Category - ניירות עמדה

קול קורא לעיתונאים ועיתונאיות

קול קורא ממטה המאבק של נבחרות לאנשי ונשות תקשורת להציף את קרא עוד...

קול קורא ממטה המאבק של נבחרות לאנשי ונשות תקשורת להציף את שאלת הדרת הנשים בראיונות עם פוליטיקאים חרדים. התפרסם במהלך קמפיין 2015 לפני הבחירות לכנסת ה-20.

אליכם עיתונאיות, עיתונאים ואנשי תקשורת

בשנים האחרונות ודאי התוודעתם לתנועת "נבחרות" ולקמפיין "לא נבחרות – לא בוחרות" שמטרתו לעורר את השיח הציבורי ואת דעת הקהל לעובדה שגם לנשים חרדיות מגיע ייצוג בכנסת ובמוקדי קבלת החלטות. עד היום, אין ולו אישה חרדית אחת בכנסת, או ברשויות המקומיות.

מאז יצאנו בקריאה קיבלנו שלל תגובות בעד ונגד, זכינו לאיזכורים אינספור במדיה הכללית ובעיקר במדיה החרדית האינטרנטית והחברתית.

הנסיון המיידי היה להוקיע אותנו, הנשים שעומדות בחזית הקריאה, לערער על מידת ההשתייכות שלנו למגזר תוך התעלמות מכוונת מהקריאה עצמה ומאלפי הנשים שעומדות מאחורינו וחוששות, בצדק, להחשף.

על כן אנו פונות אליכן נשות התקשורת והעיתונאיות, חרדיות וכאלה שאינן, אליכם העיתונאים שממלאים את התפקיד החשוב של הבאת קולות מושתקים, לא משנה אם הנכם חרדים או לא.

כשאתם מראיינים את אנשי הציבור שלנו, חברי הכנסת והעסקנים החרדים, אתגרו אותם בשאלות על הנושא.

המדיה החרדית המודפסת משתיקה את קולות המאבק הזה ובידכם לשנות.

אתגרו את אנשי הציבור שלנו  לפחות בשאלה אחת שתעסוק במאבקינו הצודק. שתמנע מהקול שלנו להשתתק.

זה הזמן להציב בפניהם את השאלות הקשות ולנסות לקבל תשובות.

זו הדרך שלכם לסייע לנו במאבק.

להלן צרור שאלות שתוכלו לשלוף בפאנלים, בראיונות ובכל הזדמנות בה תמצאו לנכון.

שאלות לדוגמה:

  • בעבר התקיים דיון הלכתי על כך שלנשים גם אסור לבחור, אך אל מול הפגיעה בכח האלקטורלי נמצא פתרון הלכתי, אולי גם במקרה זה, האיום בפגיעה במנדטים רק הוא זה שיביא לשינוי?
  • מניין למפלגות החרדיות שיש הרבה מאד נשים שאמנם פוחדות להביע את קולן בעקבות האיומים הפומביים אבל מאחורי הפרגוד לא יצביעו למפלגות חרדיות?
  • בעבר הח"כים החרדים אמרו: "נשים חרדיות לא רוצות להיות בפרונט", אבל הנה יש נשים חרדיות שאומרות שהן רוצות. זה הזמן לתת להן את האפשרות, לא?
  • למה חברי הכנסת לא נכנסים למועצת חכמי התורה ומועצת גדולי התורה, להציע את האפשרות הזאת לשילוב נשים?
  • שאלה לחברי הכנסת מש"ס: כיצד אתם שהרגשתם על בשרכם את ההרגשה של ההדרה, של חוסר הייצוג, עד שהקמתם מפלגה כדי להשמיע את הצרכים הייחודיים לכם בקולכם, לא יכולים להזדהות עם קריאה דומה כזו שמגיעה מ-50% מציבור הבוחרים שלכם?
  • תקדים “רדיו קול ברמה” – כיום הרדיו מעלה נשים לשידור בעקבות לחץ חיצוני והתערבות משפטית, למרות שנטען כי זה איסור הלכתי. האם חוק בנושא שילוב נשים בפוליטיקה יגרום לכם לשנות את דעתכם?
  • מדוע נשים חרדיות יכולות לעבוד בכל משרה בכירה רק לא כנציגות ציבור בכנסת?
  • ח"כ מוזס מעסיק רל”שית חרדית, האם העובדה שהינכם מסתייעים בשירותיהן של רל"שיות, יועצות פרלמנטריות ומזכירות לא מעידה שניתן לעבוד עם נשים, רק שיהיו דרגה מתחת?
  • ראינו את אשתו של ח"כ אלי ישי בביתו של הרב שטיינמן מתייעצת בנושאים פוליטיים, כיצד זה מתיישב עם התירוץ הנפוץ שאישה לא יכולה לבוא לבית גדולי הדור?
  • האם אתם מרגישים שעשיתם טעות בכך ששלחתם נשים לעבוד בחוץ וכעת הן דורשות גם ייצוג?
  • כולנו יודעים שיהודית יוסף, יפה דרעי, רבקה רביץ הן רק דוגמאות לנשים רבות עוצמה המעורבות ויוזמות מאחורי הקלעים במהלכים פוליטיים, האם יפריע לכם שיהיו בפרונט כחברות כנסת? אם כן, למה?
  • במקרה בו תוקפים את נשות הקמפיין בטענה שהן לא מספיק "חרדיות", האם תסכימו להציב אישה שעונה לכל הפרמטרים החרדים שלכם?
  • ליצמן שמצא פשרה בלהיות סגן שר כדי לא לסתור את עקרונותיו, גם במקרה זה אפשר למצוא פתרון יצירתי אם המפלגות החרדיות ירצו, למה לא רוצים?

נייר עמדה: העדר ייצוג נשים חרדיות בכנסת ובצמתי קבלת החלטות בישראל

סוגיית העדר ייצוגן של נשים חרדיות בכנסת. מצביע על הפגיעה קרא עוד...

רקע:

מספר הנשים בכנסת ה-20 הוא מהגבוה ביותר שידענו (32 חברות כנסת). עם זאת, נראה כי הייצוג הנשי בישראל עודנו חלקי ומוגבל. אומנם החלטה לאפשר לנשים לבחור ולהיבחר התקבלה על ידי "אספת הנבחרים" ב- 1926, אך כבר אז נדרשו נשים חרדיות להצביע נגד קבלת זכויות הצבעה לעצמן. בהמשך ישיר,  נכון לכנסת הנוכחית,  יש רק קבוצה אחת שאינה יכולה לממש את זכותה הדמוקרטית לייצוג, ולכן קולה הפוליטי אינו נשמע וצרכיה אינם מיוצגים בהתאם: נשים חרדיות.

במדינת ישראל קיימת אי הלימה מתמשכת  בין הזכות האקטיבית לבחור ובין הזכות הפסיבית להיבחר. בידי נשים חרדיות יש כעת את האפשרות לבחור בלבד, ונמנעת מהן הזכות להיבחר אף במפלגות האמורות לייצג את צרכיהן. חוסר הייצוג והעדר קול נשי חרדי קיים לא רק בכנסת אלא גם בכל מרחב ציבורי משמעותי וצמתי קבלת החלטות מרכזיים: לנשים חרדיות אין קול מוניציפאלי,  במיוחד בערים החרדיות בהם מתקיימות מועצות עיר בהן מכהנים גברים בלבד כנציגי ציבור. בכך הן ממודרות הלכה למעשה,  מכל מעגל קבלת החלטות והשפעה ציבורית.

בשלב זה ישנה התעלמות מטיפול בסוגיה מצד המערכת הפוליטית והחקיקתית, לצד הצגת התופעה כ"עניין פנים מגזרי", בכל הנוגע להתמודדות עם הבעיה, בין היתר מתוך שיקולים פוליטיים ורצון להימנע ממחלוקת עם חברי הכנסת החרדים.

מי נפגע מהמצב?

  1. נשים חרדיות: (קרוב לחצי מיליון מאזרחי מדינת ישראל). חוסר הייצוג משליך על מעמדן האישי והקהילתי, על תדמיתן העצמית ועל זכויותיהן הבסיסיות כאזרחיות המדינה. הוא מוביל לצמצום האפשרויות למימוש עצמי וכלכלי, ולהדרה מתמשכת ממוקדי קבלת החלטות במגזר ובמדינת ישראל. אופני הפגיעה המתמשכים בנשים חרדיות הם רבים: הן  עובדות בשיעור גבוה מממוצע התעסוקה הארצי בקרב נשים (79.5%) אך מרוויחות בין 30% ל- 40% פחות מאישה ישראלית ממוצעת. ההתפלגות התעסוקתית שלהן נמוכה, והן סובלות מפגיעה מתמשכת וממוסדת בתנאי העסקה שלהן. ("חממות" העסקה נצלניות ייחודיות לחרדיות, אי תשלום שכר מלא, פיטורין לא חוקיים, מניעת צבירת ותק ועוד). על אף שמדובר במגזר עם שיעורי עוני גבוהים, תלות  גבוהה בקצבאות ובתמיכות , ושיעור זכאות נמוכה בישראל לתעודת בגרות מקרב גברים ונשים כאחד משאבי הממשלה הנוגעים לנגישות להשכלה גבוהה וקידום תוכנות תעסוקה מופנים באופן כמעט בלעדי לגברים חרדים, על אף שהן משתכרות בשיעור נמוך משמעותית מגברים חרדים. נשים חרדיות אף סובלות מבעיות בריאות ייחודיות ביניהן שיעור תמותה גבוה מסרטן שד עקב גילוי מאוחר.
  1. כלל  הנשים בישראל: אי השתתפות של נשים חרדיות בייצוג, מקטין את ייצוגן של כלל הנשים בבית הנבחרים. הוא פוגע במרחב הציבורי ובנראות של כלל האזרחיות בתוכו, וכן  משמר דפוסים פוגעניים כלפי נשים אשר מחלחלים לכלל החברה הישראלית ומונעים קידום שיויון מגדרי בישראל. אופני הפגיעה הללו כבר הובילו לחיבור דו"ח משרדי בנושא, אשר קבע כי הדרת נשים: "מערערת את הנחות היסוד עליהן מושתת המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, המכיר בערכו האנושי של האדם באשר הוא אדם". חקיקה לקידום שוויון מגדרי בייצוג במוסדות פוליטיים נבלמת על ידי המפלגות החרדיות פעם אחר פעם מחשש ליצירת תקדים.
  2. מדינת ישראל ותדמיתה הדמוקרטית: העובדה כי מפלגות מדירות נשים חברות בכנסת ישראל ואף יושבות תדיר סביב שולחן הממשלה הינה פגם בדמוקרטיה הישראלית והפרה של החוק הבינלאומי אליו מחויבת המדינה. האמנה לביטול האפליה נגד נשים משנת 1979, אשר נחשבת למגילת זכויות האדם הבינלאומית לנשים, מעגנת את זכותן של נשים להשתתפות בחיים הציבורים.  האמנה מדגישה כי המדינה מחויבת לנקוט באמצעים מתאימים כדי לבטל כל אפליה בזכותן לבחור או להיבחר בתנאים שווים לתנאי הגברים. לאחרונה אף פסק בית המשפט האירופי לזכויות אדם נגד מפלגה נוצרית דתית בהולנד שסירבה לכלול בתוכה נשים והטיל חובה חד משמעית על המדינה לתקן את העיוות. ישראל היא המדינה היחידה שמפרידה כיום בין הזכות האקטיבית לבחור לבין הזכות הפסיבית להיבחר, זאת לאחר שבבחירות שנערכו בסעודיה בדצמבר 2015 השתתפו לראשונה נשים הן כבוחרות והן כמועמדות. כ-1000 נשים הציגו את מועמדותן בבחירות האחרונות, 18 נשים נבחרו למועצות מקומיות והמספר אמור לגדול עם רפורמות שצפוי לבצע המלך במהלך שנת 2016.

נשים חרדיות. תמונת מצב חברתית:

על מנת לחזק את האתוס של חברת הלומדים החרדית, יצאו הנשים החרדיות לעבוד ולפרנס את משפחתן. עם הגידול שחל במספר לומדי התורה נוצר צורך קריטי בהרחבת מקורות התעסוקה וההשכלה. כך מצאו את עצמן הנשים החרדיות במגוון תחומי עיסוק: בכלכלה, בפרסום, בניהול עסקים, בעיתונאות, במשפט. מלבד מעגלי קבלת ההחלטות וכוח ציבורי ופוליטי.  אמצעי התקשורת הממסדיים מהווים כר פורה להטפות המשמרות את מיקומן הנחות בספרה הציבורית . בעיני "נבחרות" זהו  מעגל היזון חוזר מסוכן של "איון" וחסימת אופק לביטוי עצמי מלא, העדר תודעת זכויות ושלילתן בידי הממסד המגזרי באצטלה דתית.

בכנסת ישראל, בכרטיס הביקור הדמוקרטי של המדינה, פועלות שתי מפלגות מדירות נשים. שעה שבבחירות לכנסת ה-20 התמודדה מפלגה מדירת נשים נוספת וכפסע היה בינה לבין לעבור את אחוז החסימה. מפלגת יהדות התורה מתהדרת גם בתקנון שלה בסעיף המדיר נשים  שלאחרונה אמר עליו בג"צ כי הוא אינו חוקי ונוגד את ערכי השוויון, וביקש מהיועמ"ש לתת את חוות דעתו מדוע אין המדינה פועלת לשינוי התקנון שמפלה נשים חרדיות בפרט ואף מהווה עלבון ופגיעה בנשים בישראל בכלל.

אחד התירוצים הידועים הוא "כל כבודה בת מלך פנימה" והתהדרות בנימוקים  של צניעות. אך נשים חרדיות כאמור, כבר מזמן אינן צפונות בין כתלי ביתן. לחברי הכנסת החרדים אף אין בעיה לעבוד בצמידות לנשים חילוניות וחרדיות גם יחד. עמדת "נבחרות" היא כי מפלגות ש"ס ו"יהדות התורה" מסתתרות מאחורי טיעונים הלכתיים שאינם ברי תוקף. טענות על "נורמות מגזריות", שכפי שהכריע בג"צ בעניין "רדיו קול ברמה", אין בכוחן להדיר נשים ממרחבים ציבוריים.

למרות היות חברי הכנסת החרדים פרלמנטרים טובים וראויים, המציאות מוכיחה כי ענייני הנשים החרדיות לא עומדים בראש מעייניהם. דוגמא נוקבת לכך הייתה היעדרותם מדיונים בוועדה למעמד האישה ובמיוחד בנובמבר 2014 בדיון על בריאות האישה החרדית. "הכיסא הריק" הצביע יותר מכל על חשיבותן של נשים חרדיות בעיני נבחריהן. אירוע זה היה אחד ממנועי הצמיחה שעוררו מחדש את מחאת "לא נבחרות לא בוחרות" בבחירות לכנסת ה-20.

למה דווקא ייצוג במפלגות חרדיות?

  • בפשטות, מאחר ונשים מהוות לפחות 50% מסך מצביעי המפלגה.
  • זהו ביתן האידאולוגי של הנשים החרדיות. הן מבקשות להישאר חלק ממנו, לא רק כבוחרות, אלא גם כנבחרות.
  • רק מתוך המפלגות החרדיות יהיה לנשים חופש פעולה מלא להשפיע ולסייע בתוך החברה, ללא מידור, או התייחסות אליהן כמי שמגיעות "מן החוץ".
  • חברת כנסת חרדית, היא סימבול למקומה של האישה החרדית בחברתה ובחברה הישראלית. היא ביטוי ליכולת של כל נערה ואישה חרדית לממש את עצמה באופן מלא, ולהביא לידי מימוש כישורי הנהגה, מעורבות ואחריות לשיפור מצבן של נשים חרדיות, ושל פני החברה הישראלית כולה.

המלצות "נבחרות":

  • אנו מבקשות מחברות וחברי הכנסת לחבור אלינו. וליצר קואליציה בנושא, תוך מחויבות אישית וערכית לייצוגן של כלל נשות ישראל בכנסת בכללן, נשים חרדיות.
  • כינוס ישיבה בוועדה לקידום מעמד האישה (ומעקב שוטף ופעיל) בנושא ייצוגן של נשים חרדיות בזירה הציבורית.
  • העלאת הנושא בכל מפגש עבודה מול חברי כנסת חרדים והתעלות מעל שיקולים פוליטיים.
  • קידום חקיקה אשר תמנע אפליה מגדרית ותעודד שילוב נשים בכנסת בכל המפלגות.
  • על שרת המשפטים איילת שקד והשרה לשווין חברתי גילה גמליאל לקחת את נושא העדרו המתמשך והבוטה של פלח אוכלוסייה נרחב מהזירה הפוליטית כבעיה הדורשת התייחסות ופתרון חוקי ופוליטי.
  • קריאה ליועץ המשפטי לממשלה לנצל את ההזדמנות שהניח לפתחו בג"צ ולפעול למחיקת סעיף מפלה ומדיר מתקנון "אגודת ישראל" ואמירה ברורה כי מפלגות בעלות תקנונים המפלים נשים לא יתקבלו כחברות בכנסת ישראל.

ארגון נבחרות (ע"ר):

נשים חרדיות למען ייצוג, שוויון וקול במרחבים הציבוריים בישראל. נשות התנועה מובילות בין היתר את קמפיין המחאה "לא נבחרות, לא בוחרות" בשנים האחרונות.

לעיון במסמך עם מראי המקומות

האם באמת אסור לאישה להיבחר לתפקיד ציבורי?

אם חשבתם שמניעים הלכתיים גורמים למפלגות החרדיות לא לשלב קרא עוד...

אם חשבתם שמניעים הלכתיים גורמים למפלגות החרדיות לא לשלב נשים בשורותיהן, הרי טעיתם. את עמדת ההלכה ביררנו בימים הראשונים לפעילותנו, במהלך קמפיין 2015 כתב עבורנו רב ומורה הלכה חרדי קונטרס הלכתי בסוגיה ובה הוא פורש את המקורות לתפיסה הרווחת ואת מסקנותיו. ייצוג נשים אינו נחשב נגד ההלכה, הוא בפשטות נוהג תרבותי שאבד עליו הכלח. כמו שנשים חרדיות יצאו ללמוד בהוראתה של שרה שנירר מייסדת בית יעקב ע"ה, כמו שהן יצאו לעבוד ולפרנס את בתיהן בהוראתו של החזו"א זצ"ל, הגיע הזמן לשנות את הנוהג הזה, אשר אין לו ביסוס הלכתי.

 

לפני ששים וארבע שנים, בחנוכה תשי"א השיב הגרי"י וינברג זצ"ל לאחד מתלמידיו בארץ ישראל אשר שאלו על בחירת נשים. השואל רצה לדעת אם מותר לנשים לבחור ולהיבחר. הרב וינברג ענה לו תשובה קצרה שאין הכרעה בצידה:

על דבר שאלתו בבחירת נשים. הג"ר ד"צ הופמן ז"ל התיר את הבחירה האקטיבית ואסר את הבחירה הפאסיבית. אולם רבני א"י וכן בעל ח"ח ז"ל והגרח"ע ז"ל ועוד, אסרו גם הבחירה האקטיבית, והרב הראשי עוזיאל בספרו משפטי עוזיאל מתיר את הבחירה לבחור ולהבחר גם יחד, ולמה לי לתקוע א"ע במקום מחלוקת של האוסרים ומתירים, נניח הדבר לזמן שיבוא ויכריע. להאוסרים יש טעם מוסרי, שזהו נגד הצניעות שאשה תעסוק בענייני ציבור וקהל, גם מביאים ראי' מספרי שופטים, קנ"ז: "מלך, ולא מלכה", וכן מברכות מ"ה, א: נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם, שאין חברתם נאה. וכן במגילה כ"ג, א: אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור, עי"ש. ויש לדחות ולפלפל, אבל אין תועלת בפלפול כי יש בזה טעמים יותר עמוקים. (כן ראה בשו"ת שרידי אש חלק א סימן קנו "הוכחתי, כי מצד הדין אין שום יסוד לאסור את הבחירה") (שו"ת שרידי אש חלק א סימן קלט).

הזמן יבוא ויכריע?

כדברי הגרי"י וינברג, שלוש שיטות בדבר. יש האוסרים נשים להשתתף בבחירות, לבחור ולהיבחר ובכללם רבני ארץ ישראל, וכן החפץ חיים והגר"ח עוזר, יש שהתיר לבחור ולהיבחר (הרב מאיר עוזיאל), ויש מי שהתיר לבחור ואסר להיבחר (הגרד"צ הופמן) וכך מנהגנו. אלא שהגרי"י וינברג לא חפץ להכריע והותיר את הדבר שיוכרע ביום מן הימים. אכן נהגו העולם כדברי הגרד"צ הופמן עד היום הזה. השאלה היא אם לא הגיע הזמן לשוב ולדון אם נוכל להתיר לנשים אף להיבחר. לכאורה צודקים האוסרים כדברי הגרי"י וינברג הן מדברי מדרש ספרי שממנים מלך ולא מלכה, הן מדיני צניעות. מדוע אם כן סבר הרב עוזיאל להתיר ומדוע סבר הרב וינברג שהזמן יבוא ויכריע.

אכן כתב הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות, פרק א, הלכה ה: "אין מעמידין אשה במלכות שנאמר מלך ולא מלכה. וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש". לכאורה מקור הרמב"ם הוא ספרי (דברים פרשת שופטים פיסקא קנז) "מלך ולא מלכה". אך מנין לרמב"ם להקיש ממלכה על כל משימות שבישראל? רבים תמהו מהו מקור הרמב"ם להלכה זו, ואף מגדולי הראשונים חלקו על הרמב"ם (רש"י, תוס', הרא"ש, הר"ן, הרמב"ן ולדעת הגאון ר' משה פיינשטיין גם הרשב"א, עיין שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן מה). המבי"ט בספרו "קרית ספר" סובר שדברי הרמב"ם מכוונים להלכות מלכים בלבד. כיון שהלכות רבות בהלכות מלכים נלמדו מן הכתוב "שום תשים" – "שתהא אימתו עליך", לימוד שלומדים ממנו הלכות רבות הנוגעות לכבודו של מלך, ולכל מיני מנהגי יראה שצריך לנהוג בפניו ולגביו, כותב הרמב"ם שלגבי אשה לא ינהגו מנהגים כאלה. ממילא נלמד מדברי ה"קרית ספר" שבמשימות כאלה שאין בהן יראת מלכות, אין איסור למנות אשה. ואכן במדינה דמוקרטית שבה כל נבחר הוא משרת ציבור ולא ניתנת לו סמכות שיש בה מורא, ניתן היה להקל ולאפשר לנשים להיבחר.

ואכן כך סבר הרב מאיר עוזיאל זצ"ל. לדבריו אין לדחות את דברי הרמב"ם על פי דחיות של מה בכך, ואף אם אין מקורו ברור לנו (וכך כתב הגר"מ פיינשטיין שם: "ובודאי למעשה יש להחמיר כשיטת הרמב"ם ודעימיה כיון דפלוגתא דרבוותא הוא"). אולם לדבריו, הרמב"ם לא עסק כלל במינויים של בחירה לבית נבחרים:

מינוי או קבלה, סמכות או שררה

ואם עדיין הלב מהסס בדבר, ובאמת שכך צריך להיות ולא לדחות הספרי ופסק הרמב"ם בהוכחות ודיוקים כל שלא מצאנו מפורש נגד דעתם, בכל זאת יש מקום להכשיר בחירתם מטעם אחר, והוא: שלא נאמרה הלכה זאת אלא במנוי הנעשה ע"י סנהדרין, אבל בשאלתנו אין כאן מנוי אלא קבלה, שעל ידי הבחירות מכריע רוב הקהל את דעתו הסכמתו ואמונו לאותם הנבחרים, שהם יהיו באי כחו לפקח על כל עניניהם הצבוריים, ועל זה אפילו הרמב"ם מודה שאין כאן שום שמץ של אסור, וכן מצאנו להר"ן ז"ל (במס' שבועות ריש פ"ג) דכתב: והא דכתיב גבי דבורה – והיא שופטת את ישראל, לאו שופטת קאמר, אלא מנהגת, ואף על גב דאמרינן בספרי: שום תשים עליך מלך ולא מלכה, התם לא מנו אותה אלא היו נוהגין על פיה, ואי נמי שופטת ודנה היתה שהיו מקבלים אותה כדרך שאדם מקבל אחד מן הקרובים. (שו"ת משפטי עוזיאל כרך ד – חושן משפט סימן ו)

כדברי הרב עוזיאל סבר הרב וינברג, שאין דין משימות שבזמן חז"ל למינוי לבית נבחרים או לועד קהילה, שכן באלה בוחרים הציבור עצמו ולנבחר לא מוענקת סמכות ושררה. כדברים האלה פסק גם גדול פוסקי הדור הקודם הגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל. הוא נשאל אם מותר למנות אשה להשגחת כשרות. הגר"מ פיינשטיין התיר משום שלדבריו אין זו שררה אלא עדות ונאמנות ואין במשגיח כשרות מדין "כל משימות" כל זמן שהחלטות הכשרות מוטלות על הרב ולא על המשגיח (שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן מד). נראה שגם הגר"ח עוזר והחפץ חיים לא חלקו על דברים אלה. עיקר איסורם נבע מדיני צניעות. צריך גם להוסיף את דברי הגר"מ פיינשטיין על החשש שמינוי אשה לדברים המותרים תגרום למינוי לדברים האסורים:

ומה שמבררין הדין דאשה כשרה חושבין למכשול וברור שאם יזדמן באיזה מקום שרוצים למנות לאיזה מינוי רק או איש שהוא כופר ובעל עברות או אשה כשרה ואי אפשר לפעול שלא ימנו שום אחד מהן אלא איש כשר, שודאי צריך לסייע שימנו את האשה הכשרה ולא את האיש הכופר והרשע. ולכן רק דבר הבל הם ולא מיראת שמים דברו זה ופלא על כתר"ה שחשש לדבריהם (שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן מה).

אם הגיע הזמן בו אנו נדרשים למנות נשים ובעזרתן יגדל כוח התורה בארץ ישראל, נראה שעדיף להקצות מקום לנשים כשרות מאשר שבמקומן ייבחרו אנשי דלא מעלו. זו גם הסיבה שהגרי"י וינברג סבר שנניח הדבר לזמן שיבוא ויכריע, ולא התיר את היבחרות הנשים. לדבריו במינוי נשים יש בעיקר שאלה על פי דיני צניעות (וכן ראה שרידי אש, חלק א סי' קנו), כפי שכתב הרב עוזיאל זצ"ל שם:

סוגיית הצניעות

אולם עדין נשאר מקום לפקפק ולומר, שאמנם מצד ההלכה מועלת הקבלה ויכולים לבחור בה מדין קבלוה עליהם, אבל מצד המוסר וגדר הצניעות, אולי יש איסור בדבר. ויפה כתב הרה"ג המחבר יצ"ו כי המוסר והתורה הם דבר אחד וגם בזה יש לומר שאחר שלמדנו שלא אסרה תורה אלא בדרך מנוי, מזה יוצא שאין לאסור משום פריצות, ולו היה מקום לאסור מפני הצניעות לא היתה התורה מתרת. ובכל זאת כדי להיות מתונים בדין נתבונן על הדבר גם מנקודת השקפה זו, ונראה, אם בכגון זה יש חשש לפריצות.

אלא ששאלות של צניעות נידונות על פי הזמן והמקום וכדברי המהר"ם אלשקר תשובה לה'. מה שנאסר בזמן חז"ל ובזמן הפוסקים הנ"ל כאשר נהגו נשים שלא לצאת מביתן איננו נוהג בימינו כאשר נהגו לעסוק במשא ומתן ולנהל עסקים וכדו'. וכך כתב הרב עוזיאל שם:

הסברא נותנת לומר דבכל כנסיה רצינית ושיחה מועילה אין בה משום פריצות, וכל יום ויום האנשים נפגשים עם הנשים במשא ומתן מסחרי, ונושאים ונותנים, ובכל זאת אין שום פרץ ושום צוחה. ואפילו היותר פרוצים בעריות, לא יהרהרו באיסור בשעה שעוסקים ברצינות במסחרם. ולא אמרו רבותינו אל תרבה שיחה עם האשה (אבות א' ה) אלא בשיחה בטלה שלא לצורך, ושיחה כזאת היא הגוררת עון, אבל לא שיחה של וכוח בענינים חשובים וצבוריים; ואין הישיבה במחיצה וכפיפה אחת לשם עבודת הצבור, שהיא עבודת הקדש, מרגילה לעבירה, ומביאה לידי קלות ראש, וכל ישראל האנשים והנשים קדושים הם, ואינם חשודים בפריצת גדר הצניעות והמוסר. ואל תשיבני ממה שאמרו חכמים: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, והתקינו שיהיו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה (סוכה נ"א), שלא נאמר זה אלא בכנסיה המונית גדולה של כשרים ופרוצים יחד, ובכגון זה חוששים למעוטא דפרוצים, וביותר בהיותם עסוקים בשמחה ויצר הרע שולט בהם, אבל בכנסיה של נבחרים לא נאמר דבר כזה לעשות את נבחרי העם לפרוצים בעריות, ולא תהיה כזאת בישראל.

לדברי הרב עוזיאל, בעסק הרבים אין לחשוד בנבחרי ציבור שינהגו פריצות ויפרצו את גדרי הצניעות ברבים. ואף שאין אפוטרופוס לעריות כידוע, אין מביאין ראיה מן היוצא מן הכלל.

מניעת חילול שמיים

בסיכום, נראה שהגיעה השעה להתיר את בחירת הנשים הפסיבית. שאלה של שררה אין במינוי חברת כנסת שכן תפקיד חברות בכנסת הוא למלאות את רצון הציבור ולא להפעיל את סמכותן. על אחת כמה וכמה במפלגות חרדיות שבהן הכל נעשה על פי החלטת גדולי הדור, שבהן חבר הכנסת איננו מביע את דעתו האישית, אלא את דעת גדולי הדור ומוריו ואת רצונם. מבחינת דיני צניעות, אף כאן יש להתיר. בזמן שבו נשים מנהלות בתי ספר, ארגונים גדולים וצרכי ציבור והכל בהיתר ובהסכמת גדולי ישראל, אין מניעה שישבו אף בכנסת. יש להוסיף שכיוון שנעשה הדבר למקובל, יש באי בחירת נשים משום חילול שם שמים. ראוי שנקבל זאת על עצמנו על פי הוראות רבותנו ועל פי כללי הצניעות מאשר שיכפו זאת עלינו הר כגיגית והפך מכללי הצניעות וההלכה. ואם הדבר יגרום להגברת כוח התורה בארצנו, אסור למנוע את בחירתן.

להורדת הקונטרס

נייר עמדה שהוגש לבית המשפט העליון ע"י נשות נבחרות בעניין בג"צ אגודת ישראל והתקנון המפלה נשים.

נייר עמדה שהגישה נבחרות בהקשר לבג"צ "אגודת ישראל" אותו קרא עוד...

נבחרות היא עמותה רשומה, שמטרותיה הן קידום ייצוג דרישת שוויון והשמעת קול האשה החרדית, אשר הוקמה על ידי קבוצת נשים שבשתי מערכות הבחירות האחרונות לכנסת הובילו את קמפיין "לא נבחרות לא בוחרות". העמותה עוסקת בקידום ייצוג שוויוני לנשים בכנסת, ברשויות מוניציפאליות בגופים פנים חרדיים ציבוריים ממשלתיים ובכל מוקדי קבלת ההחלטות משם נעדרות נשים חרדיות. נבחרות פועלת בתוך המגזר החרדי באמצעות כנסים להעלאת מודעות ובאמצעות תוכניות להכשרת מנהיגות ונשות ציבור מקרב נשות המגזר החרדי. העמותה מאגדת נשים חרדיות ופועלת בראש ובראשונה בקרב הציבור החרדי, בשל עצם היותנו חרדיות, בשר מבשרה של הקהילה החרדית, ומתוך תפיסה שהקהילה החרדית תקבל טוב יותר תהליכים שצמחו מתוכה.

Read on…