Category - מהתקשורת

אסתי שושן: גם עורך הדין של אגודת ישראל אמר שזה עניין תרבותי ולא הלכתי.

עורך הדין של אגודת ישראל בעצמו אמר בדיון שאין פה עניין קרא עוד...

עורך הדין של אגודת ישראל בעצמו אמר בדיון שאין פה עניין הלכתי אלא תרבותי. אבל אם העניין הוא תרבותי, הרי הנשים החרדיות כבר מזמן עשו שינויים תרבותיים מרחיקי לכת, בכך שהן היום עובדות ומפרנסות. הן כבר לא נמצאות במקומן המסורתי בחברה, במטבח או בבית.
אסתי שושן, מנכ"לית שותפה בארגון "נבחרות", בראיון אצל ירון לונדון בערוץ 10 בעקבות הדיון בבג"ץ, וגם מחווה של ירון לונדון לספר החדש של אסתי רידר "ושאינן נראות".

הראיון המלא בערוץ 10:

משק כנפי ההיסטוריה נשמע בבית המשפט

פלקט גדול היה על קיר הכיתה שלי בבית יעקב. שהכותרת שלו היתה קרא עוד...

פלקט גדול היה על קיר הכיתה שלי בבית יעקב. שהכותרת שלו היתה "למדי לתפוס בפלך השתיקה". שתיקה היא ערך, רבות דובר עליו בשיעורי מוסר ויהדות אצלנו.

לפעמים ברעש הזה שמייצר עבורנו העולם הדיגיטלי, חולפת במוחי דמות של מורה כבודה שמסבירה לנו איך לשתוק על עלבון, להעלים עין, כמו שרחל אמנו שתקה כשאביה החליף אותה באחותה. אולי באמת האנושות המפטפטת את עצמה לדעת ברשתות החברתיות, צריכה קצת ללמוד את אומנות השתיקה? מחשבות כאלה עוברות לי מהר כשאני נזכרת, שאומנות השתיקה מונחלת בעיקר לנשים.

ואני חושבת על קול, ועל היפך השתיקה, על דיבור, על נוכחות, על התקיימות במרחבים מהם הורחקתי, או כאלה שמעולם לא הייתי בהם.

ואז אתמול, בבג״צ, התחלתי לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה

ישבתי עם חברותיי ל"נבחרות" בבית המשפט. הבטתי סביב וראיתי כל כך הרבה נשים חרדיות שבאו לתמוך, הם לא היו שם בתחילת הדרך רוויית החתחתים שעברנו. והן היו שם עדיין שותקות, אך מיוצגות היטב על ידי העותרות, המשפטניות עו"ד תמר בן פורת העותרת, פרופ' עו"ד נטע זיו ועו"ד נטע לוי שייצגו את ארגוני הנשים. והצלחתי לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה.

בג"צ דן בהרכב מורחב מיוחד בסוגיה המהותית האם אני זכאית לקול, לנוכחות, לייצוג בכנסת, במוקדי קבלת ההחלטות. למעשה השאלה היא לא אם אני זכאית לקול ולייצוג, אלא האם מותר למפלגות, לגופים לארגונים אזרחיים שאמנם הם חרדים או דתיים מאוד, אך אינם דתיים במהותם להדיר כל אישה באשר היא אישה? מפלגה היא לא בית כנסת אלא גוף המייצג צרכים אזרחיים. מועצת עיר איננה בית מדרש, אלא גוף חסר דת שתפקידו לדאוג לצרכים אזרחיים טריוויאלים, גם אם יושבים בו חרדים, זה לא סיפור דתי. האם מותר לגופים כאלה לומר ולהצהיר באמצעות תקנון מפורש "אין כניסה לנשים?".

בג"צ דן וברשת החברתית גוערים בי גברים חרדים במילים ליברליות ואקדמיות ומסבירים לי שהתערבות המדינה במנהגים תרבותיים היא הרס חמור. כשהם לא שמים לב, שברגע שהמדינה מאשרת את השתקתי, היא מתערבת, היא קובעת את גורלי וגורל חצי מהחברה החרדית, גורל בו אין לי קול, בו המקומות בהם מתקבלות החלטות חסומות בפני, כי המדינה החליטה לאשר כי אינני זכאית לזכות בסיסית זו בלי לשאול אותי לדעתי.

אגודת ישראל ענתה באחד מכתבי התשובה שלה לבג"צ, "כפי שהעותרת אינה טוענת כי אי צירופם של ילדים למפלגה, מהווה אפליה פסולה והדרת ילדים, כל אין לטעון זאת לעניין נשים". תשובה זו יותר פוגענית ומקוממת מהסעיף התקנוני בשלו קמה הסערה. תשובה שגרמה לי לחשב מסלול מחדש ולגבות את העתירה בכל דרך, למרות החמיצות החרדית הקבועה בכל מה שריח בג"צ נודף ממנו.

"לכי תקימי מפלגת נשים" אומרים לנו ואני שואלת למה? האם המפלגות החרדיות, שלאחת מהן הצבעתי שנים, הן מפלגות גברים? הם הרי מסתמכים על קולותיהן של חצי מקהל בוחריהם. מדוע לא יתנו את הכבוד הזה להיות חלק מהמנגנון לאחת מהם, בשר מבשרם, שרוח התנועה בנשמת אפה? יש להם בעיה לעבוד עם נשים? אז לא. מסתבר שלא. הם עובדים עם נשים רבות שאינן חרדיות, משתפים פעולה בהבנה ובשמחה ועובדים כתף אל כתף, גם אם משתדלים לשמור נגיעה. מדוע יגרע חלקן של הסבתא, האמא, האחות, הרעיה והבת שלהם?

נשים חרדיות אמורות להיות חלק בלתי נפרד ממנגנוני הייצוג והפוליטיקה הקיימים, הן אמורות לשחק את המשחק הפוליטי, על גווניו השונים, אך הרגולציה המגבילה חייבת להימחק מן העולם וזה לא יקרה וולנטרית, זה יקרה אם בג"צ יבין וישנה.

מהלכים כמו מפלגות נשים נועדו לכישלון, מועצת הנשים של ש"ס התפרקה עוד לפני שהוקמה. יש מנגנונים קיימים ונשים צריכות להיות בהם, נשים משלהם, שעם רוח המפלגות הללו יעסקו בצרכי ציבור ויהוו קול לצרכים הקריטיים בשטח.

הרבנית עדינה בר שלום הבינה את זה, אני באופן אישי מרגישה החמצה וכאב כמצביעת ש"ס לשעבר, שהמפלגה הזו לא סופרת אותה כחברה מן המניין, הרי היא, כחלק אורגני חי של ש"ס, בתו של מרן זצ"ל, יכולה לשמש כנציגתנו שם. מי כמוה מכיר את המצוקות של נשים חרדיות, אחרי שנים של ניהול מכללה חרדית? אני מאחלת לה הצלחה במפלגה שהקימה ומצטערת בו זמנית על כך שאפילו לביתו של מנהיגה הרוחני של ש"ס, שמאחוריה רזומה ציבורי בלתי מעורער, אפילו לה סגרו את הדלת.

הרבה תפילות ודמעות קדמו להחלטה ההיסטורית הזו, אך אנחנו לא מחכות רק לבג"צ, שש שנים של פעילות ועבודה בשטח וקבוצות נשים שמקבלות הכשרה פוליטית ועושות צעדים להשתלבות ביוזמות חברתיות ופוליטיות שונות, הן תאלצנה למצוא את עצמן במפלגות לא חרדיות ומשם לפעול למען הקהילה החרדית שזקוקה היום יותר מתמיד לפתרונות לבעיות קריטיות כמו חינוך, מוגנות, בריאות ושלל בעיות חברתיות חרדיות במהותן שאינן נמצאות על סדר היום של החכים החרוצים שלנו.

שדות לא חרושים רבים מחכים לנו, לא חיכינו רק לבגצ כדי ליצור שינוי, אבל שמחה שהוא הצטרף למהפכה.

הפמיניזם החרדי כבר כאן. תתמודדו.

לקריאת המאמר באתר סלונה

אסתי שושן לאיילה חסון ב103FM: בשנת 2018 יש אפס נשים חרדיות בשלטון המקומי או בכנסת – זה מצב הזוי.

31 ביולי, 2018 – רדיו 103FM העיתונאית איילה חסון קרא עוד...

31 ביולי, 2018 – רדיו 103FM

העיתונאית איילה חסון ראיינה את אסתי שושן, מנכ"לית שותפה בארגון "נבחרות", תוך כדי התנהלות הדיון בבג"צ בעתירה על סעיף 6א בתקנון מפלגת אגודת ישראל, שאינו מאפשר לנשים להיות חברות במפלגה.

איילה חסון: אסתי שושן, שלום לך, בוקר טוב.
אסתי שושן: שלום איילה
איילה חסון: מייסדת ומנכ"לית משותפת ב"נבחרות". מה זה נבחרות? ואת עכשיו בדיון בבית המשפט העליון.
אסתי שושן: נכון, יצאתי מהדיון כדי לדבר איתך. הדיון עדיין נמשך בשעה זו. נבחרות הוא ארגון של נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול. אנחנו אמנם לא העותרות בעתירה שעכשיו נידונה, אנחנו בהחלט מלוות אותה ברמה הציבורית תקשורתית, ולמעשה הקמפיין שעשינו בעבר והנושאים שאנחנו מעלות בעצם הובילו אל העתירה הזו, אותה הגישה עו"ד בשם תמר בן פורת.
איילה חסון: ואת אישה חרדית, מאיפה בארץ?
אסתי שושן: מפתח תקווה. אישה חרדית, גדלתי והתחנכתי בבית יעקב, ואני נמצאת פה היום ברגע מאוד היסטורי בעיני. גם מתוך הדברים שאני שומעת בתוך הדיון, שבו בעצם אולי בג"ץ יגיד את דברו. כך אני מקווה ומתפללת, שבג"ץ יאמר שהאפליה של נשים, בצורה רשמית, כמו שהיא באה לידי ביטוי בתקנון של אגודת ישראל, שזה הסעיף הספציפי שנדון פה – אולי בג"ץ באמת יחליט שהדבר הזה פסול מעיקרו.
איילה חסון: נשים לא יכולות להתמודד שם ברשימה, וזו העתירה למעשה.
אסתי שושן: העתירה מבקשת שאגודת ישראל ישנו את הסעיף המפלה הזה בתקנון. זה לא אומר שהם צריכים להכניס נשים עכשיו למפלגה שלהם – ממש לא. זו איזו שהיא בקשה הצהרתית, שסעיף כזה, למעשה רשם המפלגות במדינה שלנו לא יכול להסכים איתו.
איילה חסון: יפה. את עובדת? במה, אם אפשר לשאול?
אסתי שושן: אני עוסקת בפרסום, בקולנוע, ואני מנהלת את "נבחרות" ביחד עם אסתי רידר-אינדורסקי, שזו גם עבודה.
איילה חסון: ואתן נשים חרדיות, עובדות, פעילות, לוחמות, אפשר לומר, מנהלות גם בית אני מניחה. איך העולם הגברי בסביבה שלכן, מסתכל עליכם?
אסתי שושן: אני לא הייתי מחלקת את זה דווקא לגברים נגד נשים. יש גם נשים שקשה להן עם אמירות כמו שאנחנו מציגות. אבל יש המון גברים ונשים חרדים, שאומרים בעצם שהמצב הזה צריך להשתנות; שזה מצב לא תקין, שהוא משפיע על המון סוגיות שאנחנו פוגשות ביום יום. זה שאין לנו קול – לא במועצת עיר, לא בכנסת, שאין אפשרות לנשים להשפיע על מעגל קבלת ההחלטות. את יודעת שהיום אנחנו ב2018, יש אפס נשים חרדיות במועצות המקומיות או בכנסת. זה מצב שהוא מצב הזוי; מצב שקשה להאמין שהוא מתקיים. עכשיו הוא לא מתקיים במקרה. יש סעיפים מאוד ברורים בתקנונים (של המפלגות החרדיות), שמאפשרים את זה. על זה עכשיו הבג"צ.
איילה חסון: אני רוצה לאתגר אותך אסתי. למה שנשים חרדיות לא תצטרפנה למפלגות שהן לא חרדיות, ואז הן יראו לחרדים, את יודעת…
אסתי שושן: בהחלט יש נשים שעושות צעדים בכיוון הזה של הצטרפות למפלגות לא חרדיות. זה קורה ואני מאוד מקווה שהן יצליחו. אבל אני חושבת שיש פה עניין עקרוני, שהוא מעבר לסיפור הזה. יש פה מפלגות שאומרות, אנחנו אמנם לא מפלגות גברים, אנחנו מפלגות שמייצגות את כל המגזר החרדי, אבל נשים לא יהיו אצלנו כמייצגות או כנציגות ציבור או כפעילות ציבור – שזה מצב שאני חושבת שהוא לא תקין.
איילה חסון: היום תינתן החלטה בבג"צ?
אסתי שושן: אני לא יודעת אם היום תינתן החלטה. תעקבו ואני מקווה שיהיו בשורות טובות.
איילה חסון: גם אנחנו, בהצלחה רבה אסתי שושן.

להאזנה לראיון המלא ברדיו

אסתי שושן לערוץ 7: מפלגה שטוענת שהיא נועדה לכולם – לא יכולה למנוע מנשים להיות חברות בה

ערוץ 7 – 30 ביולי 2018 מחר (שלישי) יתקיים דיון מכריע קרא עוד...

ערוץ 7 – 30 ביולי 2018

מחר (שלישי) יתקיים דיון מכריע בבג"צ בשאלה האם לחייב את מפלגת "אגודת ישראל" החרדית לשנות סעיף בתקנון ומכוח השינוי לאפשר שילובן של נשים כמועמדות ברשימת המפלגה לכנסת לאלתר.

אסתי שושן, מייסדת ומנכ"לית משותפת ב'נבחרות', הארגון החרדי פמיניסטי שהקמפיין שלו הוביל בסופו של יום לעתירה, שוחחה איתנו ביומן ערוץ 7 על העתירה ועל הסיכוי לחולל שינוי דרמטי במבנה המפלגות החרדיות בישראל.

"שינוי הסעיף לא בהכרח יביא לשינוי המציאות, אבל הוא יכול להוות אמירה שבה המדינה תגיד שהדבר פסול", היא אומרת ומציינת כי העתירה שהוגשה מתמקדת בסעיף מסוים בחוקת מפלגת 'אגודת ישראל' ולפיו אישה אינה יכולה להתמודד על מקום ברשימת המפלגה לכנסת. "הסעיף אומר שכל איש יהודי מגיל 18 ומעלה יכול להצטרף לרשימה. במקביל נכתב שנשים מצטרפות לארגון שנקרא 'נשות אגודת ישראל', ארגון שלא ידוע על פעילות כלשהי שלו. הצירוף של שני הסעיפים הללו מבהיר שהמפלגה לא מאפשרת לנשים להתמודד".

לדברי שושן התשובות שנתנה המפלגה לעתירה אינן רציניות כלל ועיקר. "אגודת ישראל השיבה בכתבי תשובה מפורטים וארוכים. קראתי את התשובה וחיפשתי שם תשובה ניצחת שבה יהיה טיעון הלכתי כלשהו שיענה על הדבר הזה ומצאתי טיעונים שהם בושה לאינטליגנציה. לדוגמה, אחד הטיעונים הוא שכמו שלא רוצים שלילדים יהיה ייצוג בכנסת אין סיבה שיהיה לנשים. אלו תשובות רדודות ולא מספקות".

בדבריה מבהירה שושן כי לו היה עניין הלכתי כלשהו הרי שגם היא וחברותיה היו מצטרפות ומסכימות להתנהלות המפלגה, אך מאחר והיא מצויה בקשר עם רבנים ופסוקי הלכה שהבהירו לה שאין כל מניעה הלכתית לשילוב נשים ברשימה לכנסת, היא בחרה לצאת למאבק.

"גם הרב מזוז אמר על השאלה הזו שאין כאן עניין הלכתי, אבל הוא לא רוצה להיות הראשון שמחדש דבר כזה. כלומר, הוא לא רוצה להיות זה שישלם את המחיר האלקטוראלי במפלגה שלו 'יחד' על מהלך כזה", אומרת שושן ומעירה: "אין לח"כים החרדים בעיה לעבוד עם נשים. הם עובדים עם נשים חילוניות, נשים שלא עונות בהכרח לכל חוקי הצניעות. איזה טיעון הלכתי יכול להיות להם?".

שושן מציינת כי גם בתשובתה של המפלגה אין כל טיעון הלכתוי. "הם אומרים בפורש שיש דעות שונות בהלכה ואפילו לא מצטטים ולא מביאים מובאות כלשהן. ההלכה לא אסרה על דבר כזה", היא קובעת.

ואולי, שאלנו, גם אם ההלכה אינה אוסרת זאת, המנהג מונע זאת, ובמרוצת אלפיים שנה מעטות הן הנשים שקיבלו תפקידי הנהגה בקהילות ישראל, ואולי את המנהג הזה רוצים לשמר ב'אגודת ישראל'? על כך משיבה שושן בתזכורת למנהג אחר שאת מחיקתו דווקא קיבלה החברה החרדית בנפש חפצה: "המנהג שגבר יהודי מפרנס את אשתו התבטל, ונשים מפרנסות את הבית ואת הבעל, למרות שהבעל חתם על כתובה שבה הוא מצהיר אחרת. המציאות הרווחת השתנתה בהתאם לדור ולמה שקורה בעולם".

עוד היא מדגישה בדבריה כי בניגוד לתקופות בעבר בהן כדי לצאת לתפקידי הנהגה היה על נשים לצלוח מהמורת ענק הכוללת פער בידע, בעיסוק, בתודעה וביכולת, הרי שכיום נשים אינן זקוקות לקפיצה שכזו, "הן כמעט בכל מקום. איזו סיבה יכולה להיות שאישה לא תהיה חברה במועצת עיר או חברת כנסת?".

הוספנו ושאלנו את שושן מה תשיב לחברי המפלגה אם אלו יכריזו במפורש ובגלוי שזו עמדתה של המפלגה, עמדה הרוצה לראות בהנהגתה גברים בלבד, ובמידה ונשים מעוניינות לזכות במקום בכנסת יתכבדו להקים מפלגה אחרת או להשתלב במפלגה אחרת. לפי שעה הציבור שמצביע למפלגה זו מעוניין במפלגה שזה אופייה.

על כך היא משיבה ואומרת כי "אם זו הייתה מפלגה שמצהירה מראש שהיא מפלגת גברים היה בזה טיעון, אבל זו מפלגה שמצביעים לה גם גברים וגם נשים והיא טוענת שהיא נועדה לכולם. לחמישים אחוז הנשים אין ביטוי. יזמנו דיונים בכנסת בנושאים חברתיים חרדים שנוגעים לענייניהן של נשים והח"כים החרדים לא מגיעים. למה? זה לא אם בת או סבתא שלהם? הם לא מייצגים נכונה את העניינים של הנשים. הם לא רואים את הצרכים הללו כבוערים מאוד. הם עוסקים בצרכי ציבור באמונה. אין פרלמנטרים טובים מהם, אבל הם לא מייצגים נשים ולא חרדים שהצרכים שלהם התפתחו עם השנים".

"משהו קורה. הריבוי הטבעי לא בא לידי ביטוי בתוצאות בקלפי. יש ציבור גדול מאוד שאומר לא למפלגות הללו. יש הרבה חרדים עובדים, חרדים סטודנטים, כאלה שהצרכים שלהם השתנו מאז שנות השמונים והם לא באים לידי ביטוי", אומר שושן ומציגה דוגמה לדבריה: "היה בפתח תקווה רצון להקים בית ספר חרדי ממלכתי כי לא מקבלים את הילדות שלהם מטעמים שונים, עדתיים ואחרים. כל הניסיונות לקדם מהלך של הקמת בית ספר כזה נתקל בחסימה של המערכת החרדית המקומית".

ומה באשר למחיר שהיא עצמה וחברותיה משלמות ברחוב החרדי על קידום המהלך? לדבריה מדובר במחיר גבוה מאוד. "כשאישה חרדית או דתית מדברת על זכויות נשים, ייצוג וכל מה שמתפרש כעמדה פמיניסטית, מיד מוקיעים אותה כלא חרדית וגם בדברים גרועים יותר. המלחמה שלנו היא גם בתוך הקהילה החרדית להצמחת מנהיגות. השלמנו באחרונה תכנית משותפת עם ויצ"ו להכשרת מנהיגות נשית חברתית חרדית, אנחנו פועלות ליצירת מודעות להנהגת נשים שתבאנה את תפיסות העולם שלהם והמצוקות לגיבוש מדיניות ומהלכים להטבת המציאות שלהן".

לקראת תום הדברים תהינו אם עולה בראשה של שושן חשש שמא במידה ובג"ץ יכריע לטובת עמדתה שלה הדבר יוביל לקרע בחברה החרדית, למהומות והפגנות סוערות כפי שראינו בסוגיות אחרות. להערכתה התגובה ברחוב החרדי תהיה מתונה הרבה יותר. "הציבור החרדי מפגין על דברים שהם בליבת היהדות וההלכה. בעיניי זה לא אותו דבר. זה יותר דומה לכפייה של בג"ץ את ליצמן להיות שר ולא סגן שר, והציבור קיבל את זה. אני מאוד מקווה שזה יהיה משהו ברמה הזו. כל זה אמנם נראה מאוד פורץ דרך, אבל זה עניין שבעוד כמה שנים לא נבין איך זה היה יתכן בעבר".

לקריאת הכתבה המקורית והאזנה לראיון באתר הערוץ

יקי אדמקר: "נשים חרדיות שהולכות לפוליטיקה, אינן חרדיות"

הזדמנות להאזין לשני שדרנים ברדיו "קול ברמה" הדנים קרא עוד...

הזדמנות להאזין לשני שדרנים ברדיו "קול ברמה" הדנים בסוגיית שילוב נשים בפוליטיקה.
הכתב החרדי יקי אדמקר טוען בתוקף שנשים שהולכות לפוליטיקה אינן באמת חרדיות.
שבוע שעבר במסגרת סיור של "הנבחרת", קבוצת המנהיגות של "נבחרות" ותנועת ויצו, פגשנו את אדמקר באקראי בכנסת ונוצרה הזדמנות להעמידו על טעותו. כל אישה הביטה בו ושאלה "אז גם אני לא חרדית?" ואני? ואני?" אין ספק, חיזיון משעשע.
בנבחרת, פעילות חברתיות חרדיות מכל רחבי הארץ שבוער בהן רצון לשינוי והן מבינות שהכנסת והעיריות הם המקומות בהם ניתן לפעול לטובת הציבור.
אנו שמחות שהשדרן השני דודי שוומנפלד לא נפל לבור הצפוי של התלהמות והקטנה ודיבר בכבוד על התופעה.
המהפכה בדרך.
מוזמנות ומוזמנים להאזין.


לא נבחרות, לא בוחרות

Two ultra-Orthodox feminists challenge Israel’s political landscape

Ruth Eglash, Washington Post

 They are ultra-Orthodox feminists and liken their group to the suffragist movement.

Esty Shushan and Estee Rieder-Indursky have been fighting for the past five years for women’s rights within their strictly conservative ultra-Orthodox, or Haredi, community.

Now they are trying to draw worldwide attention.

“As Haredi women, we face many battles. It took me awhile to realize that fighting those battles starts up there,” said Shushan, sporting a stylish sheitel, Yiddish for the wig that married ultra-Orthodox women wear to cover their hair as a sign of modesty.

By “up there” she does not mean God, Rieder-Indursky explained, but rather the ultra-Orthodox decision-makers and leaders who do not allow women in the political sphere.

The two women lead a nonprofit organization called Nivcharot, or “the elected women.” Their goal is to pressure the Haredi leadership to give women a voice.

The fight sometimes gets ugly, they say.

During the last election, they lobbied against ultra-Orthodox parties, decrying their refusal to allow women to have a role. They handed out provocative fliers, asking women to refrain from voting until they were represented, and they clandestinely pasted posters on billboards in the most religious neighborhoods.

In one of the posters, they criticized women for asking for political representation, realizing that by attacking their own message they would raise curiosity and the posters probably would not be torn down.

More recently, they petitioned Israel’s Supreme Court, arguing a party that discriminates against women should not be afforded legitimacy in the political system.

Ultra-Orthodox Jews make up about 10 percent of Israeli society. Two political parties, Shas and United Torah Judaism, represent the population, with 13 Haredi members in Israel’s 120-seat parliament and three government ministers. None are women.

The parties are run along strict lines set by their spiritual leaders, and their positions on many issues are dictated by the Torah. The Haredi electorate votes for one of the two parties according to instructions from religious leaders, who have made clear that women should not be involved in politics.

Before the creation of Israel, ultra-Orthodox women stayed home and raised children while the men worked.

In recent years, however, as the community has struggled with poverty and many men spend their days studying the Torah, women have been allowed, even encouraged, by spiritual leaders to work outside the home.

Nurit Stadler, a professor of sociology and anthropology at the Hebrew University of Jerusalem, said the participation of women in the labor market laid the foundation for the debate about women’s rights in the community.

“There is a problem when women take on a role like that. They change the way they dress, they go out of the house and face an atmosphere of pollution. It’s a provocation,” Stadler said. Women are exposed to new ideas and suddenly start seeing the world in a different light.

That is what happened to Shushan and Rieder-Indursky.

Before becoming political activists, they worked for Haredi newspapers. Shushan was a columnist, and Rieder-Indursky was a political reporter.

Both used male pseudonyms.

“My editor was happy I wanted to write. He said my writing was good but asked me not to use my name because ‘You know, the men will not accept the opinions of a woman,’ ” Shushan said.

Working from home, she had no problem keeping her identity secret and was grateful to be earning an income while still being able to air her views.

For Rieder-Indursky, it was trickier. As a political reporter, she had to interview people, among them former Israeli prime ministers Ariel Sharon and Ehud Olmert.

“Whenever I would get to an interview, people were always shocked to discover that I was actually a woman,” she said. “One surprised foreign diplomat even told me: ‘I expected many things but never did I expect to meet the Haredi Claudia Schiffer.’ ”

For Shushan, the novelty of working without credit or recognition for her ideas wore off quickly. In 2012, she quit the newspaper and turned to the only platform where she felt free to express herself: Facebook.

She set up numerous groups that reached thousands in her community and turned a taboo subject of women in politics into a focal point of the 2015 general election.

Rieder-Indursky reached a similar conclusion soon after: “It took me longer to see, but now all I see is Haredi women’s voices silenced in our community.”

The two Haredi parties did not respond to phone calls and text messages seeking comment.

Although Shushan and Rieder-Indursky have succeeded in bringing the issue to the fore, they face immense social pressure to stop. Because they are often labeled troublemakers or crazies, their families also pay a price, they said.

Shushan, a mother of four, was forced to obtain a court order to keep her daughter in an ultra-Orthodox school that viewed her mother’s activities as undesirable.

Rieder-Indursky said her son often returns from his yeshiva begging her to stop.

Israel Cohen, a journalist and commentator for the Haredi website Kikar Shabat, said the women are seen as extreme by the Haredi mainstream.

“There are already Haredi women who are close to the decision-makers. They operate quietly and within the Haredi mainstream without being elected,” he said. “These women are coming and demanding change and in that way, there will be pushback and nothing will change.”

But the women are determined. “In my opinion, this change will happen, the question is just when?” Rieder-Indursky said. “How do I know it will happen? Because it has happened all over the world. It’s just a matter of time.”

Read the original article

24/7/17

אחרי 19 מערכות בחירות של הדרה, לנשים החרדיות נמאס לשתוק

תמר דרסלר, מעריב

"לא משנה אם את ש"סניקית, אגודאית, ליטאית, מזרחית או חסידית. אין לך ייצוג במפלגות החרדיות, לא  אין לך ייצוג במפלגות החרדיות, לא סופרים אותך! אפליה זו מעוגנת בתקנון המפלגות שלא מאפשר לנשים להיבחר לשורותיהן. את מוזמנת להכיר את פתק הבחירות החדש שלך- "לא נבחרות, לא בוחרת" כך נכתב בדף הפייסבוק שהקימה לפני כשנתיים לקראת הבחירות לכנסת ה-19, אסתי שושן, יוצרת קולנוע חרדית ואם לארבעה. אלא שמה שהתחיל אז כיוזמה של אישה יחידה, בודדה במערכה, צובר בימים אלה תאוצה עצומה במגזר החרדי והופך לתופעה המרתקת ביותר במערכת הבחירות שנפתחה לאחרונה.

מעל  3,000 גולשים וגולשות כבר הצטרפו לקמפיין המתחדש של קבוצת פעילות חרדיות “לא נבחרות – לא בוחרות”, הקורא לנשים חרדיות לא להצביע למפלגות החרדיות אם אלו לא ישלבו נשים בתוכן. בין התומכות בקמפיין נמצאת גם דבורה גרובייס, חסידת גור מבני ברק, בת 19, נשואה ואם לילד. היא בטוחה שלא תצביע בבחירות הקרובות למפלגה חרדית אם זו לא תשלב בקרבה נשים חרדיות. “אני רוצה מישהי שתייצג את החרדיות שלי, לא רק בפן

מעל  3,000 גולשים וגולשות כבר הצטרפו לקמפיין המתחדש של קבוצת פעילות חרדיות “לא נבחרות – לא בוחרות”, הקורא לנשים חרדיות לא להצביע למפלגות החרדיות אם אלו לא ישלבו נשים בתוכן. בין התומכות בקמפיין נמצאת גם דבורה גרובייס, חסידת גור מבני ברק, בת 19, נשואה ואם לילד. היא בטוחה שלא תצביע בבחירות הקרובות למפלגה חרדית אם זו לא תשלב בקרבה נשים חרדיות. “אני רוצה מישהי שתייצג את החרדיות שלי, לא רק בפן הפמיניסטי”, אומרת גרובייס. "יש לי חברה שעובדת ומפרנסת בזמן שבעלה לומד, כמו רבות מהחרדיות. היא אמרה לי שלמרות שאינה בטוחה עדיין איך תצביע בבחירות הקרובות, נמאס לה להיות 'שקופה' ואם סומכים עליה שתפרנס ותגדל את הילדים, צריך לסמוך עליה גם בהחלטות ציבוריות ושבמצב הנוכחי היא מרגישה כמו עובדת ניקיון שאין לה שום אמירה ציבורית. אני לא אופטימית שכבר בבחירות הנוכחיות תהיה אישה חרדית באחת המפלגות החרדיות, וייתכן שנצביע למפלגה אחרת שתשלב אישה חרדית אצלה”.

גרובייס אף זוכה לתמיכה נרחבת מבעלה בנושא. “אנחנו מעל מחצית המגזר החרדי, ואין לנו שום ייצוג”, היא אומרת, “אבל אני מאמינה שיהיה שינוי, אם לא בקדנציה הזו ולא בבאה, בוודאי בזו שאחריהן”.

גם מילכה, 31, גרושה ואם לשלושה מבני ברק, מתכוונת להילחם על ייצוג נשי במפלגות החרדיות, וגם היא טוענת כי לא תצביע להן אם לא ישולבו בהן נשים. “קחי לדוגמה את חבר הכנסת ליצמן, שהיה סגן שר הבריאות. לוועדות על בריאות האישה הוא לא הופיע. אני מבינה שקשה לגבר חרדי לשמוע על אחוזי סרטן השד הגבוהים בקרב נשים חרדיות, אבל זו דוגמה אחת מני רבות לכך שיש מקומות שבהם גברים חרדים לא יכולים לייצג נשים חרדיות, בעיקר בנושאי בריאות ועבודה. במשך שנים נשים חרדיות הן המטפלות והמפרנסות, הגיע הזמן שיהיה לנו ייצוג. אין שום מניעה הלכתית לאישה להיות בפוליטיקה. הם מפחדים משינוי מאזן הכוח. גם הטענה שהם חוזרים ומטיחים בנו לגבי מידת החרדיות שלנו היא טענה של הפחדה. שום חליפה ושטריימל או מגבעת לא הופך אותם ליותר חרדים מאיתנו”.

בבחירות הקודמות הצביעה מילכה ליהדות התורה, בעיקר בגלל בתה שהייתה אז אמנם רק בת 5, אך כבר ידעה לזהות את האותיות וידעה מה אמורים להצביע. “זו עוד דוגמה לנהירה העיוורת כמו עדר לקלפי, אין באמת בחירה במגזר שלנו”, מילכה טוענת כעת. “יהיה שינוי, שינוי לוקח זמן. גדל כאן דור חדש של נשים חרדיות, פמיניסטיות ומודעות. פעם אסרו עלינו ללמוד ולעבוד, היום הדברים השתנו, ולכן אני מאמינה שיום יבוא ויהיה לנו ייצוג בכנסת ישראל”.

הקול שלא נשמע

סקר שנערך עבור אתר האינטרנט החרדי "בחדרי חרדים", על בסיס משאל טלפוני על ידי חברת TRI, מעלה ממצאים מפתיעים. לפי תוצאות הסקר, בבחירות הקרובות ש"ס תזכה לעשרה מנדטים ויהדות התורה לשמונה מנדטים. 18 המנדטים המשוערים הללו הם ביטוי לכוחו העצום של המגזר החרדי בישראל שמהווה מעל 11% מכלל האוכלוסייה בישראל, קרוב ל-100,000 בתי אב שהם למעלה מ-800,000 נפש. כ-52% מהמגזר החרדי הם נשים.

שיעור הצמיחה במגזר החרדי הנו הגבוה ביותר בקרב האוכלוסייה היהודית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הנשים החרדיות המועסקות בשוק העבודה בישראל עמד על 75.7% בשנת  2013, גבוה יותר משיעור ההעסקה של נשים מכלל האוכלוסייה, שעומד על 73.85%. היציאה המוגברת של נשים חרדיות לשוק העבודה בעשור האחרון נובעת מהמצוקה הכלכלית במגזר, מאז הקיצוץ בקצבאות הילדים על ידי ממשלת שרון-שינוי.

למרות היציאה לעבודה והעלייה באחוזי היציאה ללימודים, קולן הפוליטי של הנשים במגזר, המוערך ב-8-9 מנדטים, לא נשמע. ההצבעה שלהן ניתנת אוטומטית לאחת המפלגות החרדיות הגדולות, שבאף אחת מהן לא ישבה מעולם אישה. עכשיו באות הפעילות החרדיות ואומרות: "לא עוד! רוצים את הקול שלנו – שלבו אותנו!". ברשימת הנשים המובילות את הקמפיין ניתן למצוא את מיכל צ'רנוביצקי המתגוררת באלעד; רחלי איבנבוים, המתגוררת בשכונת מאה שערים בירושלים; אסתר רידראינדורסקי המתגוררת ברמת גן; ואסתי שושן, יוזמת הקמפיין המקורי ב-2012 המתגוררת בפתח תקווה. בשבוע האחרון שלחה הקבוצה מכתב לחברי הכנסת החרדים בדרישה לקבל ייצוג ברשימות לכנסת.

צ'רנוביצקי, 34, חרדית נשואה, אם לשלושה בנים שלומדים בתלמודי תורה באלעד, עוסקת בבדיקות תוכנה ופעילה ב"כוח לעובדים" ובעמותת "בת מלך" שמסייעת לנשים דתיות וחרדיות שסובלות מאלימות במשפחה, הקימה כבר בבחירות המוניציפליות באלעד שנערכו באוקטובר

2013 מפלגה בשם "עיר ואם" והתמודדה על מקום במועצת העיר, אך לא עברה את אחוז החסימה. "אי אפשר להשליך מההצבעה באלעד על ההצבעה הארצית", היא אומרת. "לא היינו מוכנים, התחלנו בקמפיין בשלב מאוחר, לא היינו מוכרות בעיר ופעלנו ללא תקציב כמעט, בניגוד למפלגות החרדיות שהוציאו על קמפיין הבחירות באלעד מיליוני שקלים. "קל יהיה להסיק מהמקרה שלי שנשים חרדיות לא מעוניינות בייצוג נשי, אבל לא כך הדבר. מאז הבחירות מצטרפים אלינו כל הזמן פעילות ופעילים חדשים, ובמועצה הבאה יהיה בעזרת השם ייצוג לנשים באלעד.

"נשים חרדיות וגם גברים חרדים שאני משוחחת איתם מעוניינים בהחלט לראות נשים במפלגות החרדיות בכנסת", אומרת צ'רנוביצקי. "אני מאמינה שלמרות ההצהרות של המפלגות החרדיות, השינוי יקרה. פנינו למפלגות החרדיות והכדור עכשיו בידיים שלהן, הן יבחרו אם לשלב נשים במפלגה או לשלוח חלק מהמצביעות החרדיות להצביע למפלגות אחרות שישלבו נשים חרדיות בתוכן. כך או כך, נשים חרדיות יישבו בכנסת. אומנם קשה לשנות עשרות שנים של אמונה ומסורת של הרגלי הצבעה, אבל אני מאמינה שהשינוי בוא יבוא".

שער העיתון ביום פרסום הכתבה"לא מייצג את הרוב"

אלא שאל מול הטענות הללו אומרים במפלגות החרדיות: “אין שום סיכוי לשינוי” ותוקפים את הנשים בשאלות לגבי מידת חרדיותן. כך, בימים האחרונים יצא הרב מרדכי בלוי, יו"ר "משמרת הקודש והחינוך" ומבכירי יהדות התורה, נגד היוזמה באתרי האינטרנט החרדיים “בחדרי חרדים”, “כיכר השבת” ו”לדעת”. "כל אישה שתתקרב למפלגה שלא בהנהגת גדולי ישראל – תצא בלא כתובה ואסור ללמוד במוסדות החינוך שלה, וכן לרכוש ממנה כל מוצר ומצווה להוציא את כל הצאצאים שלה מהמוסדות", כתב בלוי בפשקוויל שפרסם השבוע והוסיף: "אני ערב שכל מי שתעז לעשות זאת – תטופל בהתאם ותשלם על כך ביוקר".

גם סגן ראש העיר אלעד, צוריאל קריספל, הגיב באתר החרדי "בחדרי חרדים" וכתב: "קומץ נשים אלו ניסו את מזלן בבחירות באלעד כאשר הציבור החרדי אמר את דברו והדיר עצמו לגמרי מבחירתן"

בעקבות דבריו של הרב בלוי הודיעה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון כי תפנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בדרישה לפתוח בחקירה נגדו בחשד לשורה של עבירות חמורות של איומים וסחיטה באיומים נגד נשים חרדיות כדי למנוע מהן להשתתף בבחירות.

"מדובר בנשים חלוצות ואמיצות שמשלמות מחירים כבדים מול לחץ קהילתי עצום ואלים", אומר שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש. "לכאורה, מעמדה של האישה החרדית היה צריך להיות חזק יחסית מכיוון שהיא בדרך כלל המפרנסת. בפועל דואגת החברה החרדית שלנשים שלה לא יהיה קול. הן אינן רשאיות לייצג אותה בפוליטיקה, אינן רשאיות לדבר בכינוסים שיש בהם גברים ואינן רשאיות לכתוב בשמן בעיתונים שקוראים גברים (אם הן כותבות שם זה בשם בדוי). חשיבותה של הקבוצה החדשה אינה רק בכך שהיא פותחת את הדרך הארוכה לייצוג הנשים החרדיות ולסיום ההשתקה שלהן, אלא גם בכך שהיא מזימה את העמדה החרדית כאילו הנשים החרדיות משלימות עם המצב וטוב להן איתו".

"נפעל בכל דרך למנוע אפליית נשים חרדיות ונילחם בגזענות נגד עדות בכלל, ונשים בפרט", אומר גם יו"ר תנועת "עם שלם", הרב חיים אמסלם, בתגובה לאיומים של הרב בלוי. "הגיע הזמן שלנשים החרדיות יהיה ייצוג במפלגות החרדיות, ואם הדבר מתנגש באידיאולוגיה שלהן – עדיין לא ניתן למנוע מהן להתמודד ברשימות אחרות וכל שכן להחרימן ולבזותן. אעשה כל שבידי לקדם נשים חרדיות לכנסת כדי שיהיה להן ייצוג הולם בבית המחוקקים הישראלי. אני סמוך ובטוח כי מנהיגי הציבור החרדי מושכים את ידיהם מאב מירות מטופשות אלו, ואין זה מייצג את דעתו של רוב הציבור החרדי".

שאלת השאלות

מעבר לאלפי נשים שהצטרפו לעמוד הפייסבוק ולקבוצת הפעילות המונה כבר עשרות נשים, נשמעים עוד ועוד קולות במגזר החרדי והחילוני הקוראים להן לא לוותר למרות האיומים. "אנחב נו נמצאות בכל מקום, באקדמיה, בכנסת, רל"שיות, עורכת דין, פרסומאיות, אסטרטגיות", אומרת אסתר רידר אינדורסקי, 42, חוקרת פמיניזם דתי חרדית מהמרכז הבינתחומי וממובילות הקמפיין. "לא יעלה על הדעת שלא תהיה אישה חרדית בכנסת". רידר, שהב צביעה לדבריה עבור יהדות התורה בכל פעם שהתקיימו בחירות מאז היותה בת 18, הוסיפה ואמרה שהיא עצמה לא מבקשת להיבחר לכנסת, אלא לסלול את הדרך עבור נשים חרדיות ראויות.

ההתבטאות הברורה של הרב בלוי לא מפחידה אותך?

"אני מאוד מעריכה את מוטק'ה בלוי על האומץ שלו להצהיר בגלוי שהוא 'עובד עבורנו'. מאז שהתבטא כפי שהתבטא, קיבלנו רוח גבית ותמיכה מאנשים ונשים רבים שלא תמכו בנו קודם. תודה".

"מה שעומד מאחורי היוזמה המבורכת הזו, כמו כל רפורמה המתחוללת בתוך החברה החרדית, היא הצפת שאלת השאלות הנצחית: 'מיהו חרדי'", אומר ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי, חוקר ישיבות ליטא והחברה החרדית באוניברסיטה הפתוחה ובמכון ון ליר, שכיהן בעברו כמנהל האקדמי של הקמפוס החרדי במכון לנדר ותומך גם הוא בקמפיין.

"לפי ההלכה נשים גם לא בוחרות. לפי ההלכה של חוגים אחרים, אין להשתתף בבחירות כלל. לפי ההלכה של חוגים נוספים, אין להופיע בטלוויזיה כלל. לפי ההלכה מצווה מן התורה להצביע רק לפלוני החרדי ואיסור גמור להצביע עבור פלוני שאף הוא חרדי. ברור אפוא, שכשם שאין הלכה אחת ודעת תורה אחת, אין גם 'חרדיות' אחת. מה שהנשים הללו אומרות הוא בעצם שהחרדיות היא הגדרה סוציולוגית בלבד, הנתונה בידי כל מי שמגדיר את עצמו ככזה. איננו עוד בכיסו של אף אחד, עסקן או רב כזה או אחר".

בניגוד לשמועות על מימון חיצוני וגורמים העומדים מאחורי היוזמה, היוזמות מצהירות כי לא קיבלו מעולם תמיכה ואינן נתמכות על ידי שום גורם חיצוני. "אנו נשים חרדיות עצמאיות ממגזרים שונים באוכלוסייה החרדית, ומולנו עומדים חברי כנסת, מפלגות ועיתונים עם כיסים מספיק עמוקים בשביל להרוג כל יוזמה לשינוי. אנו מתכוונות להגיע פנימה לתוככי המגזר עם הקמפיין שלנו, לא רק בפייסבוק או ברשתות החברתיות", הן אומרות.

ממפלגת יהדות התורה לא התקבלה תגובה עד מועד פרסום הגיליון. עם זאת, גורם בכיר ביהדות התורה אמר ל”מעריב המגזין”: “יש להצטער על הדרך שבה בחרו הנשים היקרות האלו לנסות ולשנות. כל מי שמכיר את המגזר החרדי יודע שלא כך נעשים הדברים אצלנו. בדרך שלהן אין שום סיכוי לשינוי, גם לא בעשרות השנים הקרובות. אם היה ולו סיכוי קטן שהדבר ישתנה, העיסוק במדיה החילונית מוסס אותו. אין ספק שהתקשורת החילונית מתלהבת והנשים הללו זוכות לחיבוק חם.

“אין סיכוי לשילוב נשים חרדיות במפלגה, הגישה החרדית היא לא נישתית, אלא מבוססת על פלגים וסיעות. צורכי הציבור מאז ומתמיד יוצגו על ידי גברים. לא מדובר על שנאה או אפליית נשים. בעולם החרדי אנו מצביעים כמצווה, מכוח אמונתנו שיש לשמור על הגחלת ועל המסורת, וכמו שלא אפשרי שנשים יתפללו לפני העמוד, כך גם לא ניתן שישתלבו במפלגה. מדובר על שינוי שאינו שונה משינוי בהלכה”.

אותו גורם גם הוסיף שאינו חושש מהשפעתן של הפעילות על אחוזי ההצבעה בקרב הנשים החרדיות. לדבריו, “מדובר בשוליים שבשוליים של הציבור החרדי, אחוז קטן ולא משמעותי, איננו צופים לירידה בשיעור ההצבעה”.

ממפלגת ש"ס בחרו שלא להגיב.

פורסם: 9/12/14

לקריאת הכתבה במקור

 

אהה! הפמיניסטיות החרדיות תלו פשקווילים

קובי נחשוני, Ynet

"ולא יעלה על הדעת כי ייטלו לעצמן את הכבוד השמור לגברים מאז ימות עולם" (הפשקוויל)

הפמיניסטיות החרדיות לא עוצרות בדרך לחלום הכנסת. תומכים ומזדהים עם קמפיין הנשים החרדיות "לא נבחרות – לא בוחרות", תלו הלילה (אור ליום ה') ברחבי הארץ מודעות רחוב הומוריסטיות הלועגות להתנגדות עסקני המגזר הגברים לשילובן בעשייה הפוליטית. המודעות נוסחו כפרודיה לפשקווילים המכוונים נגדן-עצמן, עד שבכלי תקשורת חרדיים וברשתות החברתיות התייחסו לקמפיין בטעות ככזה. במודעות, שנתלו בארבע ערים חרדיות, נכתבה באותיות ענק זעקת השבר "אהה" ותוארו "חלחלה וחרדה בקרב היהדות הנאמנה" נוכח "נשים חצופות המבקשות להוציא את נשותינו הצדקניות מעם המטבח והקדירה… להתרועע אף הן בחברת נשים גלויות ראש, כמו שעושים כיום שלוחי דרבנן (נציגי הרבנים), חברי הכנסת שלנו".

עוד נכתב "נגד" אותן נשים, כי "הגדילו להחציף בטענות האומרות כי כבר היו מנהיגות ונביאות בישראל כדבורה ויעל בשעתן, ועוד הוסיפו חטא על פשע וטענו כי אין מניעה הלכתית בבחירת נשים… (אך) אין אנו מתחשבים בדעתן הקלה של נשים ואין חייבים אנו הסברים למחוצפות אלה".

על פי הפשקוויל ההומוריסטי, "נשות ישראל צנועות המה, ולכן ראויות הן לזון ולפרנס את בעליהן, להיות עורכות דינים, טועניות רבניות, אסטרטגיות, נשות פרסום עיתונאיות, עוזרות פרלמענטריות ומזכירות הכפופות לשלוחי רבנן, ולא יעלה על הדעת כי ייטלו לעצמן את הכבוד השמור לגברים מאז ימות עולם". כאמור, לא כולם בכלי התקשורת וברשתות החברתיות במגזר קראו את האותיות הקטנות, וחלקם טעו לחשוב כי מדובר בקמפיין נגדי ל"לא נבחרות – לא בוחרות". הבולט שבהם היה אתר "כיכר השבת", שפרסם הבוקר ידיעה חדשותית על "מודעות בבני ברק נגד יוזמת הנשים לח"כית חרדית".

 

פורסם ב-Ynet

25.12.14