Layout B1 (with infinite scroll)

משק כנפי ההיסטוריה נשמע בבית המשפט

פלקט גדול היה על קיר הכיתה שלי בבית יעקב. שהכותרת שלו היתה קרא עוד...

פלקט גדול היה על קיר הכיתה שלי בבית יעקב. שהכותרת שלו היתה "למדי לתפוס בפלך השתיקה". שתיקה היא ערך, רבות דובר עליו בשיעורי מוסר ויהדות אצלנו.

לפעמים ברעש הזה שמייצר עבורנו העולם הדיגיטלי, חולפת במוחי דמות של מורה כבודה שמסבירה לנו איך לשתוק על עלבון, להעלים עין, כמו שרחל אמנו שתקה כשאביה החליף אותה באחותה. אולי באמת האנושות המפטפטת את עצמה לדעת ברשתות החברתיות, צריכה קצת ללמוד את אומנות השתיקה? מחשבות כאלה עוברות לי מהר כשאני נזכרת, שאומנות השתיקה מונחלת בעיקר לנשים.

ואני חושבת על קול, ועל היפך השתיקה, על דיבור, על נוכחות, על התקיימות במרחבים מהם הורחקתי, או כאלה שמעולם לא הייתי בהם.

ואז אתמול, בבג״צ, התחלתי לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה

ישבתי עם חברותיי ל"נבחרות" בבית המשפט. הבטתי סביב וראיתי כל כך הרבה נשים חרדיות שבאו לתמוך, הם לא היו שם בתחילת הדרך רוויית החתחתים שעברנו. והן היו שם עדיין שותקות, אך מיוצגות היטב על ידי העותרות, המשפטניות עו"ד תמר בן פורת העותרת, פרופ' עו"ד נטע זיו ועו"ד נטע לוי שייצגו את ארגוני הנשים. והצלחתי לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה.

בג"צ דן בהרכב מורחב מיוחד בסוגיה המהותית האם אני זכאית לקול, לנוכחות, לייצוג בכנסת, במוקדי קבלת ההחלטות. למעשה השאלה היא לא אם אני זכאית לקול ולייצוג, אלא האם מותר למפלגות, לגופים לארגונים אזרחיים שאמנם הם חרדים או דתיים מאוד, אך אינם דתיים במהותם להדיר כל אישה באשר היא אישה? מפלגה היא לא בית כנסת אלא גוף המייצג צרכים אזרחיים. מועצת עיר איננה בית מדרש, אלא גוף חסר דת שתפקידו לדאוג לצרכים אזרחיים טריוויאלים, גם אם יושבים בו חרדים, זה לא סיפור דתי. האם מותר לגופים כאלה לומר ולהצהיר באמצעות תקנון מפורש "אין כניסה לנשים?".

בג"צ דן וברשת החברתית גוערים בי גברים חרדים במילים ליברליות ואקדמיות ומסבירים לי שהתערבות המדינה במנהגים תרבותיים היא הרס חמור. כשהם לא שמים לב, שברגע שהמדינה מאשרת את השתקתי, היא מתערבת, היא קובעת את גורלי וגורל חצי מהחברה החרדית, גורל בו אין לי קול, בו המקומות בהם מתקבלות החלטות חסומות בפני, כי המדינה החליטה לאשר כי אינני זכאית לזכות בסיסית זו בלי לשאול אותי לדעתי.

אגודת ישראל ענתה באחד מכתבי התשובה שלה לבג"צ, "כפי שהעותרת אינה טוענת כי אי צירופם של ילדים למפלגה, מהווה אפליה פסולה והדרת ילדים, כל אין לטעון זאת לעניין נשים". תשובה זו יותר פוגענית ומקוממת מהסעיף התקנוני בשלו קמה הסערה. תשובה שגרמה לי לחשב מסלול מחדש ולגבות את העתירה בכל דרך, למרות החמיצות החרדית הקבועה בכל מה שריח בג"צ נודף ממנו.

"לכי תקימי מפלגת נשים" אומרים לנו ואני שואלת למה? האם המפלגות החרדיות, שלאחת מהן הצבעתי שנים, הן מפלגות גברים? הם הרי מסתמכים על קולותיהן של חצי מקהל בוחריהם. מדוע לא יתנו את הכבוד הזה להיות חלק מהמנגנון לאחת מהם, בשר מבשרם, שרוח התנועה בנשמת אפה? יש להם בעיה לעבוד עם נשים? אז לא. מסתבר שלא. הם עובדים עם נשים רבות שאינן חרדיות, משתפים פעולה בהבנה ובשמחה ועובדים כתף אל כתף, גם אם משתדלים לשמור נגיעה. מדוע יגרע חלקן של הסבתא, האמא, האחות, הרעיה והבת שלהם?

נשים חרדיות אמורות להיות חלק בלתי נפרד ממנגנוני הייצוג והפוליטיקה הקיימים, הן אמורות לשחק את המשחק הפוליטי, על גווניו השונים, אך הרגולציה המגבילה חייבת להימחק מן העולם וזה לא יקרה וולנטרית, זה יקרה אם בג"צ יבין וישנה.

מהלכים כמו מפלגות נשים נועדו לכישלון, מועצת הנשים של ש"ס התפרקה עוד לפני שהוקמה. יש מנגנונים קיימים ונשים צריכות להיות בהם, נשים משלהם, שעם רוח המפלגות הללו יעסקו בצרכי ציבור ויהוו קול לצרכים הקריטיים בשטח.

הרבנית עדינה בר שלום הבינה את זה, אני באופן אישי מרגישה החמצה וכאב כמצביעת ש"ס לשעבר, שהמפלגה הזו לא סופרת אותה כחברה מן המניין, הרי היא, כחלק אורגני חי של ש"ס, בתו של מרן זצ"ל, יכולה לשמש כנציגתנו שם. מי כמוה מכיר את המצוקות של נשים חרדיות, אחרי שנים של ניהול מכללה חרדית? אני מאחלת לה הצלחה במפלגה שהקימה ומצטערת בו זמנית על כך שאפילו לביתו של מנהיגה הרוחני של ש"ס, שמאחוריה רזומה ציבורי בלתי מעורער, אפילו לה סגרו את הדלת.

הרבה תפילות ודמעות קדמו להחלטה ההיסטורית הזו, אך אנחנו לא מחכות רק לבג"צ, שש שנים של פעילות ועבודה בשטח וקבוצות נשים שמקבלות הכשרה פוליטית ועושות צעדים להשתלבות ביוזמות חברתיות ופוליטיות שונות, הן תאלצנה למצוא את עצמן במפלגות לא חרדיות ומשם לפעול למען הקהילה החרדית שזקוקה היום יותר מתמיד לפתרונות לבעיות קריטיות כמו חינוך, מוגנות, בריאות ושלל בעיות חברתיות חרדיות במהותן שאינן נמצאות על סדר היום של החכים החרוצים שלנו.

שדות לא חרושים רבים מחכים לנו, לא חיכינו רק לבגצ כדי ליצור שינוי, אבל שמחה שהוא הצטרף למהפכה.

הפמיניזם החרדי כבר כאן. תתמודדו.

לקריאת המאמר באתר סלונה

אסתי שושן לאיילה חסון ב103FM: בשנת 2018 יש אפס נשים חרדיות בשלטון המקומי או בכנסת – זה מצב הזוי.

31 ביולי, 2018 – רדיו 103FM העיתונאית איילה חסון קרא עוד...

31 ביולי, 2018 – רדיו 103FM

העיתונאית איילה חסון ראיינה את אסתי שושן, מנכ"לית שותפה בארגון "נבחרות", תוך כדי התנהלות הדיון בבג"צ בעתירה על סעיף 6א בתקנון מפלגת אגודת ישראל, שאינו מאפשר לנשים להיות חברות במפלגה.

איילה חסון: אסתי שושן, שלום לך, בוקר טוב.
אסתי שושן: שלום איילה
איילה חסון: מייסדת ומנכ"לית משותפת ב"נבחרות". מה זה נבחרות? ואת עכשיו בדיון בבית המשפט העליון.
אסתי שושן: נכון, יצאתי מהדיון כדי לדבר איתך. הדיון עדיין נמשך בשעה זו. נבחרות הוא ארגון של נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול. אנחנו אמנם לא העותרות בעתירה שעכשיו נידונה, אנחנו בהחלט מלוות אותה ברמה הציבורית תקשורתית, ולמעשה הקמפיין שעשינו בעבר והנושאים שאנחנו מעלות בעצם הובילו אל העתירה הזו, אותה הגישה עו"ד בשם תמר בן פורת.
איילה חסון: ואת אישה חרדית, מאיפה בארץ?
אסתי שושן: מפתח תקווה. אישה חרדית, גדלתי והתחנכתי בבית יעקב, ואני נמצאת פה היום ברגע מאוד היסטורי בעיני. גם מתוך הדברים שאני שומעת בתוך הדיון, שבו בעצם אולי בג"ץ יגיד את דברו. כך אני מקווה ומתפללת, שבג"ץ יאמר שהאפליה של נשים, בצורה רשמית, כמו שהיא באה לידי ביטוי בתקנון של אגודת ישראל, שזה הסעיף הספציפי שנדון פה – אולי בג"ץ באמת יחליט שהדבר הזה פסול מעיקרו.
איילה חסון: נשים לא יכולות להתמודד שם ברשימה, וזו העתירה למעשה.
אסתי שושן: העתירה מבקשת שאגודת ישראל ישנו את הסעיף המפלה הזה בתקנון. זה לא אומר שהם צריכים להכניס נשים עכשיו למפלגה שלהם – ממש לא. זו איזו שהיא בקשה הצהרתית, שסעיף כזה, למעשה רשם המפלגות במדינה שלנו לא יכול להסכים איתו.
איילה חסון: יפה. את עובדת? במה, אם אפשר לשאול?
אסתי שושן: אני עוסקת בפרסום, בקולנוע, ואני מנהלת את "נבחרות" ביחד עם אסתי רידר-אינדורסקי, שזו גם עבודה.
איילה חסון: ואתן נשים חרדיות, עובדות, פעילות, לוחמות, אפשר לומר, מנהלות גם בית אני מניחה. איך העולם הגברי בסביבה שלכן, מסתכל עליכם?
אסתי שושן: אני לא הייתי מחלקת את זה דווקא לגברים נגד נשים. יש גם נשים שקשה להן עם אמירות כמו שאנחנו מציגות. אבל יש המון גברים ונשים חרדים, שאומרים בעצם שהמצב הזה צריך להשתנות; שזה מצב לא תקין, שהוא משפיע על המון סוגיות שאנחנו פוגשות ביום יום. זה שאין לנו קול – לא במועצת עיר, לא בכנסת, שאין אפשרות לנשים להשפיע על מעגל קבלת ההחלטות. את יודעת שהיום אנחנו ב2018, יש אפס נשים חרדיות במועצות המקומיות או בכנסת. זה מצב שהוא מצב הזוי; מצב שקשה להאמין שהוא מתקיים. עכשיו הוא לא מתקיים במקרה. יש סעיפים מאוד ברורים בתקנונים (של המפלגות החרדיות), שמאפשרים את זה. על זה עכשיו הבג"צ.
איילה חסון: אני רוצה לאתגר אותך אסתי. למה שנשים חרדיות לא תצטרפנה למפלגות שהן לא חרדיות, ואז הן יראו לחרדים, את יודעת…
אסתי שושן: בהחלט יש נשים שעושות צעדים בכיוון הזה של הצטרפות למפלגות לא חרדיות. זה קורה ואני מאוד מקווה שהן יצליחו. אבל אני חושבת שיש פה עניין עקרוני, שהוא מעבר לסיפור הזה. יש פה מפלגות שאומרות, אנחנו אמנם לא מפלגות גברים, אנחנו מפלגות שמייצגות את כל המגזר החרדי, אבל נשים לא יהיו אצלנו כמייצגות או כנציגות ציבור או כפעילות ציבור – שזה מצב שאני חושבת שהוא לא תקין.
איילה חסון: היום תינתן החלטה בבג"צ?
אסתי שושן: אני לא יודעת אם היום תינתן החלטה. תעקבו ואני מקווה שיהיו בשורות טובות.
איילה חסון: גם אנחנו, בהצלחה רבה אסתי שושן.

להאזנה לראיון המלא ברדיו

אסתי רידר ברשת ב: המפלגות החרדיות יודעות להיות פרגמטיות בעת הצורך.

מה עשתה תנועת ש"ס, כאשר רצתה לשלוח נציגות לקונגרס קרא עוד...

מה עשתה תנועת ש"ס, כאשר רצתה לשלוח נציגות לקונגרס הציוני העולמי, אשר בחוקתו נכתב שחייבות להיות נשים בסיעה החברה בו?
רגע לפני הדיון המשמעותי בבג"ץ, אסתי רידר-אינדורסקי, מנכ"לית שותפה בארגון נבחרות, שוחחה עם אריה גולן, בתוכנית "הבוקר הזה" ברשת ב, על היכולת של המפלגות החרדיות להיות פרגמטיות בעת הצורך, אפילו כשמדובר בעבודה לצד נשים.

אסתי שושן לערוץ 7: מפלגה שטוענת שהיא נועדה לכולם – לא יכולה למנוע מנשים להיות חברות בה

ערוץ 7 – 30 ביולי 2018 מחר (שלישי) יתקיים דיון מכריע קרא עוד...

ערוץ 7 – 30 ביולי 2018

מחר (שלישי) יתקיים דיון מכריע בבג"צ בשאלה האם לחייב את מפלגת "אגודת ישראל" החרדית לשנות סעיף בתקנון ומכוח השינוי לאפשר שילובן של נשים כמועמדות ברשימת המפלגה לכנסת לאלתר.

אסתי שושן, מייסדת ומנכ"לית משותפת ב'נבחרות', הארגון החרדי פמיניסטי שהקמפיין שלו הוביל בסופו של יום לעתירה, שוחחה איתנו ביומן ערוץ 7 על העתירה ועל הסיכוי לחולל שינוי דרמטי במבנה המפלגות החרדיות בישראל.

"שינוי הסעיף לא בהכרח יביא לשינוי המציאות, אבל הוא יכול להוות אמירה שבה המדינה תגיד שהדבר פסול", היא אומרת ומציינת כי העתירה שהוגשה מתמקדת בסעיף מסוים בחוקת מפלגת 'אגודת ישראל' ולפיו אישה אינה יכולה להתמודד על מקום ברשימת המפלגה לכנסת. "הסעיף אומר שכל איש יהודי מגיל 18 ומעלה יכול להצטרף לרשימה. במקביל נכתב שנשים מצטרפות לארגון שנקרא 'נשות אגודת ישראל', ארגון שלא ידוע על פעילות כלשהי שלו. הצירוף של שני הסעיפים הללו מבהיר שהמפלגה לא מאפשרת לנשים להתמודד".

לדברי שושן התשובות שנתנה המפלגה לעתירה אינן רציניות כלל ועיקר. "אגודת ישראל השיבה בכתבי תשובה מפורטים וארוכים. קראתי את התשובה וחיפשתי שם תשובה ניצחת שבה יהיה טיעון הלכתי כלשהו שיענה על הדבר הזה ומצאתי טיעונים שהם בושה לאינטליגנציה. לדוגמה, אחד הטיעונים הוא שכמו שלא רוצים שלילדים יהיה ייצוג בכנסת אין סיבה שיהיה לנשים. אלו תשובות רדודות ולא מספקות".

בדבריה מבהירה שושן כי לו היה עניין הלכתי כלשהו הרי שגם היא וחברותיה היו מצטרפות ומסכימות להתנהלות המפלגה, אך מאחר והיא מצויה בקשר עם רבנים ופסוקי הלכה שהבהירו לה שאין כל מניעה הלכתית לשילוב נשים ברשימה לכנסת, היא בחרה לצאת למאבק.

"גם הרב מזוז אמר על השאלה הזו שאין כאן עניין הלכתי, אבל הוא לא רוצה להיות הראשון שמחדש דבר כזה. כלומר, הוא לא רוצה להיות זה שישלם את המחיר האלקטוראלי במפלגה שלו 'יחד' על מהלך כזה", אומרת שושן ומעירה: "אין לח"כים החרדים בעיה לעבוד עם נשים. הם עובדים עם נשים חילוניות, נשים שלא עונות בהכרח לכל חוקי הצניעות. איזה טיעון הלכתי יכול להיות להם?".

שושן מציינת כי גם בתשובתה של המפלגה אין כל טיעון הלכתוי. "הם אומרים בפורש שיש דעות שונות בהלכה ואפילו לא מצטטים ולא מביאים מובאות כלשהן. ההלכה לא אסרה על דבר כזה", היא קובעת.

ואולי, שאלנו, גם אם ההלכה אינה אוסרת זאת, המנהג מונע זאת, ובמרוצת אלפיים שנה מעטות הן הנשים שקיבלו תפקידי הנהגה בקהילות ישראל, ואולי את המנהג הזה רוצים לשמר ב'אגודת ישראל'? על כך משיבה שושן בתזכורת למנהג אחר שאת מחיקתו דווקא קיבלה החברה החרדית בנפש חפצה: "המנהג שגבר יהודי מפרנס את אשתו התבטל, ונשים מפרנסות את הבית ואת הבעל, למרות שהבעל חתם על כתובה שבה הוא מצהיר אחרת. המציאות הרווחת השתנתה בהתאם לדור ולמה שקורה בעולם".

עוד היא מדגישה בדבריה כי בניגוד לתקופות בעבר בהן כדי לצאת לתפקידי הנהגה היה על נשים לצלוח מהמורת ענק הכוללת פער בידע, בעיסוק, בתודעה וביכולת, הרי שכיום נשים אינן זקוקות לקפיצה שכזו, "הן כמעט בכל מקום. איזו סיבה יכולה להיות שאישה לא תהיה חברה במועצת עיר או חברת כנסת?".

הוספנו ושאלנו את שושן מה תשיב לחברי המפלגה אם אלו יכריזו במפורש ובגלוי שזו עמדתה של המפלגה, עמדה הרוצה לראות בהנהגתה גברים בלבד, ובמידה ונשים מעוניינות לזכות במקום בכנסת יתכבדו להקים מפלגה אחרת או להשתלב במפלגה אחרת. לפי שעה הציבור שמצביע למפלגה זו מעוניין במפלגה שזה אופייה.

על כך היא משיבה ואומרת כי "אם זו הייתה מפלגה שמצהירה מראש שהיא מפלגת גברים היה בזה טיעון, אבל זו מפלגה שמצביעים לה גם גברים וגם נשים והיא טוענת שהיא נועדה לכולם. לחמישים אחוז הנשים אין ביטוי. יזמנו דיונים בכנסת בנושאים חברתיים חרדים שנוגעים לענייניהן של נשים והח"כים החרדים לא מגיעים. למה? זה לא אם בת או סבתא שלהם? הם לא מייצגים נכונה את העניינים של הנשים. הם לא רואים את הצרכים הללו כבוערים מאוד. הם עוסקים בצרכי ציבור באמונה. אין פרלמנטרים טובים מהם, אבל הם לא מייצגים נשים ולא חרדים שהצרכים שלהם התפתחו עם השנים".

"משהו קורה. הריבוי הטבעי לא בא לידי ביטוי בתוצאות בקלפי. יש ציבור גדול מאוד שאומר לא למפלגות הללו. יש הרבה חרדים עובדים, חרדים סטודנטים, כאלה שהצרכים שלהם השתנו מאז שנות השמונים והם לא באים לידי ביטוי", אומר שושן ומציגה דוגמה לדבריה: "היה בפתח תקווה רצון להקים בית ספר חרדי ממלכתי כי לא מקבלים את הילדות שלהם מטעמים שונים, עדתיים ואחרים. כל הניסיונות לקדם מהלך של הקמת בית ספר כזה נתקל בחסימה של המערכת החרדית המקומית".

ומה באשר למחיר שהיא עצמה וחברותיה משלמות ברחוב החרדי על קידום המהלך? לדבריה מדובר במחיר גבוה מאוד. "כשאישה חרדית או דתית מדברת על זכויות נשים, ייצוג וכל מה שמתפרש כעמדה פמיניסטית, מיד מוקיעים אותה כלא חרדית וגם בדברים גרועים יותר. המלחמה שלנו היא גם בתוך הקהילה החרדית להצמחת מנהיגות. השלמנו באחרונה תכנית משותפת עם ויצ"ו להכשרת מנהיגות נשית חברתית חרדית, אנחנו פועלות ליצירת מודעות להנהגת נשים שתבאנה את תפיסות העולם שלהם והמצוקות לגיבוש מדיניות ומהלכים להטבת המציאות שלהן".

לקראת תום הדברים תהינו אם עולה בראשה של שושן חשש שמא במידה ובג"ץ יכריע לטובת עמדתה שלה הדבר יוביל לקרע בחברה החרדית, למהומות והפגנות סוערות כפי שראינו בסוגיות אחרות. להערכתה התגובה ברחוב החרדי תהיה מתונה הרבה יותר. "הציבור החרדי מפגין על דברים שהם בליבת היהדות וההלכה. בעיניי זה לא אותו דבר. זה יותר דומה לכפייה של בג"ץ את ליצמן להיות שר ולא סגן שר, והציבור קיבל את זה. אני מאוד מקווה שזה יהיה משהו ברמה הזו. כל זה אמנם נראה מאוד פורץ דרך, אבל זה עניין שבעוד כמה שנים לא נבין איך זה היה יתכן בעבר".

לקריאת הכתבה המקורית והאזנה לראיון באתר הערוץ