השינוי לא יקרה בלעדייך.

שהקול שלי מעניין. שיש לי תפקיד וחובה ושליחות לחולל שינוי, ואין לי את הזכות לומר "אני לא יודעת" ולשבת מהצד.

השינוי המרכזי שחל בי זה האמון בעצמי, והיכולת שלי, כבר עכשיו, לדבר ולהרים עיניים. להבין שרוצים לשמוע את דעתי, והכי חשוב: לדעת לפתח דעה עצמאית.

יש מקום לשינוי בהלכה, והרצון לשינוי לא הופך אותי לרפורמית.

גיליתי והבנתי שעוד לא אבדה תקווה, ויש מקום לשינויים מהפכניים בחברה החרדית. כל עוד יש כאלה כמוני שמדברות על העוולות והפגמים ורוצות לשנות אותן. בלי לפחד.

התובנה המרכזית היא שחייבים נשים בפוליטיקה, אבל מסובך להגיע לשם. ובדרך לשם יש המון עשייה חברתית ועמדות השפעה נוספות, ולא פחות חשובות.

שהיכולת לעשות שינוי הרבה יותר נגישה ממה שזה נראה מרחוק.

שהכל אפשרי. שחייבת סבלנות והתמדה כדי לראות תוצאות.