נבחרות בתקשורת ובשטח

מאז 7 באוקטובר הציבור החרדי נמצא על המוקד מול ביקורת קשה ומוצדקת

ראיון נרחב מאת סמדר שילוני (פברואר 2026) סביב בכורת "חשבונות שמיים", סרטה העלילתי הראשון של שושן, על זוג הורים חרדים המתמודדים עם אבל אחרי שילדם נשכח ברכב ונפטר. שושן מתארת את הסרט כ"מראה" ולא כבידור — עדות לשאלות קשות של אמונה ואחריות בתוך החברה החרדית, לאור אסונות אחרונים. על הביקורת על החברה החרדית מאז 7 באוקטובר: "מוצדקת"; היא מדמה את אסון מירון ל"7 באוקטובר החרדי" — נקודת שבר שחשפה כשלים מערכתיים באחריותיות קהילתית.

רגעים נבחרים בירושלים: 7–14 בנובמבר

כתבה מאת הגיא הכהן (נובמבר 2025) הכוללת פרסום להקרנת הסרט התיעודי "אשת חיל" (2021, בימוי אנה סומרשף) על אסתי שושן, המתוארת כ"פעילה בולטת ומקדמת שינוי בתוך החברה החרדית" שקראה בגלוי לנשים חרדיות שלא להצביע למפלגות ללא מועמדות. ההקרנה כללה מפגש עם שושן בסיומה.

"יבוא יום וזה יקרה": מתי נראה נשים במפלגות חרדיות?

כתבה מאת אליעזר היון (מרץ 2025), מבט לאחור עשור: הישגי נבחרות המוקדמים בכפיית שינויי תקנון, לצד העובדה שעדיין לא נבחרה אף אישה ממפלגה חרדית לכנסת. הכתבה מציינת שינוי בזירה המוניציפלית — 14 נשים חרדיות התמודדו לאחרונה בבחירות מקומיות, שתיים נבחרו.

ארגוני הנשים החרדיות הגדולים - לא הורשו להיכנס לשדולה בכנסת בנושא

כתבה מאת נופר משה פרדו וורד פלמנו (יולי 2023): נבחרות, קולך והמרכז לצדק לנשים לא הורשו להשתתף בשדולה חדשה של הכנסת "לנשים חרדיות ודתיות" שהקימה ח"כ לימור סון הר-מלך; מארגני השדולה טענו שהארגונים הקיימים "לא מייצגים" את הנשים שרצו לייצג.

אני אומרת לעם ישראל - אתמול הדירו אותנו, מעכשיו ידירו את כל הנשים בארץ

כתבה מאת עדי שחם (פברואר 2023) על סכנות הרפורמה המשפטית לזכויות נשים; מצטטת בהרחבה את "אסתי שושן-ביטון, מייסדת נבחרות" המזהירה שהפרדה מגדרית עלולה להתפשט מאוטובוסים חרדיים לאקדמיה ולמקומות עבודה באופן רחב: "אתמול הדירו אותנו, היום מדירים את כולן".

שלטון גברי: איך ייצוג הנשים בישראל צנח לרמות של סוריה ופקיסטן?

כתבת תחקיר מאת מאי פכט ועמית קמינסקי (דצמבר 2022) על התדרדרות ישראל בדירוגי ייצוג נשים עולמיים; שושן מפרטת את ניצחונות נבחרות המשפטיים ואת הדחיות שממשיכות: "22 נשים הגישו בקשות רשמיות למפלגות חרדיות וקיבלו סירוב".

הפרדה מגדרית בחסות החוק? "צריך להבין, זה לא עניין דתי"

כתבה על משא ומתן קואליציוני סביב חקיקת הפרדה מגדרית (נובמבר 2022), המצטטת את שושן בשמה כמייסדת נבחרות: "להפרדה יש כוח לגדול... פתאום אפשר לחשוב על פתיחת רדיו שרק גברים מדברים בו" — טוענת שההדרות אינן מצוות הלכתית.

אין שום נימוק הלכתי דתי להדרה הזאת

ראיון רדיו (103fm, אוקטובר 2022) עם שושן, המזוהה כ"מנכ"לית נבחרות", לקראת בחירות 2022, על קמפיין העלונים בשכונות חרדיות: "אין שום נימוק הלכתי-דתי להדרה הזאת; הם עושים את זה כי הם יכולים".

אסתי שושן: פמיניסטית ישראלית, אישה חרדית ליברלית שנלחמת למען שינוי

פרופיל מאת מעיין ג'אף-הופמן ב"ג'רוזלם ריפורט" (מוסף של הג'רוזלם פוסט) על אסתי שושן, המתוארת כסמל למתחים בקהילה חרדית משתנה אך חוששת משינוי. שושן, שהקימה ב-2012 את "לא נבחרות לא בוחרות" (מ-2015 — נבחרות, הארגון הפמיניסטי החרדי הראשון בישראל): "להיות מבוקרת לא אומר שאני צריכה לעזוב את הקהילה שלי. זה אומר שאני צריכה להישאר ולנסות לתקן אותה"; "המשותף לכל המפלגות האלה הוא שאין בהן נשים בכלל". הכתבה מזכירה גם את עתירת 2015 שהובילה, שלוש שנים אחר כך, לניצחון בבג"ץ.

בהתחלה החרדים תקפו את מייסדת נבחרות. עכשיו זה החוג למגדר

כתבה מאת תמר קפלנסקי (יולי 2022) על זווית פולמוס בלתי צפויה: אחרי ששושן פרסמה שיר ("תזה"), הביקורת הפעם הגיעה ממעגלים פמיניסטיים/אקדמיים העוסקים בלימודי מגדר, לא מרבנים חרדים — ציר התנגדות נוסף: מודרת בתוך החברה החרדית על פמיניזם שלה, ומודרת באקדמיה החילונית כאישה מזרחית.

שישה חודשים אחרי פרשת וולדר, האם החברה החרדית השתנתה?

כתבה מאת איימי ספירו (מאי 2022) על ההשלכות ארוכות הטווח של פרשת חיים וולדר; שושן, מייסדת ומנכ"לית נבחרות, מתארת את ההכחשה הראשונית בקהילה: "אנשים לא רצו להאמין שזה מה שקרה".

אז איך, למעשה, מתנהגות נשים חרדיות?

טור מאת גיתית לוי-פז (דצמבר 2021) הטוען שנבחרות מייצגת פמיניזם חרדי אותנטי שצומח מבפנים, ולא שינוי הנכפה מבחוץ, בהתייחסות לסרט התיעודי על התנועה.

אסתי שושן, שנאבקה על ייצוג חרדיות בכנסת: "אני נושאת את התואר גרושה בסבבה"

פרופיל אישי מאת תהיה ברק (ככל הנראה נובמבר 2021, בסמוך לשידור "אשת חיל" בערוץ HOT8) על שושן, אז בת 44. "לא ידעתי אז שיום אחד אני אוביל תנועה פמיניסטית חרדית". הכתבה חושפת פרטים אישיים לא-פוליטיים: נישאה בגיל 18 וחצי, התגרשה תוך חמישה חודשים, נישאה שוב בגיל 19, ולאחר 25 שנה וארבעה ילדים נפרדה שוב בתקופת הסגר, בלי עורכי דין. שושן: "בזהות שלי אני חרדית בעומק הכי גדול. אני עדיין משלמת את מס החרדיות שלי" — כיום מתגוררת ברעננה, שכונה חילונית, עם חתול.

האישה הישראלית שמובילה מרד פמיניסטי בחברה החרדית

פרופיל מאת ג'ודי מלץ (3.11.2021), בזיקה לסרט התיעודי "אשת חיל". בפסקת הפתיחה, הנגישה מעבר לחומת התשלום: שושן, בכורה מבין 12 ילדים, גדלה בבית שאסר לימוד גמרא לבנות, וסופרה כילדה: "אל תטרידי את ראשך היפה בנושאים ששייכים רק לגברים" — ובמקומם עודדו אותה לפתח "כישורי בישול ואפייה, כדי למצוא בעל טוב". גוף הכתבה חסום בתשלום מעבר לפתיחה זו.

"אשת חיל" בפסטיבל ירושלים 2021: מסמך אקטואלי משמעותי

מתוך סקירת פסטיבל ירושלים מאת מרלין וניג (אוגוסט 2021): הסרט התיעודי "אשת חיל" מתואר כ"מסמך אקטואלי משמעותי" על שאיפתן של נשים חרדיות להשתלב במפלגות החרדיות בכנסת. שושן מתוארת כ"אישה חרדית אינטלקטואלית שתודעתה הפמיניסטית מתפתחת דרך ניסיונות ליצור שינוי"; בחירתה של הבמאית אנה סומרשף לעקוב אחריה כעדה שקטה יוצרת תחושה ש"המצלמה היא אחת מסוכנות המאבק".

מומחים ופעילים חרדים נגד הקיצוץ במעונות היום

כתבה (יולי 2021) על התנגדות לקיצוץ מתוכנן בסבסוד מעונות יום. שושן טוענת שהקיצוץ פוגע בדיוק במי שהכי זקוקות לו, וקוראת להפניית התקציב לחיזוק לימודי הליבה בבתי ספר ממלכתיים-חרדיים במקום.

כשהקיצוניים מכתיבים את סדר היום - בריאות הציבור מופקרת

טור דעה מאת אסתי שושן (מאי 2021), שנכתב בעקבות אסון מירון; שושן מספרת על סירובו רב-השנים של אביה עצמו להשתתף בעלייה לרגל ביום ל"ג בעומר, וטוענת שגורמים קיצוניים המכתיבים החלטות בטיחות באירועים, ללא פיקוח ממשלתי, הם שגרמו לאסון.

מה שרואים כיום זה לא המראות של החברה החרדית

כתבה מאת אילנה שוטלנד (ינואר 2021) עם מנהיגות דעה חרדיות צעירות בעקבות מהומות הסגר בבני ברק; שושן, מוצגת כ"בת 43, מייסדת ומנכ"לית נבחרות", טוענת שההנהגה הפוליטית החרדית צריכה להפעיל לחץ על הסמכות הרבנית באותו אופן שבו היא מגייסת בוחרים.

בישראל 2021 עדיין רצות לכנסת מפלגות לגברים בלבד

כתבה מאת יעל פינקלשטיין (ינואר 2021), לקראת מערכת הבחירות, מצטטת את שושן (מוצגת כמנכ"לית נבחרות) המתארת "מדיניות ממושכת ומכוונת" שמדירה נשים ממשאבים וממוקדי קבלת החלטות.

לקראת הבחירות בישראל, נשים חרדיות מבקשות השפעה פוליטית גדולה יותר

כתבה בוושינגטון פוסט (פברואר 2020, לקראת מערכת הבחירות של 2020) על מספר גדל, אך עדיין קטן, של נשים חרדיות המבקשות קול פוליטי מעבר לשתי המפלגות החרדיות. הכתבה מתעדת "שיטפון של איומים" נגד נשים חרדיות בפוליטיקה, ואת תפיסת מנהיגי המפלגות ש"נשים חרדיות במפלגות הורסות את היהדות, והגברים הם השליחים הציבוריים".

הכתבה עצמה חסומה בתשלום; תוכנה אומת דרך תוצאות חיפוש מאונדקסות בלבד.

פנתרות שחורות: לנשים החרדיות נמאס, אז הן החליטו לצאת למלחמה

כתבה מאת חגי עמית (פברואר 2020) המציגה כמה פעילות חרדיות — שושן, אסתר טברסקי, תרצה בלוך-אסתרזון, הילה חסן-לפקוביץ, אפרת שוקרון ויעל אלימלך — כמפרנסות עיקריות במשפחותיהן הנלחמות בהדרה. הכתבה מסגרת את הנכונות שלהן להסתכן בנידוי דתי כמחיר המאבק.

הנשים החרדיות אינן זקוקות לגברים שידברו בשמן

טור דעה מאת אסתי שושן (ינואר 2020) הטוען שהפוליטיקה החרדית "גברית במהותה", ומקשר בין רשימות המפלגות הגבריות בלבד לבין תרבות שמאפשרת לפוגעים — בהתייחסות לפרשות הרב ברלנד ומלכה לייפר — לחמוק מאחריות בהיעדר נשים בחדר.

נשים חרדיות בישראל משיקות קמפיין נגד אלימות במשפחה

כתבה מאת אלכסנדרה ורדי (נובמבר 2019) על קמפיין נבחרות "אם את מפחדת, זה לא שלום בית" ליום הבינלאומי למיגור האלימות נגד נשים; מדווחת שלארגון היו אז כ-15,000 תומכים, ומתארת את הדימויים המקודדים תרבותית (יין שנשפך, לא אלימות) שנועדו להגיע לנשים חרדיות בוואטסאפ.

"מחאת הכיסאות" של החרדיות: "אנחנו שקופות"

כתבה מאת יצחק טסלר (ספטמבר 2019) על "מחאת הכיסאות" של נבחרות לקראת מערכת הבחירות — ספסלים מסומנים "לגברים בלבד" — כאשר פעילות מתארות הטרדה כשניסו לשוחח עם חברי כנסת חרדים.

יום בחיי אסתי שושן: אין קופסה לכל הזהויות שלי, אבל בסה"כ "אישה כשרה"

פרופיל "יום בחיים" מאת סיוון קלינגביל (מרץ 2019) על שושן כאם לארבעה בת 41 בפתח תקווה — משפחתה, כתיבת שירה כפורקן, וההתנגדות שלה להיכנס לקטגוריית זהות אחת.

מייסדת נבחרות זוכה בפרס רפפורט לנשים פורצות דרך

פרס רות רפפורט לנשים פורצות דרך, המוענק מדי שנה החל מ-2013 על ידי קרן ברוס ורות רפפורט לנשים "יוצרות שינוי בחברה הישראלית", העניק בטקס מרץ 2019 במוזיאון תל אביב לאמנות שלושה פרסים בני 60,000 ₪ — לד"ר נסיה לאנג, לסיגל קנוטובסקי ולאסתי שושן, מייסדת נבחרות. עמוד הפרס עצמו, שאליו מפנה הקישור כאן, הוא דף הבית הכללי של הקרן ואינו מזכיר את שושן בשמה; פרטי זכייתה מאומתים דרך סיקור עצמאי מקביל בגלובס (ראו למטה בארכיון זה).

הרשת החברתית: הוענק פרס רפפורט לנשים פורצות דרך

כתבה מאת מיכל רז-חיימוביץ' (11.3.2019) על טקס פרס רפפורט: שלושה פרסים בני 60,000 ₪ — לד"ר נסיה לאנג, סיגל קנוטובסקי ואסתי שושן. אלונה בר-און, יו"ר גלובס, בנאום הטקס: "הוכחנו שנשים קיימות וראויות להכרה... אבל יש מחלה שנקראת צניעות — ביטול עצמי". הטקס במוזיאון תל אביב לאמנות שילב גם עיסוק במורשת פרידה קאלו וחשיפת דגם רכב לקסוס חדש — כתבה חברתית-אירועית ולא רק עיתונות מדיניות.

אסתי שושן ותמר בן פורת מוכיחות שקיים פמיניזם חרדי

פרופיל מאת הדס בשן (מרץ 2019) על שושן לצד עורכת הדין החילונית תמר בן-פורת, ששתיהן הובילו יחד את השינוי בתקנון אגודת ישראל.

התנאים הייטק; העושק לואוטק

טור דעה מאת אסתי שושן (מרץ 2019) הטוען שנשים חרדיות בהייטק מרוויחות רק 68% ממה שגברים חרדים מרוויחים (ומחצית משכר גברים חילונים), ומתארת ניצול חמור עוד יותר של נשים בידי מעסיקים חרדים "דתיים" בעמותות רווחה וחינוך, המנצלים את היותן מפרנסות יחידות לכודות.

שליש מהחרדים: לא נצביע למפלגה ללא נשים

כתבה (פברואר 2019) על סקר טלפוני של מכון גיאוקרטוגרפיה: כ-40% מהנשים החרדיות וכ-33% מהגברים החרדים משיבים שלא יצביעו למפלגה שמדירה נשים ממועמדות. 79% מהציבור הכללי תומך בעמדה הזו.

סקר: 39% מהנשים החרדיות ו-33% מהגברים החרדים לא יצביעו למפלגות המדירות נשים

כתבה בבלינת אסתי שושן עצמה (בערך פברואר 2019) על אותו סקר גיאוקרטוגרפיה, מזווית של כלי תקשורת נוסף: 59% מכלל הציבור הישראלי היו רוצים לראות נשים חרדיות כחברות כנסת.

אגודת ישראבלוף והצפצוף החרדי על נשים

טור דעה חד מאת אורית לוי נשלל (פברואר 2019) הטוען ש"ציות" אגודת ישראל לתיקון התקנון היה קוסמטי בלבד. הטור מזכה במפורש את נבחרות ואת אסתי שושן בכפיית הנושא לסדר היום, ושואל מה בעצם מפחיד את ההנהגה החרדית במעורבות אזרחית של נשים.

אין קול, אין הצבעה

טור נוסף תחת אותה כותרת, מאת פטה ג'ונס פלאך (ינואר 2019), סוקר את סיסמת נבחרות ואת ניצחונותיה המשפטיים נגד סעיפי תקנון מפלים; מצטט את אסתי רידר-אינדורסקי על ההשוואה לתנועת הסופרג'יסטיות.

בלחץ בג"ץ: אישה תוכל להתקבל כחברה למפלגת אגודת ישראל

כתבה מאת מנחם שטאוב (ינואר 2019) המדווחת על התיקון הפורמלי בתקנון אגודת ישראל — הסרת המילה "איש" מסעיף החברות — בעקבות הלחץ מבג"ץ. שלב מאוחר ונפרד מהוראת בית המשפט מיולי 2018 שכבר מתועדת בארכיון זה: כאן מדובר בשינוי התקנון בפועל.

פוליטיקאים חרדים, תכירו: אלימות נגד נשים

טור דעה מאת אסתי שושן (ינואר 2019) הטוען שחברי כנסת חרדים נמנעים באופן שיטתי מקידום חקיקה נגד אלימות במשפחה ותקיפה מינית, ומקשר זאת ישירות להיעדר נשים ברשימות המפלגות החרדיות.

"אין קול, אין הצבעה" — כך אומרות נשים פמיניסטיות חרדיות בישראל

פרופיל מאת אטה פרינס-גיבסון (ספטמבר 2018) על נבחרות, שהקימו שושן (41) ורידר-אינדורסקי (44) שש שנים קודם לכן. בעקבות ניצחון הבג"ץ מ-31.7.2018, שושן: "ניצחנו! עשינו היסטוריה!"; רידר-אינדורסקי: "זה בשביל כל הנשים החרדיות!... הסופרג'יסטיות האחרונות בעולם המודרני". הכתבה מתעדת גם את המחיר: קריאות רבניות לגירושין ללא מזונות, וילדים שגורשו מבתי ספר. סקר Hiddush מ-2016 מצוטט: 80% מהיהודים בישראל תומכים בעצם הזכות.

מפלגה חרדית קואליציונית תבטל את האיסור על נשים, אך אומרת שדבר לא ישתנה

כתבת סגל בטיימס אוף ישראל (4.9.2018): אגודת ישראל תבטל את הסעיף המונע חברות נשים, אך המפלגה עצמה מבהירה כי "השינוי בתקנון לא יוביל לשום שינוי מעשי בקבלה למפלגה" — בעקבות הוראת בג"ץ ועתירת בן-פורת ועשרת הארגונים, בהם נבחרות. אסתי רידר-אינדורסקי, בראיון לערוץ i24: "עבורנו זו לא 2018. זו 1918" — אזהרה שהניצחון המשפטי אינו ניצחון בפועל.

נשים חרדיות בישראל זוכות בניצחון חלקי במאבק על הזכות להתמודד לתפקידים

כתבה מאת מישל חבין (אוגוסט 2018), הבנויה ברובה על ציטוטי שושן. שושן: "אנחנו הנשים מהוות 50 אחוז מהאוכלוסייה החרדית, אבל אין לנו גישה לשולחן קבלת ההחלטות"; "לנשים חרדיות מותר להיות משווקות, עורכות דין, עיתונאיות — אבל המקום היחיד שאליו הן לא יכולות להיכנס הוא פוליטיקה". על המחיר האישי: "יש אנשים בקהילה שמתעלמים מאיתנו או מבזים אותנו". ובכל זאת: "המפלגות ימצאו דרך לעקוף את זה, אבל אני מרגישה את השינוי".

בית המשפט קורא למפלגה חרדית לאפשר לנשים להתמודד לתפקידים ציבוריים

כתבת סגל בטיימס אוף ישראל (1.8.2018): בג"ץ הורה לאגודת ישראל לאפשר מועמדות נשים עד 2.9, אחרת "ניאלץ להוציא פסק דין". העתירה הוגשה על ידי תמר בן-פורת ועשרה ארגונים, בהם נבחרות, המוזכרת בשמה. שושן: "החלטה היסטורית... אנחנו מרגישות שקרה פה משהו גדול". עורך דין המפלגה הודה בבית המשפט: "אין בעיה הלכתית בייצוג נשים, אבל זה לא ראוי". רידר-אינדורסקי: "עבורנו זו לא 2018. זו 1918".

בג"ץ לאגודת ישראל: לשנות סעיף שמונע התמודדות נשים

כיכר השבת מדווחת שבג"ץ, בראשות הנשיאה חיות, נתן לאגודת ישראל ארכה עד 2.9.2018 לתקן את סעיף 6 בתקנון, המגדיר חבר כ"כל יהודי גבר" ושולל בכך מנשים חברות והתמודדות. העתירה, שהגישה עו"ד תמר בן-פורת עוד ב-2015, זכתה לתמיכת "לא נבחרות – לא בוחרות"; אסתי רידר-אינדורסקי כינתה זאת "יום היסטורי": "לראות אולם בית משפט מלא בנשים חרדיות". אגודת ישראל דחתה את הפסיקה וכינתה את העותרות "הזויות".

בג"ץ הורה למפלגת אגודת ישראל לשנות את התקנון המפלה נשים

כתבה מאת טל שניידר (31.7.2018), סיקור מאותו יום ממש כמו כתבת כיכר השבת למעלה: הרכב מורחב של חמישה שופטים חייב את אגודת ישראל לתקן תוך 30 יום את הסעיף המונע חברות נשים, או למחקו. עו"ד נטע לוי, שייצגה את העותרות: "האווירה באולם הייתה חיובית מאוד... השופטים השאירו למפלגה אופציה סופית". טענת העתירה עצמה: "המפלגה, גם אם היא חרדית, אינה גוף דתי".

אין קול, אין הצבעה

טור דעה מאת נשי סטריכמן (יולי 2018) בבלוגים של טיימס אוף ישראל, מתחקה אחר הקמת נבחרות, פנייתה לבג"ץ ולאו"ם, ומצייר מקבילה למאבק הסופרג'יסטיות.

ליידי גלובס מציג: 20 האקטיביסטיות המשפיעות בישראל, 2018

ברשימת "ליידי גלובס: 20 האקטיביסטיות המשפיעות, 2018" מתוארת שושן כמובילת המאבק, וקוראת בעצמה להדרת הנשים החרדיות "טריטוריה גברית סגורה, מוצהרת ומגודרת": "אין שום סיבה הלכתית, אפילו לא תרבותית, שצריכה למנוע מאיתנו כל כך באופן מוחלט מהשתתפות בקבלת ההחלטות". היא מזהה כמה גורמים לכך — אפליה עדתית, כשלי הנהגה, אלימות במשפחה והשתקת פגיעה מינית — ומודה שנשים רבות תומכות בה בפרטיות בלבד, מחשש לחשיפה פומבית.

תאריך פרסום מדויק אינו מוצג בעמוד; העמוד הנגיש מציג את הכתבה על שושן עצמה מתוך רשימת ה-20.

עתירה לייצוג נשים חרדיות במפלגות החרדיות מתקדמת

כתבה מאת ג'רמי שרון בג'רוזלם פוסט (דצמבר 2017) על עתירה לייצוג נשים חרדיות בתוך המפלגות החרדיות עצמן. כותרת המשנה, שנותרה נגישה מעבר לחומת התשלום: "לנשים אין את היכולת להצטרף כחברות במפלגה חרדית, ולכן אין להן יכולת להחזיק בתפקיד רשמי במפלגה או להתמודד כמועמדות". גוף הכתבה עצמו חסום בתשלום ולא היה נגיש למחקר זה מעבר לכך.

שתי פמיניסטיות חרדיות מאתגרות את הנוף הפוליטי בישראל

פרופיל מקיף מאת רות אגלש על אסתי שושן ואסתי רידר-אינדורסקי, שבחמש השנים שקדמו לפרסום הובילו מאבק לשילוב נשים ברשימות ש"ס ויהדות התורה — מפלגות המחזיקות יחד 13 מושבים ושלושה תיקי ממשלה, כולם בידי גברים. שושן: "כנשים חרדיות אנחנו מתמודדות עם קרבות רבים. לקח לי זמן להבין שהמאבק הזה מתחיל דווקא שם למעלה". רידר-אינדורסקי: "לדעתי השינוי הזה יקרה, השאלה היא רק מתי... כי זה קרה בכל העולם". הכתבה מתעדת גם מחיר אישי: שושן נזקקה לצו בית משפט כדי לשמור על מקום בתה בבית הספר, ובנה של רידר-אינדורסקי התחנן בפניה שתפסיק.

כך נראית מהפכה: מנהיגות המאבקים שמטלטלים את סדר היום החרדי

טור אורח מאת אסתי שושן (אפריל 2017) הממקם את נבחרות בתוך גל רחב יותר של מאבקי נשים חרדיות פנימיים — על אפליית שכר, ניצולות הטרדה, עובדות מעונות יום — ומזכיר את שרה שנירר כסמל היסטורי למהפכה חינוכית-נשית קודמת.

בג"ץ הורה לאגודת ישראל להסביר את הסעיף המפלה נשים בתקנון המפלגה

כתבה מאת ירדן סקופ (אוקטובר 2016) על צו על-תנאי המחייב את אגודת ישראל להסביר תוך 75 יום מדוע לא יבוטל סעיף 6, המגדיר חבר מפלגה כ"כל איש יהודי... השומר תורה ומצוות". השופט עוזי פוגלמן, שחתם על הצו: "ברור שאישה חרדית תתקשה לעמוד בפני המפלגה ולהיחשף". גוף הכתבה חסום בתשלום מעבר לפרטים אלה.

חרם חרם תרדוף: הנשק של החרדים - שמבטיח ציות לכללי הרבנים

כתבה מקיפה מאת יאקי אדמקר (אוקטובר 2016), מבט לאחור על ניסיון הנידוי הקהילתי נגד שושן: בכירים חרדים איימו על מעמדם הלימודי של ילדיה, ושושן העבירה אותם מראש לבתי ספר חלופיים. שושן: "הם הבינו שאין להם נשק" — לאחר שהאיום נכשל בהשתקתה.

האם ש"ס עוברת מהפכה נשית?

כתבה מאת תמר רותם (נובמבר 2015) על השאלה אם ש"ס עוברת שינוי אמיתי כלפי נשים; שושן, לצד העיתונאית אביבה גולן, מביעה ספקנות שמכסות סמליות של צירות בקונגרס הציוני מייצגות ציות פרוצדורלי, לא שינוי אמיתי.

לראשונה: אישה חרדית על בימת TED

כתבה מאת יערית אלבז (מאי 2015) על הרצאת ה-TEDxJerusalem של אסתי שושן — הראשונה מסוגה מפי אישה חרדית — שבה סיפרה את סיפור הקמת התנועה.

לא נבחרות לא בוחרות - יש פמיניזם חרדי

ראיון מאת יעל ברזילי (מרץ 2015) עם אסתי שושן על הבחירה לפעול בתוך המפלגות הקיימות במקום להקים מפלגת נשים נפרדת; שושן משתפת גם בביקורת שספגה מפמיניסטיות מזרחיות ומקורבות לש"ס.

מי מממן את "לא נבחרות לא בוחרות"?

כתבה חוקרת מאת אמילי עמרוסי (פברואר 2015) על מקורות המימון של הקמפיין: זיקת שתי מובילות למכון "שח"ר לפוליטיקה חדשה", הנתמך על ידי הקרן החדשה לישראל — רידר-אינדורסקי כעמיתת מחקר, איבנבוים לשעבר כחברת דירקטוריון. הקמפיין הכחיש כל תלות: "אף גוף לא מממן, מנהל או מפעיל אותנו"; הקרן החדשה לישראל השיבה בדומה: "אין שום קשר בינינו לקמפיין". כתבה שמטרתה המוצהרת לערער על עצמאות הקמפיין.

אמילי עמרוסי פרסמה רמיזות שקריות

תגובתה הישירה של אסתי שושן (פברואר 2015) לטענות העיתונאית אמילי עמרוסי בדבר מימון נסתר לקמפיין — שושן מכחישה כל תלות ארגונית ומאיימת בתביעת דיבה. פרסום נפרד מכתבת החקירה המקורית של עמרוסי, המתועדת בנפרד בארכיון זה.

לא נבחרות, לא בוחרות: נשים חרדיות מדברות

כתבה (פברואר 2015) הנותנת במה לנשים חרדיות שונות. שושן: "לא הייתי עושה צעד כזה, שגובה מחיר כבד, אם לא הייתי יודעת עד כמה זה הכרחי לאישה החרדית". טלי פרקש מסבירה שהמטרה "לשקף את הצרכים של הנשים החרדיות, כ-5% מהחברה". לצד הקולות התומכים מובאת גם עמדה ביקורתית מפי עו"ד רבקה שוורץ: "ההלכה קובעת בעניין הזה. אם מטרת הקמפיין היא לפתוח דלתות נעולות, הוא כבר הצליח" — כתבה מרובת-נקודות-מבט, לא מגמתית לכיוון אחד.

למה אני מתנגדת לקמפיין החרדיות לכנסת

טור דעה מאת שיפי חריטון (פברואר 2015) נגד הקמפיין, מפרט שלוש טענות: היעדר גיבוי רבני מפורש למהלך; טקטיקה שהיא מכנה תוקפנית מדי — "אני רואה את הדרישה הלוחמנית של נשות הקמפיין וחושבת שהן פועלות כמו הגברים שאיתם הן נלחמות"; וטענה שהמסר מרחיק דווקא את הנשים החרדיות שהוא אמור לייצג. חריטון עצמה בעד קידום נשים חרדיות, אך דרך ערוצים אחרים ותוך היוועצות עם רבנים — התנגדות מפורטת ולא סתמית.

הפמיניזם החרדי יצא לדרך

ניתוח מאת רויטל אמירן (פברואר 2015) הטוען שקמפיין "לא נבחרות לא בוחרות" מסמן נקודת מפנה בלתי הפיכה: השתתפותן הגוברת של נשים חרדיות בשוק העבודה הופכת את הדרתן הפוליטית לבלתי ניתנת להחזקה עוד. הכתבה מכנה את הקמפיין "הירייה הפותחת של הפמיניזם החרדי".

זה מסוכן מה שאנחנו עושות פה

כתבת תחקיר נרחבת בתוכנית "עובדה" של אילנה דיין (ערוץ 12) מאת בן שני (פברואר 2015), העוקבת אחר שושן, אסתי רידר-אינדורסקי, רחלי איבנבוים וטלי פרקש במאה שערים ובני ברק במאבקן לייצוג. הכתבה ממסגרת את הקמפיין כ"מלחמה של ממש".

הפרקליטות שוקלת: חקירת הרב מרדכי בלוי

כתבה מאת אלי שלזינגר (ינואר 2015) על בחינת סגן פרקליט המדינה אפשרות להעמדה לדין של הרב מרדכי בלוי, בעקבות איומיו הפומביים נגד נשים חרדיות המעורבות פוליטית.

בעקבות המהומה: רביץ שיגר מכתב הבהרה לחברי הכנסת

כתבה מאת ארי וידר (ינואר 2015) על מכתב הבהרה ששיגר ח"כ יצחק רביץ לחברי דגל התורה, לאחר הביקורת שספג. המכתב מאשר שהוא עדיין מתנגד לכהונת נשים ככנסת מטעמים הלכתיים, חרף הודאתו שנשים מסוגלות לתפקיד.

יצחק רביץ: "בכפוף להלכה, אישה יכולה להיות בכנסת"

ראיון מאת ישראל כהן (ינואר 2015), לציון שש שנים לפטירת ח"כ אברהם רביץ, עם בנו הרב יצחק רביץ, יו"ר דגל התורה. רביץ מציב את השאלה כשאלה הלכתית ולא עקרונית: נשים "עושות הכול — מנהלות בתי ספר ומנהלות חברות גדולות בהצלחה"; "הכנסת היא כמו ועד בית, אז אולי אישה כן יכולה לנהל אותה" — אך מדגיש שאינו פוסק הלכה בעצמו ושהקביעה שייכת לגדולי התורה. קורא לקהילה "לעבוד קשה יותר" לשילוב אזרחים חרדים עובדים בכלל.

פוליטיקה חרדית חדשה? רק עם נשים

טור דעה מאת אסתי שושן (ינואר 2015) הטוען שאין שום סיבה להדיר נשים מהשפעה פוליטית, בהפניה לרואנדה כמודל של פרלמנט ברוב נשי, תוך הכרה בביקורת שספג הקמפיין על לבוש הפעילות ואורח חייהן.

"לא נבחרות" מציגות: 10 המועמדות שלנו לכנסת

כתבה מאת אלי כהן (ינואר 2015) על פרסום רשימת עשר נשים חרדיות שהקמפיין ממליץ עליהן כמועמדות לכנסת — בהן עדינה בר-שלום, רבקה רביץ ויהודית יוסף — בעקבות חלוקת עלונים ועימותים פומביים.

החרדים בישראל שוקלים תפקיד גדול יותר לנשים

כתבה מאת טיה גולדנברג (דצמבר 2014) בוחנת תסיסה סביב ייצוג נשים חרדיות: מעל 20% מחברי הכנסת הן נשים, אך אף לא אחת מש"ס או יהדות התורה. שושן (בת 37 באותה עת): "יש מצב אבסורדי בישראל שבו נשים לא יכולות להתמודד עבור שתי מפלגות". הכתבה מזכירה גם את עדינה בר-שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף, שדוחפת לשינוי מכיוון אחר — איומה לעבור מפלגה הוביל את ש"ס להקים מועצת נשים ולמנות אותה ליו"ר-שותפה.

אהה! הפמיניסטיות החרדיות בלבלו את החרדים

כתבה מאת קובי נחשוני (דצמבר 2014) על קמפיין פוסטרים סאטירי שהריצו תומכי "לא נבחרות לא בוחרות" בארבע ערים חרדיות, שחיקה בכוונה מודעות אמיתיות נגד שילוב נשים — האותיות הקטנות חשפו את הפרודיה. התרגיל הצליח יתר על המידה: כמה כלי תקשורת חרדיים, ובראשם כיכר השבת, לא זיהו את הסאטירה ופרסמו אותה כידיעה אמיתית, מה שהפך את המהלך עצמו לסיפור על תגובת התקשורת החרדית לקמפיין.

גברים, ח"כית חרדית זה גם האינטרס שלכם

טור דעה מאת אליעזר היון (דצמבר 2014), מפרי עטו של כותב גבר, הטוען שגברים חרדים צריכים לתמוך בייצוג נשי בכנסת כאינטרס משותף, ומצטט תקדימים היסטוריים של הכרה רבנית בזכות בחירה לנשים.

אחרי 19 מערכות בחירות של הדרה, לנשים החרדיות נמאס לשתוק

כתבה מאת תמר דרסלר, לקראת מערכת הבחירות של 2015, על יוזמה שכבר צברה למעלה מ-3,000 תומכות: "אם לא תשלבו אישה בשורותיכם, לא תקבלו את הפתק שלנו". הכתבה מזהה את שושן — קולנוענית ואם לארבעה — לצד מיכל צ'רנוביצקי, איבנבוים ואסתי רידר-אינדורסקי, ומציינת ש-75.7% מהנשים החרדיות עובדות, לעומת אפס מושבים חרדיים בידי נשים. הרב מרדכי בלוי מאיים בסנקציות קהילתיות; גורם ביהדות התורה מבטל את הקמפיין כ"שוליים בתוך שוליים".

"אישה לא תעז להתקרב למפלגה חילונית"

כתבה מאת אלי כהן (דצמבר 2014) מתעדת הצהרה של הרב מרדכי בלוי, בכיר ביהדות התורה, נגד נשים חרדיות הפונות למפלגות שלא בהנהגת "גדולי ישראל": מי שתעשה זאת "תצא בלא כתובה" ותיאסר על לימוד במוסדות הקהילה. בלוי: "אני ערב בלי נדר לקיים את כל הנ"ל, וזה חל גם על גברים"; מי שמתריס נגד גדולי ישראל, לדבריו, "אינו חרדי אמיתי". תיעוד ישיר של איום רבני כלפי פעילות מהסוג שנבחרות מייצגת.

נשים הן לא אצבע אוטומטית

טור דעה מאת אסתי שושן (דצמבר 2014) הטוען שנשים חרדיות אינן צריכות להיחשב "קול מובטח" עבור המפלגות שלהן, ושמגיע להן סוכנות אמיתית בבחירה הפוליטית.

לראשונה: מפלגת אמהות חרדיות באלעד

כתבה (ספטמבר 2013) על רשימה עירונית של נשים חרדיות בלבד שהתמודדה באלעד, תוך ציון שמועמדות נשים בערים חרדיות אחרות פרשו "בעקבות לחצים ואיומים" — עדות לקושי הרחב יותר שממנו צמח מאבק הייצוג.

מחאת הפעילה החרדית: בצמתים כן, ובכנסת לא?

כתבה מאת קובי נחשוני (ינואר 2013) על רות קוליאן, סטודנטית למשפטים, שהתנדבה לפעילות שטח בש"ס כדי לחשוף לדבריה סתירה: המפלגה מוכנה להיעזר בנשים ל"עבודה מלוכלכת" אך אוסרת את מועמדותן. קוליאן, שקיבלה ברכת ח"כ אריה דרעי על פעילותה: "לא צנוע שאישה תיכנס לבתים זרים, אבל לעשות עבודה מלוכלכת — להדביק מדבקות ולתלות שלטים — זה כן מקובל?". ש"ס הגיבה שנוכחות נשים בזירה הציבורית "מנוגדת למסורת היהודית".

לא נבחרות, לא בוחרות

מאמר הדעה המייסד של אסתי שושן ב-Ynet (דצמבר 2012) תוקף את ש"ס ויהדות התורה על הפיכת הדרת נשים ממועמדות לסעיף תקנוני קבוע, ללא איסור הלכתי ממשי — ההצדקה "מקומה של האישה במקום אחר", לטענתה, נשענת על "קודים חברתיים" בלבד. שושן חושפת מה שהיא מכנה צביעות: המפלגות מעסיקות נשים לתעמולה בטלוויזיה אך שוללות מהן קבלת החלטות: "נשים ראויות לפקח ולנהל... אבל חברת כנסת זה תפקיד השמור רק לגברים חרדים". המאמר קורא להימנעות מהצבעה עד שהמפלגות יכירו בזכות ההתמודדות — המניפסט שממנו צמחה נבחרות.

מייסדת נבחרות נגד מפלגת ש"ס

כתבה מדצמבר 2012 שבה שושן מאשימה את ש"ס ואת יהדות התורה במפורש ב"הנהגה דו-פרצופית", וקוראת לנשים: "אל תצביעו למי שלא בוחר בכן".

הנשים החרדיות דורשות ייצוג בכנסת

כתבה מאת לירון שם (דצמבר 2012) על הגל הראשון של קמפיין "לא נבחרות – לא בוחרות", שהתפשט אז במאה שערים, אלעד ובני ברק.

אתר Mako חוסם גישה אוטומטית לתוכן; הכותרת והכתובת אומתו דרך אינדוקס גוגל, ולא נשלפו ישירות.

המפלגות החרדיות כבר לא אופציה

אחד מטורי הדעה המוקדמים ביותר של אסתי שושן — מאוקטובר 2012, עוד לפני המניפסט מדצמבר אותה שנה שממנו נחשבת נבחרות לצמוח רשמית. הטור טוען שהמפלגות החרדיות הפכו לנציגות בלתי ראויות, המציעות רק הבטחות ל"עולם הבא" במקום טובות הנאה אמיתיות בהווה.