Tag - נייר עמדה

השפעת הרפורמה המשפטית על מעמד האישה בישראל

ב-20 בפברואר 2023 קיימה הוועדה לקידום זכויות נשים ושוויון קרא עוד...

ב-20 בפברואר 2023 קיימה הוועדה לקידום זכויות נשים ושוויון מגדרי ישיבה מיוחדת בנושא השפעת הרפורמה השיפוטית על מעמד האישה בישראל. הדר ליינר פעילת נבחרות נשאה דברים בכנס ודיברה על חשיבות הייצוג השוויוני של נשים חרדיות שמהוות 6% מהחברה הישראלית. היא הסבירה: "'גם אנחנו בנות אדם, ומגיע לנו להישמע. גם נשים חרדיות צריכות להיות מיוצגות ליד שולחן מקבלי ההחלטות".

בנוסף תנועת נבחרות הגישה לוועדה נייר עמדה בנושא: "הרפורמה המשפטית והשלכותיה האפשריות על ייצוג הנשים בישראל". לקריאה ולהורדת הנייר הכינסו לקישור: ייצוג נשים ובג_צ כמגן זכויות הנשים 2023 (6)

בישראל 2021 עדיין רצות לכנסת מפלגות לגברים בלבד

26/01/2021 | יעל פינקלשטיין | נשים חרדיות עדיין לא יכולות קרא עוד...

| יעל פינקלשטיין |

נשים חרדיות עדיין לא יכולות להיבחר במפלגות שמתיימרות לייצג אותן ● גם במפלגות חילוניות המצב רחוק מלהיות שוויוני ● יוזמות לחקיקה שתשנה את המצב תקועות בגלל המשבר הפוליטי וגם כי לח"כים מש"ס ויהדות התורה אין אינטרס לפעול לשילוב נשים ברשימות

"אני מבקשת עזרה מהפוליטיקאים ומראשי המפלגות לשים את הנושא הזה על סדר היום בהסכמים קואליציוניים. יש פה מספיק מפלגות שהדבר חשוב להן. לאלימות הפוליטית כלפינו יש מחיר שמשלמות כל הנשים במדינת ישראל", כך קראה לחברי הוועדה לקידום מעמד האישה אסתי שושן – מנכ"לית תנועת "נבחרות" שפועלת לייצוג נשים ברשימות חרדיות.

הדיון נערך רגע אחרי פיזור הכנסת ה-23, בתחילתה של עוד מערכת בחירות, וביקש לבחון את החוקיות של רשימות שלא מאפשרות לנשים להתמודד במסגרתן. במציאות פוליטית מעורערת כמו שיש בישראל בשנתיים האחרונות, עם מערכות בחירות בזו אחר זו, יש דבר אחד בטוח: לפחות שתי סיעות בכנסת יהיו מורכבות גם בבחירות הקרובות אך ורק מגברים: יהדות התורה וש"ס.

מתוך הדיון אודות חוקיות רשימות ללא נשים בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, 6.1.2021

"יש מדיניות מכוונת וארוכת שנים שלא מאפשרת לנשים גישה למשאבים, לעיצוב המדיניות, למוקדי קבלת ההחלטות. המפלגות החרדיות לא משלבות נשים", אמרה שושן ל"שקוף" לאחר הדיון. "אין מנגנון בו אישה יכולה להתפקד למפלגה חרדית כלשהי כי המפלגות סגורות והנציגים נבחרים על ידי הרבנים. הנשים החרדיות לא מיוצגות ואף אחד לא יכול לשנות את המצב לטובתן. השערים סגורים".

הדרת נשים – נגד החוק?

המתנגדים לשלוב נשים ברשימות החרדיות עשויים לטעון כי להרבה מהנשים החרדיות זה כלל לא משנה, וכי הן ממשיכות להצביע לרשימות החרדיות בכל מקרה. אם הן מעוניינות להשפיע – יגידו – עליהן להקים מפלגה משלהן, ולא לכפות את השילוב במפלגות הקיימות. ניסיון זה, אגב, הוליד בעבר מפלגה בשם "ובזכותן", שלא עברה את אחוז החסימה.

"צריך לזכור שבמערכת השיקולים של בוחרת יש עוד שיקולים. גם בקרב ציבורים מאוד ליברליים הסוגיה של ייצוג נשים נמצאת בתחתית סדר העדיפויות," מסבירה אסתי שושן. "אני יודעת שיש המון נשים שמעוניינות לעשות את הצעדים האלה והן מחכות שהשערים יפתחו. הן לא רוצות להתמודד במסגרת מפלגה חילונית. זה לא מתאים לכל אחת וזה מזמן התקפות ודה-לגיטימציה. אישה חרדית שרוצה לשרת את הקהל שלה צריכה לעשות את זה בתוך מפלגות הבית – בשביל זה הן קיימות".

לדברי ד"ר יופי תירוש, משפטנית מאוניברסיטת תל אביב, "יש פה מאבק שליטה. הסטטוס קוו מאפשר לגברים לשמר את כוחם בקהילה ובמשפחה. ההצגה של הדברים כאילו הן יכולות לרוץ, ואף אחד לא עוצר אותן מלהתמודד במפלגות אחרות או להקים מפלגה של עצמן, היא מאוד מיתממת. הן חלק מהקהילה שלהן, הן שייכות אליה והדבר הכי לגיטימי זה לרצות להשתתף במסגרת פוליטית קיימת שמייצגת אותן, את בני זוגן ואת הילדים שלהן בכנסת. יש גם מימד לא קטן של צביעות בכך שמצד אחד הקהילה החרדית עוצרת את האפשרויות של נשים לפתח קול, כוח ומעמד, ואז לומר – אז בזה, בריצה לפוליטיקה, תהיי עצמאית. נראה אותך".

לפי הגורמים המשפטיים שהשתתפו בדיון שנערך בוועדה למעמד האישה, לא ניתן לפסול רשימות שמדירות נשים על פי חוק. עם זאת, לדברי תירוש, ניתן לפרש את החוק אחרת. "בסעיף 4 ל"חוק יסוד: הכנסת", נכתב שהבחירות צריכות להיות שוות. הן לא שוות כשמונעים מאנשים להציג את עצמם לבחירות רק בגלל שהם נולדו למין מסוים. זאת לא דמוקרטיה אם חצי מהציבור לא כשיר להיבחר".

לדבריה, "הסירוב של המפלגות לצרף נשים יישאר בעינו עד שהמדינה לא תקבל החלטה ערכית, עקרונית, שאי אפשר ליהנות ממנעמי השלטון – ליהנות מתקציבי מימון מפלגות, לשבת בראשות ועדות ומשרדי ממשלה – בלי להשתתף בהליך הדמוקרטי לפי עקרונות דמוקרטים. גזענות היא לא עקרון דמוקרטי, גם כשהיא גזענות נגד נשים".

אי שוויון חילוני

בעיית הייצוג חמורה וקיצונית במיוחד במפלגות החרדיות, אבל גם ברשימות של שאר המפלגות אחוז הנשים נשאר נמוך באופן קבוע. בבחירות לכנסת ה-23, אחוז הנשים במקומות הריאליים (המקומות הראשונים ברשימה שיש סיכוי גבוה יחסית שיבחרו לכנסת), ברשימות שאינן חרדיות, נע בין 13% ל-38% – הרבה פחות מאחוז הנשים באוכלוסייה.

לכנסת ה-23 נבחרו שלושים חברות כנסת שהיוו 25% מהפרלמנט. בהמשך, בעקבות התפטרות של שרים מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי, הצטרפו ארבע חברות כנסת נוספות וכיום מספר הנשים בכנסת עומד על 34.

בעוד כשבוע וחצי יסגרו הרשימות שמתמודדות לכנסת ה-24, ולא נראה שאנחנו בדרך לשוויון מגדרי. נכון לעכשיו, מספר הנשים ברשימות, כפי שפורסמו עד כה, לא מתקרב אפילו לחצי מהמקומות הריאליים. בנוסף, נכון לזמן כתיבת שורות אלו, יש רק שתי מפלגות שבראשן עומדות נשים: מפלגת הבית היהודי, שבראשותה עומדת חגית משה, ומפלגת העבודה שבראשה נבחרה לעמוד ח״כ מרב מיכאלי.

למי יש אינטרס, ולמי אין

בנוסף לדיון בוועדה למעמד האישה, ניסו חברות וחברי כנסת לקדם שינוי במצב הקיים באמצעות חקיקה שמתמרצת מפלגות לשלב נשים. הצעת חוק כזאת הוגשה בכנסת האחרונה על ידי ח"כים ממגוון סיעות – הליכוד, כחול לבן, ישראל ביתנו, יש עתיד, מרצ והרשימה המשותפת. על פי ההצעה מפלגות יקבלו תוספת של 15% למימון שהן מקבלות לקראת הבחירות לבחירות, אם יעמדו בתנאים הבאים: ברשימה יהיו לפחות שלוש נשים בכל עשירייה, 30% מתוך מספר המנדטים שקיבלה המפלגה בבחירות הקודמות יהיו נשים, ותשובץ אישה אחת לפחות באחד מחמשת המקומות הראשונים.

חוק דומה חל על הרשימות המתמודדות ברשויות המקומיות מאז 2014, ואכן בין הבחירות המקומיות שנערכו ב-2013 לאלה שהתקיימו ב-2018 עלה מספר הרשימות שלפחות שליש מחבריהן וחברותיהן הן נשים בשלושה אחוזים (וברשויות שאינן חרדיות – בשישה אחוזים). "זה הוביל את הרשימות להכניס את הנשים למקומות ריאליים. חקיקה משנה את המציאות", אומרת ד"ר מזל שאול, מנכ"לית עמותת כ"ן שפועלת לקידום נשים למוקדי קבלת ההחלטות. "התנאי להצלחה הוא שתהיה קואליציה חוצת מפלגות בנושאים המגדריים".

"המטרה היא להעלות את שיעור הנשים בפרלמנט בתפקידים ובמיקומים משמעותיים. הצעת החוק הזאת נוגעת בדיוק למטרה הזאת. בעיני היא הכיוון הנכון לתקן את המציאות", אמרה ל"שקוף" חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש (כחול לבן), שחתומה על הצעת החוק. "המטרה היא להוביל לשוויון מגדרי מקסימלי – זה אמצעי זמני עד לקבלת שוויון".

לדבריה, הצלחה של הצעת חוק כזאת אפשרית – בממשלה מתפקדת. "אני חושבת שיש היתכנות להצעת החוק, אפילו היתכנות טובה, אבל היא אחת מתוך הרבה הצעות חוק טובות שלא התקדמו. אני רואה את זה כעוד סימפטום של ממשלה בלתי מתפקדת. מקווה שיחיו אותה בכנסת הבאה. זה חלק מהעצב הגדול על הכנסת הזאת".

אסתי שושן מ"נבחרות" לא בטוחה שהצעה כזאת תעבור. "יש לנו שישה עשר מחוקקים חרדים גברים, מספר לא מבוטל מחברי הכנסת, שיושבים בדרך כלל בקואליציה ויש להם כוח והשפעה. מבחינתם להצביע בעד ייצוג נשים זה אומר שמישהו מהם צריך לפנות את מקומו לאישה – אין להם אינטרס לעשות את זה".

מה קורה בעולם?

נכון לחודש אוקטובר 2020, ישראל נמצאת במקום ה-66 בעולם במספר הנשים בפרלמנט, ובמקום ה-25 מתוך 33 מדינות ה-OECD. במדינות רבות בעולם, בניגוד לישראל, קיימים חוקים שמחייבים ייצוג לנשים ברשימות שמתמודדות לפרלמנט. כך למשל מחויבות המפלגות בבלגיה וקוסטה ריקה בייצוג שוויוני לגמרי – 50% נשים ברשימה, בצרפת ב-49% ובספרד ב-40%, באופן שיהיו לפחות שתי נשים בכל חמישיה ברשימה. בקרואטיה ניתן תמריץ למפלגות שמשבצות נשים ברשימות: המימון שניתן על כל כל חבר או חברת מפלגה, גבוה עבור מועמדות נשים ב-10%.

.

המכון הישראלי לדמוקרטיה המליץ לוועדה למעמד האישה, לאמץ חוק שמאפשר הגדלה של מימון המפלגות לכל רשימה שתעמוד בכללים של שיבוץ של לפחות שלוש נשים בכל עשירייה, וכן לפחות אישה אחת באחד משלושת המקומות הראשונים. עם זאת, נראה שבמצב הפוליטי הנוכחי חוק כזה לא עתיד לעבור בקרוב – בטח שלא לפני שהכנסת תחזור לעבודה שגרתית.

"בחלום שלי אנחנו לא צריכות לדבר על זה בכלל", אומרת ח"כ קוטלר וונש. "ב-2015 עיתונאית שאלה את ראש ממשלת קנדה הנבחר ג'סטין טרודו למה הקבינט שלו מורכב מ-50% נשים. הוא אמר לה: 'בגלל שאנחנו ב-2015'. המשמעות של שוויון מגדרי היא להבטיח שיש מגוון של דעות סביב השולחן – שיתקבלו החלטות אחרי שישמעו דעות מגוונות. האמצעי לזה הוא שיהיה ייצוג לחמישים אחוז מהציבור גם בכנסת".

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך):

  • נבחרות נשים נוטות לקדם נושאים שחשובים לנשים, יותר מאשר נבחרים גברים. לכן, בלי מספיק נשים בכנסת, לא תהיה בהכרח מי שתצליח במאבק נגד אלימות מינית, על שירותי רפואה לנשים, על מניעת אלימות במשפחה ועל נושאים רבים נוספים.
  • לייצוג עצמו יש משמעות: ילדה שתראה הרבה נשים במוקדי קבלת ההחלטות, תוכל לדמיין את עצמה בתפקיד דומה, מה שעשוי להוביל לעליה במספר המועמדות לכנסת בעתיד.
  • המאבק לייצוג שוויוני הוא חלק ממאבק כולל לשוויון מגדרי ולמען חברה הוגנת וצודקת יותר, בה יש לכל אחד ואחת הזדמנות שווה להשפיע על המציאות

לקריאת הכתבה במקור – כאן

נייר עמדה: העדר ייצוג נשים חרדיות בכנסת ובצמתי קבלת החלטות בישראל

סוגיית העדר ייצוגן של נשים חרדיות בכנסת. מצביע על הפגיעה קרא עוד...

רקע:

מספר הנשים בכנסת ה-20 הוא מהגבוה ביותר שידענו (32 חברות כנסת). עם זאת, נראה כי הייצוג הנשי בישראל עודנו חלקי ומוגבל. אומנם החלטה לאפשר לנשים לבחור ולהיבחר התקבלה על ידי "אספת הנבחרים" ב- 1926, אך כבר אז נדרשו נשים חרדיות להצביע נגד קבלת זכויות הצבעה לעצמן. בהמשך ישיר,  נכון לכנסת הנוכחית,  יש רק קבוצה אחת שאינה יכולה לממש את זכותה הדמוקרטית לייצוג, ולכן קולה הפוליטי אינו נשמע וצרכיה אינם מיוצגים בהתאם: נשים חרדיות.

במדינת ישראל קיימת אי הלימה מתמשכת  בין הזכות האקטיבית לבחור ובין הזכות הפסיבית להיבחר. בידי נשים חרדיות יש כעת את האפשרות לבחור בלבד, ונמנעת מהן הזכות להיבחר אף במפלגות האמורות לייצג את צרכיהן. חוסר הייצוג והעדר קול נשי חרדי קיים לא רק בכנסת אלא גם בכל מרחב ציבורי משמעותי וצמתי קבלת החלטות מרכזיים: לנשים חרדיות אין קול מוניציפאלי,  במיוחד בערים החרדיות בהם מתקיימות מועצות עיר בהן מכהנים גברים בלבד כנציגי ציבור. בכך הן ממודרות הלכה למעשה,  מכל מעגל קבלת החלטות והשפעה ציבורית.

בשלב זה ישנה התעלמות מטיפול בסוגיה מצד המערכת הפוליטית והחקיקתית, לצד הצגת התופעה כ"עניין פנים מגזרי", בכל הנוגע להתמודדות עם הבעיה, בין היתר מתוך שיקולים פוליטיים ורצון להימנע ממחלוקת עם חברי הכנסת החרדים.

מי נפגע מהמצב?

  1. נשים חרדיות: (קרוב לחצי מיליון מאזרחי מדינת ישראל). חוסר הייצוג משליך על מעמדן האישי והקהילתי, על תדמיתן העצמית ועל זכויותיהן הבסיסיות כאזרחיות המדינה. הוא מוביל לצמצום האפשרויות למימוש עצמי וכלכלי, ולהדרה מתמשכת ממוקדי קבלת החלטות במגזר ובמדינת ישראל. אופני הפגיעה המתמשכים בנשים חרדיות הם רבים: הן  עובדות בשיעור גבוה מממוצע התעסוקה הארצי בקרב נשים (79.5%) אך מרוויחות בין 30% ל- 40% פחות מאישה ישראלית ממוצעת. ההתפלגות התעסוקתית שלהן נמוכה, והן סובלות מפגיעה מתמשכת וממוסדת בתנאי העסקה שלהן. ("חממות" העסקה נצלניות ייחודיות לחרדיות, אי תשלום שכר מלא, פיטורין לא חוקיים, מניעת צבירת ותק ועוד). על אף שמדובר במגזר עם שיעורי עוני גבוהים, תלות  גבוהה בקצבאות ובתמיכות , ושיעור זכאות נמוכה בישראל לתעודת בגרות מקרב גברים ונשים כאחד משאבי הממשלה הנוגעים לנגישות להשכלה גבוהה וקידום תוכנות תעסוקה מופנים באופן כמעט בלעדי לגברים חרדים, על אף שהן משתכרות בשיעור נמוך משמעותית מגברים חרדים. נשים חרדיות אף סובלות מבעיות בריאות ייחודיות ביניהן שיעור תמותה גבוה מסרטן שד עקב גילוי מאוחר.
  1. כלל  הנשים בישראל: אי השתתפות של נשים חרדיות בייצוג, מקטין את ייצוגן של כלל הנשים בבית הנבחרים. הוא פוגע במרחב הציבורי ובנראות של כלל האזרחיות בתוכו, וכן  משמר דפוסים פוגעניים כלפי נשים אשר מחלחלים לכלל החברה הישראלית ומונעים קידום שיויון מגדרי בישראל. אופני הפגיעה הללו כבר הובילו לחיבור דו"ח משרדי בנושא, אשר קבע כי הדרת נשים: "מערערת את הנחות היסוד עליהן מושתת המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, המכיר בערכו האנושי של האדם באשר הוא אדם". חקיקה לקידום שוויון מגדרי בייצוג במוסדות פוליטיים נבלמת על ידי המפלגות החרדיות פעם אחר פעם מחשש ליצירת תקדים.
  2. מדינת ישראל ותדמיתה הדמוקרטית: העובדה כי מפלגות מדירות נשים חברות בכנסת ישראל ואף יושבות תדיר סביב שולחן הממשלה הינה פגם בדמוקרטיה הישראלית והפרה של החוק הבינלאומי אליו מחויבת המדינה. האמנה לביטול האפליה נגד נשים משנת 1979, אשר נחשבת למגילת זכויות האדם הבינלאומית לנשים, מעגנת את זכותן של נשים להשתתפות בחיים הציבורים.  האמנה מדגישה כי המדינה מחויבת לנקוט באמצעים מתאימים כדי לבטל כל אפליה בזכותן לבחור או להיבחר בתנאים שווים לתנאי הגברים. לאחרונה אף פסק בית המשפט האירופי לזכויות אדם נגד מפלגה נוצרית דתית בהולנד שסירבה לכלול בתוכה נשים והטיל חובה חד משמעית על המדינה לתקן את העיוות. ישראל היא המדינה היחידה שמפרידה כיום בין הזכות האקטיבית לבחור לבין הזכות הפסיבית להיבחר, זאת לאחר שבבחירות שנערכו בסעודיה בדצמבר 2015 השתתפו לראשונה נשים הן כבוחרות והן כמועמדות. כ-1000 נשים הציגו את מועמדותן בבחירות האחרונות, 18 נשים נבחרו למועצות מקומיות והמספר אמור לגדול עם רפורמות שצפוי לבצע המלך במהלך שנת 2016.

נשים חרדיות. תמונת מצב חברתית:

על מנת לחזק את האתוס של חברת הלומדים החרדית, יצאו הנשים החרדיות לעבוד ולפרנס את משפחתן. עם הגידול שחל במספר לומדי התורה נוצר צורך קריטי בהרחבת מקורות התעסוקה וההשכלה. כך מצאו את עצמן הנשים החרדיות במגוון תחומי עיסוק: בכלכלה, בפרסום, בניהול עסקים, בעיתונאות, במשפט. מלבד מעגלי קבלת ההחלטות וכוח ציבורי ופוליטי.  אמצעי התקשורת הממסדיים מהווים כר פורה להטפות המשמרות את מיקומן הנחות בספרה הציבורית . בעיני "נבחרות" זהו  מעגל היזון חוזר מסוכן של "איון" וחסימת אופק לביטוי עצמי מלא, העדר תודעת זכויות ושלילתן בידי הממסד המגזרי באצטלה דתית.

בכנסת ישראל, בכרטיס הביקור הדמוקרטי של המדינה, פועלות שתי מפלגות מדירות נשים. שעה שבבחירות לכנסת ה-20 התמודדה מפלגה מדירת נשים נוספת וכפסע היה בינה לבין לעבור את אחוז החסימה. מפלגת יהדות התורה מתהדרת גם בתקנון שלה בסעיף המדיר נשים  שלאחרונה אמר עליו בג"צ כי הוא אינו חוקי ונוגד את ערכי השוויון, וביקש מהיועמ"ש לתת את חוות דעתו מדוע אין המדינה פועלת לשינוי התקנון שמפלה נשים חרדיות בפרט ואף מהווה עלבון ופגיעה בנשים בישראל בכלל.

אחד התירוצים הידועים הוא "כל כבודה בת מלך פנימה" והתהדרות בנימוקים  של צניעות. אך נשים חרדיות כאמור, כבר מזמן אינן צפונות בין כתלי ביתן. לחברי הכנסת החרדים אף אין בעיה לעבוד בצמידות לנשים חילוניות וחרדיות גם יחד. עמדת "נבחרות" היא כי מפלגות ש"ס ו"יהדות התורה" מסתתרות מאחורי טיעונים הלכתיים שאינם ברי תוקף. טענות על "נורמות מגזריות", שכפי שהכריע בג"צ בעניין "רדיו קול ברמה", אין בכוחן להדיר נשים ממרחבים ציבוריים.

למרות היות חברי הכנסת החרדים פרלמנטרים טובים וראויים, המציאות מוכיחה כי ענייני הנשים החרדיות לא עומדים בראש מעייניהם. דוגמא נוקבת לכך הייתה היעדרותם מדיונים בוועדה למעמד האישה ובמיוחד בנובמבר 2014 בדיון על בריאות האישה החרדית. "הכיסא הריק" הצביע יותר מכל על חשיבותן של נשים חרדיות בעיני נבחריהן. אירוע זה היה אחד ממנועי הצמיחה שעוררו מחדש את מחאת "לא נבחרות לא בוחרות" בבחירות לכנסת ה-20.

למה דווקא ייצוג במפלגות חרדיות?

  • בפשטות, מאחר ונשים מהוות לפחות 50% מסך מצביעי המפלגה.
  • זהו ביתן האידאולוגי של הנשים החרדיות. הן מבקשות להישאר חלק ממנו, לא רק כבוחרות, אלא גם כנבחרות.
  • רק מתוך המפלגות החרדיות יהיה לנשים חופש פעולה מלא להשפיע ולסייע בתוך החברה, ללא מידור, או התייחסות אליהן כמי שמגיעות "מן החוץ".
  • חברת כנסת חרדית, היא סימבול למקומה של האישה החרדית בחברתה ובחברה הישראלית. היא ביטוי ליכולת של כל נערה ואישה חרדית לממש את עצמה באופן מלא, ולהביא לידי מימוש כישורי הנהגה, מעורבות ואחריות לשיפור מצבן של נשים חרדיות, ושל פני החברה הישראלית כולה.

המלצות "נבחרות":

  • אנו מבקשות מחברות וחברי הכנסת לחבור אלינו. וליצר קואליציה בנושא, תוך מחויבות אישית וערכית לייצוגן של כלל נשות ישראל בכנסת בכללן, נשים חרדיות.
  • כינוס ישיבה בוועדה לקידום מעמד האישה (ומעקב שוטף ופעיל) בנושא ייצוגן של נשים חרדיות בזירה הציבורית.
  • העלאת הנושא בכל מפגש עבודה מול חברי כנסת חרדים והתעלות מעל שיקולים פוליטיים.
  • קידום חקיקה אשר תמנע אפליה מגדרית ותעודד שילוב נשים בכנסת בכל המפלגות.
  • על שרת המשפטים איילת שקד והשרה לשווין חברתי גילה גמליאל לקחת את נושא העדרו המתמשך והבוטה של פלח אוכלוסייה נרחב מהזירה הפוליטית כבעיה הדורשת התייחסות ופתרון חוקי ופוליטי.
  • קריאה ליועץ המשפטי לממשלה לנצל את ההזדמנות שהניח לפתחו בג"צ ולפעול למחיקת סעיף מפלה ומדיר מתקנון "אגודת ישראל" ואמירה ברורה כי מפלגות בעלות תקנונים המפלים נשים לא יתקבלו כחברות בכנסת ישראל.

ארגון נבחרות (ע"ר):

נשים חרדיות למען ייצוג, שוויון וקול במרחבים הציבוריים בישראל. נשות התנועה מובילות בין היתר את קמפיין המחאה "לא נבחרות, לא בוחרות" בשנים האחרונות.

לעיון במסמך עם מראי המקומות