Category - חקיקה

הזכות לשירותי רווחה | הקשיים והתפקוד הלקוי במערכת הרווחה בישראל

יפעת חיים, פעילת נבחרות, השתתפה בוועדה של משרד העבודה קרא עוד...

יפעת חיים, פעילת נבחרות, השתתפה בוועדה של משרד העבודה והרווחה ודיברה על הצורך בשיפור רמת השירותים החברתיים. היא הסבירה כי משפחות חרדיות מתלבטות לפני שפונות לעזרה, וכשהן עושות זאת, הן חוות זמני המתנה ארוכים ותחלופת עובדים סוציאליים אינסופית. עוס"יות אשר עמוסות ביותר מדי מקרים ואינן יכולים להעניק למשפחות את הטיפול הדרוש.

 

 

מה הבעיה עם חוק התקשורת?

תנועת נבחרות עסקה בהעלאת מודעות ברשתות החברתיות ובתקשורת קרא עוד...

תנועת נבחרות עסקה בהעלאת מודעות ברשתות החברתיות ובתקשורת הכללית בנוגע לבעייתיות בהצעת "חוק התקשורת" אותה ניסו לקדם חברי הכנסת החרדים מטעם ש"ס ויהדות התורה.
 על פי ההצעה, החוק יעניק רשות לגורמים חיצוניים (כדוגמת 'ועדת הרבנים לענייני תקשורת'), שליטה מלאה בקווי הקומה הכשרה ובין היתר את הזכות לחסום גישה של טלפונים כשרים למספרים מסוימים ומניעת ניוד של המספרים לקומה הרגילה.
.
ניסיון העבר הראה שבעוד שהסיבה המוצהרת לחסימה, היא אי התאמה לכאורה של התוכן המוצע לחברה החרדית הרי שבפועל השליטה הבלעדית הזו של "ועדת הועדה לענייני תקשורת" עשתה שימוש שלא כהוגן בכוחה, ואף חסמה גישה לקווי סיוע של ארגונים למען נשים נפגעות אלימות במשפחה, לקווי סיוע לנפגעות תקיפה מינית, ולקווים חמים למען להט"בים דתיים ועוד. בהתאם לחזון ולערכים של תנועת נבחרות בחרנו להתריע מפני הסכנה שבחקיקה כזו.
תמונה ראשית: מתוך ערוץ כנסת

די לאלימות!

אפרת שוקרון, פעילת נבחרות, נשאה דברים במושב הוועדה לביטחון קרא עוד...

אפרת שוקרון, פעילת נבחרות, נשאה דברים במושב הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת שהתכנסה לדיון בחוק למניעת אלימות במשפחה. שוקרון הקדישה את הדברים לזכרה של רחלי בוחבוט, האישה החרדית שנרצחה ע"י בן זוגה,בחודש ינואר האחרון, ודיברה על המחירים שמשלמות נשים חרדיות נפגעות אלימות במשפחה ועל החשש לפנות למשטרה. "כשאישה חרדית מתקשרת למשטרה, היא מסומנת כ"מויסר" (מלשין)…אני מקווה שהאישה הבאה שתגיש תלונה תרגיש שמישהו מגבה ותומך בה", אמרה שוקרון לוועדה.

 

 

 

 

 

 

05/07/2023 ציפי לביא, פעילת נבחרות ואקטיביסטית חרדית מתארת קרא עוד...

05/07/2023

ציפי לביא, פעילת נבחרות ואקטיביסטית חרדית מתארת את הסבל שעוברות נשים בבתי הדין הרבנים. הדברים נאמרו במהלך כנס חירום שנערך בכנסת בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנס חירום העוסק בנושא הירידה של ישראל במדד השוויון המגדרי ושל נשים בעמדות מפתח בכירות.

זה לא דיון אחר!

בחודש מאי האחרון, בוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת קרא עוד...

בחודש מאי האחרון, בוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, שעסקה בנושא נשים בבחירות המנוציפאליות, יעל פרידמן פעילת נבחרות הציגה את הנתונים העגומים של העדר הייצוג של נשים חרדיות במועצות המקומיות ברחבי הארץ. "אין אף אישה חרדית באף מועצה בארץ". פרידמן  אף תיארה את האתגרים והמכשולים שהוצבו בפני נשים חרדיות אשר ניסו בעבר להתמודד בבחירות המוניציפליות.

בוועדה השתתפה גם חברת הכנסת נעמה זרביב מהציונות הדתית אשר טענה שסוגיית ייצוג הנשים החרדיות היא "דיון אחר", על כך השיבה לה בחריפות יו"ר הוועדה "זה לא דיון אחר, הנשים החרדיות הן חלק מהחברה בישראל".

בצדק ובמשפט!

האפליה כנגד נשים במפלגות החרדיות ממשיכה לקומם כל בר דעת קרא עוד...

האפליה כנגד נשים במפלגות החרדיות ממשיכה לקומם כל בר דעת. הזכות לייצוג היא זכות בסיסית ואלמנטרית, וקשה להאמין שעדיין יש כאלו שמנסים להדיר נשים ממקום קבלת ההחלטת בתואנות ושונות ומשונות. לפני כשנה 22 נשים חרדיות עתרו לבית המשפט המחוזי כנגד ש"ס ואגודת ישראל בדרישה להתקבל כחברות מפלגה ובכך המשיכו את התהליך המשפטי שראשיתו עוד בבג"ץ בן פורת .

תנועת נבחרות מלווה את התהליך, כשהעותרות מקבלות ייצוג וליווי משפטי מקיף מאת עורכי הדין חגי קלעי-רוזן, עדיה שינוולד, שחר בן מאיר ותמר בן פורת. בחודש מאי האחרון התקיים דיון נוסף והנשים יתייצבו בביהמ"ש המחוזי בירושלים. במהלכו השופטת חיה זנדברג ביקשה להפנות את העניין לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה.

אנו נמשיך לעדכן אחר ההתפתחויות בתפילה שהאמת תצא לאור במהרה.

 

מסתכלות לאפליה בעיניים-עימות סוער בערוץ 13!

לפעמים הדבר הכי טוב הוא להסתכל להדרה בעיניים. להקשיב קרא עוד...

לפעמים הדבר הכי טוב הוא להסתכל להדרה בעיניים. להקשיב לטיעונים ארכאיים, ערטילאיים, מתגוננים או תוקפניים שמבקשים להצדיק את העוול המתמשך של המפלגות החרדיות המדירות את נשים משולחן קבלת ההחלטות, קדנציה אחר קדנציה. רעיה מרי, פעילת נבחרות והעותרות הראשית כנגד מפלגת ש"ס בדיון סוער עם בני רבינוביץ, עיתונאי חרדי בתוכניתו של אמנון לוי בערוץ 13.

 

איזוק אלקטרוני מציל חיים!

לקראת ישיבה מיוחדת של הוועדה לקידום זכויות נשים ושוויון קרא עוד...

לקראת ישיבה מיוחדת של הוועדה לקידום זכויות נשים ושוויון מגדרי בנושא האיזוק האלקטרוני לפוגעים שהתקיימה ב-13 במרץ 2023, הציגה נבחרות את נייר העמדה שלה בנושא זה. עמדתינו היא שתגיות אלקטרוניות יכולות להציל את חייהן של נשים שעברו התעללות. על פי נתונים, חיות בישראל  כ-200 אלף נשים נפגעות מאלימות במשפחה בישראל, כ-20 אלף מהן מהציבור החרדי. בשנת 2022 נרצחו בישראל 21 נשים ומתחילת 2023 עוד 8.

בנוסף להמלצה על שימוש בתג האלקטרוני, המלצנו לוועדה להפיץ חוברות בנושא אלימות במשפחה בקרב הציבור החרדי. ראוי לציין כי נבחרות הפיצה בשלוש השנים האחרונות קמפיינים מיוחדים נגד אלימות במשפחה בחברה החרדית. בנייר העמדה שהגשנו לכנסת הצענו גם לקיים הכשרות לרבנים  מורים  ואנשי מקצוע אחרים בתחום החינוך על מנת לזהות את הסימנים להתעללות במשפחה, בין המלצותינו גם  התאמת המקלטים לנשים דתיות כך שיתאימו  יותר לאורח החיים של נשים חרדיות ולמספר הילדים הרב במשפחות אלו.

התמונה באדיבות ערוץ הכנסת
התמונה באדיבות ערוץ הכנסת

השפעת הרפורמה המשפטית על מעמד האישה בישראל

ב-20 בפברואר 2023 קיימה הוועדה לקידום זכויות נשים ושוויון קרא עוד...

ב-20 בפברואר 2023 קיימה הוועדה לקידום זכויות נשים ושוויון מגדרי ישיבה מיוחדת בנושא השפעת הרפורמה השיפוטית על מעמד האישה בישראל. הדר ליינר פעילת נבחרות נשאה דברים בכנס ודיברה על חשיבות הייצוג השוויוני של נשים חרדיות שמהוות 6% מהחברה הישראלית. היא הסבירה: "'גם אנחנו בנות אדם, ומגיע לנו להישמע. גם נשים חרדיות צריכות להיות מיוצגות ליד שולחן מקבלי ההחלטות".

בנוסף תנועת נבחרות הגישה לוועדה נייר עמדה בנושא: "הרפורמה המשפטית והשלכותיה האפשריות על ייצוג הנשים בישראל". לקריאה ולהורדת הנייר הכינסו לקישור: ייצוג נשים ובג_צ כמגן זכויות הנשים 2023 (6)

הטירלול השמרני?

"אירועים נפרדים משפחתיים וציבוריים בציבור החרדי תמיד קרא עוד...

"אירועים נפרדים משפחתיים וציבוריים בציבור החרדי תמיד הייתה ותמיד תהיה, העניין הוא שבהעדר הגנת החוק ועם הכוונה להשמיט את הסעיף על הפרדה שהיא אסורה, הסכנה היא שההפרדה הזו עלולה לזלוג למקומות שאין בהם צורך". כך לאחרונה אמרה אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, ברדיו תל אביב. והביעה את החשש מכך שגורמים אינטרסנטיים או קיצוניים עלולים לנצל את הפרצה הזו בחוק.

אסתי מביאה כדוגמה את רדיו "קול ברמה" שבניסיון לבנות לעצמו תדמית "חרדית אמיתית" וכדי ליצור בידול על פני המתחרים הם ביקשו למנוע גם ממאזינות וממרואיינות לעלות לשידור, (למרות שלמעשה אין בעיה הלכתית בשמיעת קול של נשים), רק התערבותו של בג"ץ מנעה את הדרתן של הנשים בתקשורת החרדית. זוהי רק דוגמא אחת  מני רבות למקרים שבהם לא שיקולים הלכתיים אלא אינטרס כלכלי מוביל לאפליה כלפי נשים חרדיות.

ההסלמה השקטה והמתמשכת בציבור החרדי מדאיגה נשים וגברים חרדיים שמבקשים לחיות את חייהם לאור ההלכה ולא בצלם של גורמים אינטרסנטיים קיצוניים.

האזינו לראיון ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם/ן בסוגייה.