הסיפור שלנו · ציר זמן
משקופות לנוכחות
סיפורן של הסופרג'יסטיות האחרונות.
מימי המאבק הארצישראלי על זכות הבחירה ועד למאבק הנשים החרדיות על הזכות להיבחר,
כך נולדה תנועת הפמיניזם החרדי, וקמה שדרת מנהיגות ואקטיביסטיות נשים חרדיות.
ציר הזמן
1 / 26פריימריז לנשים חרדיות
יוזמת "פריימריז לנשים חרדיות" יוצאת לדרך, ביוזמת פעילות חברתיות, חלקן בוגרות התנועה, שמבקשות להנגיש את הזירה הפוליטית לנשים חרדיות מבפנים.
הנבחרת 9
המחזור התשיעי של תוכנית המנהיגות נפגש. התנועה ממשיכה לפעול לייצוג, לשוויון ולקול, ועוד ארוכה הדרך.
פסק דין בתיק ש"ס
בסוף השנה ניתן פסק דין בתיק ש"ס: המפלגה נדרשת להקים מנגנון מסודר לקליטת חברים וחברות. תקדים משפטי שהופך את השאלה מעניין של רצון טוב לחובה פרוצדורלית.
רשת הבוגרות
הצעד הבא של התוכנית: סקר בקרב בוגרות "הנבחרת", צעד ראשון בדרך לרשת בוגרות פעילה - בית, מקור תמיכה ופלטפורמה להשפעה מתמשכת.
"חרדית מדוברת" עולה לאוויר
הפודקאסט של אסתי שושן יוצא לדרך ומגשר בין העולמות: שיחות בגובה העיניים על חרדיות ישראלית מתחדשת, שנשמעות גם מחוץ לקהילה.
"חרדיות שותפות"
אחרי אוקטובר 2023 קמה "חרדיות שותפות", התארגנות של נשים חרדיות להושטת יד לצה"ל ולעורף: ביקורים בבסיסים, סיוע למשפחות מגויסים ולמפונים, ומפגש ישיר בין נשים חרדיות למערכות שמהן הודרו. ההתארגנות מייצרת שיח חדש בקהילה על שותפות ועל אחריות.
שתי עתירות לבית המשפט המחוזי
נבחרות, יחד עם 22 בוגרות ופעילות, מגישות שתי עתירות לבית המשפט המחוזי: בקשה להצטרף כחברות לש"ס ולאגודת ישראל, אחרי שהבקשות סורבו.
בחירות מקומיות
בבחירות לרשויות המקומיות מתמודד מספר לא מבוטל של מועמדות חרדיות, פרי עשור של עבודת תודעה והכשרה. נשים חרדיות מופיעות על פתקי הצבעה מקומיים ברשימות שונות, ולראשונה זה נראה כמו מהלך אפשרי ולא כמו חריגה.
מרחיבות את המעגלים
מחזורים חדשים של "הנבחרת" יוצאים לדרך מדי שנה. מיזם שיח.ה מוקם על ידי בוגרות הארגון ופותח מעגלי שיח גם בקרב גברים חרדים, ולובי הנשים החרדיות פועל בכנסת.
קבוצת "אחותנו את"
בוגרות תוכנית "הנבחרת" מקימות את קבוצת "אחותנו את", מרחב שבו נשים חרדיות משתתפות בשיח ומצטרפות אליו לאורך זמן.
שתי בוגרות בזירה הארצית
מיכל צ'רנוביצקי מתמודדת בפריימריז מפלגת העבודה ומסיימת במקום ה-20. במקביל, עומר ינקלביץ מקבלת שיבוץ במקום ה-23, הריאלי, ברשימת כחול לבן — ותהפוך לימים לאישה החרדית הראשונה שמכהנת כשרה בישראל.
הניצחון בבג"ץ
בית המשפט העליון מורה לאגודת ישראל לבטל כל מניעה תקנונית לקבלת אישה כחברה במפלגה, שיא של ארבע שנות מאבק משפטי. אסתי שושן זוכה בפרס רפפורט על עשייה נשית פורצת דרך. סביב סבבי הבחירות מציבה "מחאת הכסאות" את הכיסא הריק כסמל להיעדר הייצוג. זו עתירתה של עו"ד תמי בן פורת, שנבחרות וארגוני הנשים היו שותפות לה מ־2015.
הסרט "אשת חיל"
הסרט התיעודי "אשת חיל" בבימוי אנה סומרשף יוצא לאקרנים. שבעים וחמש דקות שמלוות את פעילות נבחרות על פני כמה שנים, את המאבק על הזכות להיבחר ואת המחיר האישי שהוא גובה. הסרט מוקרן בפסטיבל סרטי נשים בירושלים, בסינמטקים ובמכון ון ליר, ומועמד לפרס אופיר בקטגוריית סרט תיעודי ארוך לשנת 2022.
מהכנסת אל המועצה הדתית
הילה חסן לפקוביץ מתמודדת במקום השני ברשימת "עם שלם" בראשות הרב חיים אמסלם לכנסת ה-24. הרשימה מקבלת כ-592 קולות בלבד ולא עוברת את אחוז החסימה, אך הילה נבחרת ליושבת ראש המועצה הדתית בכפר יונה, תפקיד שהיא מכהנת בו עד היום.
בוגרות הנבחרת יוצאות לזירה המקומית
לראשונה, בוגרות "הנבחרת 1" מציגות מועמדות בבחירות לרשויות המקומיות. רחלי סלומון רצה למועצת הצעירים בפתח תקווה; הרשימה שלה לא עוברת את אחוז החסימה. הילה חסן לפקוביץ רצה למועצת העיר כפר יונה ופורשת באמצע הדרך. פנינה פויפר רצה למועצת עיריית ירושלים, ומוצאת עצמה מוסרת מהרשימה חודש לפני הבחירות, אחרי חודשים של פעילות שטח למענה.
"הנבחרת", קבוצת המנהיגות הראשונה
בשיתוף נשות ויצו והשגרירות האמריקאית, קמה קבוצת המנהיגות החרדית הראשונה להכשרה ציבורית, חברתית ופוליטית. במקביל בג"ץ דורש מאגודת ישראל להשיב אם תתקן את תקנונה.
פרשת קול ברמה
אסתי שושן מגישה עדות, יחד עם דידי שור, בתביעה הייצוגית של "קולך" נגד רדיו קול ברמה, על כך שהשתקת קולן של נשים ברדיו פוגעת בנשים חרדיות. ב-2019 בית המשפט פוסק שעל קול ברמה לשלם קנס של כמיליון שקל, לצד הוצאות משפט. אנשי הרדיו מביאים לעותרות את החזר הוצאות המשפט בדליים של מטבעות 20 אלף ש"ח.
שבת אקטיביסטיות בניר עציון
נבחרות מקיימת שבת אקטיביסטיות במלון ניר עציון, ליד ירושלים, ובין האורחות הרבנית מלכה פיוטרקובסקי. השבת הזו מהווה התלכדות נוספת של הכוחות הפועלים בשטח של הפמיניזם החרדי, ומעלה את סוגיית הפמיניזם הדתי-תורני לשיח הפנימי בעוצמה.
חוק ומשפט
ניירות עמדה לבג"ץ, לאו"ם, למשרדי ממשלה ולכנסת; שולחנות עגולים עם אנשי אקדמיה ומשפט ומפגשים עם חברות כנסת. אסתי שושן זוכה בפרס קרן יפה לונדון־יערי לקידום יוזמות חברתיות לנשים.
פעילות קהילתית ותודעת זכויות
כנסים, כתיבה והפצת מסרים של מנהיגות נשית דתית: הזרוע הפנים־קהילתית פועלת להעלאת המודעות להשפעת חוסר הייצוג הפוליטי על חייהן של נשים חרדיות.
קמפיין שני, עמותה ותחילת המאבק המשפטי
לקראת הבחירות לכנסת ה־20 פעילות נחשפות בשמן המלא ודורשות מחברי הכנסת החרדים לפעול לייצוג נשים. התנועה נרשמת כעמותה, "נבחרות", עם דמותה של שרה שנירר בלוגו, ומצטרפת למאבק המשפטי נגד סעיפי התקנון המדירים במפלגות החרדיות. העתירה לבג"ץ נגד אגודת ישראל מוגשת בידי עו"ד תמי בן פורת, בעקבות גילוי של העיתונאית טל שניידר שתקנוני המפלגות החרדיות מעגנים את היעדר הנשים בשורותיהן. לעתירה מצטרפים עשרה ארגוני נשים בהובלת "איתך־מעכי, משפטניות למען צדק חברתי", ומרכז קונקורד מצטרף כידיד בית המשפט.
דיונים ראשונים בכנסת וקבוצות דיון
הפעילות יוזמות דיונים בוועדה למעמד האישה, לראשונה נחשפים נתונים על בריאות, שכר וחסמי השכלה של נשים חרדיות. במקביל נפתחת קבוצת הפייסבוק "פמיניסטיות מתחת לפיאה", קבוצה סגורה לנשים בלבד. ואחריה נפתחת קבוצת "פמיניזם חרדי" המיועדת לנשים ולגברים מהחברה החרדית.
גל ראשון של מועמדות ברשויות המקומיות
נשים חרדיות מודיעות על ריצה למועצות הערים. מלבד רשימת "עיר ואם" באלעד בראשות מיכל צ׳רנוביצקי, שרצה עד הסוף, המועמדות פורשות בעקבות איומים.
קמפיין תקשורתי ו"מעורבות"
המחאה זוכה לחשיפה תקשורתית, פעם ראשונה שנשמע קול ברור של נשים חרדיות נגד השתקתן. אחרי הבחירות קמה התארגנות השטח הראשונה, "מעורבות", שייסדו אסתי שושן ורחלי איבנבוים. המפגשים הראשונים מתקיימים בחשאיות גמורה.
תחילת ימי המאבק לייצוג
על רקע הקצנה בצניעות, שחיקת מעמדן של נשים חרדיות ופגיעות שלא זכו למענה מההנהגה הפוליטית, בשלהי 2012, חודשים לפני הבחירות לכנסת ה־19, אסתי שושן, עיתונאית ופרסומאית חרדית, פותחת דף פייסבוק בשם "לא נבחרות, לא בוחרות" ובו היא קוראת לנשים חרדיות לא להצביע למפלגות שלא מאפשרות לנשים להיות בהן.
המאבק על זכות הבחירה בישראל
בימים בהם עוצבו מוסדותיה האזרחיים של מדינת ישראל ניטש מאבק מר על זכות הבחירה לנשים. המדינה קמה עם זכות בחירה לנשים, אך קבוצה אחת קיבלה את הזכות לבחור בעוד הזכות להיבחר נשללה ממנה באופן מוסדר בתקנוני המפלגות: נשים חרדיות.