Tag - פוליטיקה

מהדרת נשים להאדרת נשים – אסתי שושן כותבת

אסתי שושן כותבת: 24 לאוקטבר 2012, מעל שש שנים עברו מאז קרא עוד...

אסתי שושן כותבת:

24 לאוקטבר 2012, מעל שש שנים עברו מאז פרסמתי את המאמר הזה באתר החרדי כיכר השבת.

עבדתי אז כמנהלת קריאטיב במשרד פרסום מגזרי, ייצרתי קמפיינים לקפוטות חסידיות, לצד מודעות שמכרו ממרחים למהדרין ומקררים שומרי שבת בתקשורת החרדית המודפסת.

החיים שלי די השתנו מאז, דעתי בנושא לא השתנתה, והאמת שלא ממש אכפת לי אם אהיה בעמדת מיעוט שמחזיקה בה ומעזה לומר אותה.

לא כתבתי שם על חרפת העדרת הייצוג לנשים במפלגות החרדיות. כתבתי על שאר העוולות שהפוליטיקה המגזרית הזו מייצרת שהנפגעים ממנה הם בעיקר ציבור המצביעים והמצביעות הנאמן.

טרם העזתי להעלות על דל מקלדתי ולמצוא מילים שימשיגו ויגדירו את הבעיה שקיומה הטריף את מנוחתי, וודאי לא העזתי לעמוד מאחורי מילותי, גם לעצמי לא הצלחתי להסביר עד הסוף, אבל כשבוע אחר כך שלחתי את בלון הניסוי הראשון לאוויר.

ב 29 לאוקטובר 2012 אני פותחת דף בפייסבוק וקוראת לו לא נבחרות, לא בוחרות, שלימים הפך לארגון הפועל לתודעה בדבר זכויות לנשים ולהכשרת מנהיגות חרדיות.

אי הנוחות הופכת להגדרה שלעיתים תוטח בפני בבוז, אך במקרים אחרים תהפוך למטבע לשון ולשאלה מהותית, למחקרים אקדמיים, למאמרים, לספרים, לכתבות בארץ ובחו"ל ואפילו לבגצ אחד מתוקשר שבסיומו תקנון קדוש משתנה.

אי הנוחות הפרטית שלי, מתחילה להפוך לנחלת הכלל.

לא היו מאחורי מעשי תיאוריות שינוי מסודרות, לא פילנטרופ שאומר לי גדל, לא כסף ולא ידע על העולם החברתי. היה כאב, תחושת מחנק שידעתי בידיעה גמורה שאינה רק נחלתי, שהיא נחלתם של רבים ורבות.

המאמר המלא ההוא בקישור בתגובה הראשונה.

וכעת כשמערכת בחירות שלישית לשנה זו לפנינו, השאלה עדיין קיימת.

אם אתן לא נבחרות, במי אתן בוחרות?

והשאלה הגדולה יותר, ככל שממשיכה להתקיים הלגיטימציה הדמוקרטית למפלגות נעדרות נשים, ותיאורטית אפשר לדמיין את משכנה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון כמועדון סגור לגברים. האם עדיין שלילת זכות הייצוג היא בעיה של נשים חרדיות? או שאפשר כבר להכריז עליה כתקלה לאומית?

 

לכתבה ההיסטורית – לחצו כאן

אקטיביסטית חרדית ועורכת דין חילונית נאבקו יחד על זכות הנשים החרדיות להיבחר ולא רק לבחור – וניצחו. יום האישה 2019, נשות המהפכה

מגזין את, הדס בשן 5/3/19 אם עד לפני מספר שנים הביטוי קרא עוד...

אם עד לפני מספר שנים הביטוי "פמיניזם חרדי" נשמע תלוש, היום מדובר על מציאות שהולכת ונרקמת אל מול עיננו, ויש לו חלוצה מובהקת, אסתי שושן (41), שהקימה את עמוד הפייסבוק  "לא נבחרות לא בוחרות" בשנת 2012 וב-2015 חברה אליה אסתי רידר כדי לנסות לעשות את הבלתי יאמן –  לגרום לנשים חרדיות להגיד "לא" למשמעת מפלגתית. נקפוץ ארבע שנים קדימה ונגלה שהמורדות החרדיות חתומות על הישג חסר תקדים. בזכותן, בעתירה שהגישה עו"ד תמר בן פורת (57), הורה בג"צ למפלגת "אגודת ישראל" לשנות את התקנון שלה כך שנשים יוכלו להתמודד על תפקידים ולהתפקד למפלגה, וכעת ש"ס צפויה ללכת בעקבותיה. אז מה קרה בארבע השנים האלה, שאפשר את המהלך ההיסטורי?

 

להמשך קריאת הכתבה המקורית – לחצו כאן

אסתי שושן רוצה להוביל שינוי נשי בפוליטיקה החרדית

סמדר בנטוב 13:44 ,07/02/2019 אקטואליק החוויות שהיא עברה קרא עוד...

סמדר בנטוב 13:44 ,07/02/2019 אקטואליק

החוויות שהיא עברה ,מביתה בצפת ועד העבודה בתקשורת החרדית ,הביאו את אסתי שושן להחליט לעשות שינוי בשיח החברתי ,בלראות נשים חרדיות בעמדות מנהיגות .כעת רוצה לשנות את דעתו של הרב נויגרשל ,שטען לפני כמה שנים ש"נשים חרדיות הרוצות ייצוג פוליטי הן סכיזופרניות." אסתי" :אני רוצה להביא בפניו את הקולות מהשטח ,אולי הוא ישנה את ההבחנה ."ראיון

 

אסתי שושן כבר מנסה להביא במשך שנים שינוי בגישה לנשים החרדיות ,בעיקר בקשר לפוליטיקה החרדית ,אולי להביא נשים חרדיות למפלגות החרדיות .כעת היא מדברת על הכל בראיון מיוחד. אסתי שושן ,נשואה, אמא לארבעה ילדים .היא גדלה בצפת ,בת בכורה למשפחה ברוכת ילדים .אבא שלה ,רב פוסק הלכה ואיש ציבור ,שנתן את חייו להפצת תורה. בית אמיתי של תורה .הוריה היו בין החרדים הראשונים שהגיעו לצפת בתחילת .זה היה גרעין ראשון של אברכים שלמדו בכולל במירון ועסקו בקירוב 70- שנות ה רחוקים .מאז ילדותה נשמה את תנועת התשובה הגדולה שהתפתחה בשנות השמונים מהצד של העוסקים בקירוב ובהפצת תורה. אסתי למדה בבית יעקב ,והיא זוכרת את הימים בהם היו כל כך מעט חרדים בצפת והכיתות היו קטנות כל כך" .היו בבית הספר גם חרדיות וגם ילדות עם טלוויזיה בבית ,זה היה עולם אחר ,"היא אומרת.

בכיתה ח 'הוריה החליטו לרשום אותה לסמינר הרב וולף בבני ברק .האופציות באותם ימים כמעט לא היו קיימות ,ובזמן שרוב חברותייה המשיכו לסמינר גור בחצור ,היא למדה בסמינר הבני ברקי הידוע ,והייתה חוזרת הביתה פעם בשלושה שבועות מהפנימיה.

מה היתה התחלת דרכך?

"במשך כמה שנים עבדתי בארגון קירוב רחוקים בצפון .למדתי עיצוב והתחלתי לעסוק בגרפיקה ,פרסום ובקופירייטינג .תמיד כתבתי ,אבל את היכולת שלי לכתוב ולהשפיע גיליתי באקראי ,הייתי גרפיקאית במקומון חרדי נידח שסבל ממחסור בתוכן ,הגדלתי ראש והתחלתי לפרסם טורי דעה בנושאים אקטואלים ופוליטיים, הרבה לפני העידן בו כל אחד הביע דעה בפייסבוק .כתבתי בשם בדוי והסתרתי את זהותי כאישה ,הרגשתי שאנשים מתעניינים במה שיש לי לומר .אחרי כמה שנים התחלתי לכתוב באחד מהשבועונים החרדים במדור הדעות ,כמובן תחת הסתרת הזהות שלי כאישה ,בהמשך גיליתי שכנים נוספים למדור הדעות שהיו בעצם שכנות .לכולנו נאמר שמוטב להסתיר את העובדה הזו שאנו נשים ,כדי שפשוט ייקחו אותנו ברצינות."

איך הגעת לפוליטיקה?

"לא הגעתי מעולם לפוליטיקה ,אבל כן התחלתי בגיל מוקדם לפתח תודעה פוליטית .לא במובן המפלגתי הצר ,כי עד שפתחתי את יוזמת" לא נבחרות ,לא בוחרות "הצבעתי לש"ס ,אלא במובן הרחב ,החברתי ,להבין את הפערים החברתיים ולתהות למה זה נראה כך. אני לא חושבת שהייתי מפתחת תודעה פוליטית ובהמשך גם מגדרית ומעמדית ,אלמלא גדלתי כילדה ונערה מזרחית במוסדות לימוד אשכנזים .דומה שעברתי בכל הקשת החרדית ,בגן למדתי בחב"ד, בית הספר היסודי שלנו היה עם אוריינטציה חסידית ,ובסמינר זה היה ליטאי הרד קור .אז אפשר לומר שתופעות של גזענות בוטה שלצערי נתקלתי בה במוסדות החינוך החרדים פיתחה אצלי חוש ביקורת ורצון לצדק ולקול למי שמנעו זאת ממנו.

"היה לי קשה מאוד לחוות את פרשת עמנואל ,וכאחת שעבדה בתקשורת החרדית ובעולם הפרסום החרדי ,התקשיתי לקבל את ההתגייסות ההמונית לתמיכה במהלך כל כך איום של הרמת קיר בין ילדות מזרחיות לאשכנזיות .את ההחלטה של החסידים ללכת לכלא ובלבד שהילדות שלהם לא ילמדו עם ספרדיות ,זו מבחינתי היתה נקודת שבר עמוקה ,אחריה זה היה תהליך הבשלה של שנתיים בהם הבנתי שאני רוצה לעשות שינוי."

מה היה הצורך?

"הרגשתי כל הזמן שיש פער בלתי נסבל בין מה שאנשים אומרים בשיחות ביניהם, בין המצוקות של נשים ,משפחות אברכים בהם נתקלתי לבין מה שהוצג כלפי חוץ. חייתי בפריפריה החרדית ,ראיתי את המצוקה ,את העוני ,את הנשירה של טובי הבנים שמוסדות החינוך לא היו מסוגלים לתת להם מענה ,שמעתי את חוסר הנחת והרצון לשנות כל הזמן .אבל הרגשתי שידי וידי חברותי כבולות .לימים התחדדה בי ההבנה שאנו פשוט לא קיימות סביב שולחן מקבלי ההחלטות ,גם אלה החרדים וגם אלה שלא ,לא כי הם רעים ומושחתים ,אלא כי הם לא התרגלו לדבר ולשמוע מה מטריד נשים ומעולם לא חשבו להקצות משאבים לטיפול בבעיות קריטיות שנתפסות כ"בעיות של נשים ,"כמו העדר תעסוקה ,עושק של עובדות חינוך ,העדר מלגות לסטודנטיות ,בעיות בריאות רווחות ,אלימות במשפחה ,נפגעות ונפגעי עבירה ועוד .נציגינו יודעים יפה מאוד לטפל במשברי השבת ,הגיוס והגיור ,אבל המצוקות החברתיות האלה זרות לשיח שלהם .הבנתי שאם אנחנו רוצות לשנות, צריכות קודם כל קול ,נשים משלנו בפוליטיקה .תרצו או לא ,שם אפשר להזיז דברים."

מה האג'נדה שלך ,של" נבחרות?"

"יש מנהיגות רוחניות חרדיות .אולי אין מספיק תלמידות חכמות שמכירות את השיח ההלכתי תורני על בוריו ,וזה יעד חשוב ,אבל קודם הייתי רוצה לראות נשים חרדיות בעמדות מנהיגות אזרחית ,פוליטית ,חברתית .הצבתן שם תתן לפני הכל מענה לצרכים חברתיים שהם בגדר פיקוח נפש .חשוב לי לטפח דור של מנהיגות חרדיות עם מודעות פוליטית גבוהה ,עם תשוקה לעשיה חברתית ולתת להן כלים לעשיה הזו."

מה הייתן רוצות לשנות במגזר שלנו?

"המגזר שלנו הוא מופת לכל כך המון דברים טובים ,לחסד ,לסולידריות, לקהילתיות .כל הערכים הללו יכולים להתפתח ולהיות מגדלור לאחרים אם נשכיל לפתח מנגנוני ביקורת פנימיים ,עיתונות ותקשורת שיודעת גם להאיר פינות אפלות. זו לא חולשה ,זה כוח ,המציאות בה אנו נוטים לטפוח על שכם של עצמנו ולחשוב ולספר לעולם שהכל מצויין אצלנו היא מציאות מסוכנת שיכולה להוביל להתפרקות ולניוון חברתי במיוחד בזמנים של עידן המידע".

האם יצא לכן להוביל מהלך בתקופה לפני הבחירות הנוכחיות?

"יש כמה מהלכים שהובלנו ואנחנו מובילות ,בינהם המעורבות הגבוהה בבג"צ האחרון שבעקבותיו הורתה ועידת אגודת ישראל בצעד היסטורי להסיר מתקנון המפלגה את הסעיפים המדירים נשים .מהלך שאנו שותפות לו בשלוש וחצי השנים האחרונות.

"אנחנו לא תמימות בכלל ,לרגע לא חשבנו שאחרי שלוש וחצי שנים של מאבק על שמירת התקנון ,אגודת ישראל תפתח את שעריה לנשים ,ממש לא .המהלך המשפטי הוא חוליה בשרשרת של פעולות הסברה תמידיות ,של הכשרת מנהיגות חרדיות ,של פעילות בוועדות בכנסת ,הפצת תודעה בתקשורת בארץ ובחו"ל למציאות הזו .אני מאמינה שבמבט קדימה לשנים הבאות נוכל בעזרת השם לחולל את השינוי בו נראה נשים חרדיות חלק בלתי נפרד מהעשייה למען הציבור בפוליטיקה הארצית והמקומית ,בהתחלה במפלגות לא חרדיות אחר כך גם במפלגות שלנו ,אני בטוחה שכשנהיה שם ,זה יהיה כל כך מובן מאליו שלא יבינו על מה היה צורך להיאבק."

סיפור מרגש מהעבודה שלך?

"בשבוע שעבר התקיים יום מיון וחשיפה ראשוני לתוכנית המנהיגות שלנו "הנבחרת ,"אותה אנו מובילות זה שנה שניה עם ויצ"ו .הוצאנו קול קורא ,קיבלנו עשרות פניות מכל רחבי הארץ ,נשים חרדיות שכותבות לנו" :אנחנו רוצות לשנות, להשפיע ,להיות חלק מהעשייה הציבורית ."אבל הכי מרגש היה לשבת עם קבוצת הנשים הראשונה שהגיעה ,להקשיב לסיפורים שלהן ולהבין שהשיח שלנו חילחל עמוק .נשים מכל הקשת החרדית ישבו שם ,מודרניות וכאלה שלא ,חסידיות, ספרדיות ,ליטאיות .הן רוצות לשנות ,הן רוצות להנהיג .ישבנו שם נשות הצוות מויצ"ו ומנבחרות וקשה היה לא להזיל דמעה מול העוצמות האלה .הלוואי שיכולתי לפתוח כמה קבוצות ולענות על הביקוש."

מה את רוצה להוביל ?איזה אוכלוסיה את רוצה לסחוף אחרייך?

"אני רוצה את הנשים שבוער להן הרצון לעשיה אמיתית .כאלה שהחיים לימדו אותן אחריות ומנהיגות ,שמונעות מרצון טוב ואמיתי ,אלה הנשים שהייתי שמחה שיובילו איתנו שינוי שיעשה רק טוב לציבור שלנו."

מי הההשראה שלך?

שרה שנירר .גדלתי על דמותה ,החלטנו לשים אותה – "בלי ציניות ,הכי אמיתי בלוגו שלנו ,כי היא הובילה מהלך אמיץ שחטפה עליו לא מעט ביקורת .המשפט המיוחס לה אותו אמרה לתלמידותיה בעת שחטפו אבנים ברחוב" מהאבנים האלה נבנה את בית יעקב "זה המשפט שמניע אותי."

עם מי היית רוצה לשבת לקפה?

"עם הרב נויגרשל ,הוא טען לפני כמה שנים שנשים חרדיות שרוצות ייצוג פוליטי הן סכיזופרניות .אני רוצה להביא בפניו את הקולות מהשטח ,אולי הוא ישנה את האבחנה."

במילה אחת אישה היא:

"אדם .לטוב ולרע."

פוליטיקאים חרדים, תכירו: אלימות נגד נשים

פעם הם רק עצמו עיניים, התעלמו, מילאו פיהם מים, שידרו לציבור קרא עוד...

פעם הם רק עצמו עיניים, התעלמו, מילאו פיהם מים, שידרו לציבור שלהם שזה לא קיים. עכשיו זה כבר הגיע ללחיצת ידיים חמימה עם עבריין מין

השבוע התפרסמה תמונה של סגן שר החינוך מאיר פרוש בביקור אצל עבריין המין המורשע, הרב אליעזר ברלנד. המראה של לחיצות ידיים הדדיות והחיוכים (ולא בפעם הראשונה), כאילו דבר לא נפל בישראל, ממחיש באיזו קלות מתייחסים נבחרי הציבור החרדים לעבירות מסוג זה.

כמה שעות קודם אישרה הממשלה תוספת תקציב של 50 מיליון שקל למאבק באלימות נגד נשים, כחלק מתגובתה לגל המחאה הציבורי הגואה. תקציב זה מבטא את העובדה שהסיעות השונות בכנסת היוצאת לא נותרו אדישות מול אירועי רצח הנשים ותנועת MeToo. אבל מול העובדה שכל גווני הקשת הישראלית השמיעו התייחסות לאלימות במשפחה ולתקיפות מיניות, הנציגות הפוליטית החרדית בחרה למלא את פיה מים, משל התופעות הללו פוסחות על קהילותינו.זו אינה הפעם הראשונה שחברי הכנסת והסיעות החרדיות בוחרים להתעלם מנושאים הכרוכים בציפור הנפש, בנפגעי עבירה, קרבנות התעללות שברובם נשים וילדים.

בדיקה פשוטה על אודות פעילותם בוועדות השונות מראה אף היא כי הם מדירים את רגליהם, וחשוב מכך את קולם והשפעתם, מכל ועדה הקשורה לנשים, לאלימות, ולתקיפות מיניות. אין ולו ח"כ חרדי אחד שניתן לראות במסגרת עשייתו הפרלמנטרית פעילות למען זכויות נשים, וכאמור גם אין בנמצא ולו אחד מהם שנרתם למאבק באלימות כלפי נשים בתוך המשפחה, שלא לדבר על המאבק באונס ועבירות מין.

אבל עבור הציבור החרדי, שאותו הם מתיימרים לייצג, הנושאים הללו הם מהותיים ביותר. אלימות כלפי נשים במשפחה לא פוסחת על שום מגזר, כולל החברה החרדית. לא זאת בלבד, לאלימות במשפחה יש מאפיינים ייחודים משלה בחברה החרדית, למשל אלימות רוחנית שמשמשת כלי לדיכוי ושליטה. יש נשים חרדיות שבעליהן מטיחים בהן שהן לא ראויות להדליק נרות שבת או להתפלל – אמירות שבעולם הערכים האמוני שעליו גדלו והתחנכו, מהוות פגיעה נפשית קשה ומתמשכת.

לאלימות הרוחנית מצטרפת גם אלימות כלכלית. החברה החרדית מחנכת נשים להיות אימהות טובות ושותקות הנושאות בנטל הפרנסה המשפחתי, בכדי לאפשר לבן הזוג את יישום המטרה הערכית האמיתית בחיים – לימוד תורה. כל זה יוצר אקלים חברתי, קהילתי ומשפחתי המעודד לא אחת גדילתן של תופעות פסולות כמו אלימות כלכלית, שלרוב מצטרפות אליה רעות חולות אחרות.

עד השנים האחרונות נהגנו בחברה החרדית לטאטא את התופעות הללו מתחת לשטיח, שהרי כל עוד לא מדברים על זה, כנראה שזה לא קיים. מציאות זו העצימה את תחושת הבדידות והכאב של הנשים החרדיות הנמצאות במעגל האלימות, שחשות שהן לא מעניינת איש.בעולם שבו הנושא לא מדובר בזירה הציבורית, לא מוזכר בספרים ובעיתונים שהן קוראות, וכאמור לא נמצא בסדר היום של נבחרי הציבור של המגזר – מעמיק קשר השתיקה ומביא להחרפה של תופעות מעין אלו, כאשר הגברים המתעללים לא מגיעים על עונשם וחלקם אפילו לא מודעים לכך שהם נוהגים באופן פסול.המאבק באלימות כלפי נשים חרדיות הוא אחד מנושאים רבים שהפוליטיקאים החרדים לא עוסקים בהם בשל היעדר ייצוג נשי בשורות מפלגותיהם. עניין זה מחדד את העובדה שתופעת הדרת הנשים החרדיות מהפוליטיקה היא לא רק סיפור של דמוקרטיה וזכויות אדם, אלא היא סיפור הכרוך בדיני נפשות ממש, וכך ראוי ונדרש שנתחיל להתייחס אליה.

  • אסתי שושן היא יו"ר ומייסדת תנועת "נבחרות", הפועלת לקידום מנהיגות נשית חרדית בפוליטיקה

לקריאת הכתבה – כאן

נייר עמדה: העדר ייצוג נשים חרדיות בכנסת ובצמתי קבלת החלטות בישראל

סוגיית העדר ייצוגן של נשים חרדיות בכנסת. מצביע על הפגיעה קרא עוד...

רקע:

מספר הנשים בכנסת ה-20 הוא מהגבוה ביותר שידענו (32 חברות כנסת). עם זאת, נראה כי הייצוג הנשי בישראל עודנו חלקי ומוגבל. אומנם החלטה לאפשר לנשים לבחור ולהיבחר התקבלה על ידי "אספת הנבחרים" ב- 1926, אך כבר אז נדרשו נשים חרדיות להצביע נגד קבלת זכויות הצבעה לעצמן. בהמשך ישיר,  נכון לכנסת הנוכחית,  יש רק קבוצה אחת שאינה יכולה לממש את זכותה הדמוקרטית לייצוג, ולכן קולה הפוליטי אינו נשמע וצרכיה אינם מיוצגים בהתאם: נשים חרדיות.

במדינת ישראל קיימת אי הלימה מתמשכת  בין הזכות האקטיבית לבחור ובין הזכות הפסיבית להיבחר. בידי נשים חרדיות יש כעת את האפשרות לבחור בלבד, ונמנעת מהן הזכות להיבחר אף במפלגות האמורות לייצג את צרכיהן. חוסר הייצוג והעדר קול נשי חרדי קיים לא רק בכנסת אלא גם בכל מרחב ציבורי משמעותי וצמתי קבלת החלטות מרכזיים: לנשים חרדיות אין קול מוניציפאלי,  במיוחד בערים החרדיות בהם מתקיימות מועצות עיר בהן מכהנים גברים בלבד כנציגי ציבור. בכך הן ממודרות הלכה למעשה,  מכל מעגל קבלת החלטות והשפעה ציבורית.

בשלב זה ישנה התעלמות מטיפול בסוגיה מצד המערכת הפוליטית והחקיקתית, לצד הצגת התופעה כ"עניין פנים מגזרי", בכל הנוגע להתמודדות עם הבעיה, בין היתר מתוך שיקולים פוליטיים ורצון להימנע ממחלוקת עם חברי הכנסת החרדים.

מי נפגע מהמצב?

  1. נשים חרדיות: (קרוב לחצי מיליון מאזרחי מדינת ישראל). חוסר הייצוג משליך על מעמדן האישי והקהילתי, על תדמיתן העצמית ועל זכויותיהן הבסיסיות כאזרחיות המדינה. הוא מוביל לצמצום האפשרויות למימוש עצמי וכלכלי, ולהדרה מתמשכת ממוקדי קבלת החלטות במגזר ובמדינת ישראל. אופני הפגיעה המתמשכים בנשים חרדיות הם רבים: הן  עובדות בשיעור גבוה מממוצע התעסוקה הארצי בקרב נשים (79.5%) אך מרוויחות בין 30% ל- 40% פחות מאישה ישראלית ממוצעת. ההתפלגות התעסוקתית שלהן נמוכה, והן סובלות מפגיעה מתמשכת וממוסדת בתנאי העסקה שלהן. ("חממות" העסקה נצלניות ייחודיות לחרדיות, אי תשלום שכר מלא, פיטורין לא חוקיים, מניעת צבירת ותק ועוד). על אף שמדובר במגזר עם שיעורי עוני גבוהים, תלות  גבוהה בקצבאות ובתמיכות , ושיעור זכאות נמוכה בישראל לתעודת בגרות מקרב גברים ונשים כאחד משאבי הממשלה הנוגעים לנגישות להשכלה גבוהה וקידום תוכנות תעסוקה מופנים באופן כמעט בלעדי לגברים חרדים, על אף שהן משתכרות בשיעור נמוך משמעותית מגברים חרדים. נשים חרדיות אף סובלות מבעיות בריאות ייחודיות ביניהן שיעור תמותה גבוה מסרטן שד עקב גילוי מאוחר.
  1. כלל  הנשים בישראל: אי השתתפות של נשים חרדיות בייצוג, מקטין את ייצוגן של כלל הנשים בבית הנבחרים. הוא פוגע במרחב הציבורי ובנראות של כלל האזרחיות בתוכו, וכן  משמר דפוסים פוגעניים כלפי נשים אשר מחלחלים לכלל החברה הישראלית ומונעים קידום שיויון מגדרי בישראל. אופני הפגיעה הללו כבר הובילו לחיבור דו"ח משרדי בנושא, אשר קבע כי הדרת נשים: "מערערת את הנחות היסוד עליהן מושתת המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, המכיר בערכו האנושי של האדם באשר הוא אדם". חקיקה לקידום שוויון מגדרי בייצוג במוסדות פוליטיים נבלמת על ידי המפלגות החרדיות פעם אחר פעם מחשש ליצירת תקדים.
  2. מדינת ישראל ותדמיתה הדמוקרטית: העובדה כי מפלגות מדירות נשים חברות בכנסת ישראל ואף יושבות תדיר סביב שולחן הממשלה הינה פגם בדמוקרטיה הישראלית והפרה של החוק הבינלאומי אליו מחויבת המדינה. האמנה לביטול האפליה נגד נשים משנת 1979, אשר נחשבת למגילת זכויות האדם הבינלאומית לנשים, מעגנת את זכותן של נשים להשתתפות בחיים הציבורים.  האמנה מדגישה כי המדינה מחויבת לנקוט באמצעים מתאימים כדי לבטל כל אפליה בזכותן לבחור או להיבחר בתנאים שווים לתנאי הגברים. לאחרונה אף פסק בית המשפט האירופי לזכויות אדם נגד מפלגה נוצרית דתית בהולנד שסירבה לכלול בתוכה נשים והטיל חובה חד משמעית על המדינה לתקן את העיוות. ישראל היא המדינה היחידה שמפרידה כיום בין הזכות האקטיבית לבחור לבין הזכות הפסיבית להיבחר, זאת לאחר שבבחירות שנערכו בסעודיה בדצמבר 2015 השתתפו לראשונה נשים הן כבוחרות והן כמועמדות. כ-1000 נשים הציגו את מועמדותן בבחירות האחרונות, 18 נשים נבחרו למועצות מקומיות והמספר אמור לגדול עם רפורמות שצפוי לבצע המלך במהלך שנת 2016.

נשים חרדיות. תמונת מצב חברתית:

על מנת לחזק את האתוס של חברת הלומדים החרדית, יצאו הנשים החרדיות לעבוד ולפרנס את משפחתן. עם הגידול שחל במספר לומדי התורה נוצר צורך קריטי בהרחבת מקורות התעסוקה וההשכלה. כך מצאו את עצמן הנשים החרדיות במגוון תחומי עיסוק: בכלכלה, בפרסום, בניהול עסקים, בעיתונאות, במשפט. מלבד מעגלי קבלת ההחלטות וכוח ציבורי ופוליטי.  אמצעי התקשורת הממסדיים מהווים כר פורה להטפות המשמרות את מיקומן הנחות בספרה הציבורית . בעיני "נבחרות" זהו  מעגל היזון חוזר מסוכן של "איון" וחסימת אופק לביטוי עצמי מלא, העדר תודעת זכויות ושלילתן בידי הממסד המגזרי באצטלה דתית.

בכנסת ישראל, בכרטיס הביקור הדמוקרטי של המדינה, פועלות שתי מפלגות מדירות נשים. שעה שבבחירות לכנסת ה-20 התמודדה מפלגה מדירת נשים נוספת וכפסע היה בינה לבין לעבור את אחוז החסימה. מפלגת יהדות התורה מתהדרת גם בתקנון שלה בסעיף המדיר נשים  שלאחרונה אמר עליו בג"צ כי הוא אינו חוקי ונוגד את ערכי השוויון, וביקש מהיועמ"ש לתת את חוות דעתו מדוע אין המדינה פועלת לשינוי התקנון שמפלה נשים חרדיות בפרט ואף מהווה עלבון ופגיעה בנשים בישראל בכלל.

אחד התירוצים הידועים הוא "כל כבודה בת מלך פנימה" והתהדרות בנימוקים  של צניעות. אך נשים חרדיות כאמור, כבר מזמן אינן צפונות בין כתלי ביתן. לחברי הכנסת החרדים אף אין בעיה לעבוד בצמידות לנשים חילוניות וחרדיות גם יחד. עמדת "נבחרות" היא כי מפלגות ש"ס ו"יהדות התורה" מסתתרות מאחורי טיעונים הלכתיים שאינם ברי תוקף. טענות על "נורמות מגזריות", שכפי שהכריע בג"צ בעניין "רדיו קול ברמה", אין בכוחן להדיר נשים ממרחבים ציבוריים.

למרות היות חברי הכנסת החרדים פרלמנטרים טובים וראויים, המציאות מוכיחה כי ענייני הנשים החרדיות לא עומדים בראש מעייניהם. דוגמא נוקבת לכך הייתה היעדרותם מדיונים בוועדה למעמד האישה ובמיוחד בנובמבר 2014 בדיון על בריאות האישה החרדית. "הכיסא הריק" הצביע יותר מכל על חשיבותן של נשים חרדיות בעיני נבחריהן. אירוע זה היה אחד ממנועי הצמיחה שעוררו מחדש את מחאת "לא נבחרות לא בוחרות" בבחירות לכנסת ה-20.

למה דווקא ייצוג במפלגות חרדיות?

  • בפשטות, מאחר ונשים מהוות לפחות 50% מסך מצביעי המפלגה.
  • זהו ביתן האידאולוגי של הנשים החרדיות. הן מבקשות להישאר חלק ממנו, לא רק כבוחרות, אלא גם כנבחרות.
  • רק מתוך המפלגות החרדיות יהיה לנשים חופש פעולה מלא להשפיע ולסייע בתוך החברה, ללא מידור, או התייחסות אליהן כמי שמגיעות "מן החוץ".
  • חברת כנסת חרדית, היא סימבול למקומה של האישה החרדית בחברתה ובחברה הישראלית. היא ביטוי ליכולת של כל נערה ואישה חרדית לממש את עצמה באופן מלא, ולהביא לידי מימוש כישורי הנהגה, מעורבות ואחריות לשיפור מצבן של נשים חרדיות, ושל פני החברה הישראלית כולה.

המלצות "נבחרות":

  • אנו מבקשות מחברות וחברי הכנסת לחבור אלינו. וליצר קואליציה בנושא, תוך מחויבות אישית וערכית לייצוגן של כלל נשות ישראל בכנסת בכללן, נשים חרדיות.
  • כינוס ישיבה בוועדה לקידום מעמד האישה (ומעקב שוטף ופעיל) בנושא ייצוגן של נשים חרדיות בזירה הציבורית.
  • העלאת הנושא בכל מפגש עבודה מול חברי כנסת חרדים והתעלות מעל שיקולים פוליטיים.
  • קידום חקיקה אשר תמנע אפליה מגדרית ותעודד שילוב נשים בכנסת בכל המפלגות.
  • על שרת המשפטים איילת שקד והשרה לשווין חברתי גילה גמליאל לקחת את נושא העדרו המתמשך והבוטה של פלח אוכלוסייה נרחב מהזירה הפוליטית כבעיה הדורשת התייחסות ופתרון חוקי ופוליטי.
  • קריאה ליועץ המשפטי לממשלה לנצל את ההזדמנות שהניח לפתחו בג"צ ולפעול למחיקת סעיף מפלה ומדיר מתקנון "אגודת ישראל" ואמירה ברורה כי מפלגות בעלות תקנונים המפלים נשים לא יתקבלו כחברות בכנסת ישראל.

ארגון נבחרות (ע"ר):

נשים חרדיות למען ייצוג, שוויון וקול במרחבים הציבוריים בישראל. נשות התנועה מובילות בין היתר את קמפיין המחאה "לא נבחרות, לא בוחרות" בשנים האחרונות.

לעיון במסמך עם מראי המקומות