Category - מהתקשורת

חברות מפלגה בש"ס!

מדוע 22 נשים המבקשות להתפקד למפלגות החרדיות מסורבות פעם אחר קרא עוד...

מדוע 22 נשים המבקשות להתפקד למפלגות החרדיות מסורבות פעם אחר פעם?
אסתי שושן, מייסדת ומנכ"לית 'נבחרות' שעתרה נגד ש"ס, עונה בראיון ומציפה עוד כמה שאלות.
בעתירה שהגישה היום תנועת 'נבחרות' כנגד ש"ס הועלתה הטענה כי המפלגה אינה מאשרת לנשים להתפקד לשורותיה, ומתוקף כך הן אינן יכולות להשפיע על הרכבה בשום דרך.
נכון לעכשיו, 22 נשים חרדיות ביקשו להתקבל לשלוש המפלגות החרדיות שעל גבי המפה הפוליטית, זאת ללא הצלחה.
נוסף על כך אמרה שושן: "ש"ס לצערי לא פועלת כמו התקנון שהיא עצמה מנסחת".
אז איך הדברים באמת מתנהלים? מוזמנות ומוזמנים לשמוע על כך בראיון.

בנות קול

לאחרונה, שיתפה אותנו פעילה מהארגון, שבעת שנכחה באירוע קרא עוד...

לאחרונה, שיתפה אותנו פעילה מהארגון, שבעת שנכחה באירוע משפחתי היא החליטה לאזור אומץ ולהביע עמדות פמיניסטיות בפני משפחתה המורחבת והשמרנית. זה קרה לה בלא שתיכננה זאת מראש, אלא באקראי כשהשיחה נסובה על דרישתן של נשים חרדיות להשתתפות בחיים הפוליטיים. כשהיא תיארה לנו את החוויה המכוננת הזו שלה היא השתמשה במילים : "הרגשתי שאני יוצאת מהארון", מפתיע אותנו? לא ממש. נוגע ללב? בהחלט כן.

מסתבר שאת התחושה הזו חוות לא מעט פמיניסטיות חרדיות בתחילת דרכן.  אסתי שושן ושותפותיה לדרך בתנועת נבחרות מכירות את התחושה הזו יותר מדי מקרוב. בראיון, אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, משתפת בכנות בשלבים ובאבני הדרך שעיצבו את מסלול חייה והובילו אותה אל אותו רגע מכונן בשלהי אוקטובר 2012 בו היא כתבה את הפוסט שהפך לויראלי בקרב הקהל החרדי ושכותרתו הייתה: "לא נבחרות לא נבחרות" או בקיצור "לונילובו". היא גם מתארת את המחירים והתגובות הקשות שהגיעו בעקבותיו. ולמרות המחירים הכבדים, והגבות שהורמו, האמירה החדה והצלולה הזו הייתה צפוייה ללוות אותה גם בעשור הבא, עשור שהיה רצוף מאבקים לצד פריצות דרך למען זכיותיהן של נשים חרדיות באשר הן.

חיה גלבוע בכתבתה בתוכנית "קול התור" בערוץ 11 נותנת לנו הצצה נדירה אל התהליך שעברו אסתי וחברותיה, תהליך שעד היום לא הגיע אל קיצו.
מה יהיה בסופו? אין לדעת.
אבל אם אתם מבקשים לדעת כיצד הוא ממשיך להתהוות ברגעים אלו ממש הצטרפו אלינו אל המסע מבעד לעין העדשה בכתבה שלפניכם:

 

We can do it, בעזרת השם!

מה נשים חרדיות רוצות? כנראה שלא תהיה לכך תשובה חדש משמעית קרא עוד...

מה נשים חרדיות רוצות? כנראה שלא תהיה לכך תשובה חדש משמעית, כמו שאי אפשר לנסח את רצונן המשותף של נשים יייהודיות חילוניות או של נשים ערביות.
אבל בתנועת הנשים החרדיות "נבחרות" הוחלט לחגוג את יום האישה התשפ"ב בסימון הרצון והחזון האישי והחברתי של נשות קהילת "אחותנו את" מבית התנועה.
"כמו הרבה מיזמים ורעיונות שעולים מן השטח, גם יוזמה זו התעוררה בקבוצת הווטסאפ הקהילתית שלנו. לפני כמה שבועות" אומרת אסתי שושן מייסדת ומנכ"ל נבחרות "הקהילה מניעה את הרעיונות והתהליכים, אני נמצאת שם כדי לכוון ובעיקר בכדי לאפשר לדברים לקרות" היא מוסיפה.

 

חברות קהילת אחותינו ביום השקת הקמפייןהחלטנו להקדיש את המפגש החודשי ליום צילומים כייפי ועוצמתי שגם יעביר מסר חשוב ואופטימי לנשים חרדיות וגם כאלה שלא, we can do it, בעזרת השם.
כולנו נשים חרדיות ומאמינות, בכולנו בוער הרצון לשנות ולהשפיע לטובה על החברה שלנו וכולנו פועלות לשם כך כל אחת ממקומה. כולנו חייבות להאמין בכוחנו לשנות ולקחת אחריות, וכנשים חרדיות אנו מתפללות תמיד לחיזוק מלמעלה.
הרקע לקמפיין, הויזואליות ואף הלבוש של הנשים שהצטלמו הינו מחווה לכרזה האייקונית המוכרת שאומצה על ידי התנועה הפמיניסטית החל משנות השמונים, בעוד שהיא נוצרה במקור ככרזת תעמולה  להעלאת מורל העובדות של תאגיד אמריקאי במלחמת העולם השניה.

"השילוב בין האייקון התרבותי המוכר לבין נשים חרדיות, מכוסות ראש, עם הבנדנה האדומה המוכרת בשילוב החזון האישי שלהן, הוא מסר עוצמתי, הוא התכווננות תודעתית למקומות אותן אנו רוצות לפרוץ, אני גאה ליצור פרוייקטים כאלה עם שיתופי פעולה של ארגוני נשים, אני רוצה להודות לתנועת נעמ"ת למנכ"ל חגית פאר שהתגייסה עבורנו ולמנהלת סניף פ"ת דינה רווח שהאולם שלהן משמש אותנו בשנים האחרונות למפגשים וכנסים וגם לצילום הפרויקט הזה" מסכמת אסתי.

הקמפיין We can do it, בעזרת השם! צילום וגרפיקה: Pixel

"להיות חרדית פמיניסטית", אומרת רעיה מרי, 30, מנהלת הפרוייקטים בנבחרות ומפיקת הקמפיין. "זה לג'נגל בין החזון והרצון שבוער בך, לבין תקרת הזכוכית, אנחנו פה כדי לדחוף אותה עוד קצת בכל פעם כלפי מעלה, עבור החברות שלנו והבנות שלנו".

ציפי בלומנטל, 22, חברת הקהילה ויוצרת תוכן, שצילמה, ביימה וערכה את הקמפיין מסכמת את הפרוייקט "אני גאה להיות חלק מהדור הצעיר של הפמיניזם החרדי, החזון המשותף של כולנו הוא חיים טובים יותר לנו ולדורות הבאים לשם כך דרוש צדק, הזדמנויות שוות ומקום בצמתי קבלת החלטות, כדי שנוכל להשפיע על מציאות חיינו".

?Do you speak English

Do you speak English? אם תשאלו את השאלה הזו את מרבית הגברים קרא עוד...

Do you speak English?
אם תשאלו את השאלה הזו את מרבית הגברים החרדים סביר להניח שתקבלו תשובה שלילית.
מסתבר שמעל מחצית מהגברים החרדים מדווחים כי השליטה שלהם באנגלית אינה טובה ושאינם יודעים כלל אנגלית, כך על פי סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בקרב 564 גברים ונשים הנמנים על החברה החרדית בישראל והמהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה החרדית הבוגרת.
על אף שהשפה האנגלית היא שפה בינלאומית ושליטה בה מהווה סף כניסה לעולם התעסוקה ולעולמות האקדמיה, רק כרבע מההורים החרדים מדווחים שבבית הספר של בניהם לומדים אנגלית. כיום, ישנם מוסדות חינוך חרדים לבנים שבהם לא נלמדת כלל השפה האנגלית, בעוד שבאחרים היא נלמדת אך בדרך כלל בהיקף קטן וברמה נמוכה. רק 30% מהגברים החרדים דיווחו כי למדו אנגלית בבית הספר בילדותם, כלומר ב"חיידר" או בתלמודי התורה. ועל לימודי אנגלית בישיבות מאן דכר שמיה.
באופן זה, גברים יוצאי מערכת החינוך החרדית מוצאים את עצמם מול מחסום משמעותי בשעה שבה הם רוצים להשתלב בשוק התעסוקה או כאשר הם רוצים לרכוש מקצוע שהוא קצת יותר מאשר סידור מדפי התפוצ'יפס במרכול השכונתי הקרוב.
בדיוק מסיבה זו התראיינה לאחרונה רעיה מרי ב Yent.
הנתונים של הסקר הם ללא ספק מעציבים, אך הם גם משמיעים את קולם של אחוז משמעותי באוכלוסייה החרדית שכן מעוניין בלימודי אנגלית לבניו. על פי הדו"ח עולה כי 34% מהחרדים תומכים בכך שהבנים שלהם ילמדו אנגלית בבית הספר ו-44% מהחרדים מביעים עניין בלימודי אנגלית של הבנים שלהם מחוץ למסגרת הבית ספרית. כלומר אין ספק שהתמורות בתוככי החברה החרדית ניכרים בשטח ואנו בנבחרות מאמינות כי באמצעות מתן תמריצים השינויים הפנים חברתיים במגזר החרדי יצופו על פני שטח ויגיעו גם אל החלונות הגבוהים ואל צמרת ההנהגה הפוליטית. בדיוק כפי שקורה כיום בחסידות בעלז בה האדמו"ר הסכים להכניס לימודי ליבה אל תלמודי התורה שבמוסדותיו, בזכות תמריץ כלכלי נאה.
ואם בבעלזא זה קורה אז השמים הם הגבול!
בסרטון: רעיה מרי, מנהלת הפרוייקטים של נבחרות בראיון בווינט שהתקיים בחודש פברואר האחרון.

אקטביזם חרדי חי ובועט

"הפרשייה הזו טילטלה את אמות הסיפין בתוך המגזר קרא עוד...

"הפרשייה הזו טילטלה את אמות הסיפין בתוך המגזר החרדי", אומרת אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, בראיון אתמול בבוקר ברדיו תל אביב, "חיים ולדר הוא בשר מבשרה של היהדות החרדית, הספרים שלו נמצאים בכל בית חרדי".
דברים אלו נאמרו בעקבות גל האקטביזם ששטף את החברה החרדית. להזכירכם, הסופר ולדר בחר להתאבד בעקבות פרסום החלק השני של התחקיר שנעשה עליו בעיתון הארץ.בתחקירים הוצגו עדויות על אונס ותקיפה מינית של 3 נשים שחלקן היו קטינות באותה עת, וכן פורסמה הקלטה שלו שבה הוא מצהיר כי ישים קץ לחייו אם הדברים יתפרסמו. בחירתו של ולדר לשים קץ לחייו ובעקבותיו המקרה הקשה של שפרה יוכבד הורביץ, יצרו גל ספונטני של מאבק תמיכה למען נפגעים ונפגעות בחברה החרדית, מעיין תנועת מי טו חרדית.

המראיינות,עינב גלילי ואור ישראלי, התעניינו מאוד בשינוי החד שחל בחברה החרדית, ועל כך ענתה אסתי כי למעשה לא מדובר באירגון מסויים אלא "מדובר בכל מיני יוזמות של אקטיבסטים חרדים… השטח מדבר ועושה את שלו, ויוצר את השינוי".
המראיינות הביעו את הקושי לאנשים מחוץ למגזר לעקוב אחר המהלכים שחולפים על מגזר, במענה לכך השיבה אסתי: "יש הרבה אפשרויות לדעת מה קורה בתוך המגזר החרדי בעיקר לעקוב ברשת אחרי כותבים וכותבות חרדים ברשת".
לסיום אמרה אסתי: "בני אדם צריכים תמיד טרגדיה גדולה כדי להפנים דברים, הכל השתנה ברגע שהוא התאבד, אבל הכל באמת השתנה כשהקורבן שלו שפרה הורביץ ז"ל התאבדה. אז זה קיבל שם, אז זה קיבל פנים. זה מאוד מצער שהיה צריך לקרות דבר כזה".

לשמיעת הראיון המלא לחצו על ה-play.

נבחרות- לא מפחדות מדרך ארוכה!

09/11/2021 ראיון רדיופוני של אסתי שושן בעקבות ההד התקשורתי קרא עוד...

09/11/2021

ראיון רדיופוני של אסתי שושן בעקבות ההד התקשורתי שנוצר עם פירסום הכתבה על תנועת נבחרות בערוץ 13.

"אני עדיין רואה במדינה שלי אחראית למה שקורה גם בתוך מיעוטים כמו החברה החרדית. מה שהתרחש במירון ובתקופת הקורונה הוכיחו  מעל לכל ספק שהחרדים מופקרים ע"י הרשויות ונתונים בידי קומץ עסקנים מלאי אינטרסים המנהלים את הסיפור הזה. למדינה יש אחריות. נקודה."

כך אמרה שלשום אסתי שושן בראיון ברדיו תל אביב 102FM בתוכניתם של נלי תגר ולירון ויצמן. הריאיון התקיים בעקבות ההד הציבורי שנוצר לאחר פרסומה של הכתבה "יש פה עוול- הפמיניסטית החרדית שיוצאת למלחמה נגד הממסד" במהדורת השבת האחרונה בתוכניתה של הילה קורח, ובעקבות ההקרנות של הסרט "אשת חיל" המתאר את מאבקה של אסתי שושן ושל תנועת נבחרות למען ייצוג הולם של נשים חרדיות בכנסת ובמוקדי הכוח הפוליטיים.

בראיון נשאלה אסתי כיצד היא מתמודדת למול אנשים כדוגמת הרב בלוי שהטיל ספק בחרדיותה ואף התבטא בזלזול ובחריפות לפעילותה. מלבד דה לגיטמציה מוחלטת לדרישתה לייצוג שוויוני לנשים חרדיות היו לו ו גם התבטאויות  שוביניסטיות המקטינות נשים כגון: "היא לא פרטנר…היא בוודאי לא חרדית ואני אוכיח את זה. היה גם איום מפני סנקציות בדבריו : "אם לא תעמוד בכללים ויש לך ילדים ב"ה, יהיה לזה מחיר… בדיוק כמו שעברתי ברמזור אדום וקיבלתי דו"ח". הוא מזלזל ואומר: "חברה, תפסיקו לבלבל לי את המוח עם פמיניזם", והוא נותן לה הצעה לעשייה אחרת בשעות הפנאי: "אם כבר נמאס לה לשבת בבית עם הילדים ולעשות איתם שיעורי בית או לשטוף כלים אז שהיא תלך ותעסוק במצוות ובמעשים טובים".

"הגרוע מכול מאחורי, אני מרגישה הרבה פחות פחד" ענתה אסתי והוסיפה, "אנשים מסוגו עם תפיסות עולם מיושנות מוכיחים לכולם עם מה אנחנו צריכות להתמודד".

כשהמראיינות העלו את התקווה שכעת כשש"ס ואגודת ישראל באופוזיציה אולי יהיה ניתן לפעול בפן החקיקתי, על כך השיבה אסתי ואמרה: "אני יכולה לומר שגם הגורמים המאוד ליברלים מאוד נזהרים וחוששים, גם הבג"ץ נרתע מלשנות את המציאות. אבל האחריות על המדינה לא להפקיר את החרדים לקומץ עסקנים אינטרסנטים."

אין לדעת איך יראה המאבק בשנים הקרובות, אין ספק כי לחץ תקשורתי ותמיכה מהציבור הרחב יוכלו לחולל את השינוי.

הצטרפו אלינו למאבק!

מוזמנות ומוזמנים להפיץ ברשתות את הדרישה שלנו לייצוג הולם של נשים חרדיות בכנסת ובמוקדי הכוח בחברה הישראלית.

שתפו את התוכן שלנו ותהיו גם אתם חלק מהמאבק הצודק הזה!

 

הפנתרות השחורות

8 באוקטובר 2021 מי הן הפמיניסטיות החרדיות שלא חוששות לדרוש קרא עוד...

8 באוקטובר 2021

מי הן הפמיניסטיות החרדיות שלא חוששות לדרוש ייצוג הולם בכנסת? 
מה הן עושות באו"ם, ומה חושבים עליהן ברחוב החרדי?

כל התשובות בכתבה שפורסמה השבוע בערוץ 13


לרגל יציאת הסרט הדוקומנטרי "אשת חיל" המתאר את התהוותה ופעילותה של תנועת נבחרות, תשומת הלב הציבורית מופנית אל התופעה המעניינת הזו של נשים פמיניסטיות חרדיות שלא חוששות יותר להשמיע את קולן.

"כולם חשבו שהשתגעתי אבל אני לא יכולה לשתוק יותר"

הכתבה על אסתי שושן ותנועת נבחרות בערוץ 13

(אסתי שושן, מתוך הסרט אשת חיל)

השבוע בתוכניתה של הילה קורח- מהדורת השבת, הופיעה כתבתו של אסף אופיר על מסעה של אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, במאבק לייצוג פוליטי של נשים חרדיות בכנסת ישראל ובמפלגות החרדיות. אסתי סיפרה על החברה החרדית המאופיינת בהנהגה גברית, בה נשים מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות. כשנשות תנועת נבחרות יוצאות למאבק שנמשך כבר 9 שנים, הן סופגות מטחי ביקורת צולבת, ונאלצות לשלם על כך מחירים כבדים: ילדיהם מודרים ממוסדות חינוך, קריאות נאצה מוטחות לעברן והן סופגות מתקפה גם ברשת וגם מחוצה לה.

פעילות נבחרות תולות פאשקוולים אודות זכותן להיבחר

פוליטיקה היא לא מקום לנשים חרדיות
"בשביל מה לך לעורר מהומות?" נשאלה אסתי שושן בראיון, ואל השאלה הזו מצטרפים רבים שרואים את המאבק הסיזיפי של נבחרות בדרך לשוויון הזדמנויות לאישה החרדית .
אבל חוש הצדק המפותח לא מניח לפעילות הארגון שלנו לשקוט על השמרים.
"חברה שהמנהיגות שלה היא גברית טהורה, משהו במנהיגות הזה לא טוב", טוענת אסתי, "אין שם שום נקודת מבט נשית, חומלת אכפתית, אימהית על עיצוב המציאות והמדיניות, כפי שהיא מנהלת כיום בחברה החרדית".

"תפסיקו לבלבל לנו את המוח עם פמיניזם" (הרב בלוי, מתוך הכתבה של אסף אופיר, כאן 13.)

ארון הספרים היהודי נותר גם הוא מחוץ לתחום של האישה החרדית, אולי מתוך הרצון לשמר את הידע והכוח בידי הגברים החרדים ואולי מתוך פחד משינוי, פחד שמשמר את הנשים החרדיות בעמדת נחיתות מזה שנים רבות.

"אישה היא אישה, וגבר הוא גבר" מסביר בפשיטות הרב מרדכי בלוי, ויש לו גם הצעה לאסתי ולחברותיה לעשיית מעשים טובים בשעות הפנאי, בנוסף להדחת כלים והכנת שעורי הבית עם הילדים, שממטלות אלו אין להן פטור, לשיטתו.

הרב מרדכי בלוי, מגיב לתופעת הפמניזם החרדי

והוא מגביר בנו את התהייה, האם מישהו יתעשת שם בהנהגה?
האם מהכנסת ה-23 שיש בה את מספר הנשים מאז קום המדינה, תצא הישועה?

לא לכל השאלות הללו יש לנו תשובות, אבל כרטיסים להקרנת הסרט השבוע בסינמטק תל אביב נשארו לנו מעט, לחצו  כאן לרכישה, ההכנסות מוקדשות לקרן קופרו.

https://icredit.rivhit.co.il/payment/PaymentFullPage.aspx?GroupId=8bf2f4c0-4adb-49b4-8742-f3d34998a152

לכתבה המלאה  של ערוץ 13 לחצו כאן.

 

עוד וועדה- ודבר לא השתנה!

01/11/2021 התעלמות הממשלה מתנאי העסקה של מטפלות-מחנכות קרא עוד...

01/11/2021

התעלמות הממשלה מתנאי העסקה של מטפלות-מחנכות חרדיות 

"חשוב לי להציף תופעה כואבת שמתרחשת בחברה החרדית, במעונות היום", כך פנתה לחברי הוועדה לקידום מעמד האישה רעיה מרי, נציגת אירגון נבחרות, בוועדה שעסקה בתנאי העסקתן של מטפלות-מחנכות במעונות היום.

הוועדה התכנסה על רקע השביתה שהכריזו עליה ראשי האירגונים הגדולים של מעונות היום: נעמ"ת, ויצ"ו,ונשות חירות. בעוד שעיקר הדיונים בוועדה נסובו סביב זכויותיהן הנמוכות ממילא של מטפלות-מחנכות, הרי שבאירגון נבחרות ביקשו להסב את תשומת הלב הציבורית לפגיעה קשה בזכויות המגן  ממנה סובלות מטפלות-מחנכות תחת בעלויות חרדיות.

כך יוצא שחודש לאחר קיום הוועדה ולאחר שמשבר הממטפלות-מחנכות טופל לכאורה תוך ימים בודדים (הממשלה הואילה לשפר את תנאי העסקתן, ובכך הביאה לסיום השביתה), הרי שלא נעשתה כל פעולה מצד הממשלה כדי למנוע את תנאי העסקה פוגעניים המתקיימים במעונות יום פרטיים במגזר החרדי.

פגיעה בשכר העובדות- בניגוד לחוק?

על פי מחקרים שנעשו ע"י המכון החרדי למחקרי מדיניות וע"י הקו החם לנשים חרדיות של שדולת הנשים נמצא כי זכויותיהן הבסיסיות של עובדות חרדיות כדוגמה: הפרשה לפנסיה, אי מתן דמי הבראה, ימי חופשה וכו', נפגעות באופן שיטתי בעיקר ע"י מעסיקים חרדיים. תופעה מכוערת זו מתרחשת גם במעונות היום בהן מועסקות נשים חרדיות.

זה לא סוד שהסללה במערכת החינוך החרדית גרמה לעודף של עובדות במקצועות הטיפול והחינוך, כתוצאה מכך נוצר "שוק עבדים" ומתרחשת פגיעה נרחבת בזכויות עובדות חרדיות. גורמים נוספים המאפשרים את התקיימות התופעה: נשים חרדיות רבות מוחלשות כתוצאה מכך שהן בדרך כלל מפרנסות יחידות, וללא ידע מקיף בדבר זכויותיהן.

 

מה נדרש כדי ליצור שינוי בתנאי ההעסקה של המטפלות החרדיות?

בנייר העמדה שהגשנו לוועדה אנו קראנו לממשלה לקחת אחריות:

לבצע בקרה על תנאי העסקה במעונות יום בפיקוח חרדי .

להעביר את הבעלויות שהינן בבעלות חרדית תחת גוף אחד מאגד שיפקח באופן אינטנסיבי על תנאי ההעסקה של המטפלות-מחנכות. בדומה להקמת הממ"ח, כך נדרש גם ממ"ח לגילאי לידה עד 3 .

להשוות זכויותיהן של מחנכות-מטפלות לזכויותיהן של עובדות משרד החינוך. לקדם העסקה ישירה של מחנכות-מטפלות ובכך למזער את הסיכוי לחשיפתן להפרת זכויות מתמשכת.

בנוסף דרשנו להחיל מבצע אכיפה במעונות היום על תנאי העסקת מטפלות מחנכות בבעלות פרטית חרדית על מנת ליצור הרתעה אפקטיבית כלפי מעסיקים.

אנו ממליצות על פרסום חוברת מידע אודות זכויותיהן עובדים של מטפלות-מחנכות והפצתה בריכוזים חרדיים וכן פרסום הזכויות באמצעי התקשורת השונים על מנת להנגיש את המידע גם לעובדות שאין להם חיבור לאינטרנט מפאת אורח -חייהן.

כמו גם בנושאים אחרים, גם בנושא זה יש לחקור אחר תנאי העסקתן של מטפלות-מחנכות תוך פילוח להשתייכות המגזרית על מנת לתת מענה לקשיים האינדיבידואליים המאפיינים עובדות מגזרים מוחלשים יותר כמו למשל: המגזר החרדי והמגזר הערבי.

וכמובן יש לפעול להרחבת הגיוון התעסוקתי אשר תאפשר לנשים החרדיות ניעות רבה יותר במרחב התעסוקתי, תמנע את המספר הגבוה יחסית של נשים חרדיות המתמודדות על משרות חינוך וטיפול ותקטין באופן משמעותי את כוחו של
המעסיק לקיים עם העובדות חוזים העסקה פוגעניים השוללים זכויות מגן ומנוגדים לחוק.

בסרטון: נציגת ארגון נבחרות,רעיה מרי, משתתפת באמצעות הזום בוועדת הכנסת בנושא: תנאי העסקתן של מטפלות- מחנכות במעונות יום, שהתקיימה בתאריך:04/10/2021

 

אנחנו בדקנו!

אסתי שושן בראיון רדיופוני עם עליית הקמפיין של נבחרות קרא עוד...

אסתי שושן בראיון רדיופוני עם עליית הקמפיין של נבחרות, להעלאת המודעות לסרטן השד

בעוד העיתונות החרדית מתעלמת וחברי הכנסת החרדים שותקים, אסתי שושן התראיינה החודש ב"כאן מורשת" והציפה את סוגיית המודעות הנמוכה של נשים חרדיות לסרטן השד.

אסתי אמרה בראיון כי בעוד שבמדיה הכללית ניתן להיתקל בקמפיינים ובאייטמים רבים שמטרתם להעלות את המודעות לסרטן השד. הרי שצמד המילים "סרטן השד" לא מוזכר בעיתונות החרדית מטעמי צניעות, והוא מכונה "סרטן נשים".

"אנו, החודש הזה מצטרפים לעוד גופים וארגונים ומזכירים כי אפשר למנוע את זה ע"י בדיקה מוקדמת, וזה מה שצריך לעשות, ללכת להיבדק" אמרה אסתי.

בראיון נשאלה האם ראוי לכרוך את סוגיית אי הייצוג של נשים חרדיות יחד עם מודעות לסרטן השד, ועל כך היא השיבה:
"נבחרות זה ארגון עם אג'נדה שלרוב לא מתנצלת אלא אומרת במפורש: אנחנו רוצות ופועלות לכך שיום אחד תהיינה נשים בכנסת במפלגות החרדיות. אנחנו תמיד רוצות להזכיר למה אנחנו כאן ומה חשוב שיקרה, ואם אפשר באותה נשימה לעשות מודעות לסרטן השד, אז זו הדרך!"

אסתי שושן הצביעה על העובדה כי בוועדה שהתקיימה לפני מספר שנים בכנסת בנושא בריאותן של נשים חרדיות, לא טרחו להגיע החכים החרדים. לדבריה: "הנושא הזה לא נמצא על סדר יומם".

לשמיעת הראיון המלא, לחצו על play.

מומחים ופעילים חרדים נגד הקיצוץ במעונות היום: "פוגע בתמריץ של הנשים לצאת לעבוד"

צילום: מארק ניומן לע"מ ד"ר איתן רגב, המכון החרדי קרא עוד...

צילום: מארק ניומן לע"מ

ד"ר איתן רגב, המכון החרדי למחקרי מדיניות: "לא סביר שהאבות ימצאו עבודה בטווח כל כך קצר" | אסתי שושן, פעילה חברתית: "במקום לקצץ, עדיף לפתוח בתי ספר ממלכתיים חרדים"

"מדובר באימהות שיוצאות לעבוד כדי שהאבות יקיימו אורח חיים תורני", מסביר רגב. "האם המציאות הזו תוביל לכך שהאבות יעזבו את הכולל ויישארו עם הילדים בבית? קשה להעריך". לדבריו, החשש שלו הוא שרבות מהנשים הללו יפלטו משוק העבודה, או יחפשו פתרונות בלתי מפוקחים לילדים, שעשויים להיות פחות בטוחים ובלתי מקצועיים.

"ההצעה הזו בעייתית גם לטווח הארוך, גם אם יחליטו ליישם אותה רק בעוד שנתיים", מבהיר רגב. "אם המטרה הייתה לעודד יציאה לתעסוקה, יכול היה ליצור מודל שיוצר תמריצים לגברים, אך איננו פוגע בתמריץ הקיים לנשים לצאת לעבודה. למשל לבצע סבסוד מדורג – 50% אם האישה עובדת, ו-50% נוספים אם הבעל עובד. ההצעה הנוכחית פוגעת למעשה בתמריץ הקיים שדוחף נשים חרדיות היום לשוק העבודה".

"זה יוצר נסיגה, גם גורמים שרוצים לשנות לא יכולים לתמוך"

"לגופו של עניין אני חושב שהצעד הזה יש בו אלמנטים של צדק" אמר לדבר הרב בצלאל כהן, איש חינוך ויזם חברתי חרדי הפעיל מזה שנים ארוכות בתחום השתלבות החרדים בשוק העבודה ובלימודים האקדמיים. "אני בהחלט חושב שהסבסוד הנדיב למעונות במשפחות שהאבא בהן הוא אברך זה דבר לא פשוט. בעיקר כשיש טענה שזה מעודד אי תעסוקה משום שהסבסוד תלוי הכנסה למשפחה וזה יוצר לאברך תמריץ שלילי לעבודה, כי אם יעבוד ההנחה שהמשפחה מקבלת במעונות תקטן. מהבחינה הזו, אני בהחלט מבין את הביקורת על שיטת

"במקום לקצץ אפשר להקים בתי ספר ממלכתיים חרדים"

"ליברמן נותן להנהגה הפוליטית החרדית בדיוק את מה שהיא רצתה", אמרה לדבר הפעילה החרדית הפמיניסטית אסתי שושן, ממקימות תנועת 'נבחרות' לקידום השתלבותן של נשים ברשימות המפלגות החרדיות בכנסת. "הם רצו להציג את הממשלה הזו כרעה ומרעיבה – והנה. יש להם הוכחה, והפוליטיקאים החרדים יצטיירו כמי שבאמת דואג לאברכים ולמשפחותיהם, מה שבעיני הוא לא נכון היום".

הדרך לשילוב חרדים בתעסוקה לדבריה, עוברת קודם כל בפתיחת האופציות להשכלה ולחינוך, הן לחרדים בוגרים, אך בדגש על הדור הצעיר של החברה החרדית הלומד בבתי הספר. "הרבה מהאברכים החרדים יתקשו לעבוד גם במידה וירצו בכך – הם חסרים את הכלים והלימודים המתאימים לשוק העבודה".

"במקום לקצץ את מטה לחמן של משפחות שזקוקות לכסף הזה לאוכל, אפשר היה להקים עוד בתי ספר ממלכתיים חרדיים שמלמדים בהם לימודי ליבה" היא מדגישה. "יש לזה ביקוש בציבור החרדי. אנשים רוצים שהילדים שלהם ילמדו וירכשו כלים תעסוקתיים. אבל אין מספיק מסגרות חינוך כאלה. צריך לדאוג שלדור הבא יהיו יותר אפשרויות להשתלב בשוק התעסוקה, ממקום שמכיר בכישורים שלהם ובאורך החיים הייחודי שלהם, וזה קודם כל עובר דרך מערכת חינוך חרדי איכותית וטובה יותר שיש לה היום צורך וביקוש".

"זה באמת מצער אותי שהלכו על צעדים פופוליסטיים כאלו", מסכמת שושן. "להפוך אנשים לעניים יותר לא יעזור לשפר את הכלכלה בישראל, כי גם את המעט שיכלו להרשות לעצמם כבר לא יוכלו. זה רק מחזק את המצב הקיים ועשוי גם להחמיר אותו בעתיד עוד יותר".

המשך קריאה, כתבה באתר YNET

המשך קריאה, כתבה באתר "דבר"