Category - חקיקה

הנבחרת בבית הנבחרים

הפיאות והשביסים כבשו את הכנסת. קבוצת #הנבחרת עתודת מנהיגות קרא עוד...

הפיאות והשביסים כבשו את הכנסת.

קבוצת #הנבחרת עתודת מנהיגות חרדיות מבית נבחרות וויצו, ביקרה היום בכנסת ישראל, יחד איתן ביקרו בכנסת קבוצות מנהיגות של ויצו, נשים דרוזיות מדליית אל כרמל וקבוצת מנהיגות מת'א גבעתיים.

שמענו את ח"כ סתיו שפיר מהעבודה, שסיפרה על המחאה החברתית ועל הרגע שהבינה שהיא חייבת להכנס לפוליטיקה כדי לפעול לשינוי ועל פעילותה הפרלמנטרית להגברת שקיפות בתקציב המדינה.

ח"כ עידית סילמן מהבית היהודי הגיעה למסור דברי ברכה והצהירה על מחוייבותה לנושאים חברתיים ולטוב משותף.

ח"כ קטי שטרית מהליכוד ישבה עם נשות הקבוצות ושמעה מהן על הנושאים שכל אחת מקדמת, סיפרה על מאבקה ארוך השנים להגיע לכנסת, היא ריגשה אותנו מאוד בסיפורה האישי ובאמונתה בצדקת הדרך.

ומה שהכי ריגש אותנו, שבמהלך הסיור, מדריכת הסיורים כחלק מהמידע השגרתי על הכנסת ואופיה, סיפרה על המאבק של הנשים החרדיות בהדרתן מהפוליטיקה, ועל לא נבחרות לא בוחרות.

אקטיביסטית חרדית ועורכת דין חילונית נאבקו יחד על זכות הנשים החרדיות להיבחר ולא רק לבחור – וניצחו. יום האישה 2019, נשות המהפכה

מגזין את, הדס בשן 5/3/19 אם עד לפני מספר שנים הביטוי קרא עוד...

אם עד לפני מספר שנים הביטוי "פמיניזם חרדי" נשמע תלוש, היום מדובר על מציאות שהולכת ונרקמת אל מול עיננו, ויש לו חלוצה מובהקת, אסתי שושן (41), שהקימה את עמוד הפייסבוק  "לא נבחרות לא בוחרות" בשנת 2012 וב-2015 חברה אליה אסתי רידר כדי לנסות לעשות את הבלתי יאמן –  לגרום לנשים חרדיות להגיד "לא" למשמעת מפלגתית. נקפוץ ארבע שנים קדימה ונגלה שהמורדות החרדיות חתומות על הישג חסר תקדים. בזכותן, בעתירה שהגישה עו"ד תמר בן פורת (57), הורה בג"צ למפלגת "אגודת ישראל" לשנות את התקנון שלה כך שנשים יוכלו להתמודד על תפקידים ולהתפקד למפלגה, וכעת ש"ס צפויה ללכת בעקבותיה. אז מה קרה בארבע השנים האלה, שאפשר את המהלך ההיסטורי?

 

להמשך קריאת הכתבה המקורית – לחצו כאן

שליש מהציבור החרדי: לא נצביע למפלגה שאוסרת על נשים להתמודד

סקר ערב סגירת הרשימות: למעלה משליש מהציבור החרדי: לא נצביע קרא עוד...

סקר ערב סגירת הרשימות: למעלה משליש מהציבור החרדי: לא נצביע למפלגה שאוסרת על נשים להתמודד. עוד עולה מהסקר- רוב הציבור הישראלי רוצה לראות אישה חרדית בכנסת

יהודה וייס 21/02/2019

מתברר כי בניגוד למה שנהוג לחשוב, הציבור החרדי כבר פחות מצביע כגוש אחד מבעבר. סקר טלפוני חדש של מכון הסקרים גאוקוטוגרפיה שהזמין תנועת הנשים החרדית הפמיניסטית "נבחרות"- נשים חרדיות לייצוג, שיוויון וקול חושף את הסדקים הראשונים בעמדה החרדית הקלאסית לגבי ייצוג לנשים ומצביע על שינויי העומק שעוברת החברה החרדית. על פי ממצאי הסקר (טווח שגיאה סטטיסטית מרבית – 4.38% +, ברמת מובהקות סטטיסטית של 95%.) כ-40% מהנשים החרדיות וכשליש מהגברים החרדים מתנגדים להדרת נשים וקובעים כי לא יצביעו למפלגה שמדירה נשים.
בתשובה לשאלה האם יצביעו למפלגה שאוסרת על נשים להתמודד על מקום ברשימתה ציינו 39% מהנשים החרדיות כי לא יצביעו למפלגה כזו, כאשר 19% אמרו כי "בטוח שלא יצביעו" למפלגה כזו ו-20% נוספות "חושבות שלא" יצביעו לה. נתון מפתיע מראה כי גם 33% מהגברים החרדים מצהירים כי לא יצביעו למפלגה שמדירה נשים, כאשר 17% אמרו "בטוח שלא" ו- 16% נוספים "חושבים שלא". בסך הכל, 79% מהציבור הישראלי מצהירים כי לא יצביעו למפלגות שאוסרות על נשים להתמודד- קרי המפלגות החרדיות.

את ניצני השינוי שמתחילה לעבור החברה החרדית ניתן לראות בתשובה לשאלה האם יהיו מעוניינים לראות אישה חרדית בכנסת, כאשר 15% מסך הנשאלים החרדים השיבו כי הם מעוניינים לראות נשים חרדיות כחברות כנסת. בנוסף, בקרב כלל האנשים שציינו כי הם שוקלים להצביע למפלגות החרדיות (כולל מצביעים מסורתיים ומצביעים דתיים לאומיים) ניתן לראות כי התמיכה במועמדות של אישה חרדית גדל בצורה משמעותית כאשר 41% מבין אלו שהביעו נכונות להצביע למפלגה חרדית מעוניינים לראות אישה חרדית בכנסת ישראל.
כ-60% מהציבור הישראלי: רוצים לראות נשים חרדיות כחברות כנסת
מתברר כי הרצון לראות אישה חרדית בכנסת ישראל חוצה את כל קבוצות החברה הישראלית. בתשובה לשאלה האם היית רוצה לראות נשים חרדיות כחברות כנסת, השיבו 59% מהנשאלים כי ירצו לראות נשים חרדיות בכנסת. 27% השיבו כי הם מאוד רוצים ו-32% נוספים השיבו כי די רוצים, לעומת פחות מרבע שמתנגדים. בקרב מצביעים שמגדירים עצמם כחילונים מדובר על לא פחות מ65% מהנשאלים. אגב, מדובר בתובנה מעניינת עבור מפלגת ש"ס אשר בונה על הקולות המסורתיים והדתיים לאומיים, כאשר אחוזי התמיכה הגבוהים בקרב קבוצות האוכלוסייה השונות מוכיחים כי ש"ס תרוויח משילוב של אישה חרדית ברשימה.

 

לקריאת הכתבה המלאה כאן

וגם באתר סרוגים כאן

ובערוץ 7 כאן

בלחץ בג"ץ: אגודת ישראל תתקן את התקנון כך שיאפשר לאישה להתקבל כחברה במפלגה

עם זאת, למרות השינוי המיוחל שהמגעים בעניינו ארכו למעלה קרא עוד...

עם זאת, למרות השינוי המיוחל שהמגעים בעניינו ארכו למעלה משנתיים, המפלגה הבהירה לבג"ץ כי שינוי התקנון לא יוביל לשינוי העובדות בשטח – וזאת לשיטתם משום שאישה המבקשת להתקבל כחברה במפלגה לא תוכל להתחייב, כדרישת התקנון, "לפעול בהתאם להלכה היהודית ובהתאם להוראות מועצת גדולי התורה"

יחד עם זאת, למרות התחייבות המפלגה לה נתן הרכב מורחב של בג"ץ תוקף של פסק דין, המפלגה הבהירה כי שינוי התקנון האמור "לא יביא לשינוי מעשי במצב העובדתי בכל הנוגע לקבלה למפלגה". זאת, הואיל ולשיטת המפלגה אישה המבקשת להתקבל לחברות במפלגה לא תוכל להתחייב, כדרישת התקנון, לפעול בהתאם להלכה היהודית ובהתאם להוראות מועצת גדולי התורה.

יחד עם זאת, ואולי בכדי להפיס את הצדדים העותרים, הדגישו חמשת שופטי בג"ץ – הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן וג'ורג' קרא – כי "היה ובעתיד, חרף היעדר כל מניעה תקנונית ומשפטית להצטרפותה של אישה כחברה במפלגה, תימנע הצטרפות כזו מאישה כלשהי העומדת לטענתה בדרישות הקבועות בסעיף 6(א) לתקנון, ניתן יהיה להידרש לסוגיות הנובעות מכך בהליך מתאים, ככל שיוגש".

הסכמת המפלגה מהווה למעשה תוצר של עתירה שהוגשה על-ידי עו"ד תמר בן פורת (שייצגה את עצמה) ומספר עותרים ציבוריים נגד מפלגת הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, שעניינה בהוראות סעיפים 6א ו-6ד לתקנון המפלגה; וכן באפשרותן של נשיםלהצטרף כחברות בה נוכח הוראות אלה.

לאחר שבסוף חודש אוקטובר 2016 הוצא נגד המפלגה צו על-תנאי המורה למפלגה להסביר מדוע לא תיפסלנה הוראות הסעיפים האמורים, ובהמשך לקיום הליך משפטי של למעלה משנתיים – אישרה לאחרונה (דצמבר 2018) המפלגה, במסגרת הודעת הבהרה לבג"ץ, כי מוסכם עליה שמחיקת המילה "איש" מסעיף 6(א) לתקנון המפלגה (אליה הסכימה בספטמבר אשתקד) מסירה את המניעה התקנונית הקיימת לצירופן של נשים כחברות במפלגה.

עותרים נוספים בעתירה: עמותת איתך – משפטניות למען צדק חברתי; המרכז לקידום מעמד האישה; עמותת קולך; אלטפולה – ארגון מעונות יום נצרת; מכון וון-ליר בירושלים; ויצו; נעמת; שדולת הנשים בישראל; תנועת ש.י.ן לשוויון יצוג נשים. כולם יוצגו על-ידי עו"ד נטע לוי ועו"ד פרופ' נטע זיו. עו"ד יונתן ברמן ייצג את היועץ המשפטי לממשלה ואת רשם המפלגות. את מפלגת אגודת יישראל ייצגו עו"ד אייל נון ועו"ד חגי וגנפלד.

בתגובה להכרעת בג"ץ היום שאוסרת על המפלגות החרדיות למנוע קבלת נשים למפלגה, אומרות "נבחרות" – נשים חרדיות לייצוג, שוויון וקול: "בקרב הציבור החרדי ישנן נשים איכותיות היכולות לחזק את הציבור החרדי ולשרת אותו באמונה תוך שמירה על ייחודיותו וערכיו. אנו קוראת לראשי המפלגות החרדיות להבין כי הגיע הזמן לתת קול ל50% מהציבור החרדי ולצרף אישה חרדית לרשימת המפלגה לכנסת.

"הפגישה של חברי הכנסת החרדים עם הרב ברלנד השבוע, שהורשע בעבירות חמורות נגד נשים, מוכיחה שוב את החשיבות של שילוב נשים ברשימות החרדיות. אנו מקוות כי זוהי תחילתה של מגמה לתיקון הדרת הנשים מהפוליטיקה החרדית מאז קום המדינה. אנו מברכות את בג"ץ על ההחלטה החשובה שנותנת רוח גבית לפעילותינו בהכשרת מנהיגות חרדיות לעשיה חברתית פוליטית. אנו מברכות את עו"ד תמר בן פורת בבג"ץ שהגישה נגד מפלגת אגודת ישראל יחד עם 10 ארגוני נשים בהובלת עמותת איתך וכן, מרכז קונקורד במעמד ידיד בית המשפט, באמצעות פרופ' פרנסס רדאי וד"ר אבינעם כהן".

המאבק שלנו להכניס חרדיות לכנסת זקוק לתמיכת שוחרי השוויון

פנינה פויפר, שיחה מקומית

ביום שני בשבוע שעבר השתתפתי כאורחת של "נבחרות" בכנס ייצוג נשים בפוליטיקה, שהתקיים בוועדה למעמד האישה בכנסת. "נבחרות" הן קבוצה של נשים חרדיות הפועלות למען ייצוג נשי שווה במרחבים הציבוריים בישראל. בין היתר הן יזמו בבחירות האחרונות את קמפיין המחאה "לא נבחרות, לא בוחרות", קמפיין הקורא לנשים לא לבחור במפלגות שאינן מאפשרות לנשים להיבחר אליהן, ואפילו לא להיות בהן חברות. בפועל, מדובר בקריאה לנשים חרדיות לא לבחור במפלגות החרדיות יהדות התורה וש"ס.

את הכנס יזמה ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) והיא ניהלה אותו יחד עם עאידה תומא סולימאן (הרשימה המשותפת), יו"ר הוועדה למעמד האישה. עוד נכחו: מיכל בירן, שהובילה את הדיון, וכן ציפי לבני, בוז'י הרצוג , מירב מיכאלי, רויטל סוויד ונחמן שי (כולם מהמחנה הציוני) וכן עליזה לביא (יש עתיד). נרשמה גם גיחה קצרה במיוחד של ענת ברקו (ליכוד), גיחה שבה הסתכמה הנוכחות הפוליטית מימין.

פוליטיקאיות חרדיות הן כידוע, זן לא קיים, והפוליטיקאים החרדים הדירו את רגליהם מכנס שאחד ממטרותיו המוצהרות הינו שילוב נשים ברשימות שלהם – מטרה שנתקלת בהתנגדות חריפה במיוחד מצידם.

עדינה בר שלום – בתו של הרב עובדיה יוסף המנוח ומייסדת המכללה החרדית, מוסד שפרץ את הדרך לשילוב חרדים באקדמיה – דיברה על האישה החרדית שמפרנסת, מנהיגה ועושה. זו אישה שאינה מעוניינת לוותר על הערכים שגדלה איתם ועל העולם בו היא חיה, מחד גיסא, ורוצה לבוא לידי ביטוי בסדר יום נשי ציבורי כשווה, מאידך גיסא. "בעבר אמרו לנו לא לצאת לעבוד, אבל זה השתנה ופרנסנו את לומדי התורה. גם ח"כיות יהיו יום אחד. לא יודעת אם דווקא אני, אבל יהיו".

שורת מחסומים

את "נבחרות" הציגה טלי פרקש. היא הסבירה את נייר העמדה שהן (טלי פרקש, אסתי שושן ואסתי רידר) גיבשו, דיברה על ההיסטוריה של המאבק שלהן ועל חוסר השוויון באיסור להיבחר לכל תפקיד ציבורי.

חשוב להדגיש: לא מדובר רק בכנסת, אלא גם בשלטון המקומי ובחברות במפלגות. "נשים חרדיות אינן חלק ממעגל ההחלטות. הטיעונים ההלכתיים אינם ברי תוקף, כך נקבע כבר בבג"ץ קול ברמה (רדיו חרדי שביקש למנוע מנשים לעלות לשידור, פ"פ). חברי הכנסת החרדים הם פרלמנטרים מצוינים. אך ככל שזה נוגע לנושאים של נשים חרדיות הם לפעמים נעדרים ולא מטפלים עד שאין לחץ מבחוץ. נשים חרדיות רוצות להיות חלק מהמפלגות במגזר ולא להיות מתויגות כאאוטסיידריות".

נרשום לפנינו שבשנת 2016 ישנן אפס נשים במרחב הציבורי החרדי. נכון, אפס. אין עוד מגזר שמתהדר בנתון כזה, ואין מגזר שהאפלייה שמתקיימת בתוכו זוכה להתעלמות גורפת כל כך. השאלה שחייבת להישאל בהקשר הזה היא: איך זה קורה? למה אבירי הצדק, שנרתמים לטובת מיעוטים ממוצא ערבי, מזרחי, אתיופי, רוסי וכמובן לטובת נשים, לא רואים במצב הזה חלק מהמאבק לשוויון?

נתחיל מזה שלמפלגות החרדיות, אלה שמדירות מהן נשים, יש כח פרלמנטרי לא מבוטל. הגברים שמכהנים מטעמן, שהם פרלמנטרים מעולים שיודעים להשיג הישגים, חרתו על דגלם את חוסר השוויון הזה כערך. את הכוח שיש להם הם מגייסים כדי למנוע מנשים דריסת רגל בטריטוריה שהם סימנו, והשלטון במדינת ישראל משתף איתם פעולה כי זה שווה לו מטעמי שימור הקואליציה, כמו ששווים לו עוולות נוספים שכולנו מכירים ונלחמים להכחיד.

גם העולם הרבני, העסקני וזה של התקשורת החרדית – כולו גברי. נשים לא זוכות לפרסם טור דעה בתקשורת החרדית (לכן אתם נאלצים לקרוא אותי כאן), ובמקרה הנדיר שכן – שמן מתכווץ לאות בודדת, משל היו קרבנות אונס בבית הנשיא. נשים גם מועלמות מהמרחב הוויזואלי: בעיתונים ואתרים חרדיים לא מופיעות תמונות של נשים באופן גורף (למעט אתר "כיכר השבת", שאינו נכנע לתכתיב התרבותי הזה ומפרסם תמונות של נשים).

המאבק של "נבחרות" חמק תחת הרדאר של לוחמי החופש למיניהם, ולא בכדי. לכאורה מדובר בבעיה "שלהם", של החרדים, פוליטיקה פנימית שברוב הליברליות שלנו אנחנו מאפשרים, תוך קידוש ערך הרב תרבותיות. אם יורשה לי לומר, אני חושבת שחלק מהריחוק מהנושא נובע גם מתחושת ניכור של חילונים, שרואים בחרדים זן אנושי פרימיטיבי וחסר חשיבות אמיתית בשיח על זכויות ותיקון. הטיעון הנפוץ ביותר שאנו שומעות בגרסאות שונות, שמופיע בכל מיני הקשרים של מאבק ייצוג הנשים החרדיות, הוא: שהחרדים יסתדרו עם עצמם.

הפאה הראשונה

אז כאישה חרדית אני אומרת: לא עוד. הגיע הזמן שנבין שאזרח זה אזרחית זה אזרח, גם אם הטעם שלו בלבוש נוטה לכובעי פרווה בקיץ. שוויון בפני החוק הוא עיקרון שנועד לא רק לאלה שכבר שווים, אלא בעיקר עבור אלה שנוטים להיות מסווגים כשווים קצת פחות. תדע מדינת ישראל, שכל זמן שנמנעת מנשים חרדיות הזכות להיבחר לכל תפקיד ציבורי בו תחפוצנה, תהיינה לכך השלכות על החברה כולה. הנה, רק לאחרונה נחשפה ההתערבות של הח"כים החרדים באפשרות של כהונת קאדיות בבתי המשפט השרעים, מעמד שמאיים עליהם בתקדים מול בתי הדין הרבניים.

כדי שהמאבק הזה יצליח הוא זקוק להכרה, קודם כל בתודעת הציבור החותר לשוויון. קידום חקיקה הוא צעד ראשון לקראת התרת החבישה של הנשים החרדיות מבית האסורים הציבורי. חקיקה מאפשרת פתיחה של תהליך ארוך ומתיש שמתחיל, כפי שציינתי, מאפס. קריטי שמדינת שנערים קשיים על ההתנהלות הזו של המפלגות החרדיות. קריטי לפעול כך במדינת ישראל, כמדינה מערבית נאורה, שחייבת לנהוג בפתיחות לפחות כמו סעודיה, שבה התירו לנשים להיבחר לאחרונה.

גם אז עדיין תישאר לנשים חרדיות המון עבודה מול הקלף הערכי והתרבותי, שהגברים שמחזיקים בו קוראים לו "הלכתי". זה הקלף שמציג את עצם הדרישה להיבחר כפרישה מן הציבור החרדי, בטענה מעגלית הגורסת שגם והיה ותיבחר אישה לכנסת, חרדית היא כבר לא תהיה.

חשוב לזכור שחצי מהבוחרים במפלגות חרדיות מדירות נשים – הן בוחרות. ההדרה שואבת את כוחה מן המודרות עצמן. בחלקן ואולי ברובן, ברצון. לכן, אני מעריכה שהפאה הראשונה (ואם כבר אמרנו עדינה בר שלום, אז אולי הכובע הראשון) בכנסת לא תגיע ממפלגה חרדית. כדי להכשיר את הקרקע ולשנות תודעה ואת דעת הקהל החרדית, תידרש אישה אמיצה שתדגים איך נראית אישה חרדית במעמד ציבורי.

כדי לנצח ולהצליח האישה הזו, שאני מאוד מקווה שכבר קיימת, תצטרך ציבור שרואה בה לא רק נציגה של נשים חרדיות, אלא נציגה של כל מי שהשוויון והצדק בישראל הינם ערכים עליונים עבורם. כלומר: אתם.

פנינה פויפר היא אישה חרדית ופעילת שמאל פוליטי בתוך החברה החרדית

לקריאת הכתבה במקור

בחסות המדינה: מפלגות לגברים בלבד

טל שניידר, הפלוג

תארו לכם מדינה דמוקרטית שמפלגותיה אינן מתירות לנשים להתמודד לבית המחוקקים. תארו לכם מפלגה, שבתקנון הרשמי שלה, נאסר על נשים להתמודד בשורותיה. תארו לכם שמפלגות אלה, המפלות נשים שחור על גבי לבן, מקבלות מימון ציבורי לפעילותיהן ושאף חמור מכך, ציבור הבוחרים שלהם מורכב גם מנשים.

כמובן שאין מדובר בחזיון תעתועים. שתיים מן המפלגות הותיקות ביותר בישראל, יהדות התורה (5 מנדטים בכנסת היוצאת) וש"ס (11 מנדטים) אינן מתירות לנשים להתמודד לכנסת, ולמרות שבמקרה של האחרונה, הוראת התקנון אינה גורפת, הפרקטיקה מוחלת בפועל ולראיה מאז יום היווסדן של יהדות התורה וש"ס לא כיהנו מטעמן נשים בכנסת.

היום, באורח תקדימי, פנתה אשת מפלגת מרצ, חברת מועצת עירית ירושלים, ד"ר לורה ורטון, ליו"ר ועדת הבחירות השופט אליקים רובינשטיין בבקשה לפסול את יהדות התורה ואת ש"ס כיוון שאינן מתירות לנשים להתמודד. בבקשה, המוגשת מטעמה של ורטון בליווי מספר ארגונים (ישראל חופשית, מתפקדות, לא מצונזרות, כ"ן-כוח נשים, קולך פורום נשים דתיות, השדולה הפלורליסטית, והתנועה הירושלמית למען ירושלים פלורליסטית) כותבת ורטון ששלילת הזכות להעמיד מועמדות לכנסת פוגעת באופי הדמוקרטי של הכנסת. "היא חוסמת בפני מחצית האוכלוסיה כל אפשרות ליטול חלק בגופים המייצגים במוסד המרכזי של השלטון. זאת, באופן מכוון, עם השלכות קשות הפוגעות במדינה ובאופיה הדמוקרטי. נוצר כיום מצב אבסורדי בו המדינה מממנת גופים המפלים נשים."

בשיחת טלפון אמרה ורטון שבדקה בקרב משפטנים ואישי ציבור ונודע לה, שעד היום לא הוגשה בקשת פסילת מפלגות על בסיס התקנונים המפלים. כמו כן, אין פסיקה תקדימית בנושא הזה, כי לא הוגשה עתירה נגד שתי המפלגות.

תקנון יהדות התורה כפי שנרשם ברשם המפלגות ב 1993 קובע: שחבר במפלגה יכול שיהיה "כל איש יהודי מבן שמונה עשרה ומעלה, שומר תורה ומצוות, הנמנה על החרדים לדבר ה' ומזדהה עם אגודת ישראל…", בהמשך אותו סעיף (6ד) מוחרגות הנשים ומצוין: "אשה תהיה זכאית להצטרף לתנועת 'נשי אגודת ישראל', אשר תהווה גוף נפרד- כמצוות ההלכה – הקשור ארגונית ורוחנית לאגודת ישראל."

סעיף 6 ד לעיל מזמין לכאורה נשים לפעילות פוליטית בתנועת 'נשי אגודת ישראל' בגוף נפרד, והמשמעות ברורה: נשים לא יכולות להיכלל בסעיף א' הפונה ל"איש יהודי" ובטח לא להיבחר לכנסת.

במפלגת ש"ס הדברים מעט שונים. מקורבים לראשי המפלגה אומרים שהתקנון שלהם אינו מפלה בשפתו. אני ביקשתי מן המפלגה לקבל לידי עותק של התקנון, אך עד לרגע פרסום הפוסט לא שלחו (במידה ואקבל אעלה את הסעיף הרלבנטי בהתאם). ורטון, שעיינה במסמך אומרת שמצוין שם כי תנועת ש"ס הקימה ארגון נשים, 'מרגלית אם בישראל', שתפקידו לקדם את ענייני הנשים בחברה הישראלית בתחומי השכלה, עבודה, רווחה, חינוך ומשפחה. "מיותר לציין שאין אף אישה במועצת החכמים שלהם, אף אישה בכנסת מטעמם בעשרים שנות קיומה של ש"ס ואף אישה בתפקיד ארגוני כלשהו במפלגה" אומרת ורטון. ורטון אף מספרת על אישה, מכרה שלה, שלפני מספר שבועות פנתה לש"ס בטלפון וביקשה להצטרף למפלגה. "הם לא ידעו מה לענות לה ובסוף לקחו מספר טלפון שלה ואמרו שיחזרו אליה. היא לא שמעה מהם מאז."

בש"ס נשים כן מעורבות מאחורי הקלעים. אחת הנשים המשפיעות והמעורכות ביותר היא עדינה בר שלום, בתו הבכורה של הרב עובדיה יוסף. היא חברת הנהלת אוניברסיטת בר אילן, מקימת המכללה החרדית ויש לה גם קול בנושא המדיני: באפריל האחרון נסעה לרמאללה להיפגש עם אבו מאזן, ושבה לירושלים עם בקשת אבו מאזן לפגוש את הרב עובדיה יוסף. מדוע במפלגה זו לא יכולה אישה, כבר-שלום ליטול חלק בהנהגה הפוליטית בתוך הכנסת?

איילת שקד, ממפלגת הבית היהודי (לשעבר מפד"ל) אישה חילונית, גברה על התקנונים ועל ההסתייגויות והתמודדה בפריימריס של מפלגה דתית תוך שהיא מדלגת בקלילות מעל לשריון לאישה ותופסת את המקום השני בדירוג הכללי (מספר שלוש ברשימה, בהתחשב בבחירתו של נפתלי בנט ליו"ר התנועה). שקד אמרה היום בשיחת טלפון: "כמי שעקפה את השריון ולא נזקקה לו אני יכולה להעיד שלא חשתי בפריימריס אפליה כלשהי, אלא ההפך. אני חושבת שאולי אין נשים בש"ס וביהדות התורה כי הן לא רוצות להתמודד. אני הייתי בעשרות חוגי בית, ופעם אחת לא הסתייגו ממני בשל היותי אישה. בנוגע למפלגות האחרות, חבל מאוד שאין שם נשים, כי יש נשים חרדיות מרשימות ומדהימות. אני מקווה שציבור הבוחרים לא יצביע למפלגות שאין בהן נשים. אני אמנם לא חסידת התערבות בג"צ או החלטות שיפוטיות בכל דבר ועניין וחושבת שהציבור צריך למחות על כך ולא להצביע להם."  שקד, אגב, משמיטה מתשובתה את העימות הפוליטי הראשון במהלך הפריימריס, ממנו הודרה.

תגובות:

ביהדות התורה, שלחו אותי בטלפונים מאחד לשני (לא פחות מחמישה אנשים). בסופו של דבר, נחתתי אצל חיים, עוזרו של חבר הכנסת ישראל אייכלר והוא טרם השיב לי.

בש"ס מסרו: "בשלב זה איננו מגיבים".

את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ

לקריאת הכתבה במקור

תצלום: עמוס בן גרשום, לע"מ

שלי, הפקרת אותנו

אסתי שושן, הארץ

את יודעת שלי, אסתי זה אחד השמות החרדים הנפוצים במגזר החרדי, אם תגידי אותו בקול במרכז בני ברק או מאה שערים, לפחות כמה ראשים יוסבו לכיוונך. אני לא מתיימרת לדבר בשמן של כל האסתי, הרבקי,הנחמי והפייגי, קשה לי למעשה לדעת מה כולן חושבות באמת על מצבן שלהן ועל מצב הנשים החרדיות בכלל, חלקן אולי לא מסכים איתי, חלקן האחר מפוחד מהסנקציות הקהילתיות ומעדיף להתכנס בשתיקה, אבל חלק לא קטן מהן שרק הולך וגדל, מתחיל להבין שמשהו בשיטה הזו שהדירה אותן בשיטתיות מכל מוקדי קבלת ההחלטות במדינת ישראל דורש תיקון דחוף.

פרסמת השבוע פוסט נרגש ובו סיפרת לנו לעם ישראל על שיתוף הפעולה שלך עם ש"ס בריצתך להסתדרות, הבעת התרגשות מכך שזו פעם ראשונה שש"ס או מפלגה חרדית כלשהי תומכת במועמדת אישה.

ראשית למען הצדק ההיסטורי קיימים כבר לא מעט מקרים של תמיכה חרדית במועמדות נשים חילוניות. קיימת רשת של שיתוף פעולה בין קודקודיות חשופות שיער לקודקודים עטויי כיפה כשאינטרסים שונים נפגשים.

בה בעת שאת אותו הכבוד אותו מקבלות נשים חילוניות, לא ש"ס ולא יהדות התורה חושבות להעניק לנשים שלהן. איך אומר דרעי: "יפה לא רוצה" אבל לא שואלים את כל השאר, לא מעמידים את זה כלל כאופציה ומנהלים מסע שיסוי כלפי מי שמנסה, או רק אפילו אומרת בקול כמוני, שיש בעיה במצב הקיים. שערי המפלגות החרדיות נעולים בפני נשים חרדיות על ידי תקנונים שמצהירים ללא בושה שרק גברים יכולים לעמוד בשורותיהם ואת לא פוצה פה, אין לך אמירה מוסרית פמיניסטית נגד המצב הבלתי אפשרי הזה בו אין לי ולשכמותי אף ייצוג לא בכנסת ולא בעיריה אפילו לא במנהל קהילתי עירוני. שלאישה חרדית, מזרחית או אשכנזיה אין מילה במוקדים בהם את מסתובבת ובהם אתם סוגרים דילים פוליטיים מעל לראשינו המכוסים, מול פרצופינו השקופים.

הפוסט שפרסמה יחימוביץ לאחר סגירת הדיל

סיסמת הקמפיין שלנו בתנועת "נבחרות" היא "לא נבחרות, לא בוחרות" איננה פונה רק לנשים חרדיות, אלא הינה בקשה לסולידריות נשית מכל קצווי הקשת החברתית מתוך הבנה שהמצב הזה הוא פוגעני כלפי כל אישה בישראל וממש לא משנה מהיכן היא מגיעה. לא משתפים פעולה עם הדרת הנשים הזו מהמרחב הציבורי הייצוגי של מדינת ישראל.
מניחה שתנודי בראשך ותאמרי "כן, אתן בהחלט צודקות זה לא בסדר, אבל את צריכה שכל הקהילה תתמוך ברעיון, את צריכה לפעול בנחישות מבפנים ולשנות" כך ענית לי לא מזמן. אם הקהילה החרדית כולה היתה תומכת ברעיון, באמת שלא הייתי זקוקה לעזרה מבחוץ, אבל בינתיים הרוב פוחדות לדבר בקול, כי "נשים אלה יוצאות בלי כתובה" כך הצהיר מספר ארבעים ומשהו ביהדות התורה הרב מרדכי בלוי "צריך להוציא את ילדיהן מבית הספר" כך הוא מאיים והמעט שמרימות ראש ומדברות משלמות ביוקר.
ובכלל יש לא מעט דרכים בהם אני פועלת מבפנים, אך השתיקה הפוליטית חסרת האונים שלך ושל חברות כנסת נוספות ששברו את תקרת הזכוכית, הפקרת הזירה למאבק של נשים כמוני שמשלמות מחיר כבד על מה שהן אומרות ועושות בתחום וטפיחת השכם שבעת הרצון על תמיכה במועמדת חילונית מכאיבה כל כך וצורמת לנשים חרדיות בדמותי. כי כל עוד הדיל לא מדיר אותך, הוא מרגש והיסטורי, אם ידירו אותך בשל נשיותך, את תזעקי זעקה פמיניסטית גדולה ומרה. אך כשנשות הקהילה החרדית מודרות ממוקדי הכוח באופן סיסטמטי, את מעלימה עין ולא מביעה ולו מילת ביקורת אחת' או אפילו ייחול ותקווה שמשהו ישתנה.

אני אפילו לא כועסת, לא מאוכזבת, רק מבינה יותר מתמיד שאם אנחנו לא ניאבק למרות המחירים הקשים, זה פשוט ישאר כך ואת תמשיכי להתלחשש עם ליצמן, או דרעי והם יחייכו אלייך במתק, הם יתעלמו מראשך הגלוי ואת תתעלמי מהשוביניזם המובנה שלהם, כי ככה זה.
חזרתי בשבוע שעבר ממרוקו ממסע של פעילים חברתיים של תנועת 120 לפוליטיקה של טוב משותף, מרוקו מדינה איסלאמית דתית לכל הדעות ואפילו שם יש חוק המחייב שילוב של נשים בפוליטיקה, מה שפוליטיקאיות חזקות כמוך טרם עשו, טרם סללו את הדרך לאוכלוסיות המודרות האמיתיות במדינת ישראל. בכל מקרה מאחלת לך הצלחה וחותמת במילותיו של מרדכי היהודי לאסתר המלכה "מי יודע אם לא לעת כזאת הגעת למלכות".

לקריאת הכתבה במקור

תצלום: אוליביה פיטוסי, הארץ

נייר עמדה שהוגש לבית המשפט העליון ע"י נשות נבחרות בעניין בג"צ אגודת ישראל והתקנון המפלה נשים.

נייר עמדה שהגישה נבחרות בהקשר לבג"צ "אגודת ישראל" אותו קרא עוד...

נבחרות היא עמותה רשומה, שמטרותיה הן קידום ייצוג דרישת שוויון והשמעת קול האשה החרדית, אשר הוקמה על ידי קבוצת נשים שבשתי מערכות הבחירות האחרונות לכנסת הובילו את קמפיין "לא נבחרות לא בוחרות". העמותה עוסקת בקידום ייצוג שוויוני לנשים בכנסת, ברשויות מוניציפאליות בגופים פנים חרדיים ציבוריים ממשלתיים ובכל מוקדי קבלת ההחלטות משם נעדרות נשים חרדיות. נבחרות פועלת בתוך המגזר החרדי באמצעות כנסים להעלאת מודעות ובאמצעות תוכניות להכשרת מנהיגות ונשות ציבור מקרב נשות המגזר החרדי. העמותה מאגדת נשים חרדיות ופועלת בראש ובראשונה בקרב הציבור החרדי, בשל עצם היותנו חרדיות, בשר מבשרה של הקהילה החרדית, ומתוך תפיסה שהקהילה החרדית תקבל טוב יותר תהליכים שצמחו מתוכה.

Read on…

0