שאלות ותשובות

אנו קבוצת נשים חרדיות. לכולנו אכפת  מהחברה החרדית, מנשים חרדיות נוספות, מהבנות שלנו, מהאחיות, הגיסות והחברות שלנו. אנו נשים שמרגישות חלק, אך גם רוצות ליצור מציאות טובה יותר, הוגנת יותר ומאפשרת, לכל חרדי וחרדית.

זאת שאלה שקשה לענות עליה, אנחנו עשרות נשים בגרעין הפעילות הקשה, אלפי נשים בגרעין הרחב יותר. והמון נשים חרדיות המזדהות עם הקריאה לייצוג, מבינות שהגיע הזמן לראות את המפלגות החרדיות בפנים אחרות.
הפער הזה בין המספר המועט יחסית של מי שמוכנה לצאת בשמה ובקולה ולהזדהות עם הקריאה לבין אלפי הנשים השקטות שינהגו כך בקלפי הוא ברור ומובן. לא קל לעמוד בחזית כאשר הנשק הראשון והעיקרי שקיים אצל מי שמאויים מהקריאה הוא ירידה לפסים אישיים, הוקעה ציבורית ודה לגיטימציה. זה קל בהרבה מלקיים דיון ראוי, ענייני ומשמעותי.

נכון, לא כל אישה חרדית מסכימה איתנו זה בסדר וטבעי. לרגע לא טענו שאנחנו מהוות את קולן של כלל נשות המגזר. קיימות נשים שנוח להן עם המצב הנוכחי, יש כאלה העסוקות כל כך בטרדות הקיום ובהישרדות, בדיוק כפי שיש רבות אחרות שרוצות מציאות קצת אחרת. אנו רואות בריבוי דעות בסיס לחברה תקינה. אם נהיה רגע כנות, גם חלק מאתנו נבהל מהקריאה של “לא נבחרות לא בוחרות” כאשר נחשפנו אליה בהתחלה. אך כשחשבנו על כך שוב, לעומק, הבנו שהמטרה היא להביא למוקדי קבלת ההחלטות את צרכיה של האישה החרדית שלא מקבלים ייצוג כיום.

 

אכן יש לא מעט תופעות שליליות בפוליטיקה, לכן בדיוק אנחנו חושבות שנשים צריכות להביא לשם את קולן הייחודי ולפעול לתיקון. המקום בו ניתן לשנות הוא הפוליטיקה. ממקומות אחרים קשה מאוד. נשים חרדיות מהוות כתשעה מנדטים במפלגות החרדיות, אך לא מיוצגות בכנסת ישראל. כשם שהציבור החסידי לא מסתפק בנציג ליטאי, וכשם שהציבור המזרחי לא הסתפק בנציגות האשכנזית והקים את ש”ס, כך נשים לא יכולות להסתפק בגברים חרדים שייצגו אותם. זה לא אומר שום דבר רע על הנציגות הקיימת או על גברים בכלל, זה רק כי נשים רואות צרכים שגברים לא, כולנו רואות ויודעות זאת היטב גם בבית. כי קשה לייצג מישהו שהוא לא אתה.
כיום, נשים חרדיות נמצאות בכל מקום בציבוריות הישראלית. גם בעולם העסקי והפוליטי. נשים מייצגות את צרכי הציבור החרדי כמעט בכל חברה מסחרית גדולה בישראל. נשים חרדיות נכנסות בשערי הכנסת כעורכות דין כיועצות משפטיות, כאקדמאיות, כפרסומאיות, כאסטרטגיות, והן עושות את זה מצוין, מכובד ובלי לפגוע במידת החרדיות שלהן.
עיקר התפקיד של חברת כנסת, או חברת מועצה ברשות מקומית אינו כבוד ושררה, זהו תפקיד רב משקל של שירות ציבור באמונה. של דאגה לקידום חוקים ותקנות שיטיבו עם מי שהן מכירות הכי טוב מכולן – נשים חרדיות. אנחנו בטוחות שקיימות נשים רבות שתעשנה זאת בנאמנות, ביושר ובמסירות לרווחת החברה החרדית כולה.

חוסר הייצוג לא מסתיים רק בכנסת. הוא נוכח לרעה גם ברשויות המקומיות, במיוחד בערים החרדיות בהן נשים יכולות לשמש בתפקידים שונים, אך לא לשבת ולקבל החלטות הנוגעות לחיי היומיום שלהן.

בפשטות: אנחנו רוצות ייצוג של נשים חרדיות בבית שלהן- במפלגות החרדיות. אנו בהחלט נשמח לראות נשים חרדיות המשתלבות במפלגות שאינן חרדיות בדווקא ומשם מייצגות אותנו ואת הציבור כולו באמונה.

ראשית אנו פועלות גם בשטח במפגשים ופעילויות עם נשים חרדיות, ולא מעט כתבנו ופרסמנו בתקשורת החרדית הדיגיטלית הפתוחה יותר לשינויים. אנו משתמשות גם בפלטפורמה של התקשורת החילונית כדי להגיע גם אל מקבלי החלטות, מחוקקים ושופטים שיפעלו לשינוי המדיניות בה נשים חרדיות הן הציבור היחיד במדינת ישראל שנאסר עליו להשתתף במשחק הפוליטי. לצערנו אין דרך אחרת. כל רצון לתיקון עוולות שונות נתקל בחומות בצורות של הממסד שאחראי גם על העיתונות החרדית, מפרנס אותה ושולט עליה. כדי להתחיל לשנות יש צורך לעורר רעש מבחוץ.

ובכן, לא! מלכתחילה לא היינו בעד מפלגה של נשים חרדיות. וכיוון שלא מדובר בריצה פרסונלית של מי מאיתנו לכנסת, אלא ברצון כן ואמיתי לשפר את מצבן של נשים כמונו, לתפיסתנו שינוי אמיתי יגיע מתוך הכרה ממסדית בזכויותיהן, בקולן הייחודי ובצרכיהן. אנו דורשות שנשים תהיינה חלק ולא גוף נפרד וזר לחברה החרדית.

אכן ניסינו לפנות לגדולי ישראל דרך חברי הכנסת החרדים האמורים להביא אליהם את רחשי לב הציבור. בבחירות האחרונות פנינו במכתב לכל אחד מחברי הכנסת החרדים בש”ס וביהדות התורה וביקשנו ייצוג. לא ביקשנו להיות מייצגות, ביקשנו שתהיינה שם נשים. אנחנו רק מציפות את הבקשה המגיעה מנשים חרדיות רבות שחוששות להביע עמדה כזו בקול. לא התקבל עד היום מענה רשמי מחברי הכנסת החרדים.

הסוגיה בהחלט עניינה אותנו ורלוונטית לדיון. על כן פנינו לקבל תשובה וזה מה שקיבלנו:
המתנגדים הנחרצים לחברת כנסת נוהגים לצטט את דברי הרמב”ם: “אין מעמידין אישה במלכות, שנאמר ‘שום תשים עליך מלך’ ולא מלכה, וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש” (מלכים א’ ה). אך כבר בפרוש לדברי הרמב”ם, ישנן הסתייגויות שונות. הפוסקים מציינים כי המקור לדברי הרמב”ם לא ברור, שכן הלכה זו לא נזכרת במשנה ובתלמוד. ובהתאם לכך פסק ר’ משה פיינשטיין (באג”מ יו”ד ח”ב סי’ מב) , שרק “מלך ולא מלכה” מתייחס אך למוסד המלוכה של ממש. ואין הכוונה למשימות ותפקידי ציבור אחרים.
רצון העם הקובע: דיון הלכתי נוסף מתקיים על לשון הרמב”ם “אין ממנים בהם אלא איש”, הכיצד אם כן מונתה דבורה הנביאה לשופטת? ומשיבים שהאיסור  הוא על “מינוי” שמשמעו הנחתת התפקיד על הציבור (כפיית סמכותה מלמעלה למטה). אך אם הציבור מקבלה ובוחר בה מרצונו (קבלת סמכותה מלמטה למעלה), כפי שהדבר היה אצל דבורה הנביאה, שכל ישראל בחרו לעלות אליה למשפט, אין זה נחשב “למינוי”. במילים אחרות, אם אנשים “מצביעים ברגליים” חפצים ומקבלים את הכרעותיה, הרי שאין זה בגדר “מינוי בהם”.
כאמור, פוסקי זמנינו מכריעים שמינוי לתפקיד בעולם הדמוקרטי איננו נחשב למינוי של שררה כלל: הוא זמני וארעי, איננו עובר בירושה, ותלוי בהסכמת וקבלת הציבור, אשר אם אינו מרוצה, יכול להעביר את המועמד/ת מכהונתו/ה.
נשים ופרהסייה בראי ההלכה: שיקולים נוספים של צניעות ו’כל כבודה בת מלך פנימה’ הינם שיקולים ראויים ובעלי משקל, אך יש לדון בהם ביחס לכל תפקיד  שבהן נושאות כיום נשים וביניהן, חרדיות. שיקולים אלו אינם מיוחסים דווקא לסוגיית חברת כנסת, אלא לאופן שבו נשים נוטלות היום חלק פעיל בחיים הציבורים ובפרהסייה.
גם הרמב”ם כתב כי אין לה לאישה לצאת מביתה יותר מפעמיים בחודש (משנה תורה הלכות אישות, י”ג, י”א), וכיום נשים בהן נשים חרדיות יוצאות מביתן ללא הגבלה, ואין הדבר נחשב לגנאי. וכבר ציינו פוסקים שונים כמו הצי”ץ אליעזר והרב אויערבך, המציאות הנוכחית בה נשים נמצאות במרחב הציבורי, יש בה כדי לשנות את ההתיחסות ההלכתית בסוגיות שונות ביניהן למשל שאלת “אחורי אישה”. בעולם שבו גבולות הפנים והחוץ מטשטשים, כל מי שנמצאת בתפקיד ניהול ציבורי, או זו שהגיגיה ותמונתה מתנוססים באתרי החדשות, בטורי דעות או בכרטיס פייסבוק, ככל הנראה סבורה כי היא יכולה גם לכהן כחברת כנסת. והפרהסייה הציבורית, בכללה משכן הכנסת, כוללת למעשה, גם אותה וחברותיה.

אם אתם רוצים להעמיק בסוגיה, קראו את הקונטרס שלנו אותו חיבר רב חרדי, שם הוא סוקר בפרוטרוט את הסוגיה ההלכתית.

לא באנו לפעול נגד הנציגות החרדית הקיימת אלא לסייע למפלגות החרדיות להביא לידי ביטוי, את טיפול בצרכי הנשים החרדיות, ברור לנו שחברי הכנסת החרדים לא פועלים נגד נשים חרדיות או מתעלמים מהן בכוונה, אך בהחלט הם אינם מודעים לצרכים השונים. מטבע הדברים, קשה לתת שירות מקיף ומספק לאוכלוסייה שלמה שהיא לא אתה. עד כה חלק מהח”כים חברי המפלגות החרדיות דחו את הקריאה מכל וכל אך היו גם אמיצים שלא שללו את האפשרות שנשים יקחו חלק בפוליטיקה והודו בשקט שזה אפשרי ויתכן.

זכות הבחירה בקלפי אינה מובנת מאליה, היא הושגה אחרי מאבק ארוך וקשה של נשים בתחילת המאה ה-20, מאבק שהתרחש במדינות שונות, כולל היישוב היהודי בארץ טרום הקמת המדינה. זכות הבחירה בקלפי אינה דבר של מה בכך, והיא חסרת משמעות ללא היכולת לדעת שיושב מישהו במוקדי קבלת ההחלטות שמייצג את הציבור שלו. ציבור הנשים החרדיות התרגל לעובדה שגברים אמורים להילחם עבורו וכיוון שזה לא קורה בפועל, הגיע הזמן שתשבנה שם גם נשים. המשחק בדמוקרטיות מתנהל כך שציבור שלא מרוצה מנציגיו, יכול להשתמש בזכות ההצבעה שלו כדי להחליפם. זה לא איום, אלו הם כללי המשחק.

אז אומרים…זה דווקא משמח כי זה מראה על דלות הטיעונים מול הבקשה הצודקת שלנו. לא לחינם לקחנו את שרה שנירר ע"ה כמודל לחיקוי ודמותה בלוגו שלנו מלווה את פעילותנו. שרה שנירר הקימה בפולין את בית הספר החרדי הראשון לבנות. היתה התנגדות רבה בקהילה למעשיה של שנירר שהיו פורצי דרך בתקופתה. מספרים שהיא היתה אוספת את האבנים שזרקו עליה ואומרת לתלמידותיה "עם האבנים האלה נבנה את בית יעקב". שרה שנירר זכתה לתמיכה קהילתית ורבנית בדיעבד, אחרי שהתחילה לפעול ולא נסוגה בשל בזיונות או איומים. כולנו בוגרות בית יעקב, ממשפחות וקהילות חרדיות מגוונות, יש בנו ספרדיות, ליטאיות, חסידיות. כולנו שייכות לחברה החרדית ואוהבות אותה למרות הכל. אנו מביעות ביקורת ומחאה שמטרתה לתקן את המעוות.

על חברת הכנסת להיות, כמו כל חברי הכנסת באשר הם, אשת מקצוע, מוכשרת, רהוטה, אשת עשיה, נאמנה לציבור, חדורת רוח משימה, ויראת שמים. כפי שכתבנו, אין בקריאתנו כדי לקדם דווקא מי מאיתנו, כל אישה שתהיה מקובלת על המפלגות החרדיות, תהיה מקובלת עלינו.

מועמדת חרדית תהיה קודם כל שליחת ציבור של עם ישראל כולו. מתוך ראיית עולמה הייחודית היא תקדם את צרכיהן גם של נשים חרדיות וכאלה שלא. היא תדאג לשכר הולם עבורן במקומות העבודה, למלגות לימודים, להנגשת בריאות, לתמיכה לאחר לידה, למעונות יום לילדים, לכל מה שישפר את חייהן של נשים בכלל ונשות המגזר החרדי בפרט ויאפשר להן לחיות חיים טובים ושמחים יותר.

אנחנו שמחות שהנושא עלה לסדר היום והוא מדובר ומושמע. עוסקים בו במסדרונות הכנסת ובחצרות בתי הכנסת ברחובות ובבתים בלחש ובקול. רק חבל לנו שבמקום להתמודד עם הבקשה עצמה – נציגות נשית חרדית במפלגות החרדיות, מסיטים את הדיון לסוגיות שאינן רלבנטיות ומנסים להשחיר את פני הנשים  שנחשפו באומץ רב. למרות הכל אנו מאמינות ששיח הוא תחילתו של כל שינוי. וסקרניות ומצפות לראות לאן הוא יוביל הלאה.
כיום ההבנה שנשים הן חלק ייחודי מהחברה, לכן מותר ורצוי שתהיה להן נציגת ציבור שתשרת אותן נאמנה. העקרון הזה הולך ומתבסס, הוא חוצה מגזרים, וכולל גם נשים וגם גברים, והמעגלים רק הולכים ומתרחבים.

"נבחרות" עוסקת ביומיום שלה בהעלאת הנושא למודעות, הן בקרב אנשי ונשות הקהילה החרדית והן בקרב אנשי חוק, משפט ואקדמיה. אנו עוסקות בטיפוח מנהיגות ואקטיביזם של נשים, בקבוצות לימוד של סוגיות מעמד האישה, בקבוצות שיח וירטואליות ופיזיות, בכנסים, בכתיבה, בהרצאות ובפעילות לשינוי מדיניות. אפשר לסייע לנו בתרומה, אפשר לרכוש מהמוצרים בחנות שלנו ובכך גם להפיץ את הבשורה וגם לסייע לנו להמשיך להשמיע את הקול הזה. אם את/ה גבר או אישה חרדים ויש לכם פייסבוק, מוזמנים להצטרף לקבוצת הדיון שלנו "פמיניזם חרדי", ניתן גם להצטרף לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים על אירועים וכנסים.

0