Layout B1 (with infinite scroll)

סערה בכוס מים

07/12/2021 מה הסיכוי שנשים תקבלנה פטור הלכתי מהגשת צו'לנט קרא עוד...

07/12/2021


מה הסיכוי שנשים תקבלנה פטור הלכתי מהגשת צו'לנט בשבת בתקופה הקרובה?

אתמול, פורסמה כתבתה של  שירית אביטן כהן בגלובס, בה נטען כי בפגישת האדמו"רים בשבוע שעבר עם שר התקשורת הנדל ביקשו האדמו"רים שלא תנכחנה בפגישה נשים וביניהן גם מנכ"לית המשרד. לעומת זאת, במשרד התקשורת מכחישים את הטענות ואומרים כי עלתה בקשה שהשתיה לא תוגש ע"י נשים, כתוצאה מכך הוחלט במשרד התקשורת להניח את השתיה על השולחנות לפני תחילת הפגישה.

File:Yoaz Hendel (28285751636) (cropped).jpg - Wikimedia Commons
שר התקשורת יועז הנדל, התמונה באדיבות: ויקיפדיה.

היינו רוצות להיות תמימות ולחשוב שהגיע היום שבו גם אדמו"רים מבינים שנשים לא צריכות לשמש שואבות מים עבור כלל המין הגברי. אם בעבר הכנת קפה לבוס ולכלל המשתתפים בישיבה הייתה כמעט חלק מהגדרות התפקיד בחוזה ההעסקה של המזכירה-אשת המשרד, הרי שכיום המציאות השתנתה, והתברר שגבר עם 2 ידיים ואינטליגנציה ממוצעת לגמרי מסוגל למזוג לעצמו קפה בלי ללכלך מטבח שלם (אה, כמעט שכחתי, וגם להחזיר את הקפה למדף בסיום ההכנה).

אבל לצערנו לא זה המצב. בבקשתם של האדמו"רים מתגלמת מגמה מסוכנת של הדרת נשים מהמרחב הציבורי באצטלה של צניעות ואדיקות. הקצנה מסוכנת שפוגעת ברווחתן של נשים וביכולתן להשתלב במקומות של קבלת החלטות.

לכניסה לכתבה המלאה של עיתון גלובס לחצו כאן!

 

הסיפור שטרם סופר

מה קורה כשמנגנוני הטיוח וההשתקה נחשפים ,והאם  מהפכת ה קרא עוד...

מה קורה כשמנגנוני הטיוח וההשתקה נחשפים ,והאם  מהפכת ה-metoo# חדרה למגזר?| כיצד נחשפו הבוטים שהגנו על חיים ולדר? | והשאלה הגדולה מכל-עד מתי תצליח קבוצת עסקנים אינטרסנטית לפעול כנגד הציבור במקום לעבוד למענו?|

כל התשובות בכתבתה של פנינה פויפר,  בשיחה מקומית.


"האירוע הזה הוא ענק בקנה מידה היסטורי ואת ההשלכות שלו עוד ילמדו בשנים הבאות." כך אומר צביקי פליישמן,  בכתבתה של פנינה פויפר, שפורסמה השבוע בשיחה מקומית. פליישמן פסיכולוג מקים ארגון "לא תשתוק", לא מתכוון להתפשטות הזן החדש של הקורונה-אומיקורון, אלא למהפכה השקטה שמתחוללת בחברה החרדית.

בכתבתה :"מהפכת מי טו הגיעה לעולם החרדי, והיא שינתה את הכללים",  פנינה פויפר נותנת סקירה מקיפה על התהליך שהתרחש בקרב מוקדי ההנהגה והתקשורת החרדית  מאז פירסום התחקיר על חיים ולדר. היא מתארת כיצד תחנת רדיו חרדית המשיכה לתת את הבמה לשידורים מוקלטים של איש חינוך שלכאורה תקף מינית קטינות וניצל אותן,  וכיצד בעקבות מאבק עיקש של פעילים חברתיים, הפצת עצומה שגרפה 1500 חתימות ביום אחד, וכן מאבק להעלאת מודעות ברשתות החברתיות ,חל המפנה שהוביל לפרישתו של חייים ולדר מעבודתו הציבורית, מחייו הפוליטיים ואף הובילו לסילוק ספריו מעל מדפי החנויות.

בכתבה עולה הטיעון כי הניסיון לצופף שורות בקרב ההנהגה החרדית ולהתעלם ממעשיו לכאורה של ולדר לא צלחו, עקב שינויים שחלו בחברה החרדית. כעת ההחלטות לא מתקבלות רק ע"י צמרת המנהיגות החרדית והעסקונה בראשה, אלא  זרמים חברתיים תת קרקעיים מפלסים את דרכם למעלה, ומגיעים  עד החלונות הגבוהים, שם האנשים היושבים בראש כבר לא יכולים להתעלם מדעותיו של הציבור הנתון למרותם.

יתר על כך, אסתי שושן מנכ"לית נבחרות, סוברת כי נסיון הסרק שנעשה עם ראשית פירסום התחקיר להתעלם ממעשיו לכאורה של ולדר חושפים מנהיגות פוליטית לא הגונה שמוכנה להקריב על מזבחה את ערכיה הבסיסים של החברה החרדית, ובלבד להמשיך ולהגן על אנשיה בכל  מחיר.

זה נשמע כל כך רחוק מהתדמית הצדקנית שבה פוליטיקאים חרדים התעטפו בה זמן ממושך, אך לא עוד!

מי טו החרדי בדרך, יש למה לחכות!

כל הפרטים המלאים בכתבתה של פויפר, למעבר לכתבה לחצו כאן

קבוצות תמיכה לנשים חרדיות נפגעות תקיפה מינית

יוזמה חדשה לנפגעות תקיפה מינית יצאה לדרך בהובלת נאל ביטון קרא עוד...

יוזמה חדשה לנפגעות תקיפה מינית יצאה לדרך בהובלת נאל ביטון ונני פרל טיירי.

ראיון בלעדי

נאל ביטון ונני פרל טיירי, הן פעילות חברתיות אשר חברו ל"מרכז הישראלי למוגנות", המנוהל בראשות הרב אשר מלמד. שתיהן יזמו פתיחה של קבוצת תמיכה מקצועית עבור נשים מהמגזר החרדי שעברו פגיעה מינית בילדות.

בראיון לנבחרות הן מספרות על הצורך המשמעותי בקבוצת תמיכה ייחודיות למגזר, מה מאפיין את הטיפול הקבוצתי והן מדברות על השיטה: שילוב של עבודה דינמית רגשית עם טכניקות מעולם הצ'י-קונג, שהינה אומנות גוף הוליסטית המבוססת על תרגול ומדיטציה על טהרת היהדות.

איך עלה הרעיון להקמת הקבוצה?

נאל ביטון ונני פרל טיירי, הכירו במסגרת קורס הנבחרת של אירגון נבחרות, במסגרת המפגשים עלה הצורך של בנות מהמגזר החרדי שעברו פגיעה מינית לקבל תמיכה דווקא מנשים שנמצאות באוכלוסייה דומה לסביבה שלהן. המגזר החרדי מתאפיין בהשתקה של פגיעות מיניות, דבר המקשה על נשים להיחשף ולקבל טיפול הולם שייתן מענה אמתי למצוקה בה הן נמצאות.

המטרה של נאל ונני בסיום הקורס הייתה להעלות מיזם של הקמת קבוצה ייעודית לנשות המגזר החרדי, שירגישו שיח פתוח עם נשים שעברו חוויות דומות, ומכירות את הקשיים והאתגרים הנוספים שאישה חרדית עוברת כשהיא חושפת את הסיפור וההתמודדות האישית של עם הפגיעה המינית.

נאל: "היום רוב הטיפול בנשים מהמגזר החרדי נעשה בדלתיים סגורות, המיזם מעלה את הצורך של הנשים להתמודד עם השיח והשיתוף על הנושא, מה שמקל את תחושת האשמה והבושה שנשים שעברו פגיעה מינית חוות."

נני:"נכון, טיפול קבוצתי אינו מתאים לכל אחת, ואנחנו מבינות שזה לא פשוט לחדור ולהקים מיזם בנושא כה רגיש במגזר החרדי, אך אפילו אם אישה אחת תמצא מזור באמצעות ההצטרפות לקבוצה, אנחנו עשינו את שלנו."

מה היתרון של טיפול קבוצתי על פני הטיפול הפרטני?

נאל:"אין על כוח של קבוצה, יש נשים שצריכות לשמוע נשים נוספות שעברו חוויה דומה למה שהן חוו, התחושה היא אני לא לבד, הבדידות שמלווה את הפגיעה המינית לרוב מתפוגגת בטיפול קבוצתי. השיתוף של המקרים וכל אחת שמציגה כיצד התמודדה עם הפגיעה שלה נותנת כוח והשראה לבנות הקבוצה. ההרגשה ששל אישה נפגעת, הנה אני יכולה לתרום לאחרות מהידע והניסיון שלי זה מעלה את החוסן הנפשי שלה וההתמודדות עם הפגיעה נעשית קלה יותר".

האם זו יוזמה חלוצית, האם  אין קבוצות תמיכה לנפגעות במגזר החרדי?

נני:"בטרם פנינו לקבל תמיכה וסיוע מהמרכז הישראלי למוגנות, ערכנו חיפוש ושיטוט ברשת, ופנינו לעמותות המתמחות בנושא טיפול פגיעה מינית, אך לא מצאנו מסגרת טיפולית כפי שאנו מציעים. פרט לטיפול שעובד על שיח והעצמה ומתן כלים להתמודדות עם השגרה היומיומית, אנו משלבים בקבוצה טיפול מעולמות המדיטציה, לפי שיטת צי' קונג."

המעבירה את הסדנה היא אלישבע לביא שעושה את זה בהתנדבות מלאה, הטיפול דומה ליוגה, ועובד על טכניקה של נשימה, גמישות, יציבות וחיבור בין גוף לנפש שתורם רבות לזירוז הליך הטיפול במקרים של פגיעה מינית.

האם יש נשים חרדיות שרוצות להצטרף לקבוצה אך חוששות מכך?

נאל:"בהחלט, לכל אישה שעברה פגיעה מינית ולא רק מהמגזר החרדי יש חשש לדבר על הנושא. החשש העיקרי זה האם יאמינו לי, הבושה, האשמה חוסר הלגיטימציה, ואז החשיפה שהיא קשה מאד. המון נשים חזקות שעברו פגיעה שותקות שנים מהבושה והפחד להיחשף, ובמגזר החרדי על כל זה נוסף גם עניין הצניעות, החשש בקהילה החרדית מתבטא כיצד תגיב הסביבה בזמן שידוכים, קבלת הבנים לישיבות, לעיתים חלק מבני המשפחה מתנגדים לחשיפה של מקרים כאלו מחשש לפגיעה בשם של המשפחה. יש המון מעגלים בקהילה החרדית שעלולים להיפגע בעת חשיפת מקרה של פגיעה מינית בתוך הקהילה. למשל: ראש ישיבה,כאשר משהי מהמעגל המשפחתי שלו חוותה פגיעה מינית, החשיפה במקרה זה תהיה הרבה יותר קשה ויילקחו בחשבון המון דברים טרם החשיפה אם בכלל. והם יעדיפו טיפול חשאי ופרטני ומוצנע ולא משהו פומבי."

האם אתן מאמינות בכך שהכוח של קבוצה שווה את החשיפה?

נני:"חובה לציין שעל אף הטיפול הוא קבוצתי, קיימת דיסקרטיות מלאה, השיתוף נעשה רק בין כתלי הקבוצה והמידע מתוכו אינו זולג החוצה. הקבוצה היא אינטימית עד 10 נשים, מה שנאמר בקבוצה נשאר בקבוצה.  אבל עדיין יש חשיפה בפני אותן בנות שמשתתפות בקבוצה, והחשיפה היא שנותנת כוח לקום לעשות ולהתמודד עם הפגיעה הקשה, ולחיות חיים מלאי עוצמה ומשמעות למרות החוויה הטראומטית".

כמה מפגשים כולל הטיפול הקבוצתי  ומה עלותו, האם הטיפול הקבוצתי נותן מענה מלא לנפגעות פגיעה מינית?

הטיפול הקבוצתי מונה 10 מפגשים, עלות סמלית למפגש 30 ₪ המהווה דמי רצינות ומיועד לטובת רווחת הקבוצה עצמה, הקבוצה תונחה על ידי אפרת קאפח עובדת סוציאלית קלינית MSW, המשמשת ראש תחום וסיוע במרכז הישראלי למוגנות.

במסגרת הטיפול ה"קלאסי" הנשים יקבלו כלים ועוצמה להתמודדות יומיומית עם סיטואציות ורגשות שצפים במהלך השגרה. ההתניה בהצטרפות לקבוצה היא שנשים יקבלו או קיבלו מענה פרטני סביב חווית העבר הטראומטית, כי הקבוצה לא נותנת מענה מלא וממוקד עבור כל נפגעת, הטיפול בקבוצה פותר בעיות שונות מזה שבטיפול הפרטני, בקבוצה מקבלים יכולת הכלה של חשיפה והתמודדות בקהילה, ותחושה של אני לא לבד יש עוד נשים שחוו את הזוועה כמוני, וניתנת בקבוצה הכרה ואמונה מהסביבה על אמיתות הפגיעה, שזה בפני עצמו כוח אדיר וריפוי לנפש. השחרור מהצורך לגרום לכל העולם להאמין לי בפגיעה שעברתי, גוזל המון כוחות, ובקבוצה אין את הצורך של להצדיק את עצמך השלב הזה לא קיים וממילא הטיפול מתחיל כבר בתחושה של אמון והדדיות בין הנשים.

בנוסף אם יש נשים שמרגישות צורך מעבר לטיפול הקבוצתי, "המרכז הישראלי למוגנות" מעניק ללא עלות טיפול משפחתי, עד 10 מפגשים שניתנים במסגרת פעילות העמותה.

האם יש לכן באופן אישי חשש על הובלת מהלך כזה בפומבי במגזר החרדי?  

נני: עדיין קיים חשש במגזר החרדי שנשים אקטיביסטיות יוגדרו כ"מוקצה", אך אנחנו לא נותנות לקולות ולשיח הזה להשתיק את הפעילות המבורכת, ואם יש נפש אחת מישראל שנוכל להציל בזכות המיזם שהקמנו, דיינו. החשש היחיד שאנו מתמקדות בו הוא עבור אותן נשים שעברו פגיעה מינית ולא מקבלות מענה הולם וטיפול מותאם עבורן. וזה מה שאנו שמות לנגד עיננו".

במקביל השבוע הרב אשר מלמד יו"ר "המרכז הישראלי למוגנות' פנה לרב חיים קנייבסקי מגדולי הפוסקים בעדה החרדית, בשאלה: האם להתלונן במשטרה על פוגע מינית מקרב המגזר החרדי? וקיבל תשובה נחרצת שיש להתלונן, ואסור לעבור על החוק במקרה הזה.

כך שגם גדול הפוסקים במגזר החרדי,

מבין את הצורך והחשיבות של תלונה ודיווח אודות הפוגע בכדי שיפסיק את שרשרת הפגיעות ומיגור התופעה המזוויעה הזו.

נאל: השלב הבא זה לחדור לעיתונות הכתובה במגזר החרדי, כמובן בתוכן שיווקי מותאם ולנסות להגיע לקהלים נוספים של נשים שלא נחשפות לרשתות החברתיות, שכעת רק בפלטפורמה הזו המיזם מתפרסם.

להרשמה והצטרפות ניתן לפנות ל"מרכז הישראלי למוגנות" בטלפ

ון הקו החם פתוח 24 שעות ביממה:

1700-700-848

או במייל: merkaz@muganut.co.il

נבחרות- לא מפחדות מדרך ארוכה!

09/11/2021 ראיון רדיופוני של אסתי שושן בעקבות ההד התקשורתי קרא עוד...

09/11/2021

ראיון רדיופוני של אסתי שושן בעקבות ההד התקשורתי שנוצר עם פירסום הכתבה על תנועת נבחרות בערוץ 13.

"אני עדיין רואה במדינה שלי אחראית למה שקורה גם בתוך מיעוטים כמו החברה החרדית. מה שהתרחש במירון ובתקופת הקורונה הוכיחו  מעל לכל ספק שהחרדים מופקרים ע"י הרשויות ונתונים בידי קומץ עסקנים מלאי אינטרסים המנהלים את הסיפור הזה. למדינה יש אחריות. נקודה."

כך אמרה שלשום אסתי שושן בראיון ברדיו תל אביב 102FM בתוכניתם של נלי תגר ולירון ויצמן. הריאיון התקיים בעקבות ההד הציבורי שנוצר לאחר פרסומה של הכתבה "יש פה עוול- הפמיניסטית החרדית שיוצאת למלחמה נגד הממסד" במהדורת השבת האחרונה בתוכניתה של הילה קורח, ובעקבות ההקרנות של הסרט "אשת חיל" המתאר את מאבקה של אסתי שושן ושל תנועת נבחרות למען ייצוג הולם של נשים חרדיות בכנסת ובמוקדי הכוח הפוליטיים.

בראיון נשאלה אסתי כיצד היא מתמודדת למול אנשים כדוגמת הרב בלוי שהטיל ספק בחרדיותה ואף התבטא בזלזול ובחריפות לפעילותה. מלבד דה לגיטמציה מוחלטת לדרישתה לייצוג שוויוני לנשים חרדיות היו לו ו גם התבטאויות  שוביניסטיות המקטינות נשים כגון: "היא לא פרטנר…היא בוודאי לא חרדית ואני אוכיח את זה. היה גם איום מפני סנקציות בדבריו : "אם לא תעמוד בכללים ויש לך ילדים ב"ה, יהיה לזה מחיר… בדיוק כמו שעברתי ברמזור אדום וקיבלתי דו"ח". הוא מזלזל ואומר: "חברה, תפסיקו לבלבל לי את המוח עם פמיניזם", והוא נותן לה הצעה לעשייה אחרת בשעות הפנאי: "אם כבר נמאס לה לשבת בבית עם הילדים ולעשות איתם שיעורי בית או לשטוף כלים אז שהיא תלך ותעסוק במצוות ובמעשים טובים".

"הגרוע מכול מאחורי, אני מרגישה הרבה פחות פחד" ענתה אסתי והוסיפה, "אנשים מסוגו עם תפיסות עולם מיושנות מוכיחים לכולם עם מה אנחנו צריכות להתמודד".

כשהמראיינות העלו את התקווה שכעת כשש"ס ואגודת ישראל באופוזיציה אולי יהיה ניתן לפעול בפן החקיקתי, על כך השיבה אסתי ואמרה: "אני יכולה לומר שגם הגורמים המאוד ליברלים מאוד נזהרים וחוששים, גם הבג"ץ נרתע מלשנות את המציאות. אבל האחריות על המדינה לא להפקיר את החרדים לקומץ עסקנים אינטרסנטים."

אין לדעת איך יראה המאבק בשנים הקרובות, אין ספק כי לחץ תקשורתי ותמיכה מהציבור הרחב יוכלו לחולל את השינוי.

הצטרפו אלינו למאבק!

מוזמנות ומוזמנים להפיץ ברשתות את הדרישה שלנו לייצוג הולם של נשים חרדיות בכנסת ובמוקדי הכוח בחברה הישראלית.

שתפו את התוכן שלנו ותהיו גם אתם חלק מהמאבק הצודק הזה!