פעילות ציבורית, משפט והלכה

מהרשת, לרחוב,
לכנסת ולבג"ץ.

נבחרות מאמינה שעל מוסדות המדינה מוטלת אחריות לשנות מצב שבו מפלגות משפיעות בישראל הן מועדון סגור לגברים בלבד. לצד עבודת התודעה בקהילה, אנחנו פועלות בכל הזירות שבהן מתקבלות ההחלטות.

למשפט והלכה ↓לכנסים ולגלריות ↓לקמפיינים ↓לארכיון ↓

משפט והלכה

הזירה המשפטית וההלכתית

מהמאבק המשפטי נגד תקנוני המפלגות ועד המקורות ההלכתיים עצמם: כאן נמצאות התשובות הכתובות לשאלה אם יש מניעה חוקית או הלכתית לייצוג נשים חרדיות.

בג"ץ

המאבק בתקנוני המפלגות

מ־2015 היינו שותפות למאבק המשפטי נגד סעיפי התקנון שמנעו מנשים להתמודד במפלגות החרדיות. אחרי ארבע שנים, ב־2019, הורה בית המשפט העליון לאגודת ישראל לבטל כל מניעה לקבלת אישה כחברה במפלגה. "יש שופטים בירושלים והם אומרים: אין יותר שלט 'אין כניסה לנשים'".

תמונה, מחוץ לבית המשפט העליון

ניירות עמדה נבחרים

ניירות עמדה

המסמכים והקישורים הקיימים באתר, כפי שהם, ללא השלמת תוכן שלא קיים.

הזכות לשירותי רווחה, על הקשיים והתפקוד הלקוי במערכת הרווחה (2024)הקישור יתעדכןלכל ניירות העמדה באתר הארכיוןהקישור יתעדכן

הלכה

מה ההלכה עצמה אומרת

הטענה שההלכה אוסרת על נשים להיבחר היא הקיר הראשון שנתקלנו בו. כדי לבדוק אותה פנינו למקורות ולפוסקים, ואספנו את התשובות.

פסק ראשון

הקונטרס ההלכתי, 2017

את עמדת ההלכה ביררנו במישרין: הקונטרס מציג את תשובת הגרי"י וינברג זצ"ל מחנוכה תשי"א, ולפיה שלוש שיטות בדבר - האוסרים, המתירים, והמבחינים בין לבחור ובין להיבחר. הקונטרס חולק לרבנים, לעסקנים ולתקשורת החרדית.

לקונטרס המלא ←

פסק שני

תשובת הרב קרויזר בעניין שילוב נשים במפלגות

פסק הלכה נוסף, העוסק ישירות בשאלת שילובן של נשים במפלגות.

לפסק המלא ←

שאלות ותשובות

מה שואלים אותנו

שש שאלות שחוזרות בכל ראיון, בכל חוג בית ובכל טוקבק.

בסקר שפרסמנו, 59% מהנשאלים אמרו שירצו לראות נשים חרדיות בכנסת - 27% "מאוד רוצים" ו־32% "די רוצים" - לעומת פחות מרבע שהתנגדו. בקרב מצביעים חילונים מדובר ב־65%. ובשטח: 14 נשים חרדיות התמודדו בבחירות המקומיות האחרונות, ושתיים נבחרו למועצות. מקור: סקר נבחרות; ynet, 23.3.2025

לא. בקונטרס ההלכתי שהוצאנו ב־2017 מוצגות שלוש שיטות בסוגיה, כדברי הגרי"י וינברג זצ"ל בתשובתו מחנוכה תשי"א: יש האוסרים, יש המתירים, ויש המבחינים בין לבחור ובין להיבחר. כלומר זו מחלוקת, לא איסור מוחלט. מקור: "האם באמת אסור לאישה להיבחר לתפקיד ציבורי?", קונטרס נבחרות, 2017

תקנוני המפלגות ומנהג פוליטי. ב־2015 גילתה העיתונאית טל שניידר שתקנוני המפלגות החרדיות מעגנים את היעדר הנשים בשורותיהן. משם התחיל המאבק המשפטי.

כי תיקון התקנון לא הפך להתפקדות בפועל. המפלגות החרדיות טרם נפתחו לנשים, ושתי עתירות מתנהלות בימים אלה מול ש"ס ומול אגודת ישראל כדי לאפשר התפקדות.

לא. המטרה היא מנהיגות חרדית אלטרנטיבית שיש בה נשים וגברים, באופן שוויוני ומכבד - לא להחליף את המנהיגות החרדית אלא להרחיב אותה.

שרה שנירר, שמופיעה בלוגו שלנו, דחתה בעצמה כל הגדרה פמיניסטית ותבעה את מה שהיה מגיע לה "על פי הזכויות שהתורה העניקה לנו" - ובנתה את רשת החינוך לבנות הראשונה בעולם החרדי. השאלה היא לא איך קוראים לזה, אלא מי יושבת בשולחן.

כנסים

מהרחוב לוועדות הכנסת

המחאה הציבורית, השדולה בכנסת וחוגי הבית: הזירות שבהן נבחרות מכנסת אנשים, בשטח ובקהילה, כדי להזיז את הקיר.

תמונה, מחאת הכסאות

#מחאת_הכסאות

הכיסא הריק

סביב סבבי הבחירות הציבה מחאת הכסאות את הכיסא הריק כסמל: הכיסא שבו אמורה לשבת נציגה חרדית, ואין. פעולה חזותית פשוטה שהפכה לאחד הסמלים המזוהים ביותר של המאבק לייצוג.

כנסת

לובי וניירות עמדה

"לובילעדינו", לובי הנשים החרדיות בכנסת, מביא את הקול החרדי־נשי לוועדות ולדיונים: מהוועדה למעמד האישה ועד הוועדה לביטחון לאומי. ניירות העמדה שלנו, על רווחה, תעסוקה, בריאות והשכלה, מוגשים לכנסת, למשרדי הממשלה ולאו"ם.

קהילה

שיח.ה וחוגי בית

מיזם שיח.ה מרחיב את מעגלי ההשפעה גם בקרב גברים חרדים, ולצדו חוגי בית ומעגלי שיח בקהילות. אחרי אוקטובר 2023 הקמנו יחד את "חרדיות שותפות", התארגנות נשים חרדיות להושטת יד לצה"ל ולעורף.

כנסים ושטח