"לפני הכל אני רק רוצה להזכיר לך, שלפני מאה שנה לא הייתה זכות בחירה לנשים בארצות הברית. למעשה, כשנשים ביקשו זכות בחירה, ענו להם בדיוק מה שעונים לנו היום", אומרת אסתי שושן. שושן, בת 39 ואם לארבעה, מתגוררת בפתח תקווה ובוגרת סמינר וולף, עוסקת בין שאר פעילותיה בפעילות פוליטית.
מתי התחלת להתעסק בפוליטיקה?
"אחרי שסיימתי את הסמינר התחלתי לעבוד בהוראה, כמו כולן. אחר כך עבדתי כמה שנים בארגון לקירוב רחוקים, ומשם התכלכלתי לעולם הפרסום והמדיה. תוך כדי זה התחלתי לכתוב בעיתונים ומקומונים. במשפחה היה לי טור פובלסיצטי קבוע, שנחתם בשם חסר המגדר: א. שושן.
"לאורך הדרך הבנתי שאנחנו, הנשים החרדיות, נמצאות בכל מקום. עושות דברים גדולים מאד, אבל תמיד יש תקרת זכוכית שחוסמת אותנו. רוחות של הקצנה משתיקות אותנו יותר ויותר – אין ציורים של ילדות יותר. תמונות של ילדות בנות שנתיים זה כבר אסור. כל זה נובע שזה מכך שיש מקום אחד שבו נופלות כל ההחלטות. ושם אנחנו לא נמצאות. והוא הכנסת.
"ברגע שנפל לי האסימון הזה, התחלתי את הקמפיין של לא בוחרות לא נבחרות, כשבאופן מתמיד מצטרפות אלי עוד נשים ואני מבינה שזה מפריע להרבה מאד נשים שפשוט לא מעזות לדבר".
שושן מתארת את התפתחות המאבק – "בהתחלה זה היה נשמע דרישה הזויה. מ'זתומרת אישה חרדית בפוליטיקה? בשלב הראשון התשובה של הפוליטיקאים הייתה: אין אף אישה חרדית שרוצה להיות בפוליטיקה. אחרי שהוכחנו להם באותות ובמופתים שיש, הם אמרו: 'הן לא חרדיות אמיתיות'.
"אחרי שהוכחנו להם שהן כן, והצענו להם להכניס נשים מבוגרות בנות חמישים שישים עם לבוש ומראה מורתי וסמינרי שלא ניתן לטעון בו סרה, הם נשארו ללא תשובה".
טוב. עם הגברים כנראה אי אפשר לדבר על זה. אז מה את רוצה להגיד לנשים?
"לנשים אני רוצה להסביר שפוליטיקה זה לא דבר מלוכלך. זה המקום שבו מחליטים ברמה הארצית והמקומית. לאורך ההיסטוריה נוכחנו לדעת ששום חוק שקשור בהטבות וברווחה של נשים לא עבר ללא שנשים נכנסו לבית המחוקקים. קחי למשל את נושא השכר. נשים חרדיות מופלות לרעה עוד יותר מנשים במגזר הכללי.
"אם נשים במגזר הכללי מרויחות 30% פחות מגברים, נשים חרדיות מרוויחות עוד 30% נוספים פחות. כנשים אנחנו נמצאות בתחתית השכר – ואני מדברת על מורות, גננות, וגם עובדות במשרדי פרסום ובמקומות עבודה אחרים. יש משכורת אחת לגברים ואחרת לנשים. הדבר חורה בעיקר לנוכח העובדה שבמגזר שלנו, לנשים יש מיומנויות רבות משל גברים. אז למה?"
– הגברים במפלגות החרדיות אינם מזדהים עם נשותיהם ובנותיהם שללא ספק מצויות במערכת המפלה הזו?
"החכים שלנו מכירים רק את מנהלי המוסדות ואותם הם משרתים. בשום אופן לא את הלבל האחר של הנשים והעובדות, גם אם מדובר בבנותיהם ונשותיהם. את המלחמות הם משאירים לזירות אחרות. הם משרתים רק את הגברים. הנשים הן השכבה החלשה בחברה".
במה עוד היית רוצה שינוי?
"בכל הנושאים של חינוך, החל ממשכורות וכלה באפליה. אפילו מלגות להשכלה גבוהה מופנות היום בעיקר לגברים. ברגע שמבינים איפה, צריך לעבוד כדי לתקן את הבעיה – ייצוג קבלת החלטות ברמה העירונית והארצית".
ומה עם הטענה של "לא צנוע וכל כבודה"?
"כיום נשים עובדות בתקשורת, עו"ד, הוראה כללית, זה דבילי להגיד זה לא צנוע. המשרות של החממה הבית ספרית תפוסות למקורבים אשכנזים. כל השאר נאלצות למצוא את לחם חוקן במקומות עבודה אחרים".
בבחירות הבאות מה את צופה, תהיה אישה או לא?
"בשנה האחרונה הצטרפה ש"ס לקונגרס הציוני. באחד מהסעיפים, מחוייבים המצטרפים לייצוג נשים בועידות. מה עשתה ש"ס? שלחה נשים לוועידה! זה מחסום תרבותי. אבל זה לא מחסום הלכתי. בשנה שעברה נפגשתי עם נשים מאינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם. נשים דתיות אדוקות ומאמינות. איך הן בפרלמנט? כי בפרלמנט האינדונזי יש חוק שמחייב 30% נשים. לפעמים צריך חוק כזה כדי שתרבות מסוימת תמשיך להתקדם.
"אנחנו כח פוליטי. וחשוב להדגיש שזה לא נגד היהדות זה לא נגד ההלכה, נשים רבות מתוך האצולה החרדית ממש, מורות בסמינר, חסידיות ושאינן, מסכימות בסתר לבבן עם הדברים. ולמה בסתר לבבן? כי הסנקציות החרדיות הן כל כך גדולות, שקשה מאד גרום לנשים להזדהות בפומבי. מי שמזדהה משלמת לעיתים מחיר כבד.
"את שואלת אותי מה אני צופה? אני צופה שזה יקרה. וכמו מאבק הנשים על זכות הבחירה במדינות נאורות, גם אנחנו עוד כמה שנים לא נאמין שהיה אפשר בלי".
