Category - דף הבית

אסתי שושן: גם עורך הדין של אגודת ישראל אמר שזה עניין תרבותי ולא הלכתי.

עורך הדין של אגודת ישראל בעצמו אמר בדיון שאין פה עניין קרא עוד...

עורך הדין של אגודת ישראל בעצמו אמר בדיון שאין פה עניין הלכתי אלא תרבותי. אבל אם העניין הוא תרבותי, הרי הנשים החרדיות כבר מזמן עשו שינויים תרבותיים מרחיקי לכת, בכך שהן היום עובדות ומפרנסות. הן כבר לא נמצאות במקומן המסורתי בחברה, במטבח או בבית.
אסתי שושן, מנכ"לית שותפה בארגון "נבחרות", בראיון אצל ירון לונדון בערוץ 10 בעקבות הדיון בבג"ץ, וגם מחווה של ירון לונדון לספר החדש של אסתי רידר "ושאינן נראות".

הראיון המלא בערוץ 10:

משק כנפי ההיסטוריה נשמע בבית המשפט

פלקט גדול היה על קיר הכיתה שלי בבית יעקב. שהכותרת שלו היתה קרא עוד...

פלקט גדול היה על קיר הכיתה שלי בבית יעקב. שהכותרת שלו היתה "למדי לתפוס בפלך השתיקה". שתיקה היא ערך, רבות דובר עליו בשיעורי מוסר ויהדות אצלנו.

לפעמים ברעש הזה שמייצר עבורנו העולם הדיגיטלי, חולפת במוחי דמות של מורה כבודה שמסבירה לנו איך לשתוק על עלבון, להעלים עין, כמו שרחל אמנו שתקה כשאביה החליף אותה באחותה. אולי באמת האנושות המפטפטת את עצמה לדעת ברשתות החברתיות, צריכה קצת ללמוד את אומנות השתיקה? מחשבות כאלה עוברות לי מהר כשאני נזכרת, שאומנות השתיקה מונחלת בעיקר לנשים.

ואני חושבת על קול, ועל היפך השתיקה, על דיבור, על נוכחות, על התקיימות במרחבים מהם הורחקתי, או כאלה שמעולם לא הייתי בהם.

ואז אתמול, בבג״צ, התחלתי לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה

ישבתי עם חברותיי ל"נבחרות" בבית המשפט. הבטתי סביב וראיתי כל כך הרבה נשים חרדיות שבאו לתמוך, הם לא היו שם בתחילת הדרך רוויית החתחתים שעברנו. והן היו שם עדיין שותקות, אך מיוצגות היטב על ידי העותרות, המשפטניות עו"ד תמר בן פורת העותרת, פרופ' עו"ד נטע זיו ועו"ד נטע לוי שייצגו את ארגוני הנשים. והצלחתי לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה.

בג"צ דן בהרכב מורחב מיוחד בסוגיה המהותית האם אני זכאית לקול, לנוכחות, לייצוג בכנסת, במוקדי קבלת ההחלטות. למעשה השאלה היא לא אם אני זכאית לקול ולייצוג, אלא האם מותר למפלגות, לגופים לארגונים אזרחיים שאמנם הם חרדים או דתיים מאוד, אך אינם דתיים במהותם להדיר כל אישה באשר היא אישה? מפלגה היא לא בית כנסת אלא גוף המייצג צרכים אזרחיים. מועצת עיר איננה בית מדרש, אלא גוף חסר דת שתפקידו לדאוג לצרכים אזרחיים טריוויאלים, גם אם יושבים בו חרדים, זה לא סיפור דתי. האם מותר לגופים כאלה לומר ולהצהיר באמצעות תקנון מפורש "אין כניסה לנשים?".

בג"צ דן וברשת החברתית גוערים בי גברים חרדים במילים ליברליות ואקדמיות ומסבירים לי שהתערבות המדינה במנהגים תרבותיים היא הרס חמור. כשהם לא שמים לב, שברגע שהמדינה מאשרת את השתקתי, היא מתערבת, היא קובעת את גורלי וגורל חצי מהחברה החרדית, גורל בו אין לי קול, בו המקומות בהם מתקבלות החלטות חסומות בפני, כי המדינה החליטה לאשר כי אינני זכאית לזכות בסיסית זו בלי לשאול אותי לדעתי.

אגודת ישראל ענתה באחד מכתבי התשובה שלה לבג"צ, "כפי שהעותרת אינה טוענת כי אי צירופם של ילדים למפלגה, מהווה אפליה פסולה והדרת ילדים, כל אין לטעון זאת לעניין נשים". תשובה זו יותר פוגענית ומקוממת מהסעיף התקנוני בשלו קמה הסערה. תשובה שגרמה לי לחשב מסלול מחדש ולגבות את העתירה בכל דרך, למרות החמיצות החרדית הקבועה בכל מה שריח בג"צ נודף ממנו.

"לכי תקימי מפלגת נשים" אומרים לנו ואני שואלת למה? האם המפלגות החרדיות, שלאחת מהן הצבעתי שנים, הן מפלגות גברים? הם הרי מסתמכים על קולותיהן של חצי מקהל בוחריהם. מדוע לא יתנו את הכבוד הזה להיות חלק מהמנגנון לאחת מהם, בשר מבשרם, שרוח התנועה בנשמת אפה? יש להם בעיה לעבוד עם נשים? אז לא. מסתבר שלא. הם עובדים עם נשים רבות שאינן חרדיות, משתפים פעולה בהבנה ובשמחה ועובדים כתף אל כתף, גם אם משתדלים לשמור נגיעה. מדוע יגרע חלקן של הסבתא, האמא, האחות, הרעיה והבת שלהם?

נשים חרדיות אמורות להיות חלק בלתי נפרד ממנגנוני הייצוג והפוליטיקה הקיימים, הן אמורות לשחק את המשחק הפוליטי, על גווניו השונים, אך הרגולציה המגבילה חייבת להימחק מן העולם וזה לא יקרה וולנטרית, זה יקרה אם בג"צ יבין וישנה.

מהלכים כמו מפלגות נשים נועדו לכישלון, מועצת הנשים של ש"ס התפרקה עוד לפני שהוקמה. יש מנגנונים קיימים ונשים צריכות להיות בהם, נשים משלהם, שעם רוח המפלגות הללו יעסקו בצרכי ציבור ויהוו קול לצרכים הקריטיים בשטח.

הרבנית עדינה בר שלום הבינה את זה, אני באופן אישי מרגישה החמצה וכאב כמצביעת ש"ס לשעבר, שהמפלגה הזו לא סופרת אותה כחברה מן המניין, הרי היא, כחלק אורגני חי של ש"ס, בתו של מרן זצ"ל, יכולה לשמש כנציגתנו שם. מי כמוה מכיר את המצוקות של נשים חרדיות, אחרי שנים של ניהול מכללה חרדית? אני מאחלת לה הצלחה במפלגה שהקימה ומצטערת בו זמנית על כך שאפילו לביתו של מנהיגה הרוחני של ש"ס, שמאחוריה רזומה ציבורי בלתי מעורער, אפילו לה סגרו את הדלת.

הרבה תפילות ודמעות קדמו להחלטה ההיסטורית הזו, אך אנחנו לא מחכות רק לבג"צ, שש שנים של פעילות ועבודה בשטח וקבוצות נשים שמקבלות הכשרה פוליטית ועושות צעדים להשתלבות ביוזמות חברתיות ופוליטיות שונות, הן תאלצנה למצוא את עצמן במפלגות לא חרדיות ומשם לפעול למען הקהילה החרדית שזקוקה היום יותר מתמיד לפתרונות לבעיות קריטיות כמו חינוך, מוגנות, בריאות ושלל בעיות חברתיות חרדיות במהותן שאינן נמצאות על סדר היום של החכים החרוצים שלנו.

שדות לא חרושים רבים מחכים לנו, לא חיכינו רק לבגצ כדי ליצור שינוי, אבל שמחה שהוא הצטרף למהפכה.

הפמיניזם החרדי כבר כאן. תתמודדו.

לקריאת המאמר באתר סלונה

אסתי שושן לאיילה חסון ב103FM: בשנת 2018 יש אפס נשים חרדיות בשלטון המקומי או בכנסת – זה מצב הזוי.

31 ביולי, 2018 – רדיו 103FM העיתונאית איילה חסון קרא עוד...

31 ביולי, 2018 – רדיו 103FM

העיתונאית איילה חסון ראיינה את אסתי שושן, מנכ"לית שותפה בארגון "נבחרות", תוך כדי התנהלות הדיון בבג"צ בעתירה על סעיף 6א בתקנון מפלגת אגודת ישראל, שאינו מאפשר לנשים להיות חברות במפלגה.

איילה חסון: אסתי שושן, שלום לך, בוקר טוב.
אסתי שושן: שלום איילה
איילה חסון: מייסדת ומנכ"לית משותפת ב"נבחרות". מה זה נבחרות? ואת עכשיו בדיון בבית המשפט העליון.
אסתי שושן: נכון, יצאתי מהדיון כדי לדבר איתך. הדיון עדיין נמשך בשעה זו. נבחרות הוא ארגון של נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול. אנחנו אמנם לא העותרות בעתירה שעכשיו נידונה, אנחנו בהחלט מלוות אותה ברמה הציבורית תקשורתית, ולמעשה הקמפיין שעשינו בעבר והנושאים שאנחנו מעלות בעצם הובילו אל העתירה הזו, אותה הגישה עו"ד בשם תמר בן פורת.
איילה חסון: ואת אישה חרדית, מאיפה בארץ?
אסתי שושן: מפתח תקווה. אישה חרדית, גדלתי והתחנכתי בבית יעקב, ואני נמצאת פה היום ברגע מאוד היסטורי בעיני. גם מתוך הדברים שאני שומעת בתוך הדיון, שבו בעצם אולי בג"ץ יגיד את דברו. כך אני מקווה ומתפללת, שבג"ץ יאמר שהאפליה של נשים, בצורה רשמית, כמו שהיא באה לידי ביטוי בתקנון של אגודת ישראל, שזה הסעיף הספציפי שנדון פה – אולי בג"ץ באמת יחליט שהדבר הזה פסול מעיקרו.
איילה חסון: נשים לא יכולות להתמודד שם ברשימה, וזו העתירה למעשה.
אסתי שושן: העתירה מבקשת שאגודת ישראל ישנו את הסעיף המפלה הזה בתקנון. זה לא אומר שהם צריכים להכניס נשים עכשיו למפלגה שלהם – ממש לא. זו איזו שהיא בקשה הצהרתית, שסעיף כזה, למעשה רשם המפלגות במדינה שלנו לא יכול להסכים איתו.
איילה חסון: יפה. את עובדת? במה, אם אפשר לשאול?
אסתי שושן: אני עוסקת בפרסום, בקולנוע, ואני מנהלת את "נבחרות" ביחד עם אסתי רידר-אינדורסקי, שזו גם עבודה.
איילה חסון: ואתן נשים חרדיות, עובדות, פעילות, לוחמות, אפשר לומר, מנהלות גם בית אני מניחה. איך העולם הגברי בסביבה שלכן, מסתכל עליכם?
אסתי שושן: אני לא הייתי מחלקת את זה דווקא לגברים נגד נשים. יש גם נשים שקשה להן עם אמירות כמו שאנחנו מציגות. אבל יש המון גברים ונשים חרדים, שאומרים בעצם שהמצב הזה צריך להשתנות; שזה מצב לא תקין, שהוא משפיע על המון סוגיות שאנחנו פוגשות ביום יום. זה שאין לנו קול – לא במועצת עיר, לא בכנסת, שאין אפשרות לנשים להשפיע על מעגל קבלת ההחלטות. את יודעת שהיום אנחנו ב2018, יש אפס נשים חרדיות במועצות המקומיות או בכנסת. זה מצב שהוא מצב הזוי; מצב שקשה להאמין שהוא מתקיים. עכשיו הוא לא מתקיים במקרה. יש סעיפים מאוד ברורים בתקנונים (של המפלגות החרדיות), שמאפשרים את זה. על זה עכשיו הבג"צ.
איילה חסון: אני רוצה לאתגר אותך אסתי. למה שנשים חרדיות לא תצטרפנה למפלגות שהן לא חרדיות, ואז הן יראו לחרדים, את יודעת…
אסתי שושן: בהחלט יש נשים שעושות צעדים בכיוון הזה של הצטרפות למפלגות לא חרדיות. זה קורה ואני מאוד מקווה שהן יצליחו. אבל אני חושבת שיש פה עניין עקרוני, שהוא מעבר לסיפור הזה. יש פה מפלגות שאומרות, אנחנו אמנם לא מפלגות גברים, אנחנו מפלגות שמייצגות את כל המגזר החרדי, אבל נשים לא יהיו אצלנו כמייצגות או כנציגות ציבור או כפעילות ציבור – שזה מצב שאני חושבת שהוא לא תקין.
איילה חסון: היום תינתן החלטה בבג"צ?
אסתי שושן: אני לא יודעת אם היום תינתן החלטה. תעקבו ואני מקווה שיהיו בשורות טובות.
איילה חסון: גם אנחנו, בהצלחה רבה אסתי שושן.

להאזנה לראיון המלא ברדיו

פאנל "מדברות מהשטח" בשיחה מרתק על הכל: אל תפספסו

חברת מקאן אריקסון אירחה את חברות 'הנבחרת' ליום עיון מרתק קרא עוד...

חברת מקאן אריקסון אירחה את חברות 'הנבחרת' ליום עיון מרתק במיוחד. בפאנל "מדברות מהשטח", בהנחיית מירה זוהר מויצו. התארחו נשים המובילות שינויים הלכה למעשה בתחום החברתי, עסקי, פוליטי וכלכלי – חברתי וכולם על ידי אמצעים דיגיטליים בדור הפייסבוק.

השתתפו: אסנת ואתורי, מובילת המאבק להארכת חופשת לידה באמצעות הפייסבוק. ליאור אלפנט, הביאה את המהפכה הפמיניסטית לעולם התקשורת על ידי הפייסבוק. גאלה רחמילביץ', ממובילות המהפכה בנושא דימוי גוף בישראל באמצעות הפייסבוק וכתיבת בלוג. רחלי רושגולד, ממובילות חשיפת פגיעות מיניות בציבור החרדי, באמצעות פייסבוק. אסתי שושן, חלוצת הגל החדש של הפמיניזם החרדי באמצעות קמפיין "לא נבחרות – לא בוחרות" בפייסבוק.

קראו חלק מהדברים החשובים שסיפרו הנשים והעניקו כח לנשים אחרות שישבו בקהל ונמצאות אף הן בדרכן לשינוי והשפעה על החברה

אסנת ואתורי סיפרה כי הכל התחיל מפוסט שיצא מתוך כאב על הצורך לעזוב את התינוקות כדי לחזור לקריירה.

גאלה רחמילביץ' סיפרה: "לכתוב זה טבעי לי, אבל די טכנופובית. כתבתי לעצמי, לא חשבתי שמישהו קורא, ופרקתי את שעל ליבי. לאט לאט התחילו להגיב לי… העליתי פוסט כי הבחנתי שנשים שונאות את הגוף שלהן. שם הבנתי וגיליתי את הכוח של הרשתות החברתיות. קראתי לנשים לבוא להצטלם בבגד ים בחוף גורדון והגיעו 60 נשים!"

ליאור אלפנט ממייסדות 'פוליטקלי קוראת': "המקום האהוב עליי בעולם הפייסבוק! התחלתי בעיסוק במגדר וקולנוע. לפני 6 שנים ראיתי פוסט בפייסבוק שקרא 'בואו לסיעור מוחות, מקימות עיתון פמיניסטי'. באתי ולא הכרתי אף אחת. בהתחלה אמרנו לא יקרה, והיום 5 שנים אחרי, יש 42 אלף עוקבות. נשים נותנות פרשנות לאקטואליה בעיניים מגדריות. החדשות מנקודת מבט נשית הן חדשות לגיטימיות".

רחלי רושגולד מייסדת לא תשתוק: "העשייה בפייסבוק – תוצאה של עשייה אחרת עם עצמית. בגיל 16 כל החוויה שעברתי פגיעה מינית – צף. יש לך בחירה האם לרדת עם זה למטה ולדעוך או לקחת למקום של שליחות. הבחירה שלי במקצוע האחיות זה חלק מזה… הייתי אחות במחלקת נשים, למדתי ייעוץ מיני, פוסט שכתבה אביגיל קרלינסקי סחף הרבה פניות. פנתה אלי, הכירה אותי מהפייסבוק – הכוונה היתה לתת מקום לדבר על פגיעות מיניות. כיום מרכז סיוע. לפייסבוק יש כוח "המגפון של פעם" לא מובן מאליו עבורנו כנשים חרדיות וזו זירה לעשייה.

אסנת ואתורי: כתבתי פוסט על אדי ההורמונים הרגשתי שכל אישה מרגישה אותו הדבר. הכוח של הפייסבוק לעשות שייר ולייק כולן יכולות לא הייתי מצליחה להוציא לרחובות 300 אלף אישה לכן חיכיתי לרגע שיהיו  הרבה אנשים שנהיה קול עבורן.

גאלה: "זה היה קורה יותר לאט. הפייסבוק  מאפשר להתאגד בצורה קלה יותר במינימום הוצאות כלכליות כל יום אפשרות להשמיע קול ולהילחם על מה שחשוב לנו וליצור שינויים".

איך אתן מתמודדות עם קשיי ההשלכות של העשייה שלכן?

גאלה: "כל מי שיושבת פה בחרה לקום ולעשות משהו בעולם ולעשות מלחמה. לפעמים אנחנו שק אגרוף. זה חלק מהעניין. לפעמים לא יודעות איך להכיל את כל האהבה. איך שאת מנהלת את המלחמה זה מה שחשוב. אני שמנה שעוסקת באופנה ומרגש רזון וברביות. כשמישהי תוקפת, לקחת נשימה עמוקה ולהגיד נכון שבא לי לחנוק אותה או…. לתת לנשות הקהילה לעשות את העבודה בשבילי… הן שתפו בחוויה שלהן ואיך זה השפיע על החיים שלהן.

או להתעסק בעיקר… להסביר!

יש רגעים קשים את עושה ככל הרבה טוב וסוחפת הרבה נשים ואת עטופה!"

רחלי: "היו רגעי משבר רבים… התרופה להאמין במה שאת עושה. יצרתי שיחה פרטית, סימנתי לחזור אליהם. לפני לא תשתוק הייתי אישה של 200 חברים. היה לי קושי לצאת מהפייסבוק קראו לי לראיון בטלוויזיה ולא ידעתי מה לעשות?!  הפעילות שלי התרחבה יש נושאים שהם פיקוח נפש וגם פעילה ב'נבחרות'".

ליאור: "היום אני אוהבת את פייסבוק פחות כי זה קשה. המטרה שלנו להביא יותר נשים לתקשורת. הרבה גברים חושבים שאם נשים ייכנסו זה יהיה על חשבונם. וזה התגובות שאנחנו מקבלות בעיקר מגברים. היינו נתונות למתקפה אינטרנטית על כל פוסט שהעלינו הם העלו תגובות ללא הפסקה והיינו מיועדות. הדרך היחידה לצאת מזה 20 נשים עם עוד 40 אלף נשים שיצרנו משפחה שדואגת לנו.

גאלה: "לא צריך לפחד ממלחמות ברשת, וכשאנחנו מנהלות אותן יש בזה הרבה כוח".

אסנת: "כשרציתי לצאת מהפייסבוק לכנס, הפגנה, לוועדה בכנסת, בפועל את לבד. זה היה מאד מתסכל! אני אשת קריירה, רציתי להיות בבית בחופשת לידה. "חופשת לידה זו זכות ולא הישרדות" הבית שילם מחיר. היה לי חשוב להתחבר למשמעות. הידיעה שהילדים שלי מסתכלים עלי מנהלת את המערכה ואיזה שיעור אני יכולה לתת להם".

רחלי: "אחד רגעי השבר היה מול הילדים שלי, אני מנחמת את עצמי דרך ההסבר שלי עבורו שהוא יבין כשיגדל מה קרה פה".

מירה זוהר ויצו: רחלי צריך להיות נושא שבא מהבטן זה כל כך משגע אותך שהמחיר שלא לעשות גבוה יותר..

"כשהגעתי לגפני ורציתי לדבר איתו על פגיעות מיניות, הוא אמר לי דברים, כל עוד אני אוכל. אח"כ אמר לי שלא עסק ולא יעסוק בנושא, אז הבנתי שהוא לא מייצג אותי".

אסתי שושן סיפרה על פעילות 'לא נבחרות לא בוחרות': "הפעילות שלי החלה כדף פייסבוק ללא שם. "לא נבחרות לא בוחרות" – ההחלטה לצאת מהאנונימיות כי למחאה צריך להיות פנים. הוזמנתי לראיונות בטלוויזיה. בהמשך הגיעה ההבנה שאני יוצרת קבוצת נשים אמתיות מחוץ לפייסבוק.

פתחתי קבוצה סגורה בפייסבוק, בחרתי את מי להכניס. לקבוצה קראו "פמיניסטיות מתחת לפאה". עלו נושאים כמו פגיעות מיניות, מקווה, נישואין, נישואי בוסר, זו היתה קבוצה חתרנית לאותה תקופה ויצרתי קהילה שנותנת כוח לצאת להמשך העשייה. הנשים התחילו לשאול מה קורה עם הייצוג של נשים בפוליטיקה סביב הבחירות.

בסופו של דבר נוצרה קבוצת וואצאפ של פעולה בשטח.

הגעתי להבנה שיש לפעול עם הגברים וכך הגיעה פתיחת קבוצת "פמיניזם חרדי" – לנשים וגברים, מתוך החלטה מודעת לשים את המושג פמיניזם בפרונט. עם המונח הזה קבלנו זכות בחירה לאפשרויות לחיות מתוך חופש בחירה.

בעיניי, נוכחות ברשתות חברתיות זו עבודה בפני עצמה. אני צריכה לחשוב, ליזום, ליצור, להעלות פוסטים, העולם משתנה וצריך להגיב בהתאם.

יכולות טכנולוגיות חשובות לעשייה אם כי לא מחייבות. צריכים לחיות את הדבר הזה ולהבין איך זה עובד.

חשובה מאוד אותנטיות – הפייסבוק מראה למחשבות שלנו. האלגוריתמים של פייסבוק לפעמים יוצרים מציאות כוזבת.

יש הבחנה בין פעילות בפייסבוק לבין פעילות בשטח. יותר קשה לפעמים להזדהות עם הנושא למשל".

על הכוח של הרשת החברתית הדיגיטלית: "יש אדם שיודע שמשהו לא בסדר הוא לא יכול לייצר זאת רק אם הוא יודע. מתי יש סיכוי שזה ייצא לפועל? כשהוא יודע שעוד מישהו יודע. הוא יודע שהוא יודע, מפה מתחיל השינוי. הפייסבוק מקצר את התהליך".

ח"כ רחל עזריה: "לו היתה נציגה חרדית – זה לא היה קורה"

ח"כ רחל עזריה במפגש עם 'הנבחרת', מנהיגות נשים חרדיות קרא עוד...

ח"כ רחל עזריה במפגש עם 'הנבחרת', מנהיגות נשים חרדיות בחודש מאי 2018: "כשהעברתי את חוק האוכל הבריא בצהרונים חברי הכנסת החרדים כולם התנגדו כי זה יפגע במנהלי המוסדות ובתקציביהם. אני בטוחה שאם הייתה שם נציגה חברת כנסת אשה חרדית זה לא היה קורה"

יקי אדמקר: "נשים חרדיות שהולכות לפוליטיקה, אינן חרדיות"

הזדמנות להאזין לשני שדרנים ברדיו "קול ברמה" הדנים קרא עוד...

הזדמנות להאזין לשני שדרנים ברדיו "קול ברמה" הדנים בסוגיית שילוב נשים בפוליטיקה.
הכתב החרדי יקי אדמקר טוען בתוקף שנשים שהולכות לפוליטיקה אינן באמת חרדיות.
שבוע שעבר במסגרת סיור של "הנבחרת", קבוצת המנהיגות של "נבחרות" ותנועת ויצו, פגשנו את אדמקר באקראי בכנסת ונוצרה הזדמנות להעמידו על טעותו. כל אישה הביטה בו ושאלה "אז גם אני לא חרדית?" ואני? ואני?" אין ספק, חיזיון משעשע.
בנבחרת, פעילות חברתיות חרדיות מכל רחבי הארץ שבוער בהן רצון לשינוי והן מבינות שהכנסת והעיריות הם המקומות בהם ניתן לפעול לטובת הציבור.
אנו שמחות שהשדרן השני דודי שוומנפלד לא נפל לבור הצפוי של התלהמות והקטנה ודיבר בכבוד על התופעה.
המהפכה בדרך.
מוזמנות ומוזמנים להאזין.


לא נבחרות, לא בוחרות

"הייתי אישה חרדית יחידה בוועדה שעסקה בפגיעה מינית"

הייתי אשה חרדית יחידה בוועדה שעסקה ביחס התקשורת לנפגעות קרא עוד...

הייתי אשה חרדית יחידה בוועדה שעסקה ביחס התקשורת לנפגעות פגיעה מינית.

נאמרו הרבה דברים חשובים ומרגשים, ואין לי ספק שיחול שינוי מבורך כתוצאה מהדברים שנאמרו שם.
היו שם חברות כנסת מטעם מפלגות מקשת רחבה של הפוליטיקה – אך שום נציג ממפלגה חרדית. אף לא נציג אחד מעולם התקשורת החרדית –  והם הוזמנו.
בוודאי שהם הוזמנו.

הייתי שם גם כפעילה בתחום הפגיעות המיניות וכפעילה ב"נבחרות". דיברתי שם את כאב הנפגעות המשתייכות למגזר החרדי שדמן מותר, שפרטיהן דולפים ברגע.
עדויות כל כך אישיות שלהן הופכות לנחלת הכלל.

אין לי ספק שאם הייתה חברת כנסת חרדית – היא הייתה יושבת שם אמפתית ומכילה, עם לב שרק חפץ לעזור.
זה טרם קרה… אם כי בטוח שיקרה! יותר מהר ממה שנדמה.

ועד אז השדולה של נשים חרדיות בכנסת תעשה את זה בכל הכח.

כתבה: רחלי רושגולד

האם באמת אסור לאישה להיבחר לתפקיד ציבורי?

אם חשבתם שמניעים הלכתיים גורמים למפלגות החרדיות לא לשלב קרא עוד...

אם חשבתם שמניעים הלכתיים גורמים למפלגות החרדיות לא לשלב נשים בשורותיהן, הרי טעיתם. את עמדת ההלכה ביררנו בימים הראשונים לפעילותנו, במהלך קמפיין 2015 כתב עבורנו רב ומורה הלכה חרדי קונטרס הלכתי בסוגיה ובה הוא פורש את המקורות לתפיסה הרווחת ואת מסקנותיו. ייצוג נשים אינו נחשב נגד ההלכה, הוא בפשטות נוהג תרבותי שאבד עליו הכלח. כמו שנשים חרדיות יצאו ללמוד בהוראתה של שרה שנירר מייסדת בית יעקב ע"ה, כמו שהן יצאו לעבוד ולפרנס את בתיהן בהוראתו של החזו"א זצ"ל, הגיע הזמן לשנות את הנוהג הזה, אשר אין לו ביסוס הלכתי.

 

לפני ששים וארבע שנים, בחנוכה תשי"א השיב הגרי"י וינברג זצ"ל לאחד מתלמידיו בארץ ישראל אשר שאלו על בחירת נשים. השואל רצה לדעת אם מותר לנשים לבחור ולהיבחר. הרב וינברג ענה לו תשובה קצרה שאין הכרעה בצידה:

על דבר שאלתו בבחירת נשים. הג"ר ד"צ הופמן ז"ל התיר את הבחירה האקטיבית ואסר את הבחירה הפאסיבית. אולם רבני א"י וכן בעל ח"ח ז"ל והגרח"ע ז"ל ועוד, אסרו גם הבחירה האקטיבית, והרב הראשי עוזיאל בספרו משפטי עוזיאל מתיר את הבחירה לבחור ולהבחר גם יחד, ולמה לי לתקוע א"ע במקום מחלוקת של האוסרים ומתירים, נניח הדבר לזמן שיבוא ויכריע. להאוסרים יש טעם מוסרי, שזהו נגד הצניעות שאשה תעסוק בענייני ציבור וקהל, גם מביאים ראי' מספרי שופטים, קנ"ז: "מלך, ולא מלכה", וכן מברכות מ"ה, א: נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם, שאין חברתם נאה. וכן במגילה כ"ג, א: אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור, עי"ש. ויש לדחות ולפלפל, אבל אין תועלת בפלפול כי יש בזה טעמים יותר עמוקים. (כן ראה בשו"ת שרידי אש חלק א סימן קנו "הוכחתי, כי מצד הדין אין שום יסוד לאסור את הבחירה") (שו"ת שרידי אש חלק א סימן קלט).

הזמן יבוא ויכריע?

כדברי הגרי"י וינברג, שלוש שיטות בדבר. יש האוסרים נשים להשתתף בבחירות, לבחור ולהיבחר ובכללם רבני ארץ ישראל, וכן החפץ חיים והגר"ח עוזר, יש שהתיר לבחור ולהיבחר (הרב מאיר עוזיאל), ויש מי שהתיר לבחור ואסר להיבחר (הגרד"צ הופמן) וכך מנהגנו. אלא שהגרי"י וינברג לא חפץ להכריע והותיר את הדבר שיוכרע ביום מן הימים. אכן נהגו העולם כדברי הגרד"צ הופמן עד היום הזה. השאלה היא אם לא הגיע הזמן לשוב ולדון אם נוכל להתיר לנשים אף להיבחר. לכאורה צודקים האוסרים כדברי הגרי"י וינברג הן מדברי מדרש ספרי שממנים מלך ולא מלכה, הן מדיני צניעות. מדוע אם כן סבר הרב עוזיאל להתיר ומדוע סבר הרב וינברג שהזמן יבוא ויכריע.

אכן כתב הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות, פרק א, הלכה ה: "אין מעמידין אשה במלכות שנאמר מלך ולא מלכה. וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש". לכאורה מקור הרמב"ם הוא ספרי (דברים פרשת שופטים פיסקא קנז) "מלך ולא מלכה". אך מנין לרמב"ם להקיש ממלכה על כל משימות שבישראל? רבים תמהו מהו מקור הרמב"ם להלכה זו, ואף מגדולי הראשונים חלקו על הרמב"ם (רש"י, תוס', הרא"ש, הר"ן, הרמב"ן ולדעת הגאון ר' משה פיינשטיין גם הרשב"א, עיין שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן מה). המבי"ט בספרו "קרית ספר" סובר שדברי הרמב"ם מכוונים להלכות מלכים בלבד. כיון שהלכות רבות בהלכות מלכים נלמדו מן הכתוב "שום תשים" – "שתהא אימתו עליך", לימוד שלומדים ממנו הלכות רבות הנוגעות לכבודו של מלך, ולכל מיני מנהגי יראה שצריך לנהוג בפניו ולגביו, כותב הרמב"ם שלגבי אשה לא ינהגו מנהגים כאלה. ממילא נלמד מדברי ה"קרית ספר" שבמשימות כאלה שאין בהן יראת מלכות, אין איסור למנות אשה. ואכן במדינה דמוקרטית שבה כל נבחר הוא משרת ציבור ולא ניתנת לו סמכות שיש בה מורא, ניתן היה להקל ולאפשר לנשים להיבחר.

ואכן כך סבר הרב מאיר עוזיאל זצ"ל. לדבריו אין לדחות את דברי הרמב"ם על פי דחיות של מה בכך, ואף אם אין מקורו ברור לנו (וכך כתב הגר"מ פיינשטיין שם: "ובודאי למעשה יש להחמיר כשיטת הרמב"ם ודעימיה כיון דפלוגתא דרבוותא הוא"). אולם לדבריו, הרמב"ם לא עסק כלל במינויים של בחירה לבית נבחרים:

מינוי או קבלה, סמכות או שררה

ואם עדיין הלב מהסס בדבר, ובאמת שכך צריך להיות ולא לדחות הספרי ופסק הרמב"ם בהוכחות ודיוקים כל שלא מצאנו מפורש נגד דעתם, בכל זאת יש מקום להכשיר בחירתם מטעם אחר, והוא: שלא נאמרה הלכה זאת אלא במנוי הנעשה ע"י סנהדרין, אבל בשאלתנו אין כאן מנוי אלא קבלה, שעל ידי הבחירות מכריע רוב הקהל את דעתו הסכמתו ואמונו לאותם הנבחרים, שהם יהיו באי כחו לפקח על כל עניניהם הצבוריים, ועל זה אפילו הרמב"ם מודה שאין כאן שום שמץ של אסור, וכן מצאנו להר"ן ז"ל (במס' שבועות ריש פ"ג) דכתב: והא דכתיב גבי דבורה – והיא שופטת את ישראל, לאו שופטת קאמר, אלא מנהגת, ואף על גב דאמרינן בספרי: שום תשים עליך מלך ולא מלכה, התם לא מנו אותה אלא היו נוהגין על פיה, ואי נמי שופטת ודנה היתה שהיו מקבלים אותה כדרך שאדם מקבל אחד מן הקרובים. (שו"ת משפטי עוזיאל כרך ד – חושן משפט סימן ו)

כדברי הרב עוזיאל סבר הרב וינברג, שאין דין משימות שבזמן חז"ל למינוי לבית נבחרים או לועד קהילה, שכן באלה בוחרים הציבור עצמו ולנבחר לא מוענקת סמכות ושררה. כדברים האלה פסק גם גדול פוסקי הדור הקודם הגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל. הוא נשאל אם מותר למנות אשה להשגחת כשרות. הגר"מ פיינשטיין התיר משום שלדבריו אין זו שררה אלא עדות ונאמנות ואין במשגיח כשרות מדין "כל משימות" כל זמן שהחלטות הכשרות מוטלות על הרב ולא על המשגיח (שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן מד). נראה שגם הגר"ח עוזר והחפץ חיים לא חלקו על דברים אלה. עיקר איסורם נבע מדיני צניעות. צריך גם להוסיף את דברי הגר"מ פיינשטיין על החשש שמינוי אשה לדברים המותרים תגרום למינוי לדברים האסורים:

ומה שמבררין הדין דאשה כשרה חושבין למכשול וברור שאם יזדמן באיזה מקום שרוצים למנות לאיזה מינוי רק או איש שהוא כופר ובעל עברות או אשה כשרה ואי אפשר לפעול שלא ימנו שום אחד מהן אלא איש כשר, שודאי צריך לסייע שימנו את האשה הכשרה ולא את האיש הכופר והרשע. ולכן רק דבר הבל הם ולא מיראת שמים דברו זה ופלא על כתר"ה שחשש לדבריהם (שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן מה).

אם הגיע הזמן בו אנו נדרשים למנות נשים ובעזרתן יגדל כוח התורה בארץ ישראל, נראה שעדיף להקצות מקום לנשים כשרות מאשר שבמקומן ייבחרו אנשי דלא מעלו. זו גם הסיבה שהגרי"י וינברג סבר שנניח הדבר לזמן שיבוא ויכריע, ולא התיר את היבחרות הנשים. לדבריו במינוי נשים יש בעיקר שאלה על פי דיני צניעות (וכן ראה שרידי אש, חלק א סי' קנו), כפי שכתב הרב עוזיאל זצ"ל שם:

סוגיית הצניעות

אולם עדין נשאר מקום לפקפק ולומר, שאמנם מצד ההלכה מועלת הקבלה ויכולים לבחור בה מדין קבלוה עליהם, אבל מצד המוסר וגדר הצניעות, אולי יש איסור בדבר. ויפה כתב הרה"ג המחבר יצ"ו כי המוסר והתורה הם דבר אחד וגם בזה יש לומר שאחר שלמדנו שלא אסרה תורה אלא בדרך מנוי, מזה יוצא שאין לאסור משום פריצות, ולו היה מקום לאסור מפני הצניעות לא היתה התורה מתרת. ובכל זאת כדי להיות מתונים בדין נתבונן על הדבר גם מנקודת השקפה זו, ונראה, אם בכגון זה יש חשש לפריצות.

אלא ששאלות של צניעות נידונות על פי הזמן והמקום וכדברי המהר"ם אלשקר תשובה לה'. מה שנאסר בזמן חז"ל ובזמן הפוסקים הנ"ל כאשר נהגו נשים שלא לצאת מביתן איננו נוהג בימינו כאשר נהגו לעסוק במשא ומתן ולנהל עסקים וכדו'. וכך כתב הרב עוזיאל שם:

הסברא נותנת לומר דבכל כנסיה רצינית ושיחה מועילה אין בה משום פריצות, וכל יום ויום האנשים נפגשים עם הנשים במשא ומתן מסחרי, ונושאים ונותנים, ובכל זאת אין שום פרץ ושום צוחה. ואפילו היותר פרוצים בעריות, לא יהרהרו באיסור בשעה שעוסקים ברצינות במסחרם. ולא אמרו רבותינו אל תרבה שיחה עם האשה (אבות א' ה) אלא בשיחה בטלה שלא לצורך, ושיחה כזאת היא הגוררת עון, אבל לא שיחה של וכוח בענינים חשובים וצבוריים; ואין הישיבה במחיצה וכפיפה אחת לשם עבודת הצבור, שהיא עבודת הקדש, מרגילה לעבירה, ומביאה לידי קלות ראש, וכל ישראל האנשים והנשים קדושים הם, ואינם חשודים בפריצת גדר הצניעות והמוסר. ואל תשיבני ממה שאמרו חכמים: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, והתקינו שיהיו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה (סוכה נ"א), שלא נאמר זה אלא בכנסיה המונית גדולה של כשרים ופרוצים יחד, ובכגון זה חוששים למעוטא דפרוצים, וביותר בהיותם עסוקים בשמחה ויצר הרע שולט בהם, אבל בכנסיה של נבחרים לא נאמר דבר כזה לעשות את נבחרי העם לפרוצים בעריות, ולא תהיה כזאת בישראל.

לדברי הרב עוזיאל, בעסק הרבים אין לחשוד בנבחרי ציבור שינהגו פריצות ויפרצו את גדרי הצניעות ברבים. ואף שאין אפוטרופוס לעריות כידוע, אין מביאין ראיה מן היוצא מן הכלל.

מניעת חילול שמיים

בסיכום, נראה שהגיעה השעה להתיר את בחירת הנשים הפסיבית. שאלה של שררה אין במינוי חברת כנסת שכן תפקיד חברות בכנסת הוא למלאות את רצון הציבור ולא להפעיל את סמכותן. על אחת כמה וכמה במפלגות חרדיות שבהן הכל נעשה על פי החלטת גדולי הדור, שבהן חבר הכנסת איננו מביע את דעתו האישית, אלא את דעת גדולי הדור ומוריו ואת רצונם. מבחינת דיני צניעות, אף כאן יש להתיר. בזמן שבו נשים מנהלות בתי ספר, ארגונים גדולים וצרכי ציבור והכל בהיתר ובהסכמת גדולי ישראל, אין מניעה שישבו אף בכנסת. יש להוסיף שכיוון שנעשה הדבר למקובל, יש באי בחירת נשים משום חילול שם שמים. ראוי שנקבל זאת על עצמנו על פי הוראות רבותנו ועל פי כללי הצניעות מאשר שיכפו זאת עלינו הר כגיגית והפך מכללי הצניעות וההלכה. ואם הדבר יגרום להגברת כוח התורה בארצנו, אסור למנוע את בחירתן.

להורדת הקונטרס

כך נראית מהפכה: מנהיגות המאבקים שמטלטלים את סדר היום החרדי

אלי ביתאן, שיחה מקומית

מהתארגנויות עובדות, דרך ועדי הורים ועד הבנות המזרחיות בסמינרים – החברה החרדית חווה שינויים פנימיים עצומים, וכולם בהנהגה נשית. בכנס של תנועת "נבחרות" השבוע הן דיברו על המחירים האישיים ועל הסיכוי שנראה אותן בכנסת. ביום רביעי האחרון התקיים במשכנות שאננים בירושלים כנס "מגדר-מגזר" של נשות ארגון "נבחרות". לכנס הגיעו פעילות ופעילים חרדים, שיצאו לקראת הבחירות למאבק על זכותן של נשים חרדיות להיבחר במסגרת המפלגות החרדיות, תחת הססמה "לא נבחרות – לא בוחרות", ובקיצור שהפך לכינוי: "לונילובו".

כבר בחודשים שקדמו לכנס, שיועד בעיקר לפעילות ולפעילים הבולטים במאבקים חברתיים בחברה החרדית, אפשר היה לראות בבירור את פריצת הדרך שעשה המאבק, שמאז מערכת הבחירות האחרונה הוכרז שוב ושוב כחסר סיכוי, על ידי הגברים החרדים השולטים במפלגות החרדיות. מה שהחל כמאבק אזוטרי, שלא לומר קוריוז, הפך להיות אחד הדיונים הלוהטים במגזר החרדי.

מימין: אסתי רידר, אסתי ביטון-שושן, מיכל צ'רנוביצקי וטלי פרקש. הסופרג'סטיות החרדיות (נעם פיינר)

מימין: אסתי רידר, אסתי ביטון-שושן, מיכל צ'רנוביצקי וטלי פרקש. הסופרג'סטיות החרדיות (נעם פיינר)

במהלך השנתיים הללו הוקם ארגון "נבחרות", שבחר לו לסמל את שרה שנירר, מקימת רשת החינוך החרדית לבנות "בית יעקב", ומי שנחשבת למחנכת חרדית דגולה. שנירר גם מזוהה כאישה פורצת דרך לנשים חרדיות, חרף ההתנגדות אליה מצד עסקנים ורבנים, שהפכה רק בהמשך לתמיכה נלהבת. המיתוס החרדי בעניינה של שנירר זונח את השנים הראשונות, בהן נאבקה שנירר כמעט לבדה בממסד הרבני הגברי שלא ראה איתה עין בעין את הצורך בחינוך לנשים. במקום העבר הזה, נהוג להעלות על נס רק את התמיכה מקיר לקיר לה זכתה בהמשך. הבחירה בה כסמל המאבק של "נבחרות" מנסה להחזיר את אותן שנים ראשונות של מאבק לקדמת השיח: ככה גם שנירר התחילה, השאר יצטרפו בהמשך.

עתירה שהוגשה על ידי ארגוני נשים (בתמיכת "נבחרות", אך לא על ידן) נגד תקנון "אגודת ישראל" עדיין מתנהלת בבג"ץ. בית המשפט דרש תשובות מאגודת ישראל על סעיף התקנון האוסר על בחירת נשים למרכז המפלגה. אגודת ישראל היא רק מפלגה אחת מבין שלוש, לצד דגל התורה (שרצה עם אגודת ישראל תחת "יהדות התורה"), וש"ס – שהקימה לקראת הבחירות האחרונות את "מועצת הנשים" בראשות הרבנית עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף. בר שלום הייתה הנואמת המרכזית בכנס השבוע, ובו הצהירה כי היא תתמודד לכנסת הבאה, מן הסתם לא בשורותיה של ש"ס.

שביתת פייסבוק

לצד העתירה לבג"ץ אפשר לשים לב למאבקים פנים חרדיים נוספים שקשורים בנשים וצוברים תאוצה: נגד הלנת שכר ובעד שיפור תנאי השכר למורות וגננות (ולעובדים חרדים בכלל), מלחמה בתוקפים מינית בחברה החרדית והקמת ארגונים חרדיים לשם כך, ארגוני נשים גרושות וגרושות שבדרך, מאבק נגד אפליית בנות מזרחיות בקבלה למוסדות לימוד, דרישה גוברת לחינוך ממלכתי חרדי ולמוסדות המלמדים ליבה (וישיבת "חכמי לב"), הקמת ועדי הורים בבתי ספר חרדים, הצפת האינטרסים של הסטודנט החרדי והקמת קהילות לחרדים "עובדים" (ואפילו מסגרות תורניות).

בחלק לא מבוטל מהמאבקים הללו המנהיגות הן נשים חרדיות, ובכולם הן שותפות שוות ומלאות. זה כבר לא קוריוז, זה סדר יום חברתי ונשי, שמציף את המגזר החרדי כולו מהרחוב ועד הרבנים. כבר לא ניתן להתעלם או לבטל אותו. בחודש האחרון אף הוקם התא החרדי במפלגת העבודה אליו מתפקדים מאות חרדים וחרדיות, והוא מונהג על ידי נשים חרדיות, השואפות להגיע לכנסת ולמועצות האזוריות (עמיר פרץ כבר התחייב לכך בפני כותב השורות).

מנהיגות ומנהיגי כל המאבקים הללו נכחו בכנס ביום רביעי, ומתחו קו ברור בין המאבקים הללו לדרישה לראות נשים במפלגות החרדיות המייצגות אותן. בדקתי, לא היה אחד שנעדר משם, גברים ונשים – כולם פעילים חברתיים ששילמו מחיר אישי משמעותי על בחירתם לצאת ולהיאבק. החיבור המוחלט בין המאבקים החרדיים שנצפה בערב הזה, בקהל ועל דוכן הנואמות והפאנל היה מרגש, והתחושה הייתה של היסטוריה בהתהוות.

אכן, מרכז השיח מתנהל בעיקר בקרב מה שמכונה "החרדים החדשים" (או הצעירים, "המודרנים" או "הישראלים"), כינוי שהודבק לפני שנים על ידי דוברי החרדיות הקלאסית לתאר את הקבוצה ההולכת ומתבססת, מגזרית ופוליטית, של חרדים וחרדיות בגרסה "רכה" יותר: כאלה שבודקים את גבולות המגזר, יוצאים לעבוד וללמוד באקדמיה, פעילים ברשתות החברתיות ושסדר יומם החברתי מורכב מסוגיות פוליטיות אחרות מזו של הדור הקודם. אך למרות זאת, אי אפשר שלא להבחין כיצד השיח מחלחל לכל כיוון.

 

הרבנית עדינה בר שלום בכנס "נבחרות" (נעם פיינר)

הרבנית עדינה בר שלום בכנס "נבחרות" (נעם פיינר)

בקבוצות הפייסבוק החרדיות, המונות אלפי חרדים, הדיונים סביב מקומן של נשים בפוליטיקה ובהנהגה הם הסוערים ביותר. באחת מהן, לאחר הודעה של אחד ממנהלי הקבוצה שפקפק בדרישת הנשים החרדיות, החליטו מאות הנשים על פעולת מחאה שקטה – והחרימו את הדיונים בקבוצה למשך יממה. האפקט היה מיידי, אותו מנהל חזר בו ובקבוצה הוכרזו גבולות דיון חדשים ושוויוניים יותר. לצד זה התחזק השיח בתחנות הרדיו ובאתרים החרדים, שהושפע רבות ממועמדותה של הילרי קלינטון, זאת להבדיל מהעיתונים, הנחשבים ממסדיים יותר, שעדיין שומרים על שתיקה רועמת, כמו הפוליטיקאים עצמם.

תודה למתקיפים

אסתי רידר ואסתי שושן, שתיים מתוך "הסופרג'סטיות החרדיות" (יחד עם טלי פרקש ומיכל צ'רנוביצקי), מספרות לשיחה מקומית על המקום בו נמצא המאבק כעת, ועל המטרות לטווח הקצר והארוך.

רידר: "הכנס נועד כדי להפגיש בין האקטיביסטים החרדים ולייצר רשת של שיתופי פעולה ביניהם. קודם כל כי אנחנו מאמינות בסולידריות של מאבקים – כל אקטיביסט ואקטיביסטית חרדית חטף וחוטף. אנחנו מקוות שנשים תבנה את זה ותקבלנה כוח כשהן יראו שבסך הכל זו השיטה, וזה לא נגדן דווקא. אנחנו גם רוצות לחזק את הנוכחות של נשים חרדיות בשיח על פוליטיקה ובצמתי קבלת החלטות בקרב החברה החרדית המתחדשת. אם תקום תנועה פוליטית חדשה, אנחנו רוצות שבתנועה הזו לא יעלה על הדעת לא לשלב נשים".

שושן: "רצינו גם להראות איך אמור להיראות כנס-שוויוני ומכבד. בפאנל חברים מספר שווה של גברים ונשים, יש ייצוג שווה למזרחים, יש קול גם לימין וגם לשמאל ויש גם דוברים לא חרדים ולא דתיים כדי לחזק את הטענה שלנו שלא מדובר במשהו שקורה בקהילה קטנה, סגורה ולא משפיעה. ההדרה מתרחשת במדינת ישראל, וההשפעה של שילוב נשים במוקדי קבלת ההלטות תהיה לא רק על נשים חרדיות אלא על החברה בישראל כולה".

מה הוביל לבחירה בשרה שנירר ללוגו של נבחרות?

רידר: "הבחירות האחרונות היו ביום השנה ה-80 לפטירתה. וככה ככל שהתקרב יום הבחירות ויום היארצייט שלה התחדדה לנו יותר הקרבה בינינו, וכשהפכנו לתנועה מסודרת זה כבר היה מובן מאיליו. אנחנו בנות בית יעקב, הלכנו ל'בתיה', תנועת הנוער של בית יעקב, שיננו בעל פה את הפסוקים שהיו שגורים בפיה של שרה שנירר.

"אמנם רק אחרי שיצאנו מגבולות בית יעקב למדנו שקצת ייפו את הביוגרפיה שלה כשלא סיפרו לנו שהיא הייתה גרושה, שכשאמרו לנו שהיא קבלה את תמיכת הרבנים זה היה בדיעבד ולא מלכתחילה. זה אך טבעי שנשתמש בדמותה. אשה אחת לבד כנגד כל הממסד עושה מעשה. 'מהאבנים שזורקים עלינו נבנה את בית יעקב' היא נהגה לומר לתלמידותיה – היום זה שיימינג ברשת ולא אבנים ממש, אבל גם אותו אנחנו מתעלות".

אתן מרגישות שינוי בקרב הנשים החרדיות?

שושן: "שינוי גדול. נשים שהתנגדו לנו נחרצות אומרות לנו היום 'אולי אנחנו לא מסכימות עם כל מה שאתן אומרות, אבל יש בזה משהו'. הייתי רוצה לזקוף לזכותי את כל הקרדיט אבל האמת שאת הפרחים צריך לשלוח לדב הלברטל, מרדכי בלוי (דוברי הממסד החרדי שתקפו את נבחרות בתקשורת, א"ב) ודומיהם. לאחר כל פעם שהלברטל מפרסם עוד מאמר שטנה נגד נשים – אנחנו מרגישות שגם הגדולות שבמתנגדות זעות בחוסר נוחות בכיסאן. כל פעם שאיזה מישהו מציע להושיב אותנו בכלוב או מסנן לעברינו 'שבי בלול' – גם כאלו שאולי לא ראו איתנו עין בעין מלכתחילה, פתאום זורקות איזו מילת עידוד".

רידר: "זו גם עבודה קשה שלנו. אנחנו מאמינות שאין הסברה שבה ריקם. אנחנו עושות חוגי בית. מנהלות שעות ויכוחים בווטסאפ ובפייסבוק ומרגישות תזוזה בשיח. צבא ענק מאחורינו לעולם לא יהיה. המחירים האישיים גבוהים מדי. אבל יש לנו נבחרת מובחרת ואיכותית – וזה כל מה שצריך כדי לחולל היסטוריה".

דאגו לפאנלים משותפים של גברים ונשים, ולא רק חרדים. כנס נבחרות (נעם פיינר)

דאגו לפאנלים משותפים של גברים ונשים, ולא רק חרדים. כנס נבחרות (נעם פיינר)

הסנקציות בחברה הצפופה

מיכל צ'רנוביצקי, יו"ר התא החרדי במפלגת העבודה ופעילה מזה שנים בכוח לעובדים, שסיפרה בכנס על המאבק שניהלה באלעד להקמת ועד הורים בבית הספר של ילדיה, הוסיפה היבט נוסף: "התכנסנו גם כדי לדבר על איך הפעילות החברתית משתלבת עם המשפחה והחברה. מחירים, רווחים, וכולי. אני חושבת שזה הנושא הכי משמעותי בפעילות פוליטית וציבורית. אי אפשר לעשות את זה בלי תמיכה והסכמה זוגית ומשפחתית.

"כמובן שמי שמשלם את המחיר הרבה פעמים זה דווקא בן הזוג – שיכול להיות שבכלל היה מעדיף להיות נחבא אל הכלים. ברור שהכל מתנקז הביתה. כמובן שגם הבחירה להימנע מעשיה, אם יש כזאת – בעקבות בקשה או וטו של בן הזוג, יכולה לאתגר את הנישואים.

"האם יש פה משהו מיוחד דווקא לחברה החרדית או שזה עניין חוצה תרבויות? לדעתי זה נושא שחוצה מגזרים. ברגע שמישהו משתתף במאבק, בן הזוג והילדים שם איתו לטוב ולמוטב. מה שכן ספציפי לחברה החרדית זה שאם את רוב המאבקים בעולם מובילים מה שנקרא 'הרווקים הצעירים' – אצלנו כמעט כולם קודם הקימו משפחה ורק אחר כך נכנסו לפעילות. כמובן שבציבור החרדי השאלה 'מה יגידו' מטרידה יותר מבמקומות אחרים, ולממסד יש דרכים להפעיל סנקציות יותר מבחברה החילונית. מעבר לזה, הפמיניזם החרדי הוא די חדש, וגם פה – זה מטיל את הבעלים שלנו לחזית המערכה".

מה יהיה בבחירות הקרובות?

שושן: "הבחירות הקרובות יהיו בחירות לרשויות מקומיות. אנחנו מקוות שתהיינה כמה וכמה נשים חרדיות שתרצינה להתמודד. אגב, בכל בחירות יש נשים – והן בסופו של דבר מתקפלות בשל איומים כאלה או אחרים. יש לנו תכנית מנהיגות שהשקנו בכנס, שנועדה לתת כלים מעשיים ותמיכה לנשים שתבחרנה לנסות להתמודד".

בכנסת הבאה נראה חברת כנסת חרדית?

רידר: "בכנסת הבאה נראה כנראה את מיכל צ'רנוביצקי חברה במפלגת העבודה, אולי את  הרבנית עדינה בר שלום שמחוזרת מאד על ידי כמה מפלגות ואולי חרדית נוספת – זה יהיה הישג יפה, הישג משמעותי ש'נבחרות' תזקוף גם לזכותה, אבל זה ממש לא יגרום לנו לקפל את הדגלים.

"נשים חרדיות מוסללות להצבעה למפלגות החרדיות. הן קוראות את הפשקווילים (מודעות רחוב, א"ב) שגדולי הדור חתומים עליהם המורים להצביע למפלגות החרדיות, הן רוצות להרגיש חלק מהקהילה והן בסך הכל רוצות שהמפלגה איתה הן מזדהות תייצג גם אותן. עד שלא תהיה שם אישה חרדית – כששם זה לא רק בכנסת, אלא בכל מוקדי קבלת ההחלטות: במנהלים הקהילתיים, במועצות המקומיות, וגם במפלגות החרדיות – אנחנו נמשיך להיאבק".

לקריאת הכתבה במקור