Tag - נשים חרדיות

אש אש מדורה

שתיקת התקשורת החרדית מעידה על ניוון מנהיגותי – אסתי קרא עוד...

שתיקת התקשורת החרדית מעידה על ניוון מנהיגותי – אסתי שושן, הארץ 22.5.19

 

נכון לכתיבת שורות אלה, הרב ברלנד עבריין מין מורשע שישב בכלא ואף הודה בחטאיו ובניצול נשים שהיו נתונות לסמכותו מתכוון להדליק מדורה בטקס המסורתי בהר מירון, טקס אליו מוזמנים רבני קהילות נכבדים.

שוב עבריין מין מקבל לגיטימציה, הכרה, כבוד. שוב זעקת קרבנותיו נרמסת, שוב עבריינים אחרים מרגישים נוח לפעול.

 

האם מהלך זה מייצג את עמדת הרוב החרדי? וודאי שלא. ברוב המקומות יש בוז ורתיעה למעשים אלה. איפה הכל מתאדה? בפוליטיקה החרדית ובתקשורת החרדית שהיא חלק בלתי נפרד ממנה, שנותנת יד, אם בשתיקה רועמת ואם בהשתקה אגרסיבית.

 

רק לאחרונה נתוודענו לכך שח"כ יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות בתואר, שר הבריאות בפועל, השתמש במנגנוני הכוח שלו על מנת לסייע לעברייני מין שונים רובם מהמגזר החסידי חרדי, על מנת לתת להם הקלות שונות בתנאים. חודשים ספורים קודם חשף יאיר שרקי דיל פוליטי בין חסידי הרב ברלנד למפלגת יהדות התורה. בדיל הזה ברלנד יקבל תעודת כשרות ויחזור לקונצנזוס החרדי בתמורה לתמיכתו במפלגה בבחירות בירושלים.

וזה הסיפור. זה הכיעור.

 

עברייני מין יש בכל מקום. גם בציבור החרדי המודעות קיימת ומתעוררת למרות הטאבו הנוקשה בנושאים האלה ובעיסוק בהם. אך כשזה מגיע למעלה אל מוקדי הכוח המגזריים, סולם הערכים החרדי במהותו האמון על קדושה וצניעות מתעוות עד ללא הכר. עבריינים שחטאו גם בהיבט המוסרי ערכי והרסו חיים של נשים וילדים, וחטאו גם כלפי שמיים בעבירה שנמצאת בקטגוריה הדתית החמורה ביותר "יהרג ואל יעבור" נאמר על מעשים שכאלה, פתאום כשמדובר במישהו עם פוטנציאל אלקטורלי, עם מספיק כוח וכסף לקנות שתיקה, המעשים נמחלים.

שלא יהיו לכם אי הבנות. עברייני מין ממעמדות נמוכים בקהילה החרדית לא זוכים למחילה, ויש לא מעט דרכים בהם הקהילות החרדיות יודעות לסגור איתם חשבון. איש לא יחשוב לעזור להם או להקל בעונשם. המצב משתנה כשמדובר באנשים מהמעמדות הנכונים עם הקשרים בצמרת ההנהגה הפוליטית עסקנית שיכולים לתת להם מענה.

 

הרב ברלנד הוא לא הסיפור. עברייני מין יש בכל מקום וזו כנראה רעה חולה שכל חברה נאלצת ותיאלץ להתמודד איתה. הסיפור הוא הניוון המנהיגותי, השחתת הכוח והשררה וקניית השתיקה של לבלרי התקשורת החרדית שיודעים היטב לצאת חוצץ נגד מה שמשתלם להם, ובכך מתעלמים אפילו נגד מהלכה מפורשת "במקום בו יש חילול שם שמיים, אין חולקין כבוד לרב".

 

ימי העומר הם ימים של אבל וחשבון נפש על עבירות שבין אדם לחברו, עבירות עליהם אין כפרה, עד שלא ירצה את חברו. בימים האלה זעקת קרבנות העבירה המושתקים, המנודים נשמעת ומהדהדת, נשים בעיקר, אך גם ילדים וגברים שמצאו עצמם מנוצלים ומותקפים על ידי בעלי כוח שהסביבה האדירה את כוחם יותר בשל שיקולים הרחוקים מכל ערך יהודי, מוסרי ואוניברסלי.

 

תעלה המדורה.

 

לקריאת הכתבה – כאן

הנבחרת בבית הנבחרים

הפיאות והשביסים כבשו את הכנסת. קבוצת #הנבחרת עתודת מנהיגות קרא עוד...

הפיאות והשביסים כבשו את הכנסת.

קבוצת #הנבחרת עתודת מנהיגות חרדיות מבית נבחרות וויצו, ביקרה היום בכנסת ישראל, יחד איתן ביקרו בכנסת קבוצות מנהיגות של ויצו, נשים דרוזיות מדליית אל כרמל וקבוצת מנהיגות מת'א גבעתיים.

שמענו את ח"כ סתיו שפיר מהעבודה, שסיפרה על המחאה החברתית ועל הרגע שהבינה שהיא חייבת להכנס לפוליטיקה כדי לפעול לשינוי ועל פעילותה הפרלמנטרית להגברת שקיפות בתקציב המדינה.

ח"כ עידית סילמן מהבית היהודי הגיעה למסור דברי ברכה והצהירה על מחוייבותה לנושאים חברתיים ולטוב משותף.

ח"כ קטי שטרית מהליכוד ישבה עם נשות הקבוצות ושמעה מהן על הנושאים שכל אחת מקדמת, סיפרה על מאבקה ארוך השנים להגיע לכנסת, היא ריגשה אותנו מאוד בסיפורה האישי ובאמונתה בצדקת הדרך.

ומה שהכי ריגש אותנו, שבמהלך הסיור, מדריכת הסיורים כחלק מהמידע השגרתי על הכנסת ואופיה, סיפרה על המאבק של הנשים החרדיות בהדרתן מהפוליטיקה, ועל לא נבחרות לא בוחרות.

אורחת לרגע – מתוך הנבחרת

לכל מיזם חברתי יש סיפור, איך כותבים ומציגים אותו, איך קרא עוד...

לכל מיזם חברתי יש סיפור, איך כותבים ומציגים אותו, איך אורזים את המסרים בתוך תבניות עתיקות סיפוריות של מסע הגיבור מול קונפליקטים.

יחד עם מילה פינקלשטיין האגדית טעמנו מאומנות הסטוריטלינג והטמענו בתוך המיזמים החדשים שמתבשלים בנבחרת המנהיגות שלנו.

 

במפגש הזה, כמו בכל מפגש נחשפנו לסיפורים אישיים מטלטלים של שתיים מחברות הקבוצה. נשים שחוצבות דרך משמעותית באתגרים לא פשוטים.

 

השבוע היתה לנו אורחת חשובה שמסיבות מובנות לא נחשוף את שמה.

מ. היא מורה בבית יעקב באחד הריכוזים החרדים בארץ, היא הצטרפה אלינו אתמול למפגש. וזה חלק מרשמיה אחריו.

 

"לא פעם אנו נחשפות או עדות לחוויות מסעירות כאלה שלוקחות אותך לחשוב להנות להודות או אפילו לבכות יש בהם משו שמציף רגש ואת מוקסמת ונעתקת.

ובנשימה אחרת יש חוויות המגיעות יזומות חוויות שכבר אכשהו יודעי דבר סיפרו לך ואת מוכנה אליהם.. משערת את תוכנן ומוכנה לכל תרחיש…

הוזמנתי להיות אורחת הבית של קבוצת "נבחרות" לכבוד ולעונג נחשבה הזמנה זו בעיני…

שערתי בנפשי ובדעתי את אשר צפוי לי: נשים דעתניות יש להן מה לומר והן שחות(תרתי) סביב ..מנסות לנתב את דעתן בין דעת ההמון..והאוטומציה.

כך חשבתי…

עד שראיתי את שברי תיקרת הזכוכית ששברתן

שמעתי את קולכן הנעים העקרוני הדעתני ויחד עם זאת קשוב, מכבד, מכיל.

ואז הרגשתי שאתן יחד וכל אחת בנפרד פורצת דרך ברמה אישית רעיונית מנטלית וציבורית והתרגשתי מהשיח מהרמה מהאיכות והצמיחה שניבטה מכל שבב זכוכית שניפצתן בכל הנקשר במושג נשים ומקומן.

תודה לך מ. על החיזוקים, אבל בעיקר לנשות #הנבחרת עתודת מנהיגות חרדיות, המנפצות תקרות, החולמות, העושות, המבררות ושואלות ולא מוותרות. כשעל כולן מנצחת מנחה אלופה אחת, שלי רפפורט.

מחשבות על אקטיביזם חרדי – הרב בצלאל כהן

כותב הרב בצלאל כהן בעקבות פאנל "תיקון עולם, גירסת קרא עוד...

כותב הרב בצלאל כהן בעקבות פאנל "תיקון עולם, גירסת השטח" שהתקיים אתמול במסגרת #הנבחרת עתודת מנהיגות חרדיות. שעליו נספר לכם בפוסט נפרד.

 

מחשבות על אקטביזם חרדי

 

לפני 9 שנים הוקמה ב"מכון מנדל" תכנית "שלוחי ציבור" לפיתוח מנהיגות בקהילה החרדית ביוזמתה ובניהולה של גב' נעמי פרל, הייתה זו כמדומני התכנית הראשונה שנועדה למטרה זו. תכנית זו התרחבה בהמשך גם לאוניברסיטה העברית, ועד היום השתתפו בה להערכתי למעלה מ-200 אנשים ונשים מהקהילה החרדית.

עם השנים הוקמו תכניות נוספות ע"י גופים שונים, כדוגמת גשר, קרן תקווה, מעוז, מכון שחרית ועוד כיו"ב, ובשנה האחרונה כבר יצאה לדרך תכנית "משפיעים" במימון ממשלתי.

כפי שאני רואה את הדברים, ניתן לחלק את האנשים והגופים העוסקים בתחום לשלושה זרמים:

  1. שמרנים – אלו המבקשים שינויים קטנים וארוכי טווח, תוך זהירות מרבית ודיאלוג מתמיד עם המנהיגות הרבנית והפוליטית החרדית.
  2. אקטיביסטים – אלו הסבורים שיש צורך בשינויים גדולים בטווח קצר, ושיש לעשות זאת באופן חד וברור ללא מורא וללא משוא פנים.
  3. ניטרליים – אלו שאינם מכריעים בין העמדות, אבל מבקשים בכל דרך להימנע מחיכוכים.

באופן אישי אני נמצא בקבוצה השנייה, ואני נדרש לשלם על כך מחיר יקר מאוד. אולם אני מאמין שזוהי הדרך ההכרחית בעת הזאת, ושכל דרך אחרת לא תביא אותנו למחוז חפצנו.

לצערי אני מוצא את עצמי עם חברים מועטים לדעה ולמעשה, וביניהן אני חייב לציין את Esty Bitton Shushan הבלתי נלאית.

המפגש שהוזמנתי אליו אמש עם למעלה מ-20 נשים חרדיות, בעלות רצון עז לפעול לתיקון העולם שבו אנו חיים, היה בשבילי מרגש במיוחד. הרגשתי שיש בחדר אנרגיות של כור אטומי, ואני משוכנע שבכוחה של האנרגיה הזו להפוך את עולמנו למקום הרבה יותר טוב.

 

יישר כוחכן!

 

הרב בצלאל כהן פעיל בתחום השתלבות חרדים בשוק העבודה, בלימודים אקדמאיים ובצה"ל ופיתח מספר תוכניות בתחום. היה שותף בהקמת קרן ק.מ.ח המסייעת לאלפי חרדים להשתלב באקדמיה ולרכוש מקצוע.

הקים את הישיבה התיכונית 'חכמי לב' ועומד בראשה. חבר מערכת בכתב העת 'ארץ אחרת, פתח ומנהל את הפורום האינטרנטי 'אגודה אחת, משמש כיו"ר וועד המנהל של מכון 'שחרית' וחבר בתנועת 'פנימה'

אחת משלנו – פינה קבועה

נעמה מנגל, חברת הנבחרת 2019, כותבת את שעל ליבה לאחר תוצאות קרא עוד...

נעמה מנגל, חברת הנבחרת 2019, כותבת את שעל ליבה לאחר תוצאות הבחירות.

 

מי שמכיר אותי יודע כמה שמחה ומאושרת אני על התחזקות הגוש החרדי.

אבל יחד עם זאת כואב לי שנשים מורחקות מכל עמדת כח. קולן לא נשמע…

יש כ"כ הרבה נושאים בציבור החרדי שצריכים תיקון, שינוי, החל מהרחקת פדופילים וסוטים מן הקהילה ועד אלימות במשפחה.

מתקנים לגננות ובעיקר לסייעות בחינוך הרגיל ובטח בחינוך המיוחד ועד שכר ראוי לנשים בכל קשת המקצועות.

מעצירת יוקר המחיה בכלל ולמשפחות ברוכות ילדים בפרט.

מניצול קולם בבחירות של החרדים העובדים, חובשות הפאות הארוכות ועד הרחקתם מחמת מיאוס…

בתוך עמי אני יושבת, ולא! אני לא עונה על אף אחת מההגדרות הנ"ל. אבל עיניי רואות וליבי כואב…

הלוואי שבקדנציה הזו משהו ישתנה… מישהו מהח"כים של יהדות התורה יפתח את ליבו ויעשה מעשה.

הלוואי שבקדנציה הזו תכנסנה נשים משפיעות לכנסת ותפעלנה ולו במעט למען אחיותיהן הנשים.

 

שתיקת התקשורת החרדית מעידה על ניוון מנהיגותי

שתיקת התקשורת החרדית מעידה על ניוון מנהיגותי נכון לכתיבת קרא עוד...

שתיקת התקשורת החרדית מעידה על ניוון מנהיגותי

נכון לכתיבת שורות אלה, הרב ברלנד עבריין מין מורשע שישב בכלא ואף הודה בחטאיו ובניצול נשים שהיו נתונות לסמכותו מתכוון להדליק מדורה בטקס המסורתי בהר מירון, טקס אליו מוזמנים רבני קהילות נכבדים.

שוב עבריין מין מקבל לגיטימציה, הכרה, כבוד. שוב זעקת קרבנותיו נרמסת, שוב עבריינים אחרים מרגישים נוח לפעול.
האם מהלך זה מייצג את עמדת הרוב החרדי? וודאי שלא. ברוב המקומות יש בוז ורתיעה למעשים אלה. איפה הכל מתאדה? בפוליטיקה החרדית ובתקשורת החרדית שהיא חלק בלתי נפרד ממנה, שנותנת יד, אם בשתיקה רועמת ואם בהשתקה אגרסיבית.

רק לאחרונה נתוודענו לכך שח"כ יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות בתואר, שר הבריאות בפועל, השתמש במנגנוני הכוח שלו על מנת לסייע לעברייני מין שונים רובם מהמגזר החסידי חרדי, על מנת לתת להם הקלות שונות בתנאים. חודשים ספורים קודם חשף יאיר שרקי דיל פוליטי בין חסידי הרב ברלנד למפלגת יהדות התורה. בדיל הזה ברלנד יקבל תעודת כשרות ויחזור לקונצנזוס החרדי בתמורה לתמיכתו במפלגה בבחירות בירושלים.
וזה הסיפור. זה הכיעור.

עברייני מין יש בכל מקום. גם בציבור החרדי המודעות קיימת ומתעוררת למרות הטאבו הנוקשה בנושאים האלה ובעיסוק בהם. אך כשזה מגיע למעלה אל מוקדי הכוח המגזריים, סולם הערכים החרדי במהותו האמון על קדושה וצניעות מתעוות עד ללא הכר. עבריינים שחטאו גם בהיבט המוסרי ערכי והרסו חיים של נשים וילדים, וחטאו גם כלפי שמיים בעבירה שנמצאת בקטגוריה הדתית החמורה ביותר "יהרג ואל יעבור" נאמר על מעשים שכאלה, פתאום כשמדובר במישהו עם פוטנציאל אלקטורלי, עם מספיק כוח וכסף לקנות שתיקה, המעשים נמחלים.

שלא יהיו לכם אי הבנות. עברייני מין ממעמדות נמוכים בקהילה החרדית לא זוכים למחילה, ויש לא מעט דרכים בהם הקהילות החרדיות יודעות לסגור איתם חשבון. איש לא יחשוב לעזור להם או להקל בעונשם. המצב משתנה כשמדובר באנשים מהמעמדות הנכונים עם הקשרים בצמרת ההנהגה הפוליטית עסקנית שיכולים לתת להם מענה.

הרב ברלנד הוא לא הסיפור. עברייני מין יש בכל מקום וזו כנראה רעה חולה שכל חברה נאלצת ותיאלץ להתמודד איתה. הסיפור הוא הניוון המנהיגותי, השחתת הכוח והשררה וקניית השתיקה של לבלרי התקשורת החרדית שיודעים היטב לצאת חוצץ נגד מה שמשתלם להם, ובכך מתעלמים אפילו נגד מהלכה מפורשת "במקום בו יש חילול שם שמיים, אין חולקין כבוד לרב".

ימי העומר הם ימים של אבל וחשבון נפש על עבירות שבין אדם לחברו, עבירות עליהם אין כפרה, עד שלא ירצה את חברו. בימים האלה זעקת קרבנות העבירה המושתקים, המנודים נשמעת ומהדהדת, נשים בעיקר, אך גם ילדים וגברים שמצאו עצמם מנוצלים ומותקפים על ידי בעלי כוח שהסביבה האדירה את כוחם יותר בשל שיקולים הרחוקים מכל ערך יהודי, מוסרי ואוניברסלי.

תעלה המדורה.

אסתי שושן

 

לכתבה המלאה מעיתון הארץ – כאן

אסתי שושן רוצה להוביל שינוי נשי בפוליטיקה החרדית

סמדר בנטוב 13:44 ,07/02/2019 אקטואליק החוויות שהיא עברה קרא עוד...

סמדר בנטוב 13:44 ,07/02/2019 אקטואליק

החוויות שהיא עברה ,מביתה בצפת ועד העבודה בתקשורת החרדית ,הביאו את אסתי שושן להחליט לעשות שינוי בשיח החברתי ,בלראות נשים חרדיות בעמדות מנהיגות .כעת רוצה לשנות את דעתו של הרב נויגרשל ,שטען לפני כמה שנים ש"נשים חרדיות הרוצות ייצוג פוליטי הן סכיזופרניות." אסתי" :אני רוצה להביא בפניו את הקולות מהשטח ,אולי הוא ישנה את ההבחנה ."ראיון

 

אסתי שושן כבר מנסה להביא במשך שנים שינוי בגישה לנשים החרדיות ,בעיקר בקשר לפוליטיקה החרדית ,אולי להביא נשים חרדיות למפלגות החרדיות .כעת היא מדברת על הכל בראיון מיוחד. אסתי שושן ,נשואה, אמא לארבעה ילדים .היא גדלה בצפת ,בת בכורה למשפחה ברוכת ילדים .אבא שלה ,רב פוסק הלכה ואיש ציבור ,שנתן את חייו להפצת תורה. בית אמיתי של תורה .הוריה היו בין החרדים הראשונים שהגיעו לצפת בתחילת .זה היה גרעין ראשון של אברכים שלמדו בכולל במירון ועסקו בקירוב 70- שנות ה רחוקים .מאז ילדותה נשמה את תנועת התשובה הגדולה שהתפתחה בשנות השמונים מהצד של העוסקים בקירוב ובהפצת תורה. אסתי למדה בבית יעקב ,והיא זוכרת את הימים בהם היו כל כך מעט חרדים בצפת והכיתות היו קטנות כל כך" .היו בבית הספר גם חרדיות וגם ילדות עם טלוויזיה בבית ,זה היה עולם אחר ,"היא אומרת.

בכיתה ח 'הוריה החליטו לרשום אותה לסמינר הרב וולף בבני ברק .האופציות באותם ימים כמעט לא היו קיימות ,ובזמן שרוב חברותייה המשיכו לסמינר גור בחצור ,היא למדה בסמינר הבני ברקי הידוע ,והייתה חוזרת הביתה פעם בשלושה שבועות מהפנימיה.

מה היתה התחלת דרכך?

"במשך כמה שנים עבדתי בארגון קירוב רחוקים בצפון .למדתי עיצוב והתחלתי לעסוק בגרפיקה ,פרסום ובקופירייטינג .תמיד כתבתי ,אבל את היכולת שלי לכתוב ולהשפיע גיליתי באקראי ,הייתי גרפיקאית במקומון חרדי נידח שסבל ממחסור בתוכן ,הגדלתי ראש והתחלתי לפרסם טורי דעה בנושאים אקטואלים ופוליטיים, הרבה לפני העידן בו כל אחד הביע דעה בפייסבוק .כתבתי בשם בדוי והסתרתי את זהותי כאישה ,הרגשתי שאנשים מתעניינים במה שיש לי לומר .אחרי כמה שנים התחלתי לכתוב באחד מהשבועונים החרדים במדור הדעות ,כמובן תחת הסתרת הזהות שלי כאישה ,בהמשך גיליתי שכנים נוספים למדור הדעות שהיו בעצם שכנות .לכולנו נאמר שמוטב להסתיר את העובדה הזו שאנו נשים ,כדי שפשוט ייקחו אותנו ברצינות."

איך הגעת לפוליטיקה?

"לא הגעתי מעולם לפוליטיקה ,אבל כן התחלתי בגיל מוקדם לפתח תודעה פוליטית .לא במובן המפלגתי הצר ,כי עד שפתחתי את יוזמת" לא נבחרות ,לא בוחרות "הצבעתי לש"ס ,אלא במובן הרחב ,החברתי ,להבין את הפערים החברתיים ולתהות למה זה נראה כך. אני לא חושבת שהייתי מפתחת תודעה פוליטית ובהמשך גם מגדרית ומעמדית ,אלמלא גדלתי כילדה ונערה מזרחית במוסדות לימוד אשכנזים .דומה שעברתי בכל הקשת החרדית ,בגן למדתי בחב"ד, בית הספר היסודי שלנו היה עם אוריינטציה חסידית ,ובסמינר זה היה ליטאי הרד קור .אז אפשר לומר שתופעות של גזענות בוטה שלצערי נתקלתי בה במוסדות החינוך החרדים פיתחה אצלי חוש ביקורת ורצון לצדק ולקול למי שמנעו זאת ממנו.

"היה לי קשה מאוד לחוות את פרשת עמנואל ,וכאחת שעבדה בתקשורת החרדית ובעולם הפרסום החרדי ,התקשיתי לקבל את ההתגייסות ההמונית לתמיכה במהלך כל כך איום של הרמת קיר בין ילדות מזרחיות לאשכנזיות .את ההחלטה של החסידים ללכת לכלא ובלבד שהילדות שלהם לא ילמדו עם ספרדיות ,זו מבחינתי היתה נקודת שבר עמוקה ,אחריה זה היה תהליך הבשלה של שנתיים בהם הבנתי שאני רוצה לעשות שינוי."

מה היה הצורך?

"הרגשתי כל הזמן שיש פער בלתי נסבל בין מה שאנשים אומרים בשיחות ביניהם, בין המצוקות של נשים ,משפחות אברכים בהם נתקלתי לבין מה שהוצג כלפי חוץ. חייתי בפריפריה החרדית ,ראיתי את המצוקה ,את העוני ,את הנשירה של טובי הבנים שמוסדות החינוך לא היו מסוגלים לתת להם מענה ,שמעתי את חוסר הנחת והרצון לשנות כל הזמן .אבל הרגשתי שידי וידי חברותי כבולות .לימים התחדדה בי ההבנה שאנו פשוט לא קיימות סביב שולחן מקבלי ההחלטות ,גם אלה החרדים וגם אלה שלא ,לא כי הם רעים ומושחתים ,אלא כי הם לא התרגלו לדבר ולשמוע מה מטריד נשים ומעולם לא חשבו להקצות משאבים לטיפול בבעיות קריטיות שנתפסות כ"בעיות של נשים ,"כמו העדר תעסוקה ,עושק של עובדות חינוך ,העדר מלגות לסטודנטיות ,בעיות בריאות רווחות ,אלימות במשפחה ,נפגעות ונפגעי עבירה ועוד .נציגינו יודעים יפה מאוד לטפל במשברי השבת ,הגיוס והגיור ,אבל המצוקות החברתיות האלה זרות לשיח שלהם .הבנתי שאם אנחנו רוצות לשנות, צריכות קודם כל קול ,נשים משלנו בפוליטיקה .תרצו או לא ,שם אפשר להזיז דברים."

מה האג'נדה שלך ,של" נבחרות?"

"יש מנהיגות רוחניות חרדיות .אולי אין מספיק תלמידות חכמות שמכירות את השיח ההלכתי תורני על בוריו ,וזה יעד חשוב ,אבל קודם הייתי רוצה לראות נשים חרדיות בעמדות מנהיגות אזרחית ,פוליטית ,חברתית .הצבתן שם תתן לפני הכל מענה לצרכים חברתיים שהם בגדר פיקוח נפש .חשוב לי לטפח דור של מנהיגות חרדיות עם מודעות פוליטית גבוהה ,עם תשוקה לעשיה חברתית ולתת להן כלים לעשיה הזו."

מה הייתן רוצות לשנות במגזר שלנו?

"המגזר שלנו הוא מופת לכל כך המון דברים טובים ,לחסד ,לסולידריות, לקהילתיות .כל הערכים הללו יכולים להתפתח ולהיות מגדלור לאחרים אם נשכיל לפתח מנגנוני ביקורת פנימיים ,עיתונות ותקשורת שיודעת גם להאיר פינות אפלות. זו לא חולשה ,זה כוח ,המציאות בה אנו נוטים לטפוח על שכם של עצמנו ולחשוב ולספר לעולם שהכל מצויין אצלנו היא מציאות מסוכנת שיכולה להוביל להתפרקות ולניוון חברתי במיוחד בזמנים של עידן המידע".

האם יצא לכן להוביל מהלך בתקופה לפני הבחירות הנוכחיות?

"יש כמה מהלכים שהובלנו ואנחנו מובילות ,בינהם המעורבות הגבוהה בבג"צ האחרון שבעקבותיו הורתה ועידת אגודת ישראל בצעד היסטורי להסיר מתקנון המפלגה את הסעיפים המדירים נשים .מהלך שאנו שותפות לו בשלוש וחצי השנים האחרונות.

"אנחנו לא תמימות בכלל ,לרגע לא חשבנו שאחרי שלוש וחצי שנים של מאבק על שמירת התקנון ,אגודת ישראל תפתח את שעריה לנשים ,ממש לא .המהלך המשפטי הוא חוליה בשרשרת של פעולות הסברה תמידיות ,של הכשרת מנהיגות חרדיות ,של פעילות בוועדות בכנסת ,הפצת תודעה בתקשורת בארץ ובחו"ל למציאות הזו .אני מאמינה שבמבט קדימה לשנים הבאות נוכל בעזרת השם לחולל את השינוי בו נראה נשים חרדיות חלק בלתי נפרד מהעשייה למען הציבור בפוליטיקה הארצית והמקומית ,בהתחלה במפלגות לא חרדיות אחר כך גם במפלגות שלנו ,אני בטוחה שכשנהיה שם ,זה יהיה כל כך מובן מאליו שלא יבינו על מה היה צורך להיאבק."

סיפור מרגש מהעבודה שלך?

"בשבוע שעבר התקיים יום מיון וחשיפה ראשוני לתוכנית המנהיגות שלנו "הנבחרת ,"אותה אנו מובילות זה שנה שניה עם ויצ"ו .הוצאנו קול קורא ,קיבלנו עשרות פניות מכל רחבי הארץ ,נשים חרדיות שכותבות לנו" :אנחנו רוצות לשנות, להשפיע ,להיות חלק מהעשייה הציבורית ."אבל הכי מרגש היה לשבת עם קבוצת הנשים הראשונה שהגיעה ,להקשיב לסיפורים שלהן ולהבין שהשיח שלנו חילחל עמוק .נשים מכל הקשת החרדית ישבו שם ,מודרניות וכאלה שלא ,חסידיות, ספרדיות ,ליטאיות .הן רוצות לשנות ,הן רוצות להנהיג .ישבנו שם נשות הצוות מויצ"ו ומנבחרות וקשה היה לא להזיל דמעה מול העוצמות האלה .הלוואי שיכולתי לפתוח כמה קבוצות ולענות על הביקוש."

מה את רוצה להוביל ?איזה אוכלוסיה את רוצה לסחוף אחרייך?

"אני רוצה את הנשים שבוער להן הרצון לעשיה אמיתית .כאלה שהחיים לימדו אותן אחריות ומנהיגות ,שמונעות מרצון טוב ואמיתי ,אלה הנשים שהייתי שמחה שיובילו איתנו שינוי שיעשה רק טוב לציבור שלנו."

מי הההשראה שלך?

שרה שנירר .גדלתי על דמותה ,החלטנו לשים אותה – "בלי ציניות ,הכי אמיתי בלוגו שלנו ,כי היא הובילה מהלך אמיץ שחטפה עליו לא מעט ביקורת .המשפט המיוחס לה אותו אמרה לתלמידותיה בעת שחטפו אבנים ברחוב" מהאבנים האלה נבנה את בית יעקב "זה המשפט שמניע אותי."

עם מי היית רוצה לשבת לקפה?

"עם הרב נויגרשל ,הוא טען לפני כמה שנים שנשים חרדיות שרוצות ייצוג פוליטי הן סכיזופרניות .אני רוצה להביא בפניו את הקולות מהשטח ,אולי הוא ישנה את האבחנה."

במילה אחת אישה היא:

"אדם .לטוב ולרע."

0