Tag - חקיקה

בישראל 2021 עדיין רצות לכנסת מפלגות לגברים בלבד

26/01/2021 | יעל פינקלשטיין | נשים חרדיות עדיין לא יכולות קרא עוד...

| יעל פינקלשטיין |

נשים חרדיות עדיין לא יכולות להיבחר במפלגות שמתיימרות לייצג אותן ● גם במפלגות חילוניות המצב רחוק מלהיות שוויוני ● יוזמות לחקיקה שתשנה את המצב תקועות בגלל המשבר הפוליטי וגם כי לח"כים מש"ס ויהדות התורה אין אינטרס לפעול לשילוב נשים ברשימות

"אני מבקשת עזרה מהפוליטיקאים ומראשי המפלגות לשים את הנושא הזה על סדר היום בהסכמים קואליציוניים. יש פה מספיק מפלגות שהדבר חשוב להן. לאלימות הפוליטית כלפינו יש מחיר שמשלמות כל הנשים במדינת ישראל", כך קראה לחברי הוועדה לקידום מעמד האישה אסתי שושן – מנכ"לית תנועת "נבחרות" שפועלת לייצוג נשים ברשימות חרדיות.

הדיון נערך רגע אחרי פיזור הכנסת ה-23, בתחילתה של עוד מערכת בחירות, וביקש לבחון את החוקיות של רשימות שלא מאפשרות לנשים להתמודד במסגרתן. במציאות פוליטית מעורערת כמו שיש בישראל בשנתיים האחרונות, עם מערכות בחירות בזו אחר זו, יש דבר אחד בטוח: לפחות שתי סיעות בכנסת יהיו מורכבות גם בבחירות הקרובות אך ורק מגברים: יהדות התורה וש"ס.

מתוך הדיון אודות חוקיות רשימות ללא נשים בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, 6.1.2021

"יש מדיניות מכוונת וארוכת שנים שלא מאפשרת לנשים גישה למשאבים, לעיצוב המדיניות, למוקדי קבלת ההחלטות. המפלגות החרדיות לא משלבות נשים", אמרה שושן ל"שקוף" לאחר הדיון. "אין מנגנון בו אישה יכולה להתפקד למפלגה חרדית כלשהי כי המפלגות סגורות והנציגים נבחרים על ידי הרבנים. הנשים החרדיות לא מיוצגות ואף אחד לא יכול לשנות את המצב לטובתן. השערים סגורים".

הדרת נשים – נגד החוק?

המתנגדים לשלוב נשים ברשימות החרדיות עשויים לטעון כי להרבה מהנשים החרדיות זה כלל לא משנה, וכי הן ממשיכות להצביע לרשימות החרדיות בכל מקרה. אם הן מעוניינות להשפיע – יגידו – עליהן להקים מפלגה משלהן, ולא לכפות את השילוב במפלגות הקיימות. ניסיון זה, אגב, הוליד בעבר מפלגה בשם "ובזכותן", שלא עברה את אחוז החסימה.

"צריך לזכור שבמערכת השיקולים של בוחרת יש עוד שיקולים. גם בקרב ציבורים מאוד ליברליים הסוגיה של ייצוג נשים נמצאת בתחתית סדר העדיפויות," מסבירה אסתי שושן. "אני יודעת שיש המון נשים שמעוניינות לעשות את הצעדים האלה והן מחכות שהשערים יפתחו. הן לא רוצות להתמודד במסגרת מפלגה חילונית. זה לא מתאים לכל אחת וזה מזמן התקפות ודה-לגיטימציה. אישה חרדית שרוצה לשרת את הקהל שלה צריכה לעשות את זה בתוך מפלגות הבית – בשביל זה הן קיימות".

לדברי ד"ר יופי תירוש, משפטנית מאוניברסיטת תל אביב, "יש פה מאבק שליטה. הסטטוס קוו מאפשר לגברים לשמר את כוחם בקהילה ובמשפחה. ההצגה של הדברים כאילו הן יכולות לרוץ, ואף אחד לא עוצר אותן מלהתמודד במפלגות אחרות או להקים מפלגה של עצמן, היא מאוד מיתממת. הן חלק מהקהילה שלהן, הן שייכות אליה והדבר הכי לגיטימי זה לרצות להשתתף במסגרת פוליטית קיימת שמייצגת אותן, את בני זוגן ואת הילדים שלהן בכנסת. יש גם מימד לא קטן של צביעות בכך שמצד אחד הקהילה החרדית עוצרת את האפשרויות של נשים לפתח קול, כוח ומעמד, ואז לומר – אז בזה, בריצה לפוליטיקה, תהיי עצמאית. נראה אותך".

לפי הגורמים המשפטיים שהשתתפו בדיון שנערך בוועדה למעמד האישה, לא ניתן לפסול רשימות שמדירות נשים על פי חוק. עם זאת, לדברי תירוש, ניתן לפרש את החוק אחרת. "בסעיף 4 ל"חוק יסוד: הכנסת", נכתב שהבחירות צריכות להיות שוות. הן לא שוות כשמונעים מאנשים להציג את עצמם לבחירות רק בגלל שהם נולדו למין מסוים. זאת לא דמוקרטיה אם חצי מהציבור לא כשיר להיבחר".

לדבריה, "הסירוב של המפלגות לצרף נשים יישאר בעינו עד שהמדינה לא תקבל החלטה ערכית, עקרונית, שאי אפשר ליהנות ממנעמי השלטון – ליהנות מתקציבי מימון מפלגות, לשבת בראשות ועדות ומשרדי ממשלה – בלי להשתתף בהליך הדמוקרטי לפי עקרונות דמוקרטים. גזענות היא לא עקרון דמוקרטי, גם כשהיא גזענות נגד נשים".

אי שוויון חילוני

בעיית הייצוג חמורה וקיצונית במיוחד במפלגות החרדיות, אבל גם ברשימות של שאר המפלגות אחוז הנשים נשאר נמוך באופן קבוע. בבחירות לכנסת ה-23, אחוז הנשים במקומות הריאליים (המקומות הראשונים ברשימה שיש סיכוי גבוה יחסית שיבחרו לכנסת), ברשימות שאינן חרדיות, נע בין 13% ל-38% – הרבה פחות מאחוז הנשים באוכלוסייה.

לכנסת ה-23 נבחרו שלושים חברות כנסת שהיוו 25% מהפרלמנט. בהמשך, בעקבות התפטרות של שרים מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי, הצטרפו ארבע חברות כנסת נוספות וכיום מספר הנשים בכנסת עומד על 34.

בעוד כשבוע וחצי יסגרו הרשימות שמתמודדות לכנסת ה-24, ולא נראה שאנחנו בדרך לשוויון מגדרי. נכון לעכשיו, מספר הנשים ברשימות, כפי שפורסמו עד כה, לא מתקרב אפילו לחצי מהמקומות הריאליים. בנוסף, נכון לזמן כתיבת שורות אלו, יש רק שתי מפלגות שבראשן עומדות נשים: מפלגת הבית היהודי, שבראשותה עומדת חגית משה, ומפלגת העבודה שבראשה נבחרה לעמוד ח״כ מרב מיכאלי.

למי יש אינטרס, ולמי אין

בנוסף לדיון בוועדה למעמד האישה, ניסו חברות וחברי כנסת לקדם שינוי במצב הקיים באמצעות חקיקה שמתמרצת מפלגות לשלב נשים. הצעת חוק כזאת הוגשה בכנסת האחרונה על ידי ח"כים ממגוון סיעות – הליכוד, כחול לבן, ישראל ביתנו, יש עתיד, מרצ והרשימה המשותפת. על פי ההצעה מפלגות יקבלו תוספת של 15% למימון שהן מקבלות לקראת הבחירות לבחירות, אם יעמדו בתנאים הבאים: ברשימה יהיו לפחות שלוש נשים בכל עשירייה, 30% מתוך מספר המנדטים שקיבלה המפלגה בבחירות הקודמות יהיו נשים, ותשובץ אישה אחת לפחות באחד מחמשת המקומות הראשונים.

חוק דומה חל על הרשימות המתמודדות ברשויות המקומיות מאז 2014, ואכן בין הבחירות המקומיות שנערכו ב-2013 לאלה שהתקיימו ב-2018 עלה מספר הרשימות שלפחות שליש מחבריהן וחברותיהן הן נשים בשלושה אחוזים (וברשויות שאינן חרדיות – בשישה אחוזים). "זה הוביל את הרשימות להכניס את הנשים למקומות ריאליים. חקיקה משנה את המציאות", אומרת ד"ר מזל שאול, מנכ"לית עמותת כ"ן שפועלת לקידום נשים למוקדי קבלת ההחלטות. "התנאי להצלחה הוא שתהיה קואליציה חוצת מפלגות בנושאים המגדריים".

"המטרה היא להעלות את שיעור הנשים בפרלמנט בתפקידים ובמיקומים משמעותיים. הצעת החוק הזאת נוגעת בדיוק למטרה הזאת. בעיני היא הכיוון הנכון לתקן את המציאות", אמרה ל"שקוף" חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש (כחול לבן), שחתומה על הצעת החוק. "המטרה היא להוביל לשוויון מגדרי מקסימלי – זה אמצעי זמני עד לקבלת שוויון".

לדבריה, הצלחה של הצעת חוק כזאת אפשרית – בממשלה מתפקדת. "אני חושבת שיש היתכנות להצעת החוק, אפילו היתכנות טובה, אבל היא אחת מתוך הרבה הצעות חוק טובות שלא התקדמו. אני רואה את זה כעוד סימפטום של ממשלה בלתי מתפקדת. מקווה שיחיו אותה בכנסת הבאה. זה חלק מהעצב הגדול על הכנסת הזאת".

אסתי שושן מ"נבחרות" לא בטוחה שהצעה כזאת תעבור. "יש לנו שישה עשר מחוקקים חרדים גברים, מספר לא מבוטל מחברי הכנסת, שיושבים בדרך כלל בקואליציה ויש להם כוח והשפעה. מבחינתם להצביע בעד ייצוג נשים זה אומר שמישהו מהם צריך לפנות את מקומו לאישה – אין להם אינטרס לעשות את זה".

מה קורה בעולם?

נכון לחודש אוקטובר 2020, ישראל נמצאת במקום ה-66 בעולם במספר הנשים בפרלמנט, ובמקום ה-25 מתוך 33 מדינות ה-OECD. במדינות רבות בעולם, בניגוד לישראל, קיימים חוקים שמחייבים ייצוג לנשים ברשימות שמתמודדות לפרלמנט. כך למשל מחויבות המפלגות בבלגיה וקוסטה ריקה בייצוג שוויוני לגמרי – 50% נשים ברשימה, בצרפת ב-49% ובספרד ב-40%, באופן שיהיו לפחות שתי נשים בכל חמישיה ברשימה. בקרואטיה ניתן תמריץ למפלגות שמשבצות נשים ברשימות: המימון שניתן על כל כל חבר או חברת מפלגה, גבוה עבור מועמדות נשים ב-10%.

.

המכון הישראלי לדמוקרטיה המליץ לוועדה למעמד האישה, לאמץ חוק שמאפשר הגדלה של מימון המפלגות לכל רשימה שתעמוד בכללים של שיבוץ של לפחות שלוש נשים בכל עשירייה, וכן לפחות אישה אחת באחד משלושת המקומות הראשונים. עם זאת, נראה שבמצב הפוליטי הנוכחי חוק כזה לא עתיד לעבור בקרוב – בטח שלא לפני שהכנסת תחזור לעבודה שגרתית.

"בחלום שלי אנחנו לא צריכות לדבר על זה בכלל", אומרת ח"כ קוטלר וונש. "ב-2015 עיתונאית שאלה את ראש ממשלת קנדה הנבחר ג'סטין טרודו למה הקבינט שלו מורכב מ-50% נשים. הוא אמר לה: 'בגלל שאנחנו ב-2015'. המשמעות של שוויון מגדרי היא להבטיח שיש מגוון של דעות סביב השולחן – שיתקבלו החלטות אחרי שישמעו דעות מגוונות. האמצעי לזה הוא שיהיה ייצוג לחמישים אחוז מהציבור גם בכנסת".

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך):

  • נבחרות נשים נוטות לקדם נושאים שחשובים לנשים, יותר מאשר נבחרים גברים. לכן, בלי מספיק נשים בכנסת, לא תהיה בהכרח מי שתצליח במאבק נגד אלימות מינית, על שירותי רפואה לנשים, על מניעת אלימות במשפחה ועל נושאים רבים נוספים.
  • לייצוג עצמו יש משמעות: ילדה שתראה הרבה נשים במוקדי קבלת ההחלטות, תוכל לדמיין את עצמה בתפקיד דומה, מה שעשוי להוביל לעליה במספר המועמדות לכנסת בעתיד.
  • המאבק לייצוג שוויוני הוא חלק ממאבק כולל לשוויון מגדרי ולמען חברה הוגנת וצודקת יותר, בה יש לכל אחד ואחת הזדמנות שווה להשפיע על המציאות

לקריאת הכתבה במקור – כאן

אחת משלנו – פינה קבועה

ללי שרלין – ממה עשויה הצלחה? ניסיתי לחשוב על מה אכתוב קרא עוד...

ללי שרלין – ממה עשויה הצלחה?

ניסיתי לחשוב על מה אכתוב. הביקור העוצמתי בכנסת, שהתחיל בסיור ברחבי המשכן, ושיאו היה במפגש עם חברות כנסת מדהימות, שהעבירו לנו, כל אחת בדרכה, את משנתן המאלפת, הותיר אותי עם הרבה נקודות למחשבה.

איך אפשר לסקר סיור כל כך מרגש ב-300 מילה?

אבל לבסוף, החלטתי לכתוב על מי שהותירה בי את הרושם העז ביותר. ח"כ סתיו שפיר, ממובילות המחאה החברתית ב-2011. מחאה עוצמתית שהוציאה עשרות אלפי אנשים לרחובות בדרישה לשינוי ולצדק חברתי.

"שואלים אותי איך הוצאתי כל כך הרבה אנשים לרחובות? איך עשיתי את זה?" ציטטה באוזנינו סתיו.

ציפיתי לאיזשהו הסבר על יכולת השפעה על אנשים או משהו דומה, אולם תשובתה היממה אותי לגמרי.

"ההצלחה שלנו", כך סתיו, "בנויה מעשרות 'כישלונות' שלפני.

כל אותן עשרות פעמים בהם אני וחברי יצאנו לרחובות לבד. אולי עם עוד כמה אזרחים בודדים.

באותו הזמן לא ידענו שיבוא יום ונצליח. באותה תקופה האשימו אותנו בנאיביות. "עוד קבוצה של אנשים שחושבת שתוכל לשנות פה משהו במדינה".

אולם לא ויתרנו.

גם אל מול כישלונות רבים ומאכזבים, יצאנו שוב ושוב, בנחישות ואמונה בצדקת הדרך, עד שלבסוף נחלנו הצלחה אדירה".

כי להצלחה אין קיצורי דרך.

הדרך להצלחה בעצם בנויה מאותם כישלונות כואבים. הם מהווים שלב הכרחי לכל רעיון ולכל מיזם פורץ דרך.

כל אותם אבני הנגף שנראים כמפריעים ומתסכלים, שמכעיסים ועלולים לכאורה לגרום לייאוש ולנסיגה לאחור, אדרבה, הם אלו שמהווים את היסוד ההכרחי בדרך להצלחה המובטחת.

ואי אפשר בלי הזוית המגדרית.

בכנסת הנוכחית מספר הנשים פחת ללא היכר. נכון, אפשר לבכות על כך ולהתעצבן.

ואפשר גם אחרת. להבין, שלכל שינוי משמעותי יש גם שלבים הנראים כנסיגה וככישלון. נשים היו ותמיד יהיו חלק בלתי נפרד מן העשייה, הפעילות והיצירה. הן כאן כדי להישאר, חיות ובועטות.

ואבני הנגף שבדרך? הם רק נראים כאלה.

כי בעצם, אלו הן האבנים המהוות את היסודות ההכרחיים לבניית ההצלחה האדירה, שללא ספק עוד תגיע.

 

הכותבת היא ללי שרלין, חברת הנבחרת 2019 ואשת תקשורת

הנבחרת בבית הנבחרים

הפיאות והשביסים כבשו את הכנסת. קבוצת #הנבחרת עתודת מנהיגות קרא עוד...

הפיאות והשביסים כבשו את הכנסת.

קבוצת #הנבחרת עתודת מנהיגות חרדיות מבית נבחרות וויצו, ביקרה היום בכנסת ישראל, יחד איתן ביקרו בכנסת קבוצות מנהיגות של ויצו, נשים דרוזיות מדליית אל כרמל וקבוצת מנהיגות מת'א גבעתיים.

שמענו את ח"כ סתיו שפיר מהעבודה, שסיפרה על המחאה החברתית ועל הרגע שהבינה שהיא חייבת להכנס לפוליטיקה כדי לפעול לשינוי ועל פעילותה הפרלמנטרית להגברת שקיפות בתקציב המדינה.

ח"כ עידית סילמן מהבית היהודי הגיעה למסור דברי ברכה והצהירה על מחוייבותה לנושאים חברתיים ולטוב משותף.

ח"כ קטי שטרית מהליכוד ישבה עם נשות הקבוצות ושמעה מהן על הנושאים שכל אחת מקדמת, סיפרה על מאבקה ארוך השנים להגיע לכנסת, היא ריגשה אותנו מאוד בסיפורה האישי ובאמונתה בצדקת הדרך.

ומה שהכי ריגש אותנו, שבמהלך הסיור, מדריכת הסיורים כחלק מהמידע השגרתי על הכנסת ואופיה, סיפרה על המאבק של הנשים החרדיות בהדרתן מהפוליטיקה, ועל לא נבחרות לא בוחרות.

המשרד לשוויון חברתי *לא כולל נשים

ביממה האחרונה פורסם בדה מרקר כי נתניהו הציע ליהדות התורה את קרא עוד...

ביממה האחרונה פורסם בדה מרקר כי נתניהו הציע ליהדות התורה את המשרד לשוויון חברתי.

וכאן הבת שואלת, ברצינות?

מפלגת יהדות התורה לא משלבת נשים ברשימתה, בבג"צ לפני כמה חודשים בו חוייבה סיעת אגודת ישראל לשנות סעיפים מדירי נשים מהתקנון שבה, היא עשתה זאת והצהירה 'לא נשנה את המצב, נשים בחוץ'.

אורי מקלב, ח'כ רב עשיה מיהדות התורה הצהיר לפני הבחירות שנשים אין מקומן בפוליטיקה, כמו שלא נותנים להן לעבוד בפינוי אשפה…

מפלגת יהדות התורה היד המאכילה של מוסדות חינוך הפועלים לפי מכסות למזרחים, מוסדות שמאכילים מרורים משפחות וילדות של ילדים למשפחות חד הוריות, וכל מי שלא בגוון המדוייק.

 

ראיון רדיו בנושא, רדיו לב המדינה בתוכנית פה זה לא אירופה. עם אסתי שושן, מייסדת ומנכל נבחרות.

אקטיביסטית חרדית ועורכת דין חילונית נאבקו יחד על זכות הנשים החרדיות להיבחר ולא רק לבחור – וניצחו. יום האישה 2019, נשות המהפכה

מגזין את, הדס בשן 5/3/19 אם עד לפני מספר שנים הביטוי קרא עוד...

אם עד לפני מספר שנים הביטוי "פמיניזם חרדי" נשמע תלוש, היום מדובר על מציאות שהולכת ונרקמת אל מול עיננו, ויש לו חלוצה מובהקת, אסתי שושן (41), שהקימה את עמוד הפייסבוק  "לא נבחרות לא בוחרות" בשנת 2012 וב-2015 חברה אליה אסתי רידר כדי לנסות לעשות את הבלתי יאמן –  לגרום לנשים חרדיות להגיד "לא" למשמעת מפלגתית. נקפוץ ארבע שנים קדימה ונגלה שהמורדות החרדיות חתומות על הישג חסר תקדים. בזכותן, בעתירה שהגישה עו"ד תמר בן פורת (57), הורה בג"צ למפלגת "אגודת ישראל" לשנות את התקנון שלה כך שנשים יוכלו להתמודד על תפקידים ולהתפקד למפלגה, וכעת ש"ס צפויה ללכת בעקבותיה. אז מה קרה בארבע השנים האלה, שאפשר את המהלך ההיסטורי?

 

להמשך קריאת הכתבה המקורית – לחצו כאן

שליש מהציבור החרדי: לא נצביע למפלגה שאוסרת על נשים להתמודד

סקר ערב סגירת הרשימות: למעלה משליש מהציבור החרדי: לא נצביע קרא עוד...

סקר ערב סגירת הרשימות: למעלה משליש מהציבור החרדי: לא נצביע למפלגה שאוסרת על נשים להתמודד. עוד עולה מהסקר- רוב הציבור הישראלי רוצה לראות אישה חרדית בכנסת

יהודה וייס 21/02/2019

מתברר כי בניגוד למה שנהוג לחשוב, הציבור החרדי כבר פחות מצביע כגוש אחד מבעבר. סקר טלפוני חדש של מכון הסקרים גאוקוטוגרפיה שהזמין תנועת הנשים החרדית הפמיניסטית "נבחרות"- נשים חרדיות לייצוג, שיוויון וקול חושף את הסדקים הראשונים בעמדה החרדית הקלאסית לגבי ייצוג לנשים ומצביע על שינויי העומק שעוברת החברה החרדית. על פי ממצאי הסקר (טווח שגיאה סטטיסטית מרבית – 4.38% +, ברמת מובהקות סטטיסטית של 95%.) כ-40% מהנשים החרדיות וכשליש מהגברים החרדים מתנגדים להדרת נשים וקובעים כי לא יצביעו למפלגה שמדירה נשים.
בתשובה לשאלה האם יצביעו למפלגה שאוסרת על נשים להתמודד על מקום ברשימתה ציינו 39% מהנשים החרדיות כי לא יצביעו למפלגה כזו, כאשר 19% אמרו כי "בטוח שלא יצביעו" למפלגה כזו ו-20% נוספות "חושבות שלא" יצביעו לה. נתון מפתיע מראה כי גם 33% מהגברים החרדים מצהירים כי לא יצביעו למפלגה שמדירה נשים, כאשר 17% אמרו "בטוח שלא" ו- 16% נוספים "חושבים שלא". בסך הכל, 79% מהציבור הישראלי מצהירים כי לא יצביעו למפלגות שאוסרות על נשים להתמודד- קרי המפלגות החרדיות.

את ניצני השינוי שמתחילה לעבור החברה החרדית ניתן לראות בתשובה לשאלה האם יהיו מעוניינים לראות אישה חרדית בכנסת, כאשר 15% מסך הנשאלים החרדים השיבו כי הם מעוניינים לראות נשים חרדיות כחברות כנסת. בנוסף, בקרב כלל האנשים שציינו כי הם שוקלים להצביע למפלגות החרדיות (כולל מצביעים מסורתיים ומצביעים דתיים לאומיים) ניתן לראות כי התמיכה במועמדות של אישה חרדית גדל בצורה משמעותית כאשר 41% מבין אלו שהביעו נכונות להצביע למפלגה חרדית מעוניינים לראות אישה חרדית בכנסת ישראל.
כ-60% מהציבור הישראלי: רוצים לראות נשים חרדיות כחברות כנסת
מתברר כי הרצון לראות אישה חרדית בכנסת ישראל חוצה את כל קבוצות החברה הישראלית. בתשובה לשאלה האם היית רוצה לראות נשים חרדיות כחברות כנסת, השיבו 59% מהנשאלים כי ירצו לראות נשים חרדיות בכנסת. 27% השיבו כי הם מאוד רוצים ו-32% נוספים השיבו כי די רוצים, לעומת פחות מרבע שמתנגדים. בקרב מצביעים שמגדירים עצמם כחילונים מדובר על לא פחות מ65% מהנשאלים. אגב, מדובר בתובנה מעניינת עבור מפלגת ש"ס אשר בונה על הקולות המסורתיים והדתיים לאומיים, כאשר אחוזי התמיכה הגבוהים בקרב קבוצות האוכלוסייה השונות מוכיחים כי ש"ס תרוויח משילוב של אישה חרדית ברשימה.

 

לקריאת הכתבה המלאה כאן

וגם באתר סרוגים כאן

ובערוץ 7 כאן

0