox parties, decrying their refusal to allow women to have a role. They handed out provocative fliers, asking women to refrain from voting until they were represented, and they clandestinely pasted posters on billboards in the most religious neighborhoods.

In one of the posters, they criticized women for asking for political representation, realizing that by attacking their own message they would raise curiosity and the posters probably would not be torn down.

More recently, they petitioned Israel’s Supreme Court, arguing a party that discriminates against women should not be afforded legitimacy in the political system.

Ultra-Orthodox Jews make up about 10 percent of Israeli society. Two political parties, Shas and United Torah Judaism, represent the population, with 13 Haredi members in Israel’s 120-seat parliament and three government ministers. None are women.

The parties are run along strict lines set by their spiritual leaders, and their positions on many issues are dictated by the Torah. The Haredi electorate votes for one of the two parties according to instructions from religious leaders, who have made clear that women should not be involved in politics.

Before the creation of Israel, ultra-Orthodox women stayed home and raised children while the men worked.

In recent years, however, as the community has struggled with poverty and many men spend their days studying the Torah, women have been allowed, even encouraged, by spiritual leaders to work outside the home.

Nurit Stadler, a professor of sociology and anthropology at the Hebrew University of Jerusalem, said the participation of women in the labor market laid the foundation for the debate about women’s rights in the community.

“There is a problem when women take on a role like that. They change the way they dress, they go out of the house and face an atmosphere of pollution. It’s a provocation,” Stadler said. Women are exposed to new ideas and suddenly start seeing the world in a different light.

That is what happened to Shushan and Rieder-Indursky.

Before becoming political activists, they worked for Haredi newspapers. Shushan was a columnist, and Rieder-Indursky was a political reporter.

Both used male pseudonyms.

“My editor was happy I wanted to write. He said my writing was good but asked me not to use my name because ‘You know, the men will not accept the opinions of a woman,’ ” Shushan said.

Working from home, she had no problem keeping her identity secret and was grateful to be earning an income while still being able to air her views.

For Rieder-Indursky, it was trickier. As a political reporter, she had to interview people, among them former Israeli prime ministers Ariel Sharon and Ehud Olmert.

“Whenever I would get to an interview, people were always shocked to discover that I was actually a woman,” she said. “One surprised foreign diplomat even told me: ‘I expected many things but never did I expect to meet the Haredi Claudia Schiffer.’ ”

For Shushan, the novelty of working without credit or recognition for her ideas wore off quickly. In 2012, she quit the newspaper and turned to the only platform where she felt free to express herself: Facebook.

She set up numerous groups that reached thousands in her community and turned a taboo subject of women in politics into a focal point of the 2015 general election.

Rieder-Indursky reached a similar conclusion soon after: “It took me longer to see, but now all I see is Haredi women’s voices silenced in our community.”

The two Haredi parties did not respond to phone calls and text messages seeking comment.

Although Shushan and Rieder-Indursky have succeeded in bringing the issue to the fore, they face immense social pressure to stop. Because they are often labeled troublemakers or crazies, their families also pay a price, they said.

Shushan, a mother of four, was forced to obtain a court order to keep her daughter in an ultra-Orthodox school that viewed her mother’s activities as undesirable.

Rieder-Indursky said her son often returns from his yeshiva begging her to stop.

Israel Cohen, a journalist and commentator for the Haredi website Kikar Shabat, said the women are seen as extreme by the Haredi mainstream.

“There are already Haredi women who are close to the decision-makers. They operate quietly and within the Haredi mainstream without being elected,” he said. “These women are coming and demanding change and in that way, there will be pushback and nothing will change.”

But the women are determined. “In my opinion, this change will happen, the question is just when?” Rieder-Indursky said. “How do I know it will happen? Because it has happened all over the world. It’s just a matter of time.”

Read the original article

24/7/17