Category - חקיקה

אקטביזם חרדי חי ובועט

"הפרשייה הזו טילטלה את אמות הסיפין בתוך המגזר קרא עוד...

"הפרשייה הזו טילטלה את אמות הסיפין בתוך המגזר החרדי", אומרת אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, בראיון אתמול בבוקר ברדיו תל אביב, "חיים ולדר הוא בשר מבשרה של היהדות החרדית, הספרים שלו נמצאים בכל בית חרדי".
דברים אלו נאמרו בעקבות גל האקטביזם ששטף את החברה החרדית. להזכירכם, הסופר ולדר בחר להתאבד בעקבות פרסום החלק השני של התחקיר שנעשה עליו בעיתון הארץ.בתחקירים הוצגו עדויות על אונס ותקיפה מינית של 3 נשים שחלקן היו קטינות באותה עת, וכן פורסמה הקלטה שלו שבה הוא מצהיר כי ישים קץ לחייו אם הדברים יתפרסמו. בחירתו של ולדר לשים קץ לחייו ובעקבותיו המקרה הקשה של שפרה יוכבד הורביץ, יצרו גל ספונטני של מאבק תמיכה למען נפגעים ונפגעות בחברה החרדית, מעיין תנועת מי טו חרדית.

המראיינות,עינב גלילי ואור ישראלי, התעניינו מאוד בשינוי החד שחל בחברה החרדית, ועל כך ענתה אסתי כי למעשה לא מדובר באירגון מסויים אלא "מדובר בכל מיני יוזמות של אקטיבסטים חרדים… השטח מדבר ועושה את שלו, ויוצר את השינוי".
המראיינות הביעו את הקושי לאנשים מחוץ למגזר לעקוב אחר המהלכים שחולפים על מגזר, במענה לכך השיבה אסתי: "יש הרבה אפשרויות לדעת מה קורה בתוך המגזר החרדי בעיקר לעקוב ברשת אחרי כותבים וכותבות חרדים ברשת".
לסיום אמרה אסתי: "בני אדם צריכים תמיד טרגדיה גדולה כדי להפנים דברים, הכל השתנה ברגע שהוא התאבד, אבל הכל באמת השתנה כשהקורבן שלו שפרה הורביץ ז"ל התאבדה. אז זה קיבל שם, אז זה קיבל פנים. זה מאוד מצער שהיה צריך לקרות דבר כזה".

לשמיעת הראיון המלא לחצו על ה-play.

הפנתרות השחורות

8 באוקטובר 2021 מי הן הפמיניסטיות החרדיות שלא חוששות לדרוש קרא עוד...

8 באוקטובר 2021

מי הן הפמיניסטיות החרדיות שלא חוששות לדרוש ייצוג הולם בכנסת? 
מה הן עושות באו"ם, ומה חושבים עליהן ברחוב החרדי?

כל התשובות בכתבה שפורסמה השבוע בערוץ 13


לרגל יציאת הסרט הדוקומנטרי "אשת חיל" המתאר את התהוותה ופעילותה של תנועת נבחרות, תשומת הלב הציבורית מופנית אל התופעה המעניינת הזו של נשים פמיניסטיות חרדיות שלא חוששות יותר להשמיע את קולן.

"כולם חשבו שהשתגעתי אבל אני לא יכולה לשתוק יותר"

הכתבה על אסתי שושן ותנועת נבחרות בערוץ 13

(אסתי שושן, מתוך הסרט אשת חיל)

השבוע בתוכניתה של הילה קורח- מהדורת השבת, הופיעה כתבתו של אסף אופיר על מסעה של אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, במאבק לייצוג פוליטי של נשים חרדיות בכנסת ישראל ובמפלגות החרדיות. אסתי סיפרה על החברה החרדית המאופיינת בהנהגה גברית, בה נשים מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות. כשנשות תנועת נבחרות יוצאות למאבק שנמשך כבר 9 שנים, הן סופגות מטחי ביקורת צולבת, ונאלצות לשלם על כך מחירים כבדים: ילדיהם מודרים ממוסדות חינוך, קריאות נאצה מוטחות לעברן והן סופגות מתקפה גם ברשת וגם מחוצה לה.

פעילות נבחרות תולות פאשקוולים אודות זכותן להיבחר

פוליטיקה היא לא מקום לנשים חרדיות
"בשביל מה לך לעורר מהומות?" נשאלה אסתי שושן בראיון, ואל השאלה הזו מצטרפים רבים שרואים את המאבק הסיזיפי של נבחרות בדרך לשוויון הזדמנויות לאישה החרדית .
אבל חוש הצדק המפותח לא מניח לפעילות הארגון שלנו לשקוט על השמרים.
"חברה שהמנהיגות שלה היא גברית טהורה, משהו במנהיגות הזה לא טוב", טוענת אסתי, "אין שם שום נקודת מבט נשית, חומלת אכפתית, אימהית על עיצוב המציאות והמדיניות, כפי שהיא מנהלת כיום בחברה החרדית".

"תפסיקו לבלבל לנו את המוח עם פמיניזם" (הרב בלוי, מתוך הכתבה של אסף אופיר, כאן 13.)

ארון הספרים היהודי נותר גם הוא מחוץ לתחום של האישה החרדית, אולי מתוך הרצון לשמר את הידע והכוח בידי הגברים החרדים ואולי מתוך פחד משינוי, פחד שמשמר את הנשים החרדיות בעמדת נחיתות מזה שנים רבות.

"אישה היא אישה, וגבר הוא גבר" מסביר בפשיטות הרב מרדכי בלוי, ויש לו גם הצעה לאסתי ולחברותיה לעשיית מעשים טובים בשעות הפנאי, בנוסף להדחת כלים והכנת שעורי הבית עם הילדים, שממטלות אלו אין להן פטור, לשיטתו.

הרב מרדכי בלוי, מגיב לתופעת הפמניזם החרדי

והוא מגביר בנו את התהייה, האם מישהו יתעשת שם בהנהגה?
האם מהכנסת ה-23 שיש בה את מספר הנשים מאז קום המדינה, תצא הישועה?

לא לכל השאלות הללו יש לנו תשובות, אבל כרטיסים להקרנת הסרט השבוע בסינמטק תל אביב נשארו לנו מעט, לחצו  כאן לרכישה, ההכנסות מוקדשות לקרן קופרו.

https://icredit.rivhit.co.il/payment/PaymentFullPage.aspx?GroupId=8bf2f4c0-4adb-49b4-8742-f3d34998a152

לכתבה המלאה  של ערוץ 13 לחצו כאן.

 

עוד וועדה- ודבר לא השתנה!

01/11/2021 התעלמות הממשלה מתנאי העסקה של מטפלות-מחנכות קרא עוד...

01/11/2021

התעלמות הממשלה מתנאי העסקה של מטפלות-מחנכות חרדיות 

"חשוב לי להציף תופעה כואבת שמתרחשת בחברה החרדית, במעונות היום", כך פנתה לחברי הוועדה לקידום מעמד האישה רעיה מרי, נציגת אירגון נבחרות, בוועדה שעסקה בתנאי העסקתן של מטפלות-מחנכות במעונות היום.

הוועדה התכנסה על רקע השביתה שהכריזו עליה ראשי האירגונים הגדולים של מעונות היום: נעמ"ת, ויצ"ו,ונשות חירות. בעוד שעיקר הדיונים בוועדה נסובו סביב זכויותיהן הנמוכות ממילא של מטפלות-מחנכות, הרי שבאירגון נבחרות ביקשו להסב את תשומת הלב הציבורית לפגיעה קשה בזכויות המגן  ממנה סובלות מטפלות-מחנכות תחת בעלויות חרדיות.

כך יוצא שחודש לאחר קיום הוועדה ולאחר שמשבר הממטפלות-מחנכות טופל לכאורה תוך ימים בודדים (הממשלה הואילה לשפר את תנאי העסקתן, ובכך הביאה לסיום השביתה), הרי שלא נעשתה כל פעולה מצד הממשלה כדי למנוע את תנאי העסקה פוגעניים המתקיימים במעונות יום פרטיים במגזר החרדי.

פגיעה בשכר העובדות- בניגוד לחוק?

על פי מחקרים שנעשו ע"י המכון החרדי למחקרי מדיניות וע"י הקו החם לנשים חרדיות של שדולת הנשים נמצא כי זכויותיהן הבסיסיות של עובדות חרדיות כדוגמה: הפרשה לפנסיה, אי מתן דמי הבראה, ימי חופשה וכו', נפגעות באופן שיטתי בעיקר ע"י מעסיקים חרדיים. תופעה מכוערת זו מתרחשת גם במעונות היום בהן מועסקות נשים חרדיות.

זה לא סוד שהסללה במערכת החינוך החרדית גרמה לעודף של עובדות במקצועות הטיפול והחינוך, כתוצאה מכך נוצר "שוק עבדים" ומתרחשת פגיעה נרחבת בזכויות עובדות חרדיות. גורמים נוספים המאפשרים את התקיימות התופעה: נשים חרדיות רבות מוחלשות כתוצאה מכך שהן בדרך כלל מפרנסות יחידות, וללא ידע מקיף בדבר זכויותיהן.

 

מה נדרש כדי ליצור שינוי בתנאי ההעסקה של המטפלות החרדיות?

בנייר העמדה שהגשנו לוועדה אנו קראנו לממשלה לקחת אחריות:

לבצע בקרה על תנאי העסקה במעונות יום בפיקוח חרדי .

להעביר את הבעלויות שהינן בבעלות חרדית תחת גוף אחד מאגד שיפקח באופן אינטנסיבי על תנאי ההעסקה של המטפלות-מחנכות. בדומה להקמת הממ"ח, כך נדרש גם ממ"ח לגילאי לידה עד 3 .

להשוות זכויותיהן של מחנכות-מטפלות לזכויותיהן של עובדות משרד החינוך. לקדם העסקה ישירה של מחנכות-מטפלות ובכך למזער את הסיכוי לחשיפתן להפרת זכויות מתמשכת.

בנוסף דרשנו להחיל מבצע אכיפה במעונות היום על תנאי העסקת מטפלות מחנכות בבעלות פרטית חרדית על מנת ליצור הרתעה אפקטיבית כלפי מעסיקים.

אנו ממליצות על פרסום חוברת מידע אודות זכויותיהן עובדים של מטפלות-מחנכות והפצתה בריכוזים חרדיים וכן פרסום הזכויות באמצעי התקשורת השונים על מנת להנגיש את המידע גם לעובדות שאין להם חיבור לאינטרנט מפאת אורח -חייהן.

כמו גם בנושאים אחרים, גם בנושא זה יש לחקור אחר תנאי העסקתן של מטפלות-מחנכות תוך פילוח להשתייכות המגזרית על מנת לתת מענה לקשיים האינדיבידואליים המאפיינים עובדות מגזרים מוחלשים יותר כמו למשל: המגזר החרדי והמגזר הערבי.

וכמובן יש לפעול להרחבת הגיוון התעסוקתי אשר תאפשר לנשים החרדיות ניעות רבה יותר במרחב התעסוקתי, תמנע את המספר הגבוה יחסית של נשים חרדיות המתמודדות על משרות חינוך וטיפול ותקטין באופן משמעותי את כוחו של
המעסיק לקיים עם העובדות חוזים העסקה פוגעניים השוללים זכויות מגן ומנוגדים לחוק.

בסרטון: נציגת ארגון נבחרות,רעיה מרי, משתתפת באמצעות הזום בוועדת הכנסת בנושא: תנאי העסקתן של מטפלות- מחנכות במעונות יום, שהתקיימה בתאריך:04/10/2021

 

הנבחרת בבית הנבחרים

הפיאות והשביסים כבשו את הכנסת. קבוצת #הנבחרת עתודת מנהיגות קרא עוד...

הפיאות והשביסים כבשו את הכנסת.

קבוצת #הנבחרת עתודת מנהיגות חרדיות מבית נבחרות וויצו, ביקרה היום בכנסת ישראל, יחד איתן ביקרו בכנסת קבוצות מנהיגות של ויצו, נשים דרוזיות מדליית אל כרמל וקבוצת מנהיגות מת'א גבעתיים.

שמענו את ח"כ סתיו שפיר מהעבודה, שסיפרה על המחאה החברתית ועל הרגע שהבינה שהיא חייבת להכנס לפוליטיקה כדי לפעול לשינוי ועל פעילותה הפרלמנטרית להגברת שקיפות בתקציב המדינה.

ח"כ עידית סילמן מהבית היהודי הגיעה למסור דברי ברכה והצהירה על מחוייבותה לנושאים חברתיים ולטוב משותף.

ח"כ קטי שטרית מהליכוד ישבה עם נשות הקבוצות ושמעה מהן על הנושאים שכל אחת מקדמת, סיפרה על מאבקה ארוך השנים להגיע לכנסת, היא ריגשה אותנו מאוד בסיפורה האישי ובאמונתה בצדקת הדרך.

ומה שהכי ריגש אותנו, שבמהלך הסיור, מדריכת הסיורים כחלק מהמידע השגרתי על הכנסת ואופיה, סיפרה על המאבק של הנשים החרדיות בהדרתן מהפוליטיקה, ועל לא נבחרות לא בוחרות.

אקטיביסטית חרדית ועורכת דין חילונית נאבקו יחד על זכות הנשים החרדיות להיבחר ולא רק לבחור – וניצחו. יום האישה 2019, נשות המהפכה

מגזין את, הדס בשן 5/3/19 אם עד לפני מספר שנים הביטוי קרא עוד...

אם עד לפני מספר שנים הביטוי "פמיניזם חרדי" נשמע תלוש, היום מדובר על מציאות שהולכת ונרקמת אל מול עיננו, ויש לו חלוצה מובהקת, אסתי שושן (41), שהקימה את עמוד הפייסבוק  "לא נבחרות לא בוחרות" בשנת 2012 וב-2015 חברה אליה אסתי רידר כדי לנסות לעשות את הבלתי יאמן –  לגרום לנשים חרדיות להגיד "לא" למשמעת מפלגתית. נקפוץ ארבע שנים קדימה ונגלה שהמורדות החרדיות חתומות על הישג חסר תקדים. בזכותן, בעתירה שהגישה עו"ד תמר בן פורת (57), הורה בג"צ למפלגת "אגודת ישראל" לשנות את התקנון שלה כך שנשים יוכלו להתמודד על תפקידים ולהתפקד למפלגה, וכעת ש"ס צפויה ללכת בעקבותיה. אז מה קרה בארבע השנים האלה, שאפשר את המהלך ההיסטורי?

 

להמשך קריאת הכתבה המקורית – לחצו כאן

שליש מהציבור החרדי: לא נצביע למפלגה שאוסרת על נשים להתמודד

סקר ערב סגירת הרשימות: למעלה משליש מהציבור החרדי: לא נצביע קרא עוד...

סקר ערב סגירת הרשימות: למעלה משליש מהציבור החרדי: לא נצביע למפלגה שאוסרת על נשים להתמודד. עוד עולה מהסקר- רוב הציבור הישראלי רוצה לראות אישה חרדית בכנסת

יהודה וייס 21/02/2019

מתברר כי בניגוד למה שנהוג לחשוב, הציבור החרדי כבר פחות מצביע כגוש אחד מבעבר. סקר טלפוני חדש של מכון הסקרים גאוקוטוגרפיה שהזמין תנועת הנשים החרדית הפמיניסטית "נבחרות"- נשים חרדיות לייצוג, שיוויון וקול חושף את הסדקים הראשונים בעמדה החרדית הקלאסית לגבי ייצוג לנשים ומצביע על שינויי העומק שעוברת החברה החרדית. על פי ממצאי הסקר (טווח שגיאה סטטיסטית מרבית – 4.38% +, ברמת מובהקות סטטיסטית של 95%.) כ-40% מהנשים החרדיות וכשליש מהגברים החרדים מתנגדים להדרת נשים וקובעים כי לא יצביעו למפלגה שמדירה נשים.
בתשובה לשאלה האם יצביעו למפלגה שאוסרת על נשים להתמודד על מקום ברשימתה ציינו 39% מהנשים החרדיות כי לא יצביעו למפלגה כזו, כאשר 19% אמרו כי "בטוח שלא יצביעו" למפלגה כזו ו-20% נוספות "חושבות שלא" יצביעו לה. נתון מפתיע מראה כי גם 33% מהגברים החרדים מצהירים כי לא יצביעו למפלגה שמדירה נשים, כאשר 17% אמרו "בטוח שלא" ו- 16% נוספים "חושבים שלא". בסך הכל, 79% מהציבור הישראלי מצהירים כי לא יצביעו למפלגות שאוסרות על נשים להתמודד- קרי המפלגות החרדיות.

את ניצני השינוי שמתחילה לעבור החברה החרדית ניתן לראות בתשובה לשאלה האם יהיו מעוניינים לראות אישה חרדית בכנסת, כאשר 15% מסך הנשאלים החרדים השיבו כי הם מעוניינים לראות נשים חרדיות כחברות כנסת. בנוסף, בקרב כלל האנשים שציינו כי הם שוקלים להצביע למפלגות החרדיות (כולל מצביעים מסורתיים ומצביעים דתיים לאומיים) ניתן לראות כי התמיכה במועמדות של אישה חרדית גדל בצורה משמעותית כאשר 41% מבין אלו שהביעו נכונות להצביע למפלגה חרדית מעוניינים לראות אישה חרדית בכנסת ישראל.
כ-60% מהציבור הישראלי: רוצים לראות נשים חרדיות כחברות כנסת
מתברר כי הרצון לראות אישה חרדית בכנסת ישראל חוצה את כל קבוצות החברה הישראלית. בתשובה לשאלה האם היית רוצה לראות נשים חרדיות כחברות כנסת, השיבו 59% מהנשאלים כי ירצו לראות נשים חרדיות בכנסת. 27% השיבו כי הם מאוד רוצים ו-32% נוספים השיבו כי די רוצים, לעומת פחות מרבע שמתנגדים. בקרב מצביעים שמגדירים עצמם כחילונים מדובר על לא פחות מ65% מהנשאלים. אגב, מדובר בתובנה מעניינת עבור מפלגת ש"ס אשר בונה על הקולות המסורתיים והדתיים לאומיים, כאשר אחוזי התמיכה הגבוהים בקרב קבוצות האוכלוסייה השונות מוכיחים כי ש"ס תרוויח משילוב של אישה חרדית ברשימה.

 

לקריאת הכתבה המלאה כאן

וגם באתר סרוגים כאן

ובערוץ 7 כאן

בלחץ בג"ץ: אגודת ישראל תתקן את התקנון כך שיאפשר לאישה להתקבל כחברה במפלגה

עם זאת, למרות השינוי המיוחל שהמגעים בעניינו ארכו למעלה קרא עוד...

עם זאת, למרות השינוי המיוחל שהמגעים בעניינו ארכו למעלה משנתיים, המפלגה הבהירה לבג"ץ כי שינוי התקנון לא יוביל לשינוי העובדות בשטח – וזאת לשיטתם משום שאישה המבקשת להתקבל כחברה במפלגה לא תוכל להתחייב, כדרישת התקנון, "לפעול בהתאם להלכה היהודית ובהתאם להוראות מועצת גדולי התורה"

יחד עם זאת, למרות התחייבות המפלגה לה נתן הרכב מורחב של בג"ץ תוקף של פסק דין, המפלגה הבהירה כי שינוי התקנון האמור "לא יביא לשינוי מעשי במצב העובדתי בכל הנוגע לקבלה למפלגה". זאת, הואיל ולשיטת המפלגה אישה המבקשת להתקבל לחברות במפלגה לא תוכל להתחייב, כדרישת התקנון, לפעול בהתאם להלכה היהודית ובהתאם להוראות מועצת גדולי התורה.

יחד עם זאת, ואולי בכדי להפיס את הצדדים העותרים, הדגישו חמשת שופטי בג"ץ – הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן וג'ורג' קרא – כי "היה ובעתיד, חרף היעדר כל מניעה תקנונית ומשפטית להצטרפותה של אישה כחברה במפלגה, תימנע הצטרפות כזו מאישה כלשהי העומדת לטענתה בדרישות הקבועות בסעיף 6(א) לתקנון, ניתן יהיה להידרש לסוגיות הנובעות מכך בהליך מתאים, ככל שיוגש".

הסכמת המפלגה מהווה למעשה תוצר של עתירה שהוגשה על-ידי עו"ד תמר בן פורת (שייצגה את עצמה) ומספר עותרים ציבוריים נגד מפלגת הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, שעניינה בהוראות סעיפים 6א ו-6ד לתקנון המפלגה; וכן באפשרותן של נשיםלהצטרף כחברות בה נוכח הוראות אלה.

לאחר שבסוף חודש אוקטובר 2016 הוצא נגד המפלגה צו על-תנאי המורה למפלגה להסביר מדוע לא תיפסלנה הוראות הסעיפים האמורים, ובהמשך לקיום הליך משפטי של למעלה משנתיים – אישרה לאחרונה (דצמבר 2018) המפלגה, במסגרת הודעת הבהרה לבג"ץ, כי מוסכם עליה שמחיקת המילה "איש" מסעיף 6(א) לתקנון המפלגה (אליה הסכימה בספטמבר אשתקד) מסירה את המניעה התקנונית הקיימת לצירופן של נשים כחברות במפלגה.

עותרים נוספים בעתירה: עמותת איתך – משפטניות למען צדק חברתי; המרכז לקידום מעמד האישה; עמותת קולך; אלטפולה – ארגון מעונות יום נצרת; מכון וון-ליר בירושלים; ויצו; נעמת; שדולת הנשים בישראל; תנועת ש.י.ן לשוויון יצוג נשים. כולם יוצגו על-ידי עו"ד נטע לוי ועו"ד פרופ' נטע זיו. עו"ד יונתן ברמן ייצג את היועץ המשפטי לממשלה ואת רשם המפלגות. את מפלגת אגודת יישראל ייצגו עו"ד אייל נון ועו"ד חגי וגנפלד.

בתגובה להכרעת בג"ץ היום שאוסרת על המפלגות החרדיות למנוע קבלת נשים למפלגה, אומרות "נבחרות" – נשים חרדיות לייצוג, שוויון וקול: "בקרב הציבור החרדי ישנן נשים איכותיות היכולות לחזק את הציבור החרדי ולשרת אותו באמונה תוך שמירה על ייחודיותו וערכיו. אנו קוראת לראשי המפלגות החרדיות להבין כי הגיע הזמן לתת קול ל50% מהציבור החרדי ולצרף אישה חרדית לרשימת המפלגה לכנסת.

"הפגישה של חברי הכנסת החרדים עם הרב ברלנד השבוע, שהורשע בעבירות חמורות נגד נשים, מוכיחה שוב את החשיבות של שילוב נשים ברשימות החרדיות. אנו מקוות כי זוהי תחילתה של מגמה לתיקון הדרת הנשים מהפוליטיקה החרדית מאז קום המדינה. אנו מברכות את בג"ץ על ההחלטה החשובה שנותנת רוח גבית לפעילותינו בהכשרת מנהיגות חרדיות לעשיה חברתית פוליטית. אנו מברכות את עו"ד תמר בן פורת בבג"ץ שהגישה נגד מפלגת אגודת ישראל יחד עם 10 ארגוני נשים בהובלת עמותת איתך וכן, מרכז קונקורד במעמד ידיד בית המשפט, באמצעות פרופ' פרנסס רדאי וד"ר אבינעם כהן".

המאבק שלנו להכניס חרדיות לכנסת זקוק לתמיכת שוחרי השוויון

פנינה פויפר, שיחה מקומית

ביום שני בשבוע שעבר השתתפתי כאורחת של "נבחרות" בכנס ייצוג נשים בפוליטיקה, שהתקיים בוועדה למעמד האישה בכנסת. "נבחרות" הן קבוצה של נשים חרדיות הפועלות למען ייצוג נשי שווה במרחבים הציבוריים בישראל. בין היתר הן יזמו בבחירות האחרונות את קמפיין המחאה "לא נבחרות, לא בוחרות", קמפיין הקורא לנשים לא לבחור במפלגות שאינן מאפשרות לנשים להיבחר אליהן, ואפילו לא להיות בהן חברות. בפועל, מדובר בקריאה לנשים חרדיות לא לבחור במפלגות החרדיות יהדות התורה וש"ס.

את הכנס יזמה ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) והיא ניהלה אותו יחד עם עאידה תומא סולימאן (הרשימה המשותפת), יו"ר הוועדה למעמד האישה. עוד נכחו: מיכל בירן, שהובילה את הדיון, וכן ציפי לבני, בוז'י הרצוג , מירב מיכאלי, רויטל סוויד ונחמן שי (כולם מהמחנה הציוני) וכן עליזה לביא (יש עתיד). נרשמה גם גיחה קצרה במיוחד של ענת ברקו (ליכוד), גיחה שבה הסתכמה הנוכחות הפוליטית מימין.

פוליטיקאיות חרדיות הן כידוע, זן לא קיים, והפוליטיקאים החרדים הדירו את רגליהם מכנס שאחד ממטרותיו המוצהרות הינו שילוב נשים ברשימות שלהם – מטרה שנתקלת בהתנגדות חריפה במיוחד מצידם.

עדינה בר שלום – בתו של הרב עובדיה יוסף המנוח ומייסדת המכללה החרדית, מוסד שפרץ את הדרך לשילוב חרדים באקדמיה – דיברה על האישה החרדית שמפרנסת, מנהיגה ועושה. זו אישה שאינה מעוניינת לוותר על הערכים שגדלה איתם ועל העולם בו היא חיה, מחד גיסא, ורוצה לבוא לידי ביטוי בסדר יום נשי ציבורי כשווה, מאידך גיסא. "בעבר אמרו לנו לא לצאת לעבוד, אבל זה השתנה ופרנסנו את לומדי התורה. גם ח"כיות יהיו יום אחד. לא יודעת אם דווקא אני, אבל יהיו".

שורת מחסומים

את "נבחרות" הציגה טלי פרקש. היא הסבירה את נייר העמדה שהן (טלי פרקש, אסתי שושן ואסתי רידר) גיבשו, דיברה על ההיסטוריה של המאבק שלהן ועל חוסר השוויון באיסור להיבחר לכל תפקיד ציבורי.

חשוב להדגיש: לא מדובר רק בכנסת, אלא גם בשלטון המקומי ובחברות במפלגות. "נשים חרדיות אינן חלק ממעגל ההחלטות. הטיעונים ההלכתיים אינם ברי תוקף, כך נקבע כבר בבג"ץ קול ברמה (רדיו חרדי שביקש למנוע מנשים לעלות לשידור, פ"פ). חברי הכנסת החרדים הם פרלמנטרים מצוינים. אך ככל שזה נוגע לנושאים של נשים חרדיות הם לפעמים נעדרים ולא מטפלים עד שאין לחץ מבחוץ. נשים חרדיות רוצות להיות חלק מהמפלגות במגזר ולא להיות מתויגות כאאוטסיידריות".

נרשום לפנינו שבשנת 2016 ישנן אפס נשים במרחב הציבורי החרדי. נכון, אפס. אין עוד מגזר שמתהדר בנתון כזה, ואין מגזר שהאפלייה שמתקיימת בתוכו זוכה להתעלמות גורפת כל כך. השאלה שחייבת להישאל בהקשר הזה היא: איך זה קורה? למה אבירי הצדק, שנרתמים לטובת מיעוטים ממוצא ערבי, מזרחי, אתיופי, רוסי וכמובן לטובת נשים, לא רואים במצב הזה חלק מהמאבק לשוויון?

נתחיל מזה שלמפלגות החרדיות, אלה שמדירות מהן נשים, יש כח פרלמנטרי לא מבוטל. הגברים שמכהנים מטעמן, שהם פרלמנטרים מעולים שיודעים להשיג הישגים, חרתו על דגלם את חוסר השוויון הזה כערך. את הכוח שיש להם הם מגייסים כדי למנוע מנשים דריסת רגל בטריטוריה שהם סימנו, והשלטון במדינת ישראל משתף איתם פעולה כי זה שווה לו מטעמי שימור הקואליציה, כמו ששווים לו עוולות נוספים שכולנו מכירים ונלחמים להכחיד.

גם העולם הרבני, העסקני וזה של התקשורת החרדית – כולו גברי. נשים לא זוכות לפרסם טור דעה בתקשורת החרדית (לכן אתם נאלצים לקרוא אותי כאן), ובמקרה הנדיר שכן – שמן מתכווץ לאות בודדת, משל היו קרבנות אונס בבית הנשיא. נשים גם מועלמות מהמרחב הוויזואלי: בעיתונים ואתרים חרדיים לא מופיעות תמונות של נשים באופן גורף (למעט אתר "כיכר השבת", שאינו נכנע לתכתיב התרבותי הזה ומפרסם תמונות של נשים).

המאבק של "נבחרות" חמק תחת הרדאר של לוחמי החופש למיניהם, ולא בכדי. לכאורה מדובר בבעיה "שלהם", של החרדים, פוליטיקה פנימית שברוב הליברליות שלנו אנחנו מאפשרים, תוך קידוש ערך הרב תרבותיות. אם יורשה לי לומר, אני חושבת שחלק מהריחוק מהנושא נובע גם מתחושת ניכור של חילונים, שרואים בחרדים זן אנושי פרימיטיבי וחסר חשיבות אמיתית בשיח על זכויות ותיקון. הטיעון הנפוץ ביותר שאנו שומעות בגרסאות שונות, שמופיע בכל מיני הקשרים של מאבק ייצוג הנשים החרדיות, הוא: שהחרדים יסתדרו עם עצמם.

הפאה הראשונה

אז כאישה חרדית אני אומרת: לא עוד. הגיע הזמן שנבין שאזרח זה אזרחית זה אזרח, גם אם הטעם שלו בלבוש נוטה לכובעי פרווה בקיץ. שוויון בפני החוק הוא עיקרון שנועד לא רק לאלה שכבר שווים, אלא בעיקר עבור אלה שנוטים להיות מסווגים כשווים קצת פחות. תדע מדינת ישראל, שכל זמן שנמנעת מנשים חרדיות הזכות להיבחר לכל תפקיד ציבורי בו תחפוצנה, תהיינה לכך השלכות על החברה כולה. הנה, רק לאחרונה נחשפה ההתערבות של הח"כים החרדים באפשרות של כהונת קאדיות בבתי המשפט השרעים, מעמד שמאיים עליהם בתקדים מול בתי הדין הרבניים.

כדי שהמאבק הזה יצליח הוא זקוק להכרה, קודם כל בתודעת הציבור החותר לשוויון. קידום חקיקה הוא צעד ראשון לקראת התרת החבישה של הנשים החרדיות מבית האסורים הציבורי. חקיקה מאפשרת פתיחה של תהליך ארוך ומתיש שמתחיל, כפי שציינתי, מאפס. קריטי שמדינת שנערים קשיים על ההתנהלות הזו של המפלגות החרדיות. קריטי לפעול כך במדינת ישראל, כמדינה מערבית נאורה, שחייבת לנהוג בפתיחות לפחות כמו סעודיה, שבה התירו לנשים להיבחר לאחרונה.

גם אז עדיין תישאר לנשים חרדיות המון עבודה מול הקלף הערכי והתרבותי, שהגברים שמחזיקים בו קוראים לו "הלכתי". זה הקלף שמציג את עצם הדרישה להיבחר כפרישה מן הציבור החרדי, בטענה מעגלית הגורסת שגם והיה ותיבחר אישה לכנסת, חרדית היא כבר לא תהיה.

חשוב לזכור שחצי מהבוחרים במפלגות חרדיות מדירות נשים – הן בוחרות. ההדרה שואבת את כוחה מן המודרות עצמן. בחלקן ואולי ברובן, ברצון. לכן, אני מעריכה שהפאה הראשונה (ואם כבר אמרנו עדינה בר שלום, אז אולי הכובע הראשון) בכנסת לא תגיע ממפלגה חרדית. כדי להכשיר את הקרקע ולשנות תודעה ואת דעת הקהל החרדית, תידרש אישה אמיצה שתדגים איך נראית אישה חרדית במעמד ציבורי.

כדי לנצח ולהצליח האישה הזו, שאני מאוד מקווה שכבר קיימת, תצטרך ציבור שרואה בה לא רק נציגה של נשים חרדיות, אלא נציגה של כל מי שהשוויון והצדק בישראל הינם ערכים עליונים עבורם. כלומר: אתם.

פנינה פויפר היא אישה חרדית ופעילת שמאל פוליטי בתוך החברה החרדית

לקריאת הכתבה במקור

0