Category - מהתקשורת

גברים, ח"כית חרדית זה גם האינטרס שלכם

אליעזר היון- Ynet

אליעזר היון- Ynet

קמפיין החרדיות "מנעי קולך ממפלגות ללא נשים", הולך וצובר תאוצה – וזה הזמן שלנו, הגברים החרדים, להכריז: ייצוג נשים חרדיות בתפקידים ציבוריים, הוא אינטרס שלנו. שלנו ממש, ולא (רק) של הנשים האמיצות שמבקשות לחולל את המהפכה.

ההיסטוריה של מאבקי הנשים הדתיות לזכות השפעה ציבורית חוזרת על עצמה, רק שכעת אין לחברה החרדית די אומץ לקבל את השינויים כבעבר. וזה מה שחסר: אומץ, שכן עם הסוגיה ההלכתית וההיסטוריה התרבותית עוד היינו מסתדרים.

רוב הצעירים החרדים שעמם שוחחתי בימים האחרונים, כלל לא ידעו כי עד לפני פחות ממאה שנים, לנשים חרדיות ולא-חרדיות גם לא ניתנה הזכות להצביע. בדיוק כמו התנועה הסופרג'יסטית, נאבקו הנשים הדתיות על זכותן בשנות העשרים של המאה הקודמת, אך היהדות החרדית בראשות "גדולי הדור" פתחה במאבק חריף שלא לאפשר את אותו "איסור חמור" הפוגע בצניעותה של האישה.

הגברים החרדים באותם הימים הציפו את ירושלים בכרזות האוסרות על נשים לבחור, ניסו לחבל פיזית בהליך הבחירות, והמאבק היה כל כך חריף, עד שהבחירות הכלליות למועצה הארץ-ישראלית נדחו שש פעמים דווקא ביוזמתה של תנועת "המזרחי", שקיבלה "רגליים קרות" מהחזית החרדית האימתנית. רק בשנת 1925 בוטל באופן סופי איסור ההצבעה לנשים בקרב בני היישוב החדש.

הזמן בא והכריע

נשמע מדומיין? סוריאליסטי? על פי הלמ"ס חיות בישראל יותר נשים מגברים, כך שלא קשה לדמיין את הירידה החדה במספר המנדטים החרדיים ללא הצבעתן. בתרחיש האופטימי ביותר, מדובר ביותר ממחצית – ובמילים אחרות, כשמונה מנדטים בסך הכל לש"ס ו"יהדות התורה" גם יחד. אז מה קרה? כיצד נוהרות היום הנשים החרדיות בהמוניהן לקיים את ציווי הרבנים להצביע למפלגה חרדית? ניזכר בדבריו של השופט מנחם אלון: "בא וראה כמה גדולים היו דבריו של הרב וינברג בעל 'שרידי אש' בכותבו שבחילוקי הדעות בנושא סוגייתינו (בחירת נשים) 'נניח הדבר לזמן שיבוא ויכריע'. והזמן אכן בא והכריע. הנה כי כן שלושה אבירי רועים שבדור הקודם סברו ופסקו שאין לאישה אף זכות בחירה אקטיבית… אך הזמן בא והכריע שלא כדעתם. בכל ציבור שומרי התורה והמצוות, ללא יוצא מן הכלל, חסידים כמתנגדים, חרדים כדתיים-לאומיים, על מחנותיהם ופלגיהם, משתתפות נשים… זהו המנהג ושוב אין איש מערער עליו".

בהמשך ישיר לדברי הרב וינברג, ניתן לקבוע: הזמן בא והכריע. הגיע העת לשילובן של נשים בפוליטיקה, ולייצוגן על ידי בנות מינן. האמירות כי "אין דרכן של נשים", או "אין כבודה של אישה" אינן רלוונטיות עוד כאשר נשים, גם חרדיות, ממלאות תפקידים ציבוריים כבדי משקל: מנהלות לשכות, רופאות וראשות מחלקות, סוחרות, ואפילו טוענות רבניות.

התפיסה החרדית הממאנת להתעמת עם הנושא, איננה אלא גישה פחדנית המציעה לטמון את הראש בחול אל מול השינויים הסוציאליים המתחוללים גם בה עצמה.

במספר המנדטים החרדיים ללא הצבעתן. בתרחיש האופטימי ביותר, מדובר ביותר ממחצית – ובמילים אחרות, כשמונה מנדטים בסך הכל לש"ס ו"יהדות התורה" גם יחד.

אז מה קרה? כיצד נוהרות היום הנשים החרדיות בהמוניהן לקיים את ציווי הרבנים להצביע למפלגה חרדית? ניזכר בדבריו של השופט מנחם אלון: "בא וראה כמה גדולים היו דבריו של הרב וינברג בעל 'שרידי אש' בכותבו שבחילוקי הדעות בנושא סוגייתינו (בחירת נשים) 'נניח הדבר לזמן שיבוא ויכריע'. והזמן אכן בא והכריע. הנה כי כן שלושה אבירי רועים שבדור הקודם סברו ופסקו שאין לאישה אף זכות בחירה אקטיבית… אך הזמן בא והכריע שלא כדעתם. בכל ציבור שומרי התורה והמצוות, ללא יוצא מן הכלל, חסידים כמתנגדים, חרדים כדתיים-לאומיים, על מחנותיהם ופלגיהם, משתתפות נשים… זהו המנהג ושוב אין איש מערער עליו".

בהמשך ישיר לדברי הרב וינברג, ניתן לקבוע: הזמן בא והכריע. הגיע העת לשילובן של נשים בפוליטיקה, ולייצוגן על ידי בנות מינן. האמירות כי "אין דרכן של נשים", או "אין כבודה של אישה" אינן רלוונטיות עוד כאשר נשים, גם חרדיות, ממלאות תפקידים ציבוריים כבדי משקל: מנהלות לשכות, רופאות וראשות מחלקות, סוחרות, ואפילו טוענות רבניות.

התפיסה החרדית הממאנת להתעמת עם הנושא, איננה אלא גישה פחדנית המציעה לטמון את הראש בחול אל מול השינויים הסוציאליים המתחוללים גם בה עצמה.

מסע עימותים משפיל ומיותר

וכאן מופיעים אנחנו, הגברים. שכן אם חפצי חיים חברתיים חרדים אנו, מאבק הנשים החרדיות שייך גם לנו. "הזמן בא והכריע",

ולנו נותר לבחור – לנוע אתו, או להיוותר מאחור כחברה מנוונת, מדולדלת, חסרת חיים, בדיוק כמו בני היישוב הישן שסירבו לשינויים הסוציאליים והתרבותיים של המאה הקודמת. הם, להזכירכם, מצאו עצמם בשולי החברה החרדית, עם הכינוי המוכר והלא מחמיא "העדה החרדית ממאה שערים".

ברור לכל כי בעתיד הלא רחוק, יכהנו נשים חרדיות כחברות כנסת, ואיש לא יוכל למנוע זאת מהן. מדוע איפוא להמתין ולחוות את מסע העימותים המשפיל והמיותר הזה?

ומה יהיה עם ההלכה? אתם שואלים. האם מותר להטמיע את המציאות החדשה בהלכה, גם כאשר היא נוגדת את פסקי הרבנים האוסרים את בחירתן של נשים? היזכרו נא בסוגיית הזכות לבחור, שבה גילתה היהדות החרדית גמישות מפתיעה, ואיפשרה למיליוני נשים חרדיות לפקוד את הקלפי, על אף האיסור הגורף של גדולי הדור הקודם. גם כיום ניתן לייצר אלסטיות הלכתית שתתיר לנשים זכות הצבעה פאסיבית (הזכות להיבחר). נדרש רק מעט רצון טוב, וגם אומץ.

פורסם באתר ynet

18.12.14

 

בג"ץ הורה לאגודת ישראל להסביר את הסעיף המפלה נשים בתקנון המפלגה

ירדן סקופ- הארץ

הסעיף לא מאפשר לנשים להיות חברות במפלגה. השופט עוזי פוגלמן: ברור שלאשה חרדית יהיה קשה לעמוד מול המפלגה ולהיחשף, העובדה שנשים חרדיות אינן משתתפות בעתירה לא פוסלת את הדיון 

את העתירה הגישה עו"ד תמר בן פורת נגד רשם המפלגות והסתדרות אגודת ישראל, לקראת בחירות 2015. בנוסף, שופטי בג"ץ אישרו אתמול לעשרה ארגוני נשים להצטרף לעתירה, בהם איתך מעכי, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן, עמותת קולך, ויצו, נעמת ושדולת הנשים.

במהלך הדיון ציינה ראש ההרכב, השופטת אסתר חיות, כי "הדרת נשים היא במהות של ערך השוויון בחברה". היא שאלה את עורך הדין המייצג את אגודת ישראל כמה נשים היו במפלגה מיום הקמתה, ומכיוון שהתשובה היתה אפס, ציינה השופטת כי המספר רק מוכיח שהשאלה שמעלה העתירה היא "מהותית וכבדת משקל". השופטת ענת ברון הדגישה כי יש לזכור ש"אגודת ישראל איננה מפלגה של חרדים אלא של חרדים וחרדיות". השופט עוזי פוגלמן, בהתייחסו לשאלה מדוע נשים חרדיות לא הגישו את העתירה, אמר כי בנסיבות הקיימות ברור שלאשה חרדית יהיה קשה לעמוד מול המפלגה ולהיחשף, ולכן העובדה שאין נשים חרדיות עותרות איננה פוסלת את הדיון בעתירה.

פרופ' נטע זיו, שייצגה את ארגוני הנשים, אמרה במהלך הדיון כי "העתירה מהותה באפליה המחייבת התערבות. לא היינו מגיעות לבג"ץ מבלי שנדע שמאחורינו קבוצה של נשים חרדיות שתומכות בעתירה". עו"ד בן פורת הדגישה בפני בג"ץ כי מדובר במאבק של נשים בכלל, לא רק של נשים חרדיות. יש לציין כי במסגרת הדיון בעתירה הגישה למשרד המשפטים עמותת "נבחרות", המייצגת נשים חרדיות, נייר עמדה התומך בעתירה בנושא ומסביר מדוע לנשים חרדיות יש קושי להצטרף להליך משפטי מסוג זה.

בחוות דעת שהוגשה מטעם היועמ"ש בנוגע לעתירה לפני כחודשיים כתב עו"ד יונתן ברמן מהפרקליטות כי "קשה לחלוק על כך שהוראת התקנון פוגעת בשוויון. כלל הפוסל אנשים באופן גורף בשל השתייכותם הקבוצתית מעורר קושי. חמור הדבר במיוחד כשהכלל מופנה לקבוצת מיעוט. נשים בחברה החרדית היא קבוצת מיעוט שבתוך מיעוט. לא הוצג כל טעם ענייני או שוני רלוונטי שיש בו להסביר את ההבחנה הטבועה במינו של אדם, ומסביר מדוע אשה מנועה כליל מלהיות חברה במפלגה".

ואולם, בהמשך קובעת חוות הדעת כי אל לה למדינה להתערב ולפסול את הסעיף. לפי חוות הדעת, "אין בכך כמובן כדי להביע תמיכה או לתת גושפנקה לכלל המונע את חברותן של נשים במפלגת אגודת ישראל או במפלגה כלשהי, או כדי לומר כי מפלגות רשאיות לקבוע בתקנונן כל הוראה שיראו לנכון. עמדה זו מתבססת בעיקר על התפיסה בדבר הריסון הראוי להתערבות שיפוטית במרחב הפעילות המפלגתית, בשל האופי המיוחד של המרחב המפלגתי המחייב גמישות מרבית בקבלה של רעיונות ותפישות עולם, גם כאלה שאינם הולמים את עקרונות היסוד של השיטה, ואשר מאתגרים את תפישותיו של הציבור הכללי".

כמו כן, נכתב במסמך כי "מנקודת מבטם של חברי הקהילה אשר מזדהים עם הבסיס הערכי של אגודת ישראל, הפרדה זו נתפסת, ככל הנראה, כעניין מקובל שביסודו נימוק הלכתי. הנימוק ההלכתי, גם אם אינו מקובל על הכלל, וגם אם יהיו מי שיחלקו עליו לגופו, הוא חלק ממערכת מוכרת וידועה של ערכים תרבותיים שלפיה נוהגת קבוצה מסוימת בחברה הישראלית. ומנהג זה נוהג עשרות בשנים".

לכתבה במקור

תצלום: עמוס בן גרשום, לע"מ

לא נבחרות לא בוחרות-יש פמיניזם חרדי

יעל ברזילי, סלונה

על My stealthy freedom, נשים איראניות שמוחות בפומבי על חובת לבישת החיג׳אב כסמל לדיכוי נשי, דיווחתי כאן, מתוך סולידריות נשית.

באותו זמן, ממש קרוב לבית, מתנהל אירגון נשים לא פחות מהפכני ונועז. גם הוא יוצא חזיתית מול מוקדי הכח, גם הוא נלחם על זכות שנראית טרוויאלית, גם הוא מנוהל על ידי נשים שלוקחות על עצמן סיכונים לא פשוטים, הדורשות תיקון לסדר חברתי מדכא בחברה פטריאכלית.

בזכות ״לא נבחרות, לא בוחרות״ (ובקיצור ״לונילובו״), אלו הבחירות הראשונות שבהן לנשים חרדיות יש אלטרנטיבה. אף לפני שהוקמה מפלגת נשים חרדיות, נאספו כמה נשים אמיצות וקראו  בפומבי לייצוג נשים במפלגות החרדיות הקיימות, והחרמת מפלגות שמסרבות לייצוג כזה.

נשים יכלו לסרב להצביע גם בעבר, אך זו הפעם הראשונה שהן מתאגדות בפומבי, דורשות ומחזקות אחת את השניה.

התקשורת שלנו נוטה לדווח על ביטויים של הקצנה שמרנית, וקצת פחות על שינויים בחברה החרדית המודרנית, לכיוון הפתיחות כלפי החברה הכללית, ובפרט – פמניזם חרדי.

שוחחתי עם אסתי שושן, יזמית ״לא נבחרות לא בוחרות״:

אתן מציבות מטרה של ייצוג נשי במפלגות הקיימות. מה עמדתכן לגבי מפלגה נשית חרדית נפרדת?

אני מאחלת בכל לב הצלחה למפלגת הנשים החרדיות. אך כיוון שאני מכירה את הלכי הרוח במגזר, אני יודעת שהפוליטיקה היא רק אחד הסימפטומים לבעיה עמוקה של יחס מזלזל ומקטין לנשים. של עיוות מוחלט בתפיסה היהודית הקלאסית בה היתה חלוקה ברורה של גבר מפרנס ואישה מוקדשת לטיפול בבית. כיום הנשים החרדיות צריכות לתפקד באופן מלא בשתי הזירות הבלתי האפשריות הללו, מה שיוצר קושי ועומס רב.

ההקצנה שחלה בשנים האחרונות, מובילה למחיקת נשים מיצוג ציבורי: העלמת דמויי נשים מספרי הילדים, מעמודי הקומיקס, מהעיתונים. אם עד היום התרגלנו להעדרן של תמונות, כיום יורדים בהדרגה הציורים של הנשים, אפילו צלליות ושמות.

לטעמנו המצאות נשים במוקדי הכוח המפלגתיים יהיה צעד ראשון והכרחי לעצור את ההידרדרות וההקצנה.

לטעמי מפלגת נשים הינו רעיון שאינו פמניסטי, הוא מקבע את הפערים ואי השוויון. הוא מגדר את הנשים בתחום נפרד (שם את הנשים “בלול” כמו שקראו לעברינו החבר’ה ביהדות התורה(1)).

נשים צריכות להיות חלק מהמרחב התרבותי הציבורי שלהן ולא נישה נפרדת.

האם אתן נוטות להמנע מהצבעה, או בוחרות במפלגות אחרות?

המלצתי לפעילות ולחברות להתמקד במפלגות השלטון, מאחר ששום מפלגת נישה לא מייצגת אותנו במאה אחוז. בסופו של דבר צריך להחליט מי ינהל את המדינה ובמצב הקיים שכולנו הומלסיות פוליטיות, זו בחירה שנראית בעיני נכונה.

כמובן שיש גיוון רב בדעות. יש שבחרו לעשות כך, אחרות מצביעות למפלגות אחרות בהתאם לנטיית ליבן, ויש שנמנעות מבחירה כלל.

מה גישתך לגבי קריאה בקרב פמניסטיות מזרחיות להצביע לש״ס?

כמזרחית אומר שזה מאוד פוגע בנו. ציפיתי מפמיניסטיות מזרחיות להבין שזו ההזדמנות לתת כתף למאבק הראשון של נשים חרדיות באפלייתן ובהדרתן. פתחתי את המאבק הזה ב 2013 ואני מזדהה מאוד עם המאבק המזרחי לא פחות.

הן טועות טעות אחת קריטית. ש”ס במבנה הנוכחי שלה מייצגת אג’נדה חרדית ליטאית קלאסית. אין בינה לבין המזרחיות האותנטית דבר וחצי דבר. רק מי שגדל בציבור החרדי מבין את זה. אריה דרעי מוכר להם הרבה הבטחות, כי הוא פשוט יכול. הן לא יכולות לשאול אותו את השאלות הנוקבות האמיתיות.

מאותה סיבה הוא לא נפגש איתנו, כי הוא יודע שאין לו תשובות באמת.

 מה יחשב עבורכן הישג בבחירות הקרובות?

המפלגות החרדיות צריכות לקבל מכה בכנף כדי להבין שנגמר העידן של “שבו בלול”(1) של חלוקת שוקולד עם טיפים לניקיון בכנס בחירות של נשים. מכה שתבהיר להם שהם צריכים לתור אחר אסטרטגיות פעולה חדשות.

אבל ההישג האמיתי שלנו לא מתבטא בקלפי. אלא בדיונים הסוערים שעוררנו על שולחנות השבת, בקבוצות הנייעס (חדשות) החרדיות, בקבוצות, בפורומים, בתוך המגזר ומחוצה לו, קריאה שחצתה מגזרים ואף יבשות.

ודוקא מתוך ההתנגדויות החריפות, הבנו שפגענו בעצב חשוף. מתוך הקללות, וההשמצות השוביניסטיות הבנו שהצלחנו לשבור טאבו שתחתיו הסתתרו אינספור מעשי עוולה. זו ההצלחה שלנו – כי כל שינוי מתחיל במקום בו השתיקה נשברת.

פורסם: 15/03/2015

לקריאת הכתבה במקור

בלי מועמדת חרדית, נחרים אתכם

עקיבא נוביק, ידיעות אחרונות

הן מפרנסות, מחנכות ופעילות פוליטית, ועכשיו החליטו לדרוש את הדבר האמיתי: קבוצה גדולה של חרדיות תובעות ממפלגות המגזר לכלול ברשימותיהן לכנסת נשים — לראשונה בהיסטוריה של ישראל.

המאבק הזה התחיל בדף פייסבוק. תחת הכותרת "לא נבחרות, לא בוחרות" קוראים כ־3,000 גולשים וגולשות ברשת החברתית לחרם נשים על המפלגות החרדיות במתכונתן הנוכחית. הבוקר תעלה המחאה הפמיניסטית־חרדית שלב: במכתב פומבי שתשלח לראשי ש"ס ויהדות התורה תציג קבוצת פעילות ציבור בולטות את דרישתה באופן רשמי.

"זה הזמן לצדק היסטורי, וזה בידיכם", תכריז הקבוצה במכתב. "אנו משוכנעות כי נציגות נשית תשכיל לייצג אותנו במסדרונות הכנסת באופן ראוי ונכון. ישנן נשים חרדיות רבות ומוכשרות שתשמחנה לעסוק בצורכי ציבור באמונה. הגיעה העת שנקבל את הכבוד המגיע לנו כמפרנסות עיקריות וכמחזיקות על גבנו את עולם התורה, בדמות ייצוג נשי ראוי ברשימות החרדיות. נכבד כל נציגה נשית ראויה שתיבחר על ידיכם ונרגיש כי היא שליחתנו, שליחת ציבור של 50 אחוזים מקהל הבוחרים שלכם".

בין החותמות על המכתב נמצאת שורת פוליטיקאיות בפוטנציה ששערי המפלגות החרדיות חסומים בפניהן. אחת הבולטות שבהן היא רחלי איבנבוים (29), חסידת גור מירושלים שהייתה מועמדת לאחרונה למועצת העיר מטעם הבית היהודי, אך פרשה לאחר שספגה נאצות ואיומים. "המקום שלנו בחברה החרדית הולך והופך מרכזי, ויש לנו ייצוג בהרבה תחומים — רק לא בפוליטיקה", אמרה אתמול. "יש שורת נושאים בוערים שלא מטופלים, כמו תעסוקה, שכר וגם חוסר מודעות לעניינים בריאותיים שגורם אצל נשים חרדיות לתמותה גבוהה מסרטן השד. אלו דברים שדורשים טיפול. זו לא חייבת להיות פעילה פמיניסטית — נשמח מאוד שהנציגה שלנו תהיה רבנית — העיקר שתהיה מוכשרת".

נוסח המכתב שנשלח לחברי הכנסת החרדים ופתח את קמפיין תשע"ה 2015

חותמת אחרת, מיכל צ'רנוביצקי (34) מאלעד, הריצה בעיר מפלגה חלוצית שכללה רק נשים, אך לא הצליחה להיבחר. "אני לא חושבת שהסיבה שאין פוליטיקאית חרדית היא הרבנים", אמרה אמש. "המנהיגים פשוט לא אוהבים לוותר על מוקדי כוח. אריה דרעי, למשל, מביא כל הזמן כדוגמה את אשתו יפה שאינה רוצה לרוץ לפוליטיקה. אז הנה, אנחנו אומרות שזה לא נכון. נשים חרדיות רוצות לרוץ, והגיע הזמן שזה יקרה. משה גפני אפילו צוטט בעבר אומר שאם אישה חרדית תבקש לרוץ הוא יפנה לה את מקומו. אז הנה גפני, פנה את מקומך".

הפעילה החברתית אסתי רידר־אינדורסקי (42) מרמת־גן מתחייבת לא להצביע הפעם למפלגות חרדיות נטולות נשים. "הצבעתי ליהדות התורה מאז שהייתי בת 18, וזו הפעם הראשונה שלא אלך להצביע", הצהירה. "אני לא מקבלת את האמירה שגדולי ישראל מתנגדים לכך אז אסור. גדולי ישראל קשובים לרחשי הציבור, ובעבר גם התנגדו ללימודים ולפאות נוכריות, ועם השנים הדברים הותרו. בסופו של דבר אין מניעה אמיתית לכך, ואין שום סיבה שבכנסת לא יהיה ייצוג למחצית מהציבור".

בעבר דווקא כיהנה בכנסת ח"כית חרדית, צביה גרינפלד, אך היא לא השתייכה למפלגות החרדיות, אלא למרצ. לקראת הבחירות הקרובות מחזרות כמה מפלגות אחרי עדינה בר־שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף וכלת פרס ישראל, אך גם הפעם מדובר במפלגות שאינן חרדיות. אתמול סירבה בר־שלום לומר אם כבר החליטה לרוץ לכנסת הקרובה.

במגרש הפוליטי פועלות כמה נשים חרדיות, אבל לא בתפקיד ח"כיות. לח"כ מנחם מוזס מיהדות התורה יש עוזרת חרדית, ואפילו לנשיא ראובן ריבלין יש רל"שית חרדית — רבקה רביץ, כלתו של הח"כ המנוח אברהם רביץ. האם במארס יצטרפו אליהן חברות כנסת מהמגזר? ימים יגידו. בינתיים, בש"ס וביהדות התורה סירבו להתייחסו לידיעה.

פורסם ב"ידעות אחרונות" 5.12.14

0